סיכום העונה - פרמיירליג 2011/12

55 מצבים...תשמע חוץ מלצחוק אין לי באמת מה להוסיף.
אם הוא כזה חסר מזל לא היית צריך לרשום אותו בתור הרכש הכושל של השנה.

 

אני לא צריך להוציא עליך שום דבר. כשאתה רושם שהוא יצר 55 מצבים אתה עושה צחוק מעצמך, זאת לא עבודה של אף אחד אחר.
תמשיך להיכנס לOPTA במקום להתרכז במה שאתה רואה על המגרש.

 

שחקן העונה: יא יא טורה. יש את ואן פרסי שראוי מאוד לתואר אחרי העונה הגדולה שנתן, אבל ניתן את זה לשחקן מהאלופה. התלבטתי האמת בין טורה, קומפאני ואגוארו.
מנג'ר העונה: אלן פארדיו. האמת אני לא יודע כמה גדול הוא היה בניהול המשחקים וכו', אבל הרכש, או הרכש... מדהים.
הקבוצה המפתיעה: יש את ניוקאסל, אבל בתכלס יש לה שחקנים מעולים אז זה לא כזה מפתיע שעשתה מה שעשתה בדיעבד. והאמת שאותי גם ארסנל די הפתיע, אבל אני מאמין שמגיע לסוונזי על קמפיין באמת לא צפוי.
הקבוצה המאכזבת: למזלה של צ'לסי יש את ליברפול שתעשה הכל פחות טוב (כמו בגמר... ווינק ווינק)
השחקן המשתפר: מי שהפתיעו אותי אלו רמירז כמובן, קוסיילני שמסוג של בדיחה בארסנל הפך לאחד הבלמים הטובים בעולם, וולנסיה שנהיה מפלצת לאיזו תקופה....
השחקן המאכזב: נאני לדעתי... מה קורה איתו באמת?
הרכש המוצלח של העונה: ה-רכש זה כמובן סיסה, חוץ ממנו- קבאי, בה, יאלביץ' של אברטון, מאטה בשבילי היה טוב מהמצופה.
הרכש הכושל של העונה: לא שמתי אותו בשחקן המאכזב כי הוא לא איכזב אותי, ידעתי שהוא לא רכש טוב- דאונינג.
משחק העונה: ה6:1 בדרבי ההוא... שני הגיע הדרבי בין ארסנל לספרס באמירויות.
שער העונה: השני של סיסה בברידג'
הרגע הזכור שלכם מהעונה: אגוארו וזה..

היתה עונה מדהימה, הכי מדהימה שאני ראיתי בכל ליגה שהיא, בכמעט כל מובן- כל כך הרבה משחקים מטורפים שאי אפשר להוריד מהם את העיניים לשניה, תוצאות משוגעות, מהפכים לא צפויים בטבלה במשך העונה, וכמובן סיום הולם ביותר. יחד עם כל זאת, היו דברים שמאוד הפריעו לי- 1. הרמה של הגדולות היתה מאוד נמוכה, הראו יותר מדי חולשות, כל אחת מ6 הראשונות. אבל אני לגמרי מאמין שזו ירידה לצורך עליה 2. הגנה! איפה היא? נהנתי מאוד בכל המשחקים הפתוחים והמשוגעים שהיו בין הגדולות, אבל כמו שכבר אמרתי כל העונה- זה היה קצת יותר מדי. יותר מדי משחקים שהקישור לא מורגש. זה היה אגב בכל הליגה, לא רק הגדולות. וזה די ברור, הליגה נכנסה לכיוון התקפי יותר, אבל בעונות הבאות המאמנים חייבים לאפס את הקבוצות שלהם. הקבוצה הכי 'מאופסת' מהבחינה הזאת היא גם האלופה, היחידה בצמרת שלא חטפה תבוסה משפילה. למרות שגם די מתאו ידע להכניס בנו קצת משמעת איטלקית.

 

ועדיין, סטיוארט דאונינג מקבל לזימון לנבחרת אנגליה ליורו הקרוב.


שחקן העונה: יאיא טורה.

מנג'ר העונה: אלן פארדיו.

הקבוצה המפתיעה: סוונסי, ניוקאסל.

הקבוצה המאכזבת: ליברפול.

השחקן המשתפר: קוסלייני.

השחקן המאכזב: דאונינג. אם הוא הצליח להיות יותר חלש מטורס אז כנראה שמגיע לו.

הרכש המוצלח של העונה: 1. סיסה. 2. סיגורדסון (נכון, הוא מושאל מהופנהיים אבל מאז שהגיע בינואר כשחקן אלמוני לחלוטין הוא הפך למנהיג ולאחראי העקרי לעונה המדהימה של סוונסי). 3. ילאביץ'. 4. אגוארו. 5. סקולס שחזר מפרישה לעונה טובה מאוד.

הרכש הכושל של העונה: דאונינג.

משחק העונה: 6-1 בדרבי. אם יונייטד היתה זוכה באליפות, הייתי רושם את ה 8-2 מול ארסנל שכבר נשכח קליל.

שער העונה: השער של סיסה מול צ'לסי, בלי הרבה ספק.

הרגע הזכור שלכם מהעונה: שני הדרבים של מנצ'סטר, וכמובן המשחק של הסיטי מול QPR.

קטגוריה מיוחדת: פרס מפעל חיים-אישיות מהליגה שהייתם רוצים לציין לחיוב: פול סקולס.

 

שחקן העונה: אני בהחלט מבין את האנשים שמעדיפים לבחור שחקן שבנוסף ליכולת הביא תואר העונה, אבל לטעמי אין בכלל ויכוח על זהות הנבחר בקטגוריה הזו, כי היה שחקן אחד השנה שפשוט היה מעל כולם - רובין ואן פרסי. 37 שערים בכל המסגרות, 14 בישולים וכל זה תוך הצגת יכולת כיבוש ויכולת אישית פנומנליות, ניצחונות שהביא במו רגליו ושערים מרהיבים (אברטון, ליברפול, טוטנהאם). קומפאני הביא תואר, יאיא טורה החזיק את מרכז השדה של סיטי, אבל ואן-פרסי החזיק השנה קבוצה שלמה ועשה את זה עם כל כך הרבה קלאס.

מנג'ר העונה: התלבטות קשה הייתה לי עכשיו, בין ברנדן רוג'רס, רוברטו מנצ'יני, הארי רדנאפ ואלן פרדיו. בסופו של דבר נותרתי עם מנצ'יני, שהצליח לעשות את הבלתי יאומן ולהביא תואר לצד התכול של מנצ'סטר ופארדיו, שלמרות הסיומת הלא כל-כך טובה, פשוט לקח את ניוקאסל לגבהים שספק גדול אם היא תחזור אליהם בקרוב. לכן, בסופו של דבר, אני בוחר בקטגוריה הזו באלן פארדיו. עונה גדולה לג'ורדיז, הרבה מאוד בזכות המנג'ר הנהדר הזה והרכש הפנטסטי שהוא הביא השנה לטון.

הקבוצה המפתיעה: יש לאוהדי ארסנל מין יצר כזה למאניה-דיפרסיה. יום אחד אנחנו יכולים לרדת על כל השחקנים שלנו, לטעון שהכל שחור ולשרוף את המועדון, יום אחר הכל ורוד, יש עתיד טוב ועדיין אנחנו ארסנל. למרות זאת, לי לפחות, בצורה הכי אובייקטיבית שקיימת, אין צל של ספק שהקבוצה המפתיעה של השנה היא ארסנל. אולי זה בגלל ואן פרסי, אולי זה בגלל ונגר ואולי זה בגלל ארטטה (שנתן יכולת מושלמת בתקופה הטובה של ארסנל העונה מפברואר לאפריל, והוכיח את חשיבותו דווקא בנפילה של ארסנל בחודש מאי), אולי זה בגלל שזו עדיין ארסנל, אבל מה שבטוח זה שאף אחד, לא כאן ולא באנגליה, היה שם את הכסף שלו על כך שארסנל תסיים שלישית, אחרי שהיא דשדשה מול אודינזה, הובסה ע"י יונייטד ופירקה את עצמה מול בלקבורן.
בשורה התחתונה, אולי סוונזי שיחקה כדורגל חיובי ומאוד מפתיע, אבל המיקום של ארסנל, כולל היכולת שהיא הציגה בפברואר-מרץ, פשוט הפתיעו את כולם, כי לפרקים, ארסנל הייתה נראית כמו אותה קבוצה של פעם: דורסת, שוטפת ובלתי ניתנת לעצירה. הכל נהרס כמובן, כי ארסנל של העונה היא ממש לא ארסנל של 2002 או 2004.

הקבוצה המאכזבת: אין תחרות, ליברפול של קני דלגליש (שממש בזמן כתיבת שורות אלו פוטר) היא המאכזבת הגדולה של השנה, אפילו יותר מצ'לסי ההזויה של AVB, שבימים כתיקונם הייתה שולטת כאן ביד רמה. האמת היא שזה מאוד מאכזב, אבל ממש לא מפתיע; כשאתה יוצא לסיור במרכז הטבלה של הפרמייר-ליג, ומחתים את כל הכוכבים של אותן קבוצות (לא כולל צ'ארלי אדם, אפילו יותר גרוע), אל תצפה למיקום אחר מלבד מרכז הטבלה. ליברפול חייבת שינוי, לפעמים כשאני מסתכל עליה אני קולט שיש לה יותר זבל משיש לנו, ובשביל זה צריך כישרון מיוחד. מזלם שהם לא נותנים למלך שלהם עוד קרדיט, כי זה רק היה גורע להם, על אף שכרגע אין להם יותר מדי סיבות להיות אופטימיים, דרוש שם מהפך.

השחקן המשתפר: קבאיה, רמירז, ולנסיה, אוואנס, רוזיצקי (לתקופה מסוימת) וגראנט הולט הם רק חלק מהאופציות, שאם נמשיך כאן נסיים בתחילת היורו, אבל לפי דעתי יש שחקן אחד שעשה את קפיצת המדרגה הגדולה ביותר מהעונה שעברה לעונה הנוכחית, והוא לורן קוסיילני.
בשנה שעברה רודס עוד כינה אותו בשלל שמות מגוונים כמו "קוקסיינלי" ו"כושל-ייני", כשצרפתי, על אף יכולת טובה לעיתים, נכתש בכל פעם שרק הייתה הזדמנות לכתוש אותו. קוסיילני היה בדיחה לכל דבר ועניין וגם המשחק המושלם נגד ברצלונה לא הועיל לו. היום, עונה אחת אחרי, לורן קוסיילני הוא לא רק עמוד השדרה במרכז ההגנה של ארסנל, אלא גם אחד הבלמים הטובים ביותר באירופה. היו אולי שחקנים שבלטו לעין יותר, אבל אני בוחר בצורה הכי אובייקטיבית את השחקן שעשה את קפיצת המדרגה הגדולה ביותר; מבדיחה לבלם ענק, משחקן שהיה חלק מטעות פטאלית בדקה ה-89 בגמר הקארלינג קאפ, לשחקן שעוצר כל מי שבא מולו.

השחקן המאכזב: צ'ארלי אדם, אנדי קארול וג'ורדן הנדרסון הם האופציות הליברפוליות, אבל מי מתאכזב משחקנים שליברפול רכשה בקיץ? גם לוקה מודריץ', אחרי פתיחת עונה טובה כהמשך לעונה שעברה, אכזב ודשדש במשך שאר חלקי העונה. ג'ון טרי גם מועמד ראוי לרשימה, אבל נאני עולה על כולם, עם נתונים סטטיסטיים עלובים ממש, שבירת כל הנבואות שהיו קשורות אליו (היורש של רונאלדו... WTF) והעלמות מוחלטת, שבאמת לא ציפיתי ממנו לאחת כזאת.

הרכש המוצלח של העונה: הרבה אופציות, ביניהן חואן מאטה, פאפיס סיסה, יוהאן קבאיה, דמבה בה, רמירז ומיקל ארטטה, ברשימה הזו, אבל אף אחד לא מצליח לגבור על סרחיו אגוארו. למה? כי קודם כל, הוא החזיק את ההתקפה של מנצ'סטר סיטי ונתן יכולת פנומנלית כמעט תמיד, אבל בעיקר כי הוא כבש את השער שהביא לה את האליפות, אין מה לעשות - דבר כזה מזכה אותך בתואר "הרכש המוצלח של העונה".

הרכש הכושל של העונה: גם כאן לא חסרות כלל אופציות: צ'רלי אדם, ג'ורדן הנדרסון, ראול מיירלש, סטיוארט דאונינג, ג'רביניו, פארק צ'ו-יונג ודוד דה-חאה. רק לבחור.

משחק העונה: כרגיל, את הקטגוריה הזו אני מעדיף לחלק לחלק סובייקטיבי ואובייקטיבי, הרגש ברגעים מסוימים פשוט מסנוור מדי. אז סובייקטיבית התלבטתי בין ה-5:3 של ארסנל על צ'לסי, לבין ה-5:2 על טוטנהאם ובסופו של דבר בחרתי בפירוק שעשינו לחלאות בדרבי של צפון לונדון, גם כי זה היה פשוט משחק מדהים שיכול להיות פרסומת לפרמייר ליג (מהפך, שערים מרהיבים, turnovers של שחקנים, היסטוריה, אווירה, מה לא היה בו?), וגם כי הדרבי הזה היה כתוב בצורה ציורית משהו; איך ארסנל, משפל המדרגה, ממצב של פיגור 2:0 לטוטנהאם, הפכה את התוצאה ל-5:2, ועשתה את הריצה הטובה ביותר שלה בליגה מאז שנת 2004. מומנטום זה דבר כל כך יפה.
אובייקטיבית יש לי התלבטות, כאשר מצד אחד נמצא ה-6:1 בדרבי של מנצ'סטר ומן הצד השני, איך לא, ה-climax העצום לעונה הזאת. קשה לי לבחור, כי זה הפתעה מול דרמה, אבל אני נוטה לכיוון הדרמה. אין מה לעשות, זה פשוט היה מעורר תדהמה, איך אמר בריאן מור ב-89? "an unbeliable climax to the league season". זה מה שזה היה.

שער העונה: ואן פרסי נגד טוטנהאם, מאטה נגד ארסנל, שלבי נגד צ'לסי, יאנג נגד ארסנל, ואן פרסי נגד ליברפול, אבל סיסה נגד צ'לסי מנצח את כולם.

הרגע הזכור שלי מהעונה: מן הסתם שהבחירה הצפויה היא השער של אגוארו, אבל כשאני אביט לאחור על העונה הזו, אני מאמין שאני אזכר, קודם כל, בהרבה מאוד ואן פרסי, אם זו ההחמצה מול מילאן, השער נגד אברטון או השלישי מול צ'לסי, שהיה להתפרצות רגשות שהצטברו המון זמן (לא אשכח את השורה של מרטין טיילר לעולם בשער הזה...). שנית, בארסן ונגר מיילל על החזה של פט רייס, אבל יותר מכל בבראד פרידל ולדלי קינג בוהים אחד בשני, אחרי השער של רוזיצקי בדרבי, שהשלים את המהפך. על זה אומרים באנגלית צחה priceless.

קטגוריה מיוחדת: פרס מפעל חיים-אישיות מהליגה שהייתם רוצים לציין לחיוב:[/u]: פול סקולס. בגיל כזה, להציג רמה כזאת, זה בלתי נתפס. למרות שאני שונא אותו בכל מאודי, זה מגיע לו. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx

לסיכום, אני בהחלט מסכים עם הטענה שהרמה בעונה הזו ירדה עוד שלב ובסך הכל אנחנו לא זוכים לראות תמיד את אותו הכדורגל שזכינו לראות ב-10 השנים האחרונות. גם הנפל של כל הקבוצות, למעט צ'לסי, במפעלים האירופיים, לא מועילים לכדורגל האנגלי ולמעריציו בניסיון הנואש להוכיח שהליגה שלנו הרבה יותר טובה מהליגה הספרדית הקיקיונית.
אמנם, אולי הרמה ירדה, אבל סוף סוף יש פה משהו שפיללנו אליו במשך שנים: תחרותיות. כל קבוצה יכולה לנצח כל אחת, והשנה זה קיצוני פי 4 יותר מבעבר. השנה, לא רק הבריטניה סטדיום הוא מוקש, אלא כל מגרש וכל קבוצה.
בנוסף, הירידה ברמה הובילה, לא מעט פעמים, למשחקים סופר-מעניינים שייזכרו אצלנו לעולם: ה-6:1 בדרבי, או החמישיות של ארסנל בדרביים העונה, וכן, גם ה-8:2 של יונייטד על ארסנל הוא משחק שייזכר לתמיד.
בשורה התחתונה, הייתה לנו אחלה של עונה והליגה הזאת היא עדיין הליגה הטובה והמעניינת בעולם, נקווה שבשנה הבאה אנחנו נעשה את הצעדים הדרושים על מנת להתבסס מחדש כקבוצה שמועמדת לתואר (ועם הצעדים הנכונים זה בהחלט אפשרי) ובנוסף לנו יעשו את הצעדים הדרושים להן גם ליברפול וצ'לסי. בנוסף, נקווה שניוקאסל (לא טוטנהאם, שימותו) תדע להחזיק את עצמה בצורה נאותה הקיץ כדי שתוכל להיות בצמרת גם בעונה הבאה. כל אלה יובילו לעוד תחרותיות בליגה. חוץ מזה, סאות'המפטון חוזרת, וכנראה שגם ווסטהאם, אז יהיה פה בכלל מעניין.
:aaa12:

 

שחקן העונה: דוד סילבה. למרות ההעלמות שלו לקראת סיום העונה, הוא היה אחראי לכל הכדורגל הטוב של סיטי לטעמי, פשוט הברקה אחרי הברקה, שחקן מאוד יעיל, דאבל פאסים, נמצא בכל מקום בשליש האחרון של המגרש, מלהביא פס מ20 מטר ולהגיע לקבל חזרה קרוב לרחבת ה5 כדי לבשל גול.
מנג'ר העונה: אלן פארדיו. לא כדורגל מבריק, נכון. אבל פשוט פגע בהרבה רכשים חשובים והצליח להוציא הרבה יותר מהמקסימום של הקבוצה, זה שפתאום הקבוצה נראית טובה עם שחקנים טובים זה רק בזכותו.
הקבוצה המפתיעה: סוונסי. טוטאל פוטבול של קבוצה שרק עלתה מהליגה השנייה, הגיע למצב שהבית שלה נחשב מבצר, וגם כובשת המון ומשחקת יפה, כל הכבוד להם.
הקבוצה המאכזבת: צלסי. אני יודע שיש כאלו שהיו במצב הרבה יותר רע מהם, אבל אחרי שעונה קודמת התמודדו על האליפות והפסידו אותה במחזורים האחרונים, הם פשוט קרסו העונה והייתה ירידה ענקית בכושר, הסטמפורד ברידג' איבד את ההרתעה והקבוצה כבר לא הקשוחה והמפחידה שהייתה פעם, כל הדברים החיוביים שמוריניו הותיר אחריו נעלמו, אולי מלבד ההתנהגות של ג'ון טרי והמאני טיים של דרוגבה.
השחקן המשתפר: דמבה בה. כבר בווסטהאם ראו שהוא חלוץ מעולה, אבל גם בקבוצה חדשה הוא הצליח להוכיח את היכולות שלו ולשמור על מאזן כיבושים מרשים.
השחקן המאכזב: פרננדו טורס. וכל החמצה נוספת מיותרת.
הרכש המוצלח של העונה: סרחיו אגוארו. מאז פרננדו טורס ואולי צ'יצ'אריטו לא היה חלוץ שהשתלב כל כך מהר בפרמייר ליג וכבש כל כך הרבה גולים.
הרכש הכושל של העונה: סטוארט דאונינג.
משחק העונה: מנצ'סטר יונייטד - ארסנל 2-8
שער העונה: השני של סיסה נגד צ'לסי, אין מילים.
הרגע הזכור שלכם מהעונה: פינאר קובר את ה4-4 לצערי. ברגע הזה הייתי יותר מתוסכל מה1-0 בדרבי, ומה3-2 של אגוארו בדקה ה94.
קטגוריה מיוחדת: פרס מפעל חיים-אישיות מהליגה שהייתם רוצים לציין לחיוב: פול סקולס. פשוט הדהים אותי החזרה מהפרישה והיכולת הכ"כ טובה שהציג, שמר אותנו במירוץ לטעמי, ואם היה פותח מול וויגאן אולי הכל היה נראה אחרת.

 

שחקן העונה: הארט. בלעדיו סיטי לא הייתה אלופה.
מנג'ר העונה: רוג'רס מוכיח לכול האנגלים שגם קבוצות קטנות יכולות לשחק כדורגל. מספיק עם התירוצים!
הקבוצה המפתיעה: ניוקאסל. ממועמדת לירידה למלחמה על מקום 4.
הקבוצה המאכזבת: ליוורפול. מסע רכש כושל, הסתיים במפח נפש. כמה מפתיע.
השחקן המשתפר:
השחקן המאכזב: נאני. היה אמור להוביל את הצד היצירתי של יונייטד. כשל כישלון חרוץ.
הרכש המוצלח של העונה: אגוארו. שווה כול אגורה.
הרכש הכושל של העונה: צ'רלי אדם. כי, באמת?
משחק העונה: ה 5-2 של ארסנל מול טוטנהאם.
שער העונה: השער של אגוארו מול QPR למי שזוכר בדקה ה-90.
הרגע הזכור שלכם מהעונה: תיירי הנרי מנצח את סנדרלנד בדקה ה-90.
קטגוריה מיוחדת: פרס מפעל חיים-אישיות מהליגה שהייתם רוצים לציין לחיוב: סקולס. כי מוח כדורגל יש לו וזה כול היופי.

 

שחקן העונה: רובין ואן פרסי, לא צריך לקחת תואר בשביל להיבחר לשחקן העונה. עונה גדולה שלו!
מנג'ר העונה: פארדיו, בלי שום תחרות. תראו לי עוד אחד שיביא את ניוקאסל למקום כזה, עונה שיכלה להסתיים בליגת האלופות
הקבוצה המפתיעה: ניוקאסל, נתנה עונה מדהימה
הקבוצה המאכזבת: בלקבורן
השחקן המשתפר: http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/dunno.Xxx
השחקן המאכזב: פרננדו טורס
הרכש המוצלח של העונה: סיסה... מאיפה בא השחקן הענק הזה? http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_eh.Xxx
הרכש הכושל של העונה: צ'רלי אדם ועוד מספףר שחקנים מליברפול. כמיטב המסורת שחקני ליברפול לא מפסיקים לאכזב http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_dance.Xxx
משחק העונה: ה 8:2 בין מנצ'סטר יונייטד לארסנל
שער העונה: סיסה, מול צ'לסי.
הרגע הזכור שלכם מהעונה: אצטדיון אתיתחד, סיטי מול ק.פ.ר, דקה 92.
קטגוריה מיוחדת: פרס מפעל חיים-אישיות מהליגה שהייתם רוצים לציין לחיוב: כמובן שפול סקולס, שלמרות גילו נחשב עדיין לאחד השחקנים החשובים ביונייטד