איך, תסבירו לי איך הנבחרת הזאת יוצאת ליורו עם גלן ג'ונסון כשיש לה את ווקר וריצ'רדס? אדם ג'ונסון בחוץ ודאונינג בפנים... כאילו מה! רק חסר שההתקפה שוב (ושוב) תנוהל ע"י הקשר היציב בעולם סטיבן ג'רארד, ובאמת שלא יהיה שווה לטרוח לבדוק אם משהו שם ישתנה. (הרבה הערכה יש לי אל השחקן הזה, אבל בחייאת קחו ממנו את המושכות כבר, מתי הוא נתן עונה טובה לאחרונה מתי?)
כמה מפתיע שהמינוי העלוב הזה ל4 שנים מתחיל בכישלון עוד לפני שראינו דקת משחק אחת. איזה זימונים של פחדן זה פשוט לא יאומן. למען האמת אף שחקן של ליברפול לא זכאי לזימון לדעתי, לא דאונינג, לא קארול ולא ג'רארד, לגבי ג'ונסון זה כבר אין גם ככה ברירה אז שיהיה. וגם מה הקטע עוד פעם נבחרת עם ג'רארד ולמפארד, זה בדיוק אותו דבר כמו המונדיאל רק שהפעם אין את רוני לשני משחקים ויש ליצנים חדשים על פני הישנים.
ווקר פצוע, ג'ונסון כשלעצמו לא נורא כל עוד לא מייעדים לו מקום ב-11 הראשונים...הודג'סון אמר שהוא התלבט בין ריצ'ארדס לג'ונס ובחר בשני, שים לב לנימוק: Hodgson on Micah: "A difficult one. In Phil Jones we have a player capable of playing right back. It was either Jones or Richards." זה אומר הכל על המנג'ר. המגן הימני השני הכי טוב שיש לאנגליה להציע לא נלקח כי הוא capable of playing RB? לגבי ג'רארד, צריך לומר את האמת, הוא אף פעם לא באמת קיבל את המושכות. בגדול אנגליה נכשלה כי היא לא מספיק טובה ויצירתית ולא בגלל ג'רארד/למפארד, אבל מי שתמיד קיבל את המושכות בעמדה הכי טובה שלו היה למפארד. אני מסכים שכרגע למפארד בכושר יותר טוב ויש הגיון בלתת לו להיות האיש המוביל, אבל אם אתה עושה את זה אז אל תעמיד פנים שג'רארד "שוב קיבל את המושכות ושוב נכשל". אותה נבחרת עם ג'רארד ולמפארד...הייתי שמח אם ווילשר, למשל, היה כשיר, אבל כשאין אלטרנטיבה אחרת מה בדיוק אפשר לצפות מהודג'סון? להשאיר את שניהם בבית ולהזמין את קאריק והנדרסון? כשאין אלטרנטיבה קרובה זה מה שקורה, וזו הבעיה של הכדורגל האנגלי.
According to Hodgson, the Ox did well against Milan, especially Pirlo and Ambrosini. Ambrosini was suspended and Pirlo plays for Juventus. אני לא יודע אם לצחוק או לבכות, בחיי. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/haha.Xxx
הייתי שמח לראות את סקולס בסגל. ושהקישור יהיה פרקר וסקולס, למפארד מלפנים עם 2 אגפים (יאנג ואוקסלייד לטעמי) עם וולבק בחוד. (זה כמובן ב2 המשחקים הראשונים של הבתים) אני גם לא מבין למה לא לנסות לקחת שחקנים כמו קלברלי או אדם ג'ונסון על פני דאונינג? לפי מה דאונינג קיבל את המקום שלו בסגל? באמת שזה לא מסתדר לי.
אני לא בטוח שסקולס יכול לשחק טורניר כ"כ אינטנסיבי עם משחקים כל שלושה ימים. קלברלי? על מה ולמה? מאז שהוא חזר מפציעה הוא לא בדיוק מצא את עצמו. ג'ונסון במקום דאונינג, ריצ'ארדס במקום ג'ונס, אולי גם קאריק ולא הנדרסון בהנחה שפארקר לא יהיה כשיר. מעבר לכך אין מה לעשות יותר מדי, החומר בינוני וזה מה שיש... אבל נהדר שהודג'סון לא הספיק להתחיל וכבר מביך את עצמו. סיפק כבר שני ציטוטים יפים ליום שאחרי הפיטורין, עד אז אלה רק אוהדי ליברפול מרירים שלא מבינים שהוא מאמן טוב וראוי.
לא יודע מה עשיתם מג'ונסון מגן ימני רע כ"כ. היתה לו עונה יציבה, התקפית הוא טוב מאוד, והוא השתפר גם בהגנה. זה קצת מוגזם להגיד עליו שהוא לא בחירה ראוייה.
כן, כבר שמעתי את זה בפורום הזה מאוהד ליברפול. גם אז אמרתי שזה מראה על אחד-שניים מהדברים הבאים: 1. אי אמינות http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx 2. זיכרון קצר מאוד 3. חוסר הבנה בסיסי באיזה שחקן הוא פרנק למפארד. קודם כל, יש לך זיכרון קצר בזה שאתה אומר שג'רארד אף פעם לא קיבל את המושכות. כי גם אם על הנייר הוא תופקד כשחקן אגף או משהו כזה, ההתקפות כמעט תמיד עברו דרכו והוא היה הכתובת. עכשיו לגבי למפארד, משפט כמו "אבל מי שתמיד קיבל את המושכות בעמדה הכי טובה שלו היה למפארד" נטו אומר שאין לך מושג לגביו, ושכנראה חלמת שנים. העמדה הטבעית של למפארד במשך כל השנים (כשהעונה הגיע השינוי) היא הקדמית ביותר בין שלושה קשרים. תמיד שיחקו מאחוריו אסיין ומקללה/אסיין ובאלאק וכו'... שחקנים שנתנו לו את האפשרות להתעסק יותר בניהול ההתקפה ובהבקעת שערים (כשהוא גם עושה עבודה שחורה בעצמו, אבל פחות מהם). באנגליה למפארד מקבל תפקיד של קשר בקישור של שניים שזה דבר שונה לחלוטין עם עבודה שונה לחלוטין. למפארד עד העונה לא היה רגיל לשחק בקישור כזה, כשהוא בעצם קשר אחורי. קשר אחורי עם לגיטימציה לעלות למעלה, אבל קשר אחורי. בעמדה הזאת ללמפארד היה הרבה יותר קשה למצות את מה שיש לו ברגליים ובראש. ג'רארד לעומת זאת שיחק בעמדות מוכרות הרבה יותר בשבילו, כשהתפקיד האמיתי על המגרש ברור- מקדימה כדי לנהל את ההתקפה. אני לא אומר שבשבילו זה היה מושלם (וזה לא בגלל אף אחד משניהם, זה פשוט שגיאות חוזרות של מאמנים), אבל עדיף על המצב בו היה למפארד, שהיה הרבה יותר נוח לביקורת- כי היי, הוא לא עושה את מה שהוא עושה בצ'לסי, למה הוא לא מבשל? למה הוא לא זה... וכשאני אומר את זה אני לא מנקה את למפארד מזה שהוא היה לא טוב ולא עשה מה שצריך לעשות בכל השנים בנבחרת, יש עליו אשמה, אבל אוהדי נבחרת אנגליה פשוט אוהבים להתעלם מהכל ולהטיח בו הרבה יותר ביקורת ממה שצריך לקבל (והוא מקבל הרבה יותר ביקורת מג'רארד, בוא לא נשקר). (אגב, אם אני זוכר נכון ג'רארד כן היה מתופקד לפעמים "באגף" בליברפול, לא?)
זיכרון קצר זו לא בעיה, תמיד אפשר לחזור אחורה ולרענן אותו. ג'רארד קיבל את המושכות לנהל את ההתקפות מקדימה? זה היה כשהוא תופקד בצד שמאל כדי שיגביה כדורים או כשהוא תופקד כקשר האחורי מבין השניים באותו 442? אוקיי, אני מקבל את זה שגם עבור לאמפרד זה לא אידיאלי כי יש לו עבודת הגנה גדולה יותר לעשות, אבל זה ממש לא הופך את התפקוד של ג'רארד במרוצת השנים לנכון. הוא לא קשר אחורי, הוא לא קשר ימני והוא לא קשר שמאלי והוא מעולם לא הצליח בתפקידים האלה. התפקיד שהוא מילא היה רחוק מאוד מהתפקיד שלו בליברפול, והאשמה היא על המאמנים שהיה להם נוח להזיז אותו לפה ולשם בהתאם לצרכים. החיים של למפארד בנבחרת היו הרבה יותר נוחים מהבחינה הזאת, ואמנם הוא לא יכל להיות התקפי כמו בצ'לסי אבל עדיין הוא היה האיש במרכז ההצגה. "הוא מקבל יותר ביקורת" - יכול להיות, אני לא חי באנגליה ולמען האמת ההצלחה או הכשלון שלה לא נוגעים בי יותר מדי, אבל זה יאה למי שנמצא במרכז ההצגה. ביורו הקרוב, כמו גם בקודם, 451 יכול להיות הפתרון הכי טוב. במחיר סירוס קטן של ג'רארד (לצד בארי/פארקר) ולמפארד בעמדה האהובה עליו מצ'לסי...אבל עם הודג'סון בטח נראה 442 שטוח עם ג'רארד עוד פעם באגף ודפו וקארול מקדימה. בקיצור, הנושא הזה חרוש והסוגיה כנראה תישאר לא פתורה לעולם. לשניהם אין יותר מדי הנחות אבל מבין השניים, ג'רארד בהחלט סבל יותר מהעובדה שהוא שחקן שלם.
הורסטיליות של ג'ררארד בעוכריו ומעולם לא קיבל את הצ'אנס לשחק חצי חלוץ בטורניר גדול. כמה אירוני שעכשיו כשהוא הקפטן ואולי יש חשיבה לספסל את לאמפרד אז הוא כבר לא יכול לשחק ברמה אותה הציג בעבר. הייתה לו עונה טובה מאוד כקיצוני ימני פול טיים ג'וב אצל בניטז ב05-06 וגם אצל הוייה הוא היה משחק הרבה פעמים באגף אבל את העונות הטובות ביותר שלו נתן כקשר התקפי. אם יציבו אותו קשר אחורי, זה יראה מביך כי הוא כבר בקושי יורד לתאקלים ולא יוכל לרדוף אחרי שחקני התקפה זריזים.
אם סקולס היה נכלל בסגל יחד עם קאריק, ווילשר,ריצ'ארדס ואדם גו'נסון, שה' יודע למה הטיפש לא כלל אותו בסגל, אנגליה הייתה יכולה לעבור את הבתים לפחות.. מה נסגר עם ווילשר? מה כבר קרה לו בטרום עונה שמשבית אותו לכל כך הרבה זמן?
גם בשיאו סקולס לא נראה טוב בנבחרת ולא הגיע איתה לכלום, אז עכשיו? עדיך לתת לו לנוח בקיץ, לקחת אותו לא היה עושה טוב לאף אחד מהצדדים.
"החיים של למפארד בנבחרת היו הרבה יותר נוחים מהבחינה הזאת, ואמנם הוא לא יכל להיות התקפי כמו בצ'לסי אבל עדיין הוא היה האיש במרכז ההצגה" אין שום בסיס לאמירה כזאת. אתה קודם כל כנראה לא לגמרי מבין את ההבדלים בין התפקידים. קח דוגמא, מעט קיצונית אני אדגיש, ממש מעכשיו- יאיא טורה פתח מול ניוקאסל כקשר אחורי ליד בארי, עשה עבודה גדולה מאחורה, ובדקה 60 ומשו אם אני לא טועה נאסרי יצא ובמקומו נכנס דה יונג. החילוף שיחרר את טורה לשחק יותר קדימה ולנהל את ההתקפה של סיטי- לא עוד להיות הקשר שמקשר בין הגנה להתקפה. עזוב את התוצאה והצמד שכבש, מנצ'יני עשה את זה עוד המון פעמים העונה, וההבדל בתפקידים הוא שמיים בארץ מבחינת התפקוד של השחקן. עד כאן ההבדלים. עכשיו, לגבי "עדיין היה האיש במרכז ההצגה", אתה קודם כל צריך להבין שזה שהוא משחק במרכז, לא אומר שהוא "במרכז ההצגה", זו דרך מאוד מופשטת להסתכל על הדברים. אם היה לו איזה מקללה לידו שמשחרר אותו יותר לעלות אז מילא, אבל המשחק לא עבר דרכו כמו שבדר"כ המשחק עובר דרכו בצ'לסי ולא קרוב לכך, כי הוא מין הסתם תמיד קיבל את הכדור מאחור, ממש על החצי. השחקן הבא מבחינת המערך של אנגליה שאמור לקבל את הכדור- על סף השליש האחרון של המגרש- הוא ג'רארד. על שמאל לרוב (לרוב כי חלק מתפקידו היה לעשות גם תנועה למרכז)? נכון, וכמו שאמרתי כבר- לא אידיאלי, אבל בשורה התחתונה התפקיד של ג'רארד בנבחרת היה ברור כמעט לכולם לדעתי... להוביל את הנבחרת מהשליש האחרון והלאה. לגבי הביקורת, תתפלא אבל לכולם (כמעט כנראה) ברור שג'רארד היה ב"מרכז הבמה" לא פחות מלמפארד, הביקורת שמושמעת יותר ללמפארד היא בגלל סיבות אחרות שלא קשורות לדיון. את האיזכור ל"מקבל יותר מג'רארד" אמרתי רק כהערת צד, לא סתם הסוגריים. ועזוב אותך מלהכניס מילים לפה, אני בפירוש אמרתי שהתפקוד של ג'רארד גם לא היה נכון וכמוך אמרתי שזו היתה טעות של המאמנים השונים (למרות שאם נחשוב על זה קצת יותר לעומק, זה נגרם בעיקר מהעובדה שלאנגליה לא היה חלוץ מטרה אמיתי שיכול לשחק לבדו בחוד, מה שגרם לאנגליה לפתוח תמיד עם שניים).
