אוהד שלום רב, קודם כל, אני שמח וגאה שבאת להתארח אצלנו ב"אייסוקר" ומצפה לקרוא את התשובות והתובנות שלך. רציתי לשאול אם תוכל לשפוך אור על מה זה אומר להיות כדורגלן מקצוען בישראל? מהי השגרה השבועית שלך? האם אתה מתאמן עם מאמן שוערים? אם כן, תוכל בבקשה לתת דוגמאות על האלמנטים במשחק שאתם עובדים עליהם באימונים? תודה מראש ושיהיה קיץ נעים!
ואני אחדד את השאלה. רבים זוכרים את הפרק בסדרה של עמנואל רוזן שהשווה בין יום ממוצע של טל בן חיים בבולטון לבין זה של דוד רביבו באשדוד והוציא את הכדורגל שלנו באור לא חיובי במיוחד. בתור אחד ששיחק באירופה, האם ההבדלים אכן כל כך משמעותיים? והאם לדעתך זה מקור הבעיות בכדורגל הישראלי?
קודם כל, גם אני ראיתי את אותו סרט וגם אותי הוא שכנע מאוד. אולם, ההבדלים בפועל לא כאלה גדולים, אם כי קיימים. כיום במסגרת המועדון אתה מקבל שגרת אימונים דומה למה שמקבלים במועדונים רבים באירופה יחידות אימון במגרש, אימוני שוערים, אימוני חדר כושר, טיפולים וכדומה. העניין הוא להבין שכדורגלן מקצוען זו עבודה של 24 שעות ביממה ולא של ה-5-6 ביום שאתה נמצא במגרש. צריך לנוח טוב, לאכול טוב, לוותר על המון דברים, להתמודד עם תקשורת וכדומה וזה גולש לכל שעה ביום. באופן אישי אני משתדל להוסיף לשבוע האימונים שלי אימונים אישיים (לבד או עם מאמן) בחדר כושר, ואימוני יוגה ופילאטיס. כל שחקן באופן אינדיוידואלי מוסיף משגרת האימונים שלו לפי מה שהגוף שלו יכול להכיל וצריך לזכור שאחת לשבוע אנחנו צריכים להכין את הגוף למצב של 100 אחוז מוכנות וכושר למשחק, ככה שגם זה שיקול כשאתה מרכיב מערכת אימון שבועית. ככה בדר"כ האימונים הקשים יהיו בתחילת השבוע, ואלה גם הימים שאפשר להתאמן פעמיים ולעתים שלוש. לקראת סוף השבוע האימונים הופכים ליותר קצרים וחדים ופחות מעייפים, ולרוב היום שאחרי המשחק מוקדש לשחרור הגוף והכנתו לשבוע אימונים חדש. מבחינת האספקטים עליהם עובדים באימונים, אנחנו עובדים על כל דבר שעשוי לקרות במשחק. אם אתחיל עכשיו לא אסיים... הדברים הטריוויאליים הם טכניקה של עצירת כדורים, הדיפה וקליטה, כדורי גובה, אחד על אחד, משחק רגל, קריאת משחק וכדומה ובוריאציות שונות ומיוחדות.
בעניין האספקט של כדורי גובה. אתה מסכים עם האמירה שזוהי אחת מנקודות התורפה של השוערים הישראליים? כיצד ניתן לשפר אותה?
ידעתי שיחתרו לכיוון הזה ובכוונה התעלמתי. אני לא חושב שזוהי בעיה של שוערים ישראלים. ראינו רק השבוע שגם באנגליה, בגרמניה ובספרד שוערים מחליטים הרבה פעמים לא לצאת לכדורי גובה שנדמה מהיציע או מעמדת השידור שהיו יכולים. בפועל, ההחלטה של השוער היא של שברירי שנייה וצריך לזכור שהרמה של הבועטים בעולם עלתה משמעותית בעשור האחרון, וגם הכדורים החדשים מפריעים לשוערים. יחד עם זאת, כל אחד כולל אותי מתאמנים קשה כדי להיות מסוגלים לצאת ליותר כדורי גובה - זהו רווח נקי שלנו שכן אנחנו מסכלים מצבי הבקעה.
אם יורשה לי לשאול, מבחינה כלכלית- האם לשחקן ישראלי ממוצע בליגת העל יש דאגות על היום של אחרי (ואולי אפילו דאגות של ההווה)? ועד כמה זה פרמטר בהחלטה לעבור לשחק באירופה?
