הבעיה היא פחות בסגנון המשחק בין אם הוא התקפי או הגנתי אלא יותר במנטליות של השחקנים המובילים של הנבחרת, זה נראה כאילו לגרמניה עם כל הכישרון העצום שלהם(הנבחרת הכי כשרונית לדעתי כיום) אין את השחקן עם הדרייב עם האגרסיה עם המנהיגות שיקח אותם קדימה וינצח כשהכשרון לא בהכרח פועל בהשוואה למה שהלך אתמול מישהו סטייל דרוגבה שגם עם העונה הקשה שהוא עבר ושהוא היה הרחק משיאו, הוא עדיין היה בורג סופר מרכזי בזכייה בדאבל של צ'לסי ומישהו כזה בגרמניה פשוט לא קיים אוזיל, מולר, שווינשטייגר, פודולסקי וכו כולם פשוט יותר מדי "פרווה" מהבחינה הזאת
רבותיי, במיוחד אחרי הערב של אתמול בו שחקנים בני 32+ זכו לראשונה בתואר משמעותי מהסוג הזה שמדובר בו פה אני מציע לא לסכם קריירות של שחקנים שנמצאים קרוב לשיא כוחם ובעיקר של כאלו שהם עוד צעירים בעסק. אם הכל היה כל כך דטרמיניסטי היינו מזמן עוברים להתעניין בשש-בש.
לדעתי אתם מחברים בין תוצאות שלא קשורות אחת לשניה. מהמשחקים שהזכרתם, המשחק אתמול היה הראשון שבו קבוצה גרמנית הפסידה במצב שבו היא הייתה פייבוריטית על הנייר ועדיפה בפועל על המגרש. בכל שאר המשחקים הפסדם כי הייתם פחות טובים. להשוות את המשחק אתמול למשחק מול ספרד שבו גרמניה לא יצאה מהחצי שלה כמעט משחק שלם, משחק שבו 3-0 היה משקף הרבה יותר, זה עיוות מסוים של המציאות. המשחק בגמר היור ב2008 היה אפילו יותר חד צדדי. גם איטליה הייתה עדיפה ב2006, וכך גם אינטר לפני שנתיים. באותו פרק זמן, היו לא מעט משחקים גדולים בשלבים מכריעים שבהם קבוצות גרמניות ניצחו נגד מהלך המשחק או במשחקים מאד צמודים: ארגנטינה ב2006, תורכיה ב2008, המפגש מול יונייטד לפני שנתיים ואפילו מול ריאל שבו באיירן עלתה בצדק, אבל בכל זאת בשקט היה יכול ללכת לצד השני. גם בעבר הגרמנים הפסידו בהמון משחקי גמר, גם ברמת הקבוצות וגם ברמת הנבחרת (תארו לעצמכם מה אוהדי נבחרת גרמניה חשבו אחרי הגול של ואן בסטן, שהגיע אחרי הפסדים בגמר המונדיאל ב82 ו86). לאורך ההיסטוריה, הגדולה של גרמניה היא לא בזכיה בתארים אלא בכך שלא משנה מה רמת הנבחרת, היא תמיד באזור הזכיה, תמיד בשלבים הגבוהים. לדעתי האישית הבעיה של הכדורגל הגרמני היום היא דווקא בהערכת יתר מסוימת לחלק מהשחקנים שלו מה שמביא לציפיות קצת מוגזמות. כל שחקן שנותן כמה משחקים טובים הופך לכוכב על. בפועל, קרוס הוא לא גינטר נצר, שווינשטייגר הוא לא צ'אבי, נוייר הוא לא קאן, גומז הוא לא החלוץ הכי טוב בעולם וגצה לא שחקן של 35 מיליון יורו אחרי חצי עונה טובה בדורטמונד, שבנתיים משחקת יותר טוב בהעדרו. האם הנבחרת באמת יותר מוכשרת מבעבר? האם שווינשטייגר הוא שחקן ברמה של מתיאוס בשיאו? גומז שחקן ברמה של קלינסמן? יש לכם בלם ברמה של מתיאס זאמר? מאד לא בטוח. אגב, זה קצת אוף טופיק לנושא, אבל אני לא חושב שגרמניה אי פעם הייתה נבחרת הגנתית. לא במקרה גרמניה הייתה מעורבת בכמה המשחקים הגדולים ומרובי השערים לאורך ההיסטוריה של כדורגל הנבחרות.
נבחרת גרמניה פשוט מוציאה נבחרת טובה מאוד לכל טורניר כמעט, זה דבר שנבחרות אחרות לא מצליחות לעשות, ולכן אתם תמיד מגיעים לשלבים המכריעים ולכן אתם כל כך בולטים. לפעמים יש נבחרת אחת-שתיים יותר טובות בטורניר, מה שגורם לגרמנים לסיים 2-3. בנושא הספציפי הזה של כישלונות בגמרים/חצאי גמרים, אין פה קשר למנטליות לדעתי, רוב/כל הפעמים הטורניר שלכם יסתיים איפה שהיה צריך מבחינת הרמה. אתם פשוט תמיד שם, זה ההבדל בינכם לנבחרות אחרות. אגב קייטע, אני מדבר פה גם על גרמניה של פעם, שהזכרת שגם היא הפסידה הרבה גמרים. אם היא היתה מנצחת את הכל או אפילו קצת יותר היה פה סוג של מונופול, גם ביורו וגם במונדיאלים. וזה כאמור דבר שלא משקף את עולם כדורגל הנבחרות. (אגב, דוגמא טובה למה שאני מדבר עליו- מכבי ת"א ביורוליג, שהפסידה כמעט פי 2 יותר ממה שנצחה בגמרים. קשה להצביע על גמר אחד שמכבי הפסידה והיתה הקבוצה הטובה יותר. זה שילוב של ניהול נכון (במקרה הגרמני- גידול משובח של שחקנים)+ אופי ומסורת שגורם לקבוצה/נבחרת תמיד להיות אחת מהטובות ביותר). לגבי הדור הנוכחי שאתם חושבים שהיכולת המנטלית שלו חלשה במיוחד אחרי אתמול, אולי זה נכון שהשחקנים רכים מדי, אבל אני לא חושב שיש מספיק תקדימים כדי לקבוע את זה כבר עכשיו. כמו שקייטע אמר וכמו שאני כבר רמזתי, אתמול היה הכשלון הראשון בו הגרמנים באו והיו פייבוריטים בשנים האחרונות. איטליה, ספרד, אינטר, שוב ספרד, כולן היו קבוצות בשלות או טובות יותר.
נתחיל מזה שהטענה המשתמעת שיש סתירה בין כדורגל יפה להגנה חזקה היא מופרכת למדי, וזה נכון שהנבחרת הגרמנית מגלה יציבות מרשימה לאורך השנים. אבל עדיין אפשר לדבר על תקופה ארוכה למדי ללא תארים, ואולי הטענה היותר מדוייקת היא הקושי ללכת עד הסוף. כמובן שמתקיימת פה גם בעיית הביצה והתרנגולת מכיוון שהשחקנים שומעים כל הזמן על ה"חולשה המנטלית" הזאת, עובדה שללא ספק מוסיפה ללחץ הכללי. בכל מקרה, לדעתי לא ירחק היום ועוד נשמע טענות הומופוביות המסבירות את החולשה הזאת, או לחלופין טענות גזעניות, ולמעשה טענות כאלו כבר החלו להשמע כלפי הנבחרת מודל 2010 מפי גורמים אינטרסנטיים בגרמניה.
עם אפנברג מודל 2001 במקום שוויני, באיירן לוקחת העונה טרבל. עם מתיאוס או אנדי מולר מודל הניינטיז נבחרת גרמניה בטוח לוקחת תואר בינלאומי אחד לפחות מאז 2006. ההבדל הוא בחוסר של שחקן או שתיים "רעים" כאלה. זה לא קשור לסגנון משחק האטרטקיבי של הנבחרת.
מה שעבר על שוויני בערב הזה הוא באמת לא יאמן; הסימן מבשר הרעות היה האופן בו הוא פעל בפנדל של רובן. להזכירכם - הוא הלך לרחבה של באיירן ועמד עם הגב למגרש; אחרי שרובן החמיץ נויר היה צריך לגרד אותו מהדשא, וכל השאר היסטוריה. כואב לי הלב עליו אבל זה לא מה שהיית מצפה משחקן שאמור להנהיג את הקבוצה.
שוויני נלחם כמו אריה, אבל באמת לא נתן את המנהיגות שנתן במשחק מול ריאל. הראו איך הוא ניגש לפנדל במדריד זקוף ומתוח ומול צ'לסי מכופף ונרפה.
למה ששוויני בגילו פתאום יהפוך למנהיג? שחקן אדיר, ובחיים לא ציפיתי שיחמיץ את הפנדל, אבל כושר המנהיגות שלו משתווה לזה של בני לאות'.
למה הוא צריך להיות בכוח מה שהוא לא?מי אמר שהוא צריך להיות המנהיג של באיירן או של גרמניה? אני בטוח שכולם לא יסכימו איתי אבל לדעתי המנהיג של באיירן ושל גרמניה בשנים הקרובות הולך להיות באדשטובר.אני מאמין שעם הזמן הוא יראה לכולם על מה אני מדבר למרות גילו הצעיר.יש אנשים שפשוט יש להם את זה ויש כאלו שלא.
אחד העיוותים הגדולים בשיח על הכדורגל נובע מכך שזה הספורט שבו מתקיים הקשר השולי ביותר בין מהלך המשחק לבין התוצאה. הרבה פעמים בניתוח בדיעבד, אנשים חוטאים בניתוח התוצאה במקום בניתוח המשחק. רוצה לומר, מנהיג שמנהיג. אם רובן היה בועט פנדל נורמלי / היו סוגרים את דרוגבה בקרן / גומז היה מנצל את אחד המצבים שלו, הוא כן היה מנהיג?
אתם מוכנים להפסיק לדבר ככה על שווייני? סלע אתה? לא מתאים לך. שווייני מילא מקום של גוסטאבו "כחוטב עצים", כמו קרוס שכרגע הוא לא הנקודה מה הבעיה? דחילק סלע לפחות לא אתה.
דודי, אני לא מבין מה העניין. אף אחד לא בא בטענות לאיך שהוא שיחק (לפחות אני לא) וממש ממש כואב ומחמם את הלב איך שהוא לקח קשה את ההפסד אבל משהו בו היה שבור (וכמו שכתבתי קודם עוד בזמן ההחמצה של רובן) וממישהו שיש ממנו ציפיות להנהגה (והוא קפטן משנה, להזכירכם) הוא אכזב. וזה מאוד טרגי, כי זו הזדמנות של פעם בחיים ועוד שמול ריאל הוא היה הגיבור באותה סיטואציה. והוא באמת מבין את זה (וגם זה נזקף לזכותו) והיום למשל הוא שיחרר הודעת התנצלות על כך שלא לחץ את ידו של נשיא גרמניה גאוק בזמן הענקת המדליות.
זה נקרא איכפתיות יתר, גם אני להבדיל לא ראיתי את הפנדלים מהעצירה של נוייר. שווייני שחקן נשמה, עם לפחות לא פחות כישרון מאפנברג.
מה שבטוח הוא שמה שהתרחש בפנדלים היה הזוי, ולא במובן החיובי של המילה. שחקנים פחדו לבעוט וכך למשל נשלחו נויר ואוליץ' למשימה. בסופו של דבר אני חושב שהעובדה שהגמר התקיים באצטדיון הביתי פעל נגדנו. לפחות היורו לא בגרמניה השנה (נסיון קלוש להחזיר את הדיון לנושאו המקורי http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx)
