נבחרת רוסיה http://img341.imageshack.us/img341/4896/russiasc.Xxx תעודת זהות כינוי: Sbornaya (הנבחרת) תאריך לידה: 16 באוגוסט 1992 (הפסד 2-0 למקסיקו במוסקבה, רוסיה) הנצחון הגדול ביותר: סן מרינו 7-0 רוסיה (סן מרינו, סן מרינו; 7 ביוני 1995) ההפסד הגדול ביותר: פורטוגל 1-7 רוסיה (ליסבון, פורטוגל; 13 באוקטובר 2003) שיאן ההופעות: ויקטור אונופקו (109) מלך השערים: ולדימיר בסצ'סטניך (26) דירוג נוכחי: 11 הישגים: * מקום רביעי במונדיאל 1966 (בתור ברית המועצות) * זכייה ביורו 1960, סגנות ביורו 1964, 1972 ו1988 (בתור ברית המועצות); העפלה לחצי גמר יורו 2008 (בתור רוסיה) היסטוריה עוד מיום הקמתה המחודשת של הנבחרת הרוסית, אי שם ב1992, היא נתפסה בקרב ציבור חובבי הכדורגל כיהלום שבכתר הכדורגל המזרח-אירופי; אין זה מפתיע, בהתחשב בעובדה שרוסיה מהווה את המדינה הגדולה והמפותחת ביותר מבין כל בנות האיחוד הסובייטי. ואם היתרון הזה לא הספיק, הרי שהנבחרת נהנתה בתחילת דרכה גם ממיטב פרחיה של המדינה השכנה, אוקראינה (אנדריי קנצ'לסקיס, ויקטור אונופקו ועוד רבים וטובים), הודות לקשיים ברישום שאר חברות ברית המועצות לשעבר במוסדות פיפ"א. על כל פנים, בשנים הבאות דאגה רוסיה לבסס היטב את מעמדה כנבחרת הבכירה של האיזור, והעפילה דרך קבע לטורניר הגמר השונים. אף על פי כן, מן הראוי לציין כי הרוסים לא הטביעו חותם מהדהד בשלל הטורנירים אליהם הגיעו במהלך שנות ה90: במונדיאל 1994, למשל, הם עוד היו חתומים על נצחון גדול מול קמרון (1-6, כולל חמישייה היסטורית של אולג סלנקו) שלא הספיק להעפלה לשלב הבא, אך היורו שנערך על אדמת אנגליה כעבור שנתיים כבר עמד בסימן קריסה טוטאלית של הרוסים, אשר התבטאה בנקודה אחת בלבד אותה הצליחו להשיג הסובייטים-לשעבר בשלב הבתים. המגמה האמורה לעיל נמשכה גם בתחילת העשור הבא: הדור המופלא של שנות ה90 (אשר כלל כוכבים מהסוג של ואלרי קארפין, ולדימיר בסצ'סטניך ואלכסנדר מוסטובוי) אמנם נמוג לאטו, אך הנבחרת המשיכה לנוע בין הדחות כואבות בשלב המוקדמות (יורו 2000) לבין הופעות סתמיות בטורנירי גמר (יורו 2004). בסופו של יום, לאחר כשלון צורב נוסף - הפעם במשימת ההעפלה למוקדמות מונדיאל 2006 - החליטה ההתאחדות הרוסית לשים קץ לתנועת מטוטלת הבינוניות האינסופית הזו, ושינתה את גישתה; היא הפסיקה לתת אמון בחומר המאמנים המקומי, אשר כשל במשימת החדרת הנבחרת למעמקי הקונצנזוס העולמי במשך 14 שנים תמימות, ופנתה לנסות את מזלה עם שכירי חרב משדות זרים. האאוטסיידר הראשון שנאלץ לעמוד במבחן היה לא אחר מאשר חוס הידינק, והוא בהחלט עבר אותו בהצלחה: תחת הדרכתו של ההולנדי המצליח, הגיעה הנבחרת הלאומית עד לחצי גמר יורו 2008 - וזאת תוך הצגת כדורגל קבוצתי ומרנין עין. בהנהגתם של שמות כאנדריי ארשאבין, יורי ז'ירקוב ורומן פאבליוצ'נקו, הצליחו הרוסים לנצח את שבדיה ויוון בשלב הבתים, ולגבור על הולנד הפייבוריטית במשחק רבע גמר בלתי נשכח - אך נעצרו בשלב הבא על ידי נבחרת ספרדית חזקה במיוחד, אשר התבררה בדיעבד כאלופה שבדרך. http://www1.pictures.gi.zimbio.com/Netherlands+v+Russia+Euro2008+Quarter+Final+8EQrPJSeu_yl.Xxx ארשאבין משתיק את הקהל ההולנדי. הפנומן הרוסי הוביל את הנבחרת עד לחצי גמר היורו הדרך ליורו סקירתנו ההיסטורית אולי הסתיימה באווירה אופטימית, אך לא כך היו פני הדברים במחנה הרוסי לקראת מוקדמות היורו הקרוב. לאחר שהנבחרת חוותה הדחה אכזרית מול סלובניה בשלב ההצלבה של מוקדמות מונדיאל 2010, דאגה ההתאחדות להבהיר היטב למאמן החדש, דיק אדבוקאט, כי "פאשלה" דומה במוקדמות היורו לא תתקבל בהבנה (כפי שקרה לחוס הידינק, קודמו בתפקיד - אשר מצא עצמו מפוטר בעקבות ההדחה הנ"ל). על כן, היא הציבה לו מטרה ברורה וחד משמעית: להביא את הנבחרת ליורו בדרך חלקה ושקטה, קרי: ממרומי המקום הראשון בבית. הציפיות הללו רק התבססו וגברו לאחר הגרלת הבתים, אשר זימנה לרוסיה יריבות שאינן קשות במיוחד, בדמות אירלנד, סלובקיה, ארמניה, מקדוניה ואנדורה. עם זאת, חרף ההגרלה הנוחה, הסתבכה הנבחרת במצב לא נעים בפתיחת הקמפיין, כאשר ספגה הפסד בית מיותר מול סלובקיה (1-0). כבר במשחק הבא הפנימו השחקנים את גודל הצרה, וסיפקו התעלות נדירה מול אירלנד בחוץ (נצחון 3-2), אשר תיקנה, למעשה, את המעידה מהמחזור הקודם. מאותה נקודה, השיגה רוסיה 10 נקודות חשובות בארבעה משחקים קריטיים, תוך כדי הצגת כדורגל יעיל אך הגנתי למדי - ובכך ביססה את מעמדה במקום הראשון בבית. עוד בנקודת הזמן ההיא, יכלו החניכים של אדבוקאט לשריין לעצמם את הכרטיס ליורו בעזרת נצחון ביתי על אירלנד, אך שחקני החלק הקדמי החמיצו ללא הכרה והביאו את הנבחרת לתיקו 0 מאכזב. בהמשך, התברר כי התוצאה הזו לא השפיעה רבות על גורלם של הרוסים, שהצליחו לנקום בסלובקיה על ההפסד במחזור השני ו"לסדר" לעצמם מרווח נשימה של 3 נקודות בפסגה - רגע לפני שהם פירקו את הנבחרת האנדורית הקיקיונית במחזור האחרון. http://soccernet-assets.espn.go.com/design05/images/2011/1007/alandzagojevceleb20111007_350x197.Xxx דזאגוייב ואניוקוב חוגגים את השער שסידר לרוסיה מקום בטורניר על הקווים: דיק אדבוקאט תאריך לידה: 27.9.1947 מאמן מאז: 1.7.2010 http://thumbs.dreamstime.com/thumblarge_371/12362791100m3Ofy.Xxx 31 שנים עברו מאז היום בו טעם דיק אדבוקאט לראשונה את מקצוע האימון. אז, ב1981, הוא התייחס לתפקיד בעיקר כתחביב נחמד - ואי לכך, אין זה מפתיע כי את צעדיו הראשונים בתחום הוא עשה בקבוצת חובבים עלומת שם מהולנד. עם זאת, כבר לאחר 3 שנים חוותה גישתו של ההולנדי שינוי מהותי: בצעד מפתיע לחלוטין, מונה הקשר שאך פרש ממשחק פעיל לתפקיד עוזר המאמן בנבחרת הולנד הגדולה - כאשר המאמן הראשי, ששימש כמנטור של אדבוקאט, היה לא אחר מאשר "הגנרל" - ריינוס מיכלס (אגב, בעקבות קרבתם המקצועית של השניים הוענק לו בהמשך כינוי מתאים במיוחד - "הגנרל הקטן"). אדבוקאט ינק את תורתו של ממציא הטוטאל פוטבול במשך 3 שנים תמימות, ולאחר מכן יצא לנסות את מזלו בקבוצת הארלם מהליגה השנייה בהולנד. שם, הוא גם חווה את הצלחתו המקצועית הראשונה - כאשר הקבוצה העפילה לארדיוויזה, הליגה הבכירה במדינה - אך בד בבד זכה לניצנים ראשונים של ביקורת, אשר התמקדה בעיקר בסגנון המשחק ההגנתי אותו הנחיל לקבוצה. בהמשך, חזר הגנרל הקטן לקדנציה שניה כעוזר המאמן הלאומי (מיכלס, אלא מי) ואף תפס את מקומו של אגדת הכדורגל במשרת המאמן הראשי - אך להוציא סכסוך מתוקשר עם כוכב הנבחרת דאז, רוד חוליט, לא רשם אדבוקאט ציוני דרך מעניינים במיוחד בשורות האוראנז'. לאחר שסיים את חוזהו כמאמן נבחרת הולנד, בשנת 1995, חתם אדבוקאט במועדון הפאר המקומי, PSV איינדהובן - איתו רשם 3 שנים מוצלחות למדי (השיג אליפות וגביע, ואף הדריך את רונאלדו הינוקא לזמן קצר) עד שעבר לגלאזגו ריינג'רס. גם בשורות הדובונים רשם המאמן ההולנדי הישגים נאים: אלו כוללים טרבל מקומי בעונת 1998/9, וזכיה נוספת באליפות סקוטלנד בעונה שלאחר מכן. עם זאת, בעתיד הרחוק יותר (לפני מספר חודשים) התברר כי להצלחה זו התלווה מחיר כבד במיוחד: סכומי העתק שבזבזה ריינג'רס בעידנו, אשר שימשו לרכישת כוכבים כמו ג'יו ואנדריי קנצ'לסקיס, הביאו את המועדון למצב של פשיטת רגל ופירוק. על כל פנים, מאותה נקודה, נראה היה כי הקריירה של הגנרל הקטן חווה ירידה תלולה; הוא אמנם חזר לקדנציה נוספת בנבחרת ההולנדית ואף הוביל את האוראנז' לחצי גמר יורו 2004, אך ספג ביקורות נוקבות אודות הגישה ההגנתית (שהפכה כבר לסימן ההיכר שלו) בה נקט במהלך הטורניר ופוטר בעקבותיהן. צמד קדנציות כושלות בבורוסיה מנשנגלאדבך ונבחרת דרום קוריאה תרמו אף הן לחיזוק דימוי המאמן המיושן והמקובע, שאינו מצליח להתאים עצמו לדרישות הכדורגל המודרני. ואז הגיעה התקופה בזניט סנט פטרסבורג. גמר גביע אופ"א 2008 - המשחק שבישר על חזרתו של אדבוקאט למרכז הבמה העולמית בקיץ 2006, זמן קצר לאחר השתלטותו של תאגיד הענק "גזפרום" על המועדון, מונה אדבוקאט כמאמן הקבוצה כשלנגד עיניו עומדת מטרה אחת ויחידה: קידום מיירטי המטוסים (כן, זה הכינוי שלהם) לקדמת הבמה של הכדורגל הרוסי. הגנרל הקטן לא בחל באמצעים, וזרק את הכסף הגדול של "גזפרום" על השולחן. חופן הדולרים האינסופי של חברת הגז המובילה ברוסיה שימש להבאת שחקני על כפאבל פוגרבניאק, אלחנדרו דומינגז, אנטולי טימושצ'וק ודאני, ויחד עם כשרונות כאנדריי ארשאבין וקונסטנטין זיריאנוב - הצליחה זניט ליצור תלכיד מנצח. חומר השחקנים הזה הביא לו אליפות מקומית, יחד עם זכיה היסטורית ומתוקה במיוחד בגביע אופ"א - הישג כביר אשר לא רק החדיר את זניט למעמקי התודעה העולמית, אלא גם ביסס מחדש את מעמדו של ההולנדי כמאמן בכיר ומוצלח. כבר מאותה נקודה, סימנו בהתאחדות הרוסית את הגנרל הקטן כמועמד מוביל לאימון הנבחרת; ואכן, בקיץ 2010, עם תום חוזהו של חוס הידינק - זכה אדבוקאט במשרה היוקרתית והנחשקת. סגל השחקנים שוערים: איגור אקינפייב (צסק"א מוסקבה), ויאצ'סלאב מלאפייב (זניט סנט פטרבורג), אנטון שונין (דינמו מוסקבה) הגנה: סרגיי איגנאשביץ' (צסק"א מוסקבה), אלכסנדר אניוקוב (זניט סנט פטרבורג), דמיטרי קומבארוב (ספרטק מוסקבה), יורי ז'ירקוב (אנז'י מחצ'קאלה), אלכסיי ברזוצקי (צסק"א מוסקבה), קיריל נבאבקין (צסק"א מוסקבה), רומאן שארונוב (רובין קאזאן), ולדימיר גרנאט (דינמו מוסקבה) קישור: איגור סמשוב (דינמו מוסקבה), קונסטנטין זיריאנוב (זניט סנט פטרבורג), מראט איזמאילוב (ספורטינג ליסבון), איגור דניסוב (זניט סנט פטרבורג), רומאן שירוקוב (זניט סנט פטרבורג), אלאן דזאגוייב (צסק"א מוסקבה), דניס גלושאקוב (לוקומוטיב מוסקבה) התקפה: אנדריי ארשאבין (זניט סנט פטרבורג), אלכסנדר קרז'אקוב (זניט סנט פטרבורג), רומאן פאבליוצ'נקו (לוקומוטיב מוסקבה), פאבל פוגרבניאק (פולהאם), אלכסנדר קוקורין (דינמו מוסקבה) שחקני המפתח יורי ז'ירקוב http://www.footymatters.com/wp-content/uploads/2011/04/yuri-zhirkov.Xxx גיל: 28 תפקיד: מגן שמאלי/קיצוני שמאלי קבוצה: אנז'י מחצ'קאלה בגיל 28, כשמאחוריו עומדות 10 שנות קריירה, הצליח יורי ז'ירקוב לרשום ציוני דרך אותם מרבית כדורגלני העולם מצליחים רק לדמיין במוחם: הוא זכה בגביע אופ"א עם צסק"א מוסקבה, היווה את אחת מדמויות המפתח במסע הקסום של הנבחרת לחצי גמר יורו 2008, והספיק למלא את חשבון הבנק שלו בכמות עצומה של מזומנים (הפרחים לשני הצארים הרוסים אשר שולטים על צ'לסי ואנז'י). ואף על פי כן, חרף רשימת ההישגים הנאה אשר הובאה לפניכם, ז'ירקוב עדיין נתפס בקרב מרבית חובבי הכדורגל הרוסי כפוטנציאל בלתי ממומש. האמירה הזו אולי נשמעת מעט מוזרה, במבט ראשון, אך היא מקבלת משנה תוקף כאשר בוחנים את נתוניו של ז'ירקוב לפרטי פרטים: כשבאמתחתו מצויות יכולות כדרור משובחות, טכניקה נפלאה, בעיטות עוצמתיות ומהירות בלתי רגילה, נראה כי הרוסי המוכשר בהחלט ראוי לאזכור בנשימה אחת עם המגנים השמאליים הטובים בתבל, אך זה עדיין לא קרה. עקב כך, ביוני הקרוב, 4 שנים לאחר שפרץ לתודעה העולמית לראשונה - ינסה ז'ירקוב לחרוך את האגף הימני של הגנת היריבות בקלות ובקטלניות האופייניות לו; כך, כמובן, הוא יוכל לבסס מחדש את מעמדו כשחקן השייך לרמות הגבוהות ביותר, ועל הדרך לרשום הישג חשוב לא פחות: הובלת הנבחרת הלאומית להצלחה כבירה. אנדריי ארשאבין http://static.guim.co.uk/sys-images/Football/Pix/pictures/2008/06/21/arshavin276.Xxx גיל: 30 תפקיד: קשר התקפי/קיצוני קבוצה: זניט סנט פטרבורג (מושאל מארסנל) אנדריי ארשאבין הוא שחקן מהרמות הגבוהות ביותר בעולם. סביר להניח שתתקשו למצוא חובבי כדורגל אשר יתנגדו לקביעה הזו, ולא בכדי: אחרי הכל, אי אפשר להתווכח עם גיליון נתונים המעיד על יכולת נפלאה אותה הפגין "ארשה" במדי נבחרת רוסיה, לרוב, כמו גם על הופעותיו המרשימות בשורותיהם של התותחנים מלונדון (וזה מבלי להזכיר את המסע המופלא עם זניט בגביע אופ"א ב2008). ובכל זאת, למרבה ההפתעה, גם הכוכב הגדול ביותר של הנבחרת יתייצב ליורו הקרוב כאשר הוא מצוי עם הגב אל הקיר. הסיבה לכך ברורה עבור כל אדם אשר עוקב אחר הכדורגל העולמי בקביעות: חרף איכויותיו הנדירות, ארשאבין התעקש להתמקד בעונה האחרונה בדברים שאינם קשורים למשחק. למעשה, במהלך שנים עשר החודשים החולפים, "ארשה" לא הצליח להביא לידי ביטוי את גאוניותו על המגרש, כפי שהצליח להביא לידי ביטוי את אופיו המפונק והעצל; לראיה, האפאטיות המשוועת אותה הפגין הרוסי בחודשים האחרונים הייתה כה חמורה, עד שהוא איבד את המקום בהרכב (ואת אמונו של ונגר) ונאלץ לבקש השאלה לקבוצת נעוריו, זניט, כדי שיוכל לצבור דקות משחק לקראת הקיץ. כעת, לאחר שחווה את אחד מהרגעים השפלים ביותר בקריירה שלו, יקווה הגאון הרוסי לשים את כל הקשיים בצד, ולנפק לצופים מספר רגעי קסם - תוך התרכזות מלאה במה שהוא יודע לעשות טוב יותר מכל שאר חבריו לנבחרת: לשחק כדורגל. אלכסנדר קרז'אקוב http://news.bbcimg.co.uk/media/images/49433000/Xxx/_49433172_464241.Xxx גיל: 29 תפקיד: חלוץ קבוצה: זניט סנט פטרבורג לו היה היורו מתקיים לפני חצי שנה, סביר להניח שגולש אשר היה שומע על תיוגו של קרז'אקוב כשחקן מפתח בנבחרת הרוסית היה מגיב בגיחוך. באותה עת, נראה כי דבר לא יצליח לשבור את הטריו ז'ירקוב-ארשאבין-פאבליוצ'נקו, עליו התבססו הרוסים עוד ממוקדמות היורו הקודם, ומקומו של החלוץ הגבוה ב11 של דיק אדבוקאט לרגע לא הוטל בספק. אולם, מאז עברו הרבה מים בנהר; בעוד שפאבליוצ'נקו סיפק חצי עונה חלשה להחריד במדי טוטנהאם, והתקשה למצוא את עצמו גם לאחר שעבר ללוקומוטיב בינואר - הפציץ קרז' 23 שערי ליגה במדי קבוצתו, והיווה את הגורם המרכזי לזכייתה של זניט באליפות. בעקבות זאת, עושה רושם שחל מהפך במעמדם של השניים: החלוץ של מיירטי המטוסים הוא זה שיזכה למירב הקרדיט מדיק אדבוקאט, בעוד שמספר 9 של פועלי הרכבת ממוסקבה ימתין להזדמנות על הספסל. אף על פי כן, אין הדבר אומר כי קרז'אקוב יכול לנוח על זרי הדפנה (ואין דוגמה טובה יותר להמחשת האמירה הזו מאשר קרז' עצמו - אשר ידע עליות ומורדות אינספור במהלך הקריירה): בהתחשב בעובדה שכל פעולה שלו תבחן בשבע עיניים על ידי הצוות המקצועי, אשר ישמח לעוט על ההזדמנות להחזיר את פאבליוצ'נקו המוכר והאמין להרכב, יצטרך החלוץ נמוך הקומה לגייס את מירב מאמציו כדי להתבלט במערך ההגנתי של הנבחרת. אם הוא יפגין את החדות והנחישות שאפיינו את עונתו החולפת במדי זניט (נוסף על מהירותו האדירה, המוכרת לכל) - הרי שמצבו מצוין; אך אם זה לא יקרה, אל תופתעו אם נחזה בקרז' מורד לספסל בשלב מוקדם מאוד בקמפיין. שימו לב ל... אלאן דזאגוייב http://img.championat.net/news/big/v/e/1286573453472958800101.Xxx גיל: 21 תפקיד: קשר התקפי קבוצה: צסק"א מוסקבה להלן נתון מעניין: גילו הממוצע של שחקן נבחרת רוסיה בהווה נושק ל31. להלן נתון מעניין שני: רובם המוחלט של חברי הסגל הנוכחי הם אותם שחקנים אשר לבשו את מדי הנבחרת גם ביורו 2008. ציונן של שתי העובדות הללו כהקדמה לסיכום על אלאן דזאגוייב אינו נעשה ביד המקרה: הוא נועד להמחיש את הקושי הרב הטמון בכניסתו של צעיר מבטיח לנבחרת הרוסית מודל 2012, על אחת כמה וכמה באיושם של תפקידי מפתח על ידי אותו צעיר. דזאגוייב, אפוא, הצליח להתגבר על שני המכשולים הללו - ובכך ביסס את מעמדו כדבר הגדול הבא של הכדורגל המקומי. כיום, משמש הילד המוכשר של צסק"א כמנוע המרכזי של משחק ההתקפה הרוסי, כאשר הוא מהווה את החוליה העיקרית המקשרת בין מרכז השדה לחלוצים ושחקני הכנף. עד עתה, עושה רושם שדזאגוייב מילא את ייעודו בהצלחה יתרה, כאשר הצליח להבקיע 4 שערים (כולל אחד קריטי במיוחד מול סלובקיה) ב18 הופעותיו, ולבשל 4 נוספים - וזאת תוך הצגת בטחון רב, אשר אינו אופייני ל"גוזל" שרק התחיל להרגיש על כתפיו את כובד משקלם של המעמדים הגדולים. אם כך, בהתחשב בניסיון העבר ובפוטנציאל הרב הגלום בו, אין סיבה שדזאגוייב לא יצליח לשחזר את יכולתו הנפלאה גם על הבמה הגדולה מכולן. לכם, בכל מקרה, מומלץ לעקוב אחריו בשבע עיניים. ובגדול... על כשרונם של השחקנים הרוסים אין צורך להרחיב; כל שצריך לעשות הוא להעיף מבט בקאדר הנוכחי ולהיזכר בפלאים שחולל לפני 4 שנים בלבד. אם כך, לא תהיה טמונה הפתעה גדולה בקביעה הבאה: על הנייר, אמורה הנבחרת למצוא את עצמה ברבע גמר היורו מ(כמעט)כל סיטואציה שהיא. ההנחה הזו מקבלת משנה תוקף, בהתחשב בעובדה שהמזל שיחק לידיהם של הרוסים בהגרלה - וזימן להם מקום בבית הכולל את יוון, צ'כיה ופולין הבינוניות להחריד. ובכל זאת, קשה לצבוע את העתיד בגוונים אופטימיים של ורוד - שכן על מנת לשחזר את ההצלחה מאוסטריה ושוויץ, יהיה על החבורה של דיק אדבוקאט לנקוט בגישה אשר אפיינה אותה לאורך כלל הקמפיין ההוא: התקפה, התקפה, התקפה. מיותר לציין שזה לא מה שקורה עד עתה: סגנון המשחק של הגנרל הקטן, אשר מתבסס בעיקר על משחק הגנה קשוח והנעת כדור שבלונית בחלק הקדמי, אינו מותאם לחומר המקומי; פעם אחר פעם נאלצו האוהדים לחזות בתסריטי האימה, העונים לשם "משחקי המוקדמות", במסגרתם עלה ההולנדי עם שלושה קשרים הגנתיים והותיר את שחקני השפיץ בודדים במערכה. הזהירות המוגזמת אולי עבדה מול ארמניה ומול סלובקיה, אך סביר להניח שכל ניסיון לישמה בהתמודדויות נגד הולנד וגרמניה (אולי אפילו יוון וצ'כיה) יידון לכשלון. בשורה התחתונה, הנבחרת הרוסית תתייצב על אדמת פולין כשסערת אי ודאות מרחפת מעל לראשה; כל עוד אדבוקאט לא יצא מהקבעון המחשבתי ולא יחרוג מתבניתו, היא תיוותר בגדר אניגמה - וככל הנראה, זו תהיה חידה שפתרונה לא יסב שמחה ללבם של האוהדים.
האם הנתון הזה אמור להשפיע על יכולתה של רוסיה ביורו הקרוב? אינני חושב כך. השלד המרכזי של הנבחרת אמור להמשיך לתפקד כרגיל, וזאת בהתחשב בעובדה שגילם של ארשה, קרז', ז'ירקוב ודומיהם אינו עולה על 30. מה יהיה בעתיד הרחוק יותר? זו כבר שאלה אחרת. על כל פנים, במהלך יוני הבא עלינו לטובה, הסוגיה הזו אינה אמורה להדיר שינה מעינינו. ובמעבר חד, לידיעה אשר בהחלט אמורה להטריד את האוהדים הרוסים המסורים: ואסילי ברזוצקי, הבלם המוביל של הנבחרת (לא החמיץ ולו דקה ממשחקי המוקדמות), נופה מהסגל עקב פציעה ולא יעמוד לרשותו של דיק אדבוקאט במהלך היורו הקרוב. את מקומו בהרכב יתפוס ככל הנראה אחיו התאום (והפחות טוב), אלכסיי, כאשר את המשבצת הפנויה בעמדת המגן השמאלי המחליף יאייש דמיטרי קומבארוב מספרטק, אשר בימים כתיקונים מתופקד בכלל כקיצוני. בצל השינויים האמורים לעיל, תקיים הנבחרת מחר (19:45, שעון ישראל) משחק ידידות מול אורוגוואי באצטדיון "לוקומוטיב".
מאפיין בולט מאוד, כמעט ואין ליגיונרים, רק שניים כאלה למעשה. זה מעיד באיזה שהוא מקום על נבחרת עם כימיה והשחקנים מכירים טוב אחד את השני, נבחרת חזקה שהמשמעת הטקטית והכדורגל הפיזי תמיד אפיינו אותה, יורו שעבר היא הייתה ההפתעה, מעניין מה יהיה הפעם.
הכל טוב ויפה, אך ממתי היעדר ליגיונרים פירושו "נבחרת עם כימיה"? הצעד היחיד שיכול להעניק לרוסים יתרון גדול באספקט המדובר הוא זימון שחקנים רבים המשחקים באותה קבוצה, אולם, כפי שניתן להבין בבירור ממבט חטוף על הסגל - זה רחוק מלהיות המצב כיום.
לא קשור לכימיה, כן קשור לכסף הגדול שיש בכדורגל הרוסי שמושך אליו אפילו שחקני נבחרות אירופאיות מכובדות. זה כן מפריע להתפתח לשחקן הרוסי שרגיל לכסף הקל יחסית. לא סתם ראינו העונה שורה של לגיונרים חוזרים הביתה, שפשוט לא רצו לעבוד קשה. חוץ מזה ברוסיה יש בעיה של כשרונות חדשים, הסגל מאוד דומה לזה של לפני 4 שנים וכרגע לא נראים באופק תחליפים ראויים לכל הכוכבים של הנבחרת.
כמו שנאמר מעליי, לצד היתרונות שיש בסגל הרוסי יש גם חסרונות.. נראה איך הם יתפקדו ביורו כי הם מסוגלים להתפוצץ ולהגיע רחוק ובאותה מידה לעוף אחרי שני משחקים, אני אישית חושב שהם הקבוצה הטובה בבית והפייבוריטית לסיים במקום הראשון
להלן ההרכב שיפתח במשחק נגד אורוגוואי, אשר יצא לדרך בעוד מספר דקות (שידור ישיר בערוץ 9): מלאפייב; אניוקוב, אלכסיי ברזוצקי, איגנאשביץ', ז'ירקוב; זיריאנוב, דניסוב, שירוקוב, איזמאילוב, ארשאבין; פוגרבניאק הבשורה העיקרית היא, מן הסתם, שילובו של איזמאילוב בהרכב הפותח. יהיה מרתק לראות האם הוא יוכל להתמזג כהלכה עם שיטת המשחק של הנבחרת.
אני לא מכיר את הנבחרת אבל ראיתי עכשיו את משחק הידידות מול אורוגוואי ואני חייב לפרגן. הגנה חזקה מול נבחרת שנחשבת מהטובות בעולם, התקפה שיכולה להיות קטלנית. קירז'אקוב ומצטער אם אני טועה בשם שחקן גדול שיכול לעשות הרבה פעולות ברחבה ולהבקיע הרבה שערים. למרות שהנבחרת לא לוחצת קדימה כל התקפה שלה כמעט מסוכנת. האסים מהספסל מצוינים ולמרות שהנבחרת נחשבת לנבחרת מבוגרת אני חושב שהם יכולים להיות הנבחרת המפתיעה של הטורניר ולהגיע לפחות לשמינית או רבע הגמר. בלי קשר, לואיס סווארז גדול!
פוגרבנייאק יהיה באנקר בהרכב הראשון, או שרק במשחק ידידות קיבל הזדמנות? מסוג החלוצים שיכול ביום נתון להיות גאון, אבל לרוב חלוץ מגושם ובינוני. ועם זאת הוא מסוג השחקנים שהתחברתי אליהם ששיחק בשטוטגארט ואני מקווה בשבילו שיצליח.
BayernFan, אינני יודע מהן תחושותיך, אך מבחינתי, לפחות, העפלה של רוסיה לרבע גמר היורו הקרוב לא תתקבל בהפתעה גדולה. אל עובדת הימצאותו של מבחר שחקנים כשרוני ואיכותי במיוחד בקאדר של אדבוקאט, אשר בלאו הכי אמורה להעניק לרוסיה יתרון על פני מספר נבחרות שתשתתפנה באליפות, מתווספת הגרלה קלה במיוחד, בדמות בית שאינו כולל אפילו נבחרת חזקה אחת לרפואה. בסופו של יום, תרחיש במסגרתו הרוסים יפרדו מהיורו כבר לאחר 3 משחקים יתפס ככשלון צורב, לא פחות מכך. רוזנר, קשה לי להאמין שפוגרבניאק יתפוס את משבצת החלוץ הבכיר בהיררכיה, על אחת כמה וכמה שהוא יהיה "באנקר" בהרכב הראשון. מרבית חובבי הכדורגל שצפו במשחק בוודאי התוודעו כבר הערב לקיומו של חלוץ מהיר, חזק וקטלני פי כמה בהשוואה ל"פוגי" - ושמו אלכסנדר קרז'אקוב. נוסף על כך, גם רומאן פאבליוצ'נקו עדיף עליו, לטעמי, שכן הוא משתלב בסגנון המשחק של אדבוקאט (בו קיימת חשיבות רבה לורסטיליות וליכולת הטכנית של החלוץ המרכזי) בצורה חלקה יותר.
ה"צלילות" המדוברות מסתכמות בנפילה אחת של איזמאילוב ברחבתה של אורוגוואי. אחת! האם אתה מודע לכך שהמקרים הנ"ל נודעים בשם "עבירות", והם מתרחשים, בדרך כלל, שלא במתכוון?
