ספרדי כפול

נבחרת ספרד

http://upload.wikimedia.org/wikipedia/en/thumb/3/31/Spain_National_Football_Team_badge.Xxx/150px-Spain_National_Football_Team_badge.Xxx

תעודת זהות

כינוי: La Roja (האדומה).
תאריך לידה: ספרד 0-1 דנמרק (בריסל, בלגיה; 28 באוגוסט 1920).
הניצחון הכי גדול: ספרד 0-13 בולגריה (מדריד, ספרד; 21 במאי 1933).
ההפסד הכי גדול: איטליה 1-7 ספרד (אמסטרדם, הולנד; 4 ביוני 1928), אנגליה 1-7 ספרד (לונדון, אנגליה; 9 בדצמבר 1931).
שיאן ההופעות: איקר קסיאס (128 הופעות).
מלך השערים: דוד וייה (51 שערים).
דירוג נוכחי: 1.
הישגים:
* מקום רביעי במונדיאל 1950.
* זכייה במונדיאל 2010.
* זכייה ביורו 1964.
* מקום שני ביורו 1984.
* זכייה ביורו 2008.

היסטוריה ביורו

אף על פי שנבחרת ספרד הקימה את התאחדותה בשנת 1909, הבכורה של הנבחרת הלאומית התרחשה רק 11 שנים לאחר מכן, כשספרד התחרתה באולימפיאדת אנטוורפן לשנת 1920, בה שכתה במדליית כסף. לאליפות אירופה הראשונה שנערכה ספרד הצליחה להעפיל ואף ניצחה את נבחרת פולין פעמיים בשמינית הגמר, אך סירבה לשחק ברבע הגמר נגד ברית המועצות בשל נסיבות פוליטיות בין שתי המדינות, ובכך הודחה טכנית מהטורניר. שנתיים לאחר מכן נקבע שספרד היא זו שתארח את יורו 1964, כך שהיא לא תצטרך לשחק במוקדמות. מאמנה חוסה וייאלונגה יורנטה הוביל את הנבחרת עד לחצי הגמר, כשהספרדים לא התקשו מול הנבחרות הלאומיות של רומניה, צפון אירלנד ואירלנד. בחצי הגמר ספרד שיחקה נגד הונגריה הגדולה של פרנץ פושקאש - שהייתה אחת מהפייבוריטיות הגדולות ביתר לזכייה, וניצחה אותה בהארכה 1-2 הודות לשערים של חסוס מריו פרדה ושל אמנסיו אמארו הגדול. בגמר ספרד שוב הייתה צריכה לשחק נגד ברית המועצות, והפעם הספרדים הסכימו לשחק מולם בסנטיאגו ברנבאו. חסוס מריה פרדה ומרסלינו מרטינס הבקיעו והביאו לספרד תואר משמעותי בינלאומי ראשון בזירה האירופית, תואר ששוחזר רק 44 שנים לאחר מכן. בשנים הבאות ספרד נכנסה לתקופה שחורה מאוד, ולא הצליחה להעפיל לאף יורו עד 1980, אז היא הודחה כבר בשלב הבתים ללא שום ניצחון. במוקדמות יורו 1984, ספרד הייתה זקוקה לניצחון בהפרש של 11 שערים נגד מלטה על מנת להפיל ליורו. כשתוצאת המחצית הייתה "רק" 1-3 לספרדים היה נראה שהיורו אבוד, אך הודות לתשעה שערים במחצית השנייה, ספרד ניצחה 1-12 ורשמה את אחד מהניצחונות הגדולים וההיסטוריים ביותר שלה. ספרד העפילה לחצי הגמר אחרי ניצחון על גרמניה המערבית ושתי תוצאות תיקו בשלב הבתים, ושם היא ניצחה את דנמרק 4-5 בדו קרב פנדלים. בגמר הלה רוחה הפסידו 2-0 לצרפת ונאלצו להסתפק במקום השני. ארבע שנם לאחר מכן ספרד לא הרשימה והודחה כבר בשלב הבתים, כשליורו 1992 היא אפילו לא העפילה. שלב הבתים של ספרד ביורו 1996 היה מוצלח מאוד, אך היא הפסידה לאנגליה ברבע הגמר בבעיטות הכרעה לאחר 120 דקות. תסריט דומה עבר על ספרד 4 שנים לאחר מכן, אך הפעם היא הפסידה ברבע הגמר לצרפת תוך 90 דקות. ביורו 2004 ספרד מאוד אכזבה והודחה כבר בשלב הבתים, אך ב-2008 ספרד נכנסה לעידן חדש וטוב יותר, ורשמה זכייה שנייה ביורו וראשונה מזה 44 שנים. אחרי שלושה ניצחונות בשלב הבתים נגד רוסיה, שבדיה ויוון, ספרד סיימה בתיקו 0-0 נגד איטליה ברבע הגמר, וניצחה אותה 2-4 בדו קרב פנדלים. חצי הגמר הלך בצורה קלה יותר כשספרד שוב ניצחה את רוסיה, הפעם 0-3 משערים של שאבי, דניאל גוויסה ודוד סילבה. בגמר ספרד פגשה את גרמניה, וניצחה אותה 0-1 הודות לשער חשוב של טורס. דוד וייה סיים כמלך השערים של הטורניר, בעוד צ'אבי נבחר להיות השחקן המצטיין.

http://2.bp.blogspot.com/_J4ZdWSdVghE/Sc5NVhS_frI/AAAAAAAAA_M/opBl5uG47rw/s400/casillas+euro+2008+spain.Xxx
איקר קסיאס מניף את גביע היורו האחרון.

הדרך ליורו

שלב המקודמות ליורו 2012 נחשב אצל ספרד לאחד משלבי המוקדמות הקלים ביותר שהיו לה. במשחקה הראשון בספטמבר 2010 ספרד ניצחה את ליכטנשטיין בחוץ 0-4, כשטורס הבקיע צמד בנוסף לשערים של וייה וסילבה. חודש לאחר מכן הפוריה רוחה אירחו את ליטא בסלמנקה, ושערים של יורנטה (צמד) וסילבה העניקו לספרד ניצחון 1-3. חמשיה ימים אח"כ ספרד התארחה אצל סקוטלנד, כשפנדל של וייה ושערים של אינייסטה ויורנטה העניקו לספרד ניצחון שלישי ברציפות, ולמרות שפיקה כבש שער עצמי, ספרד ניצחה 2-3. במרץ 2011 ספרד אירחה את צ'כיה, וניצחה 1-2 לאחר צמד של דוד וייה. ספרד שיחקה ארבעה ימים אח"כ אצל ליטא, וניצחה שוב 1-3 עם עשירם של שאבי ושל מאטה, בנוסף לשער עצמי של קיאנסקאס. ספרד חגגה שנה של מוקדמות ביורו עם ניצחון 0-6 משפיל בבית על ליכטנשטיין. וייה ונגרדו כבשו צמדים כ"א, כשגם שאבי וראמוס כבשו. חודש לאחר מכן ספרד התארחה אצל צ'כיה, וניצחה 0-2 הודות לחואן מאטה ולשאבי אלונסו. ב-11 באוקטובר 2011 נערך משחקה האחרון של ספרד במוקדמות, ארבעה ימים לאחר הניצחון על צ'כיה, והפעם ספרד ניצחה את סקוטלנד 1-3, כששני הדוידים כבשו לזכות ספרד (סילבה עם שניים בנוסף לאחד של וייה). בסיכום, ספרד רשמה קמפיין מוקדמות מרשים מאוד, ויחד עם זאת, ממש קל. הלה רוחה רשמו שמונה ניצחונות מתוך שמונה משחקים, עם 26 שערי זכות לעומת 6 שערים חובה. דוד וייה סיים כמלך שערי הקמפיין עם שבעה כיבושים, ואין ספק שהוא מאוד יחסר לספרד ביורו הקרוב הודות לפציעתו.

המאמן: ויסנטה דל בוסקה
תאריך לידה: 23.12.1950
מאמן מאז: 2008

ויסנטה דל בוסקה מאז ומתמיד היה אחד מהדמויות הגדולות ביותר של הכדורגל הספרדי. הוא התחיל את קריירתו בריאל מדריד קסטיליה - קבוצת הנוער של ריאל מדריד, אך כבר בגיל 17 קבוצת קסטיון התעניינה בו ואליה הוא הושאל, כשעונה לאחר מכן דל בוסקה הושאל גם לקורדובה. לריאל מדריד הוא שב בגיל 23, והפך להיות מנהיג במרכז השדה של הבלאנקוס ששילב גם פיזיות ונוקשות וגם ראיית משחק מופתית. 11 שנה שיחק דל בוסקה בריאל עד פרישתו, ובמהלכן הוא השיג חמש אליפויות ספרד, ארבע זכיות בגביע המלך ואף הספיק לשחק 18 פעם במדים הלאומיים של נבחרת ספרד, ולהבקיע שער אחד. לאחר פרישתו, דל בוסקה לא לקח חופשה וכבר מונה להיות מאמן קבוצת הנוער של המועדון בו גדל למשך חמש שנים. לקבוצת הבוגרים של ריאל מדריד דל בוסקה הגיע בהתחלה כמאמן רק לגיחות קצרות, כדי להציל את הקבוצה ממצבים די עגומים בהם הייתה ב-1994 ו-1996 כשהמאמנים באותן שנים בניטו פלורו וארסניו איגלסיאס (בהתאמה) פוטרו לאחר שהראו יכולת רעה מאוד כמאמני הקבוצה.

ויסנטה הפך להיות מאמן קבוע של הבלאנקוס רק בשנת 1999, כשהוא מונה להיות המאמן בתחילת עונת 1999/00 במקום ג'ון טושאק, שדרדר את הקבוצה עד לתחתית הטבלה אחרי פתיחת עונה איומה. דל בוסקה לקח קבוצה שנחשבה להרוסה והצליח להוציא ממנה גביע אירופה שמיני לאלופות כשבדרך הוא הדיח את מנצ'סטר יונייטד - מחזיקת הגביע של העונה שלפניכן אז היא זכתה בטרבל אגדי, הותיר בחוץ גם את באיירן מינכן שהיא כזכור הפיינליסטית שהפסידה ליונייטד עונה אחת לפני, וכמובן ניצח בגמר כל ספרדי את ולנסיה 0-3 באחד ממשחקי הגמר הכי חד צדדיים שהיו. ריאל מדריד של דל בוסקה הייתה אחת מהקבוצות הטובות ביותר בהיסטוריה של ריאל מדריד, וללא ספק הטובה ביותר מאז זוהי של די סטפנו ופושקאש בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת. ויסנטה הוביל את ריאל בתקופתו במועדון לשתי אליפויות, זכייה נוספת בליגת האלופות בעונת המאה של הקבוצה באותו גמר היסטורי נגד באייר לברקוזן, ולזכיות במפעלים נוספים כמו הסופרקאפ הספרדי, הסופרקאפ האירופי והגביע הבין-יבשתי. בקדנצייתו כמאמן ריאל הוא זה שהציג יחד עם הנשיא פלורנטינו פרס את פרוייקט "הגלאקטיקוס", שכלל שחקנים אגדיים כמו לואיש פיגו, זינדין זידאן ורונאלדו, בנוסף לשחקנים יותר ותיקים כמו ראול, פרננדו היירו, רוברטו קרלוס ואחרים, וזוהי הסיבה העיקרית להצלחת הקבוצה באותן שנים. מיד לאחר זכיית האליפות בעונת 2002/03 במשחק נגד אתלטיק בילבאו, הנשיא פרס הודיע שדל בוסקה לא ימשיך בעונה, ובכך נזרק ויסנטה מריאל מדריד בבושת פנים יחד עם הקפטן פרננדו היירו, ככל הנראה בעקבות ההדחה מליגת האלופות בחצי הגמר נגד יובנטוס.

לדל בוסקה הוצע תפקיד טכני בריאל מדריד, אך הוא העדיף להיות מאמן בקבוצה אחרת. האיש עם השפם ניסה להביא את מזלו לטורקיה ולהצליח תחת בשיקטאש, אך הספיקה לו חצי עונה אחת כדי להבין ששם לא הלך לו טוב, והוא פוטר באמצע העונה. דל בוסקה לקח חופש מאימון לזמן מה, עד שהגיעה הצעה מאלופת אירופה החדשה נבחרת ספרד, ממש אחרי היורו כשהמאמן הקודם לואיס אראגונס הודיע על עזיבתו מהנבחרת לאחר ארבע שנים. דל בוסקה הצליח לשמור על המומנטום המדהים שהיה לנבחרת אחרי הזכייה ביורו ויצר רצף ניצחונות מרשים מאוד, שהודיע לכולם שהלה רוחה חזרו לבמה המרכזית. אף על פי שוינסטה לא זכה עם ספרד בגביע הקונפדרציות ב-2009, הוא לא ממש התקשה להבטיח את ההעפלה של נבחרת ספרד למונדיאל. באליפות העולם עצמה הלך לו הרבה יותר קשה כשספרד אפילו הפסידה את משחקה הראשון נגד שוויץ, ולמרות יכולת בינונית מאוד וכמות שערים דלה, ספרד עדיין הגיעה לגמר הגביע נגד הולנד, והשער של אינייסטה בדקה ה-116 שריגש אומה שלמה כשהביא לספרד את הדאבל, גם הבטיח לדל בוסקה עוד שנתיים נוספות בנבחרת. דל בוסקה ינסה לשמור על גביע אירופה בקיץ הקרוב, כי אחרת, הוא עלול למצוא את עצמו מחוץ לנבחרת.

http://www.footballqs.com/photos/o/34448-spain_won_2010_world_cup_deserve_it.Xxx
דל בוסקה אחרי גמר המונדיאל. ישמח ככה גם אחרי גמר היורו?

סגל השחקנים ליורו

שוערים: איקר קסיאס (ריאל מדריד), ויקטור ואלדס (ברצלונה) ופפה ריינה (ליברפול).
הגנה: אלברו ארבלואה (ריאל מדריד), סרחיו ראמוס (ריאל מדריד) חואנפראן (אתלטיקו מדריד), ראול אלביול (ריאל מדריד), ג'ורדי אלבה (ולנסיה), ג'רארד פיקה (ברצלונה) וחאבי מרטינז (אתלטיק בילבאו).
קישור: סרג'יו בוסקטס (ברצלונה), שאבי אלונסו (ריאל מדריד), שאבי (ברצלונה), אנדרס אינייסטה (ברצלונה), דוד סילבה (מנצ'סטר סיטי), סאנטי קאסורלה (מלאגה), חואן מאטה (צ'לסי), ססק פברגאס (ברצלונה) וחסוס נבאס (סביליה).
התקפה: פדרו (ברצלונה), פרננדו יורנטה (אתלטיק בילבאו), פרננדו טורס (צ'לסי) ואלברו נגרדו (סביליה).

שחקני מפתח

שאבי הרננדס:
http://static.guim.co.uk/sys-images/Football/Pix/pictures/2008/06/30/empicspa460276.Xxx

גיל: 32.
תפקיד: קשר מרכזי.
קבוצה: ברצלונה.

הקשר הקטאלוני המחונן כבר כמה שנים נחשב לשחקן השלישי בטיבו בעולם אחרי ליאונל מסי וכריסטיאנו רונאלדו כאמור, וכל טקסי כדור הזהב משנת 2009 מעידים על כך. בגיל 11 הצטרף הספרדי למחלקת הנוער המפוארת של ברצלונה, ובמהירות רבה הוא התקדם לקבוצות הבכירות ביותר של ברצלונה במחלקת הנוער, וכבר בעודו בן 17 הוא הצטרף לברצלונה ב', ועזר לה לעפיל לליגת המשנה בעונה מוצלחת מאוד. למרות שכבר בקיץ 1998, עונה לאחר מכן, הוא ערך את הופעת הבכורה בבוגרים תחת לואיס ואן חאל במסגרת הסופר קופה הספרדי ושהוא אף הספיק להבקיע שער לברצלונה באותו משחק, שאבי עדיין נשאר בקבוצת המילואים של המועדון לחצי עונה נוספת, כשאחריה אחריה הוא קיבל יותר הזדמנויות אצל ואן חאל וכבר לא שיחק הרבה בנוער. בעונת 1999/00 הפך שאבי להיות שחקן יותר דומיננטי במועדון, כאשר קפטן הקבוצה פפ גווארדיולה, מאמנו לעתיד, נפצע ושאבי החליפו בהרכב הפותח, ועם הזמן הוא הפך להיות שחקן קבוע בקישור האחורי אחרי שגווארדיולה עזב לאיטליה. עונת האליפות 2004/05 הייתה עונה משמעותית מאוד מבחינתו של הקטאלוני, כשהוא הפך להיות קפטן המשנה של הקבוצה אחרי קרלס פויול, וכך הוא נשאר עד היום. באותה עונה שאבי רשם 36 הופעות הופעות בליגה עם שלושה שערים, וזוהי העונה בה הוא שותף הכי הרבה עד כה בקריירתו בת ה-6 שנים שכולה בברצלונה. דווקא עונת הדאבל שהייתה לאחר מכן לא הייתה עונה ממש טובה מבחינתו, כשהוא פצוע במשך ארבעה חודשים בשלבים החשובים של העונה ובגמר ליגת האלופות נגד ארסנל הוא פתח רק על הספסל. הן ברמה האישית והן ברמה הקבוצתית, עונתו הטובה ביותר של שאבי הייתה עונת 2008/09, כשאחרי יורו מצוין נגלה לעינינו שאבי חדש שנחשב לאחד מהשחקנים הטובים ביותר בעולם. בעונת הטראבל הראשונה בהיסטוריה של קבוצה ספרדית, הקשר בישל 16 בישולים בליגה - רבע מתוכם היו בניצחון המדהים של ברצלונה 2-6 על היריבה השנואה ריאל מדריד, ובנוסף לשישה בישולים בליגת האלופות - האחרון מתוכם היה למסי בגמר ליגת האלופות נגד מנצ'סטר יונייטד, כשהוא נבחר למצטיין של אותו משחק ולשחקן הקישור הטוב ביותר של ליגת האלופות באותה עונה מן הסתם. בעונה זו הומצאה ע"י פפ גווארדיולה המאמן שיטת "הטיקי טאקה", סגנון המשחק שנחשב בעייני רבים לטוב בהיסטוריה ובו ברצלונה משחקת עד היום, כשצ'אבי הוא המנוע והמוציא לפועל העיקרי של השיטה הזו. בהמשך שאבי רק המשיך לשבור שיאים במדי ברצלונה, כשהוא נחשב לשחקן עם הכי הרבה משחקי ליגה בקבוצה, השחקן עם הכי הרבה תארים בתולדות המועדון יחד עם פויול אחרי הזכייה בסופר קופה לפני כמעט שנה, היה חלק משמעותי משנת 2009 שבה ברצלונה זכתה בכל ששת התארים. יחד עם זאת, שאבי לא ממש הרבה לשחק העונה כמו בעונותיו הקודמות לאחר מס' פציעות שספג, וזוהי העונה בה הוא שיחק הכי מעט משחקים בכל עידן פפ גווארדיולה בברצלונה.

בנבחרת, שאבי נחשב לשחקן הטוב ביותר כרגע, ובתוארו הראשון הוא זכה כבר ב-1999 באליפות העולם U-20, ושנה לאחר מכן הוא אף זכה עם הנבחרת האולימפית במדליית כסף באלימפיאדת סידני. באותה שנה ערך הספרדי הופעת בכורה בנבחרת הלאומית ומאז הוא לא נופה אף פעם אחת. שאבי היה חלק מהאכזבה של ספרד במונדיאל 2002 כשהוא שיחק בכל שלושת משחקיה, וגם במונדיאל 2006 שאבי שיחק בכל משחקי של ספרד (כל משחקי שלב הבתים + משחק בשמינית הגמר נגד צרפת), אך לא הרשים כיוון שהיה חלוד מפציעתו באותה שנה. יורו 2008 היה טורניר הנבחרות הטוב ביותר של שאבי, וזה היה הטורניר שגילה לנו שאבי משופר לגמרי, ממש אחרי עונה חסרת תארים עם ברצלונה. שאבי בישל לפרננדו טורס את שער הניצחון בגמר נגד גרמניה, ונבחר להיות השחקן המצטיין של הטורניר הנ"ל. את אליפות העולם בדרום אפריקה שנתיים לאחר מכן סיים שאבי כשבאמתחתו שני בישולים, כשאחד מהם היא שער הניצחון של פויול בחצי הגמר נגד גרמניה בדקה ה-86, והיווה חלק משמעותי מהזכייה של ספרד בגביע המוזהב. כרגע לקשר יש 100 הופעות במדי הסלקסיון, והוא רחוק 21 הופעות משיאן ההופעות איקר קסיאס, אותו הוא לא צפוי לעבור.

שאבי אלונסו:
http://static.guim.co.uk/sys-images/Football/Pix/pictures/2010/6/30/1277909556427/Xabi-Alonso-of-Spain-006.Xxx

גיל: 30.
תפקיד: קשר אחורי.
קבוצה: ריאל מדריד.

שאבי אלונסו נחשב בעייני רבים לשחקן החשוב ביותר בקבוצתו ריאל מדריד. שחקן שתורם גם להגנה וגם להתקפה, השחקן עם הכי הרבה זכיות בכדור בלה ליגה ועם אחוז המסירות המדויקות הגבוה ביותר בספרד, שמה שהכי מאפיין אותו זה מסירות על אורך של 60-70 מטר שתמיד מגיעות ליעד. את קריירתו הוא התחיל בריאל סוסיאדד הבאסקית וכבר מגיל צעיר היה אפשר לראות שמדובר בשחקן עם ראיית משחק ענקית, שעתיד להיות כמו אביו, מיגל אנחל אלונסו, אחד השחקנים הגדולים ביותר ששיחקו במועדון. את הופעת הבכורה בבוגרים הוא ערך ב-1999 בעודו בן 17, ואחרי עונה בבוגרים החליטה סוסיאדד להשאילו לקבוצת סוסיאדד אייבאר מהליגה השנייה, כדי לצבור ניסיון. אך הספיקה לריאל סוסיאדד של ג'ון טושאק חצי שנה בלבד בשביל להחזיר את אלונסו לקבוצה אחרי חצי נוראי של סוסיאדד. טושאק מאוד האמין בספרדי ואף החליט להעניק לו את סרט הקפטן של הקבוצה, כשאלונסו הפך להיות השחקן הטוב ביותר במועדון. הספרדי הצעיר רק המשיך להתפתח והספיק לסיים את עונת 2002/03 במקום השני בטבלה שמוביל לליגת האלופות, באחת מהעונות הטובות ביותר בהיסטוריית המועדון. סוף סוף בעונת 2004/05 הסכים צ'אבי לעבור קבוצה, אל ליברפול של בניטז תמורת 10.5 מיליון ליש"ט. עונת הבכורה שלו בקבוצה הייתה די טובה אפילו שהוא החמיץ שלושה חודשים ממנה עקב פציעה, אך הספיק לחזור בזמן לשלבי הנוק-אאוט בליגת האלופות, כשאת שערו היחיד במפעל הוא הבקיע בגמר נגד מילאן כשהשתלט על הריבאונד של פנדל שהחמיץ, ועזר לקבוצתו לזכות בליגת האלופות של אותה עונה. אלונסו נחשב לא בזכות אלא בחסד לאחד מהשחקנים המדויקים ביותר בעולם, כשהבקיע בליברפול לא מעט שערים מרתקים ממרחקים של 30 ו-40 מטרים, ואף שני שערים ענקיים ממרחקים של 65 ושל 70 מטר, והוא ממש לא שחקן שבועט לשער בכל משחק. עונת 2008/09 הייתה אחת מהעונות הטובות ביותר של ליברפול בזמן האחרון, וכך גם אצל אלונסו. זוהי הייתה עונתו הטובה ביותר באנגליה ובמהלכה הם סיימו רצף של 80 משחקים ללא הפסד של צ'לסי. אך היו לא מעט דיווחים על סכסוך בין אלונסו ובניטז, ובסופו של דבר עזב הספרדי את אנגליה לטובת ריאל מדריד, כדי להצליח ולזכות סוף סוף בתארים משמעותיים מאז גביע האלופות ב-2005. אלונסו השתלב מצוין אצל הבלאנקוס וכפי שתיארתי מקודם, מדובר בשחקן שגם בעייני הוא בין השחקנים החשובים ביותר של ריאל שמחלק מסירות של 50 מטרים על ימין ועל שמאל, ואפילו שהוא ממש לא מרבה לבעוט לשער, הוא חלק מרכזי בהתקפה (ובטח שבהגנה) של ריאל מדריד. העונה הוא סוף סוף הצליח לזכות באליפות הראשונה בכל קריירתו, כשעונה לפניכן הוא זכה גבגיע המלך ולקראת העונה הבאה הוא מתכנן לזכות גם בגביע אלופות שני שלו.

בנבחרת הרקורד של אלונסו לא ממש גדול כשבחלק גדול מהמשחים הוא נאלץ להיות על הספסל אך בשנים האחרונות ספרד פשוט לא יכולה בלעדיו. את הופעת הבכורה בבוגרים הוא ערך ב-2003 נגד אקוודור במשחק ידידות, ושנה לאחר מכן הוא זומן לסגל הנבחרת של אראגונס לקראת יורו 2004. כמו כל הנבחרת, לא היה לו טורניר טוב והוא שיחק שני משחקים מתוך השלושה של ספרד. שאבי אלונסו כבש את השער הראשון של ספרד במונדיאל 2006 נגד אוקראינה, ושותף בכל המשחקים עד להפסד נגד צרפת בשמינית הגמר. דווקא ביורו הקודם אלונסו לא היה שחקן משמעותי ושותף בארבעה מתוך ששת המשחקים של ספרד ביורו, כשהוא סיים כמצטיין המשחק נגד יוון (אז שיחקו רוב המחליפים). אלונסו הרוויח את מקומו ביושר ובצדק במוקדמות המונדיאל ובגביע הקונפדרציות, והיה חלק גדול מאוד מהזכייה של ספרד במונדיאל, אליו הוא הגיע כמניה בטוחה בהרכב, אך סיפק לא מעט החמצות כמו המשקוף בהפסד נגד שוויץ והחמצת הפנדל נגד פרגוואי ברבע הגמר.

אנדרס אינייסטה:
http://i.telegraph.co.uk/multimedia/archive/01677/Andres_Iniesta_1677050c.Xxx

גיל: 28.
תפקיד: קשר.
קבוצה: ברצלונה.

כמו צ'אבי, גם אנדרס אינייסטה הוא חלק בלתי נפרד מהמערכת שמרכיבה את סגנון המשחק של ברצלונה, סגנון שהוא אולי הטוב ביותר בהיסטוריה. אנדרס גדל תחילה במחלקת הנוער של אלבסטה ונחשב לילד הכי מוכשר שם, שברצלונה קפצה עליו כבר בגיל 12. ארבע שנים לאחר מכן הוא הפך להיות שחקן הרכב בברצלונה ב' בגיל צעיר מאוד, כשאחרי שנתיים מוצלחות בקבוצת המשנה התקדם אנדרס לקבוצת הבוגרים בגיל 18 בתור שחקן ספסל. בעונת 2004/05, אינייסטה הפך להיות השחקן ששותף הכי הרבה בליגה עם 37 הופעות, אפילו שב-25 מתוכן הוא נכנס כמחליף. כשאדמילסון ושאבי נפצעו ב-2006, זו הייתה ההזדמנות הגדולה ביותר של אינייסטה להפוך להיות שחקן הרכב והוא אכן קיבל את המושכות כשמאז הוא שחקן קבוע בהרכב והקבוצה, ובעונה שלאחר מכן הוא זכה להיות חלק מ-"שלישיית המהנדסים", שכללה גם את שאבי ודקו. אינייסטה אף זכה להרים את גביע ז'ואן גאמפר בתור קפטן הקבוצה ב-2006, ואחרי עזיבתו של לודוביק ז'ולי מהקבוצה, אינייסטה עבר מהספרה 24 לספרה 8 - בה משחק עד היום בברצלונה. באותו קיץ היו שמועות על כך שריאל מדריד מתכוונת לשלם לברצלונה 60 מיליון יורו, שזה היה סעיף השחרור של אינייסטה באותה שנה, כך שבמהרה הוא חתם על חוזה חדש עד 2014 עם סעיף שחרור של 150 מיליון יורו - הכל על מנת לא לעבור ליריבה השנואה. אינייסטה עבר עונה ממש לא רעה, כשבקיץ 2008, אחרי היורו ואחרי עזיבתו של רונאלדיניו למילאן, הוחלט על סדר קפטנים חדש בברצלונה: פויול ושאבי המשיכו להיות במקומות הראשונים בהתאמה, ויקטור ואלדס מונה לקפטן השלישי ואינייסטה הפך להיוץ הקפטן הרביעי. כמו שאבי, גם העונה הבאה הייתה אולי העונה הטובה ביותר בקריירה של הקשר. בעונה זו אינייסטה היה בין השחקנים שגרפו הכי הרבה שבחים באירופה, כשעזר לברצלונה לזכות בטראבל ובשישיית תארים בכל 2009. הרגע הזכור לכולם ממנו באותה עונה היה גם הרגע הגדול ביותר לפחות בקריירה הקבוצתית שלו. מאי 2009, אצטדיון הסטאמפורד ברידג' של צ'לסי, גומלין חצי גמר ליגת האלופות, משחק שכל אוהד כדורגל יזכור לעד ממספר סיבות, שאחת מהן היא הרגל ששלח אנדרס בדקה ה-89 שהעיפה את הכדור לחיבוריו של צ'ך, שקבעה שוויון 1-1 והביאה את ברצלונה לגמר ליגת האלופות. בעונות הבאות חלה ירידה קלה בכושרו של אנדרס כאשר הוא עבר לא מעט פציעות, אך בעונה הזו אנדרס הבקיע לא מעט שערים, בישל הרבה והיה השחקן הטוב ביותר בקבוצה אחרי מסי כמובן.

אינייסטה פרץ לזירה הבינלאומית ב-2001 בעודו בן 16 כשזכה עם ספרד באליפות אירופה לגילו. אינייסטה זכה יחד עם נבחרת ספרד U-20 בסגנות אליפות העולם, שכהפסידו בגמר לברזיל. במאי 2006 ערך אינייסטה את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ספרד נגד רוסיה, ולמרבה ההפתעה הוא גם נכלל בסגל אראגונס למונדיאל של אותה שנה, בו שיחק משחק אחד. אינייסטה היה בספק לכמה מהמשחקים ביורו בעקבות וירוס בקיבה שהיה לו, אך הוא עדיין היה חלק בלתי נפרד מהנבחרת. אינייסטה סיים את הטורניר עם רק בישול אחד למרות יכולת מצויינת, כשהוא שיחק בחמישה מתוך ששת המשחקים. בגביע הקונפדרציות הוא לא שיחק עקב בעיה בירך, אך במונדיאל הוא הספיק לשחק בכל שבעת משחקיה של ספרד. הוא הבקיע נגד צ'ילה וסיים כמצטיין של אותו משחק, ובדומה למה שקרה מבאי 2009, בגמר המונדיאל הראה הקשר שאם הוא שחקן של מאני טיים, אז הוא יהיה שחקן כזה עד הסוף - בדקה ה-116 לקראת סוף ההארכה, אינייסטה כבש את השער החשוב ביותר בהיסטוריית הנבחרת עד כה, שער שהביא לה את המונדיאל הראשון שלה. אחרי כיבוש השער פשט הקשר את חולצתו והראה לכל העולם גופייה עליה היה כתוב: "דני חארקה: תמיד איתנו" (בתרגום חופשי), כמחווה לבלם וקפטן אספניול שנפטר במהלך מחנה אימונים.

דוד סילבה:
http://free-football-wallpapers.com/wp-content/uploads/2011/10/David-Silva-Spain-Euro-2012-Football-Images-500x338.Xxx

גיל: 26.
תפקיד: קשר קדמי.
קבוצה: מנצ'סטר סיטי.

דוד סילבה הוא קשר מהיר מאוד ובעל טכניקה נהדרת לבישול שערים, כרגע הוא שחקן באנקר בהרכב מנצ'סטר סיטי, אלופת אנגליה החדשה. את קריירתו הוא החל בקבוצת הנוער של ולנסיה בגיל צעיר מאוד, וכבר מההתחל היה אפשר לראות שמדובר בשחקן שעוד לא ראו במחלקת הנוער של הקבוצה, אחד השחקנים הטובים ביותר שיצאו מהעטלפים. בגיל 17 הוא עלה לולנסיה ב' והספיקה לו עונה אחת בכדי לעבור היישר לקבוצה הבוגרת, אך משום מה העדיפה ולנסיה להשאילו בעונה זו לסוסיאדד אייבאר על מנת לצבור ניסיון, ועונה אחת לאחר מכן גם לסלטה ויגו שירדה לליגת המשנה. סילבה הרשים רבים בשתי עונות ההשאלה וכמעט והעלה את סלטה ויגו בחזרה לליגה הראשונה בעונת 2005/06, ככה שבסיומה ולנסיה לא רצתה להשאילו ואף חתמה איתו על חוזה לשבע שנים, עד יוני 2013. עונתו הראשונה בולנסיה הייתה מוצלחת מאוד, כאשר הקבוצה נאבקה על האליפות יחד עם סביליה, ברצלונה וריאל מדריד, וגם סיימה ברבע גמר ליגת האלופות, שבמשחק הראשון באותו סיבוב הבקיע סילבה גולאסו נגד צ'לסי, ואת שערו הראשון באלופות. עונת 2007/08 גם הייתה עונה טובה מאוד מבחינתו, אפילו שולנסיה לא סיימה במקום הרביעי ולא הלכה אל ליגת האלופות, ולנסיה עדיין זכתה בגביע המלך היוקרתי. העונה שלאחר מכן היתה עונה פחות טובה מבחינתו כאשר הוא נעדר לתקופה של שלושה חודשים, אך חזר בכדי לנסות ולסייע לולנסיה להעפיל לאירופה והבקיע ארבעה שערים חשובים. עונת 2009/10 הייתה עונת שיא עבורו - עשרה שערים ושנים עשר בישולים בכל המסגרות הביאו לולנסיה מקום מובטח בליגת האלופות כשולנסיה שיימה במקום השלישי אחרי שנתיים שבהן נעדרה מהמפעל. באותו קיץ שאחרי המונדיאל סילבה היה מבוקש ע"י הרבה קבוצות, ולבסוף הלך למנצ'סטר סיטי שהכניסה לולנסיה 32 מיליון יורו לכיס. סילבה היה חלק ממסע רכש שאפתני מאוד שכלל לא מעט מהשחקנים המוכשרים ביותר בעולם, אך עונת הבכורה נחשבה לסוג של אכזבה מבחינת סיטי כשהם סיימו רק במקום השלישי, למרות שהם זכו בגביע האנגלי. העונה שזו עתה נגמרה הייתה עונת השיא של דוד עד כה בקריירתו, כשהספרדי יודע שהוא תמיד היה מניה בטוחה בהרכב ואחד מהשחקנים שעליהם רשומה האליפות הראשונה של הסיטי מזה 44 שנה.

דוד סילבה היה מהשחקנים הבולטים בנבחרות הצעירות של ספרד, כשהבקיע שערים רבים באליפות העולם U-17 ב-2003 ובאליפות אירופה U-19 עונה לאחר מכן, כשהשילוב בינו ובין ססק פברגאס היה מצוין. בנובמבר 2006 ערך סילבה את הופעת הבכורה נגד טורקיה והפך לשחקן חשוב במערך של הלה רוחה במוקדמות יורו 2008. בטורניר עצמו סילבה כבש נגד רוסיה בניצחון 0-3 והיווה גורם משמעותי לזכייה של ספרד ביורו. בניגוד לאליפות אירופה אז הוא נחשב לשחקן הרכבף סילבה קיבל דקות מועטות במונדיאל, אך עדיין היה שותף לזכייה היסטורית של ספרד באליפות העולם הראשונה שלה. מאז המונדיאל סילבה השתפר מאוד ואף הבקיע ארבעה שערים במוקדמות היורו, ובהחלט מגיע לו לפתוח בהרכב בכל משחקי הנבחרת באליפות אירופה.

שימו לב ל..

פרננדו יורנטה:
http://static.guim.co.uk/sys-images/Sport/Pix/columnists/2010/10/12/1286916561566/Fernando-Llorente-006.Xxx

גיל: 27.
תפקיד: חלוץ.
קבוצה: אתלטיק בילבאו.

אז נכון, אתם ככל הנראה תשימו לב אליו ותבואו אליו בציפיות גם בלי ההזכרה הזאת פה, אבל היורו הקרוב יכול להיות ההזדמנות הגדולה ביותר בקריירה שלו להראות שמדובר באחד מהחלוצים הטובים ביותר בעולם. פרננדו יורנטה הצטרף למחלקת הנוער של אתלטיק בילבאו כבר בהיותו בן 11, וכבר אז הוא נחשב לכישרון בעל פוטנציאל להיות כוכב כשיהיה גדול. אחרי שבע שנים במחלקת הנוער, פרננדו הושאל לקבוצת CD בסקוניה - קבוצה מהליגה הרביעית בספרד שנחשבת לאחת מקבוצות הבת של אתלטיק בילבאו. תוך עונה אחת בליגה הרביעית שבמהלכה הוא הבקיע 12 שערים, חזר יורנטה אל בילבאו אתלטיק (קבוצת המילואים של המועדון), במטרה לעזור להם במאבק על העלייה לליגה השנייה. החלוץ הבאסקי הרשים בקבוצת הנוער, ובגיל 20 הוא הועלה לקבוצה הבוגרת, בה חתם על חוזה של שלוש שנים עד ל-2008. כבר במשחקו השני בקבוצה כבש פרננדו שלושער נגד לנסארוטה במסגרת גביע המלך, והפך לשחקן הרכב של הקבוצה במשחקי הליגה ובמשחקי גביע אופ"א. בתום העונה החולצה מס' 9 עברה לידיים של הילד הצעיר, חולצה שתמיד שיחקו אתה כוכבים כמו תלמו סארה וחולן גררו. אך לצערו הרב, יורנטה קיבל מכת פציעות קשה שמנעו ממנו מלשחק באופן קבוע בעונה הבאה, עד שבעונת 2006/07 הוא הפך להיות החלוץ הרביעי בסדר האליפויות של המאמן, כשצלפניו נמצאים אריס אדוריס, חוסבה אצ'ברייה ואיסמאל אורסיאס. עם הזמן מצבו של יורנטה בקבוצה הלך והשתפר כשהתחלף המאמן, כשהבאסקי חזר להיות שחקן הרכב ואף קיבל דקות ראשונות תחת המאמן ויסנטה דל בוסקה, כשזומן למשחקי המוקדמות לקראת מונדיאל 2010. עונת 2008/09 נחשבת לעונת הפריצה האמיתית של יורנטה בליגה הספרדית, כשהבקיע 14 שערי ליגה והראה לכולם שמדובר באחד מהחלוצים טובים ביותר בליגה. עם הזמן מצבו רק הלך והשתפר, כשהגיעו לקבוצה שחקנים צעירים ומוכשרים כמו חאבי מרטינז, מרקל סוסאטה ואיקר מוניאין, שניצלו באופן מצוין את הגובה והסיומת הנהדרת של החלוץ, ומס' שעריו רק הלך וגדל. העונה האחרונה הייתה העונה הטובה ביותר בקריירה של החלוץ. סוף סוף הגיע לבילבאו מאמן רציני בדמות מרסלו ביילסה, שמבין מצוין את המשחק ונחשב לאחד מהמאמנים הטובים ביותר בעולם. ביילסה ידע כיצד שחקנים כמו חאבי מרטינס, איטורספה, אנדר הררה, מרקל סוסאטה, איקר מוניאין, ייבאי גומס ודה מרקוס יכולים להניע כדור ולהתקיף בדרך הכי טובה שהם יכולים, ולייצר ליורנטה מצבים על מגש זהב, שמשם הוא כמובן לא יכול להחמיץ. בעונה מדהימה מבחינתו הוא הוביל את בילבאו לגמר הגביע הספרדי ולגמר הליגה האירופית - תוך כדי ניצחונות על קבוצות כמו מנצ'סטר יונייטד ושאלקה.

על התחרות הקשה בנבחרת:
מה שכן, אפילו שיורנטה פתח בהרכב בכמה משחקים בגביע הקונפדרציות ובכל מיני משחקי מוקדמות, החלוץ הבאסקי הגבוה עדיין לא קיבל מספיק דקות בטורניר אמיתי, ופה אני מדבר כמובן על היורו או על המונדיאל. יורנטה לא הרשים מספיק בכדי לשחק ביורו האחרון, ובמודיאל בדרום אפריקה הוא התחרה רק על המקום בתור החלוץ הרביעי יחד עם אלברו נגרדו, כשדוד וייה, פרננדו טורס ופדרו הועדפו על פניו. השנה, אף אחד מהם לא היה טוב יותר בקבוצתו מפרננדו יורנטה. דוד וייה נפצע בדצמבר ועדיין לא שיחק מאז - הוא לא זומן לסגל הנבחרת, פדרו לא מראה את אותה יכולת מיקום וטכניקה אדירה שהייתה לו בשנים הקודמות והוא גם לא ממש משחק בעמדה המתאימה, ולאלברו נגרדו הייתה עונה נוראית בסביליה והוא ככל הנראה אפילו לא יהיה על הספסל. מי שנשאר הוא פרננדו טורס, שהבקיע כולה שמונה שערים העונה בכל המסגרות אצל צ'לסי, ולמרות שהוא בכושר טוב מאוד לאחרונה, עושה רושם שדל בוסקה יעדיף להעניק את המקום בהרכב לחלוץ עם סיומת טובה יותר, וזה משאיר אותנו אם שני חלוצים: פרננדו יורנטה כאמור, וגם רוברטו סולדדו שגם הוא נכנס למשוואה בשנה האחרונה. סולדדו עבר העונה את אחת מעונותיו הטובות ביותר בקריירה, והיה אחת מנקודות האור בעונה סבירה מאוד של ולנסיה. גם לסולדדו אין שום ניסיון בנבחרת כשיש לו כולה שתי הופעות רשמיות במוקדמות יורו 2008, אך במשחק הידידות של ספרד בפברואר נגד ונצואלה, סולדדו הבקיע שלושער בניצחון 0-5 כשנכנס כמחליף בתחילת המחצית השנייה, במקומו של יורנטה שהחמיץ לא מעט במחצית הראשונה שנגמרה ב0-0. אפילו שיורנטה יותר הרשים העונה בקבוצתו מאשר סולדדו, יכול להיות שהמדרידאי הוא האיש המתאים יותר לתפקיד. היחיד שיענה על השאלה מי יקבל מקום בהרכב, הוא ויסנטה דל בוסקה ויהיה מעניין לראות האם הוא ייתן צ'אנס לבאסקי להראות לכל העולם מיהו.

ובגדול...

ספרד היא ללא ספק אחת מהפייבוריטיות הגדולות ביותר לזכות בגביע בפעם השנייה ברציפות, או כמו שאומרת הכותרת: להשאיר לאליפות אירופה טעם חריך של ספרדי כפול. הסברתי מקודם הרבה על היכולות הנפלאות שיש לנבחרת עם השוער הטוב בעולם, צמד מהבלמים המוכשרים שראינו בזמן האחרון, קישור שנחשב לטוב בהיסטוריה לפי רבים, וחלוץ אחד - שיכול להיות אחד שכבר מזמן נחשב לאחד מהטובים ביותר בעולם, או אחד שנתן עונה נהדרת וזו ההזדמנות הגדולה ביותר שלו לפרוץ ולהדהים את כל העולם. יחד עם זאת, התחרות יותר קשה ממה שהיא הייתה פעם וכשעל חלק גדול משחקני הנבחרת עברה עונה די סבירה שלא עלתה מעל הציפיות שהוצמדו לה כמו קסיאס, פיקה, שאבי ועוד, נדמה שנבחרות כמו גרמניה, פיינליסטית היורו הקודם שנתנה לספרד פייט צמוד עד הסוף, או איטליה היריבה לבית שהחליפה דור בשנים האחרונות, נמצאות בכושר מצוין והרשימו יותר מספרד במשחקיהן האחרונים. שתיהן נבחרות מאוד מחודשות וצעירות, בניגוד לספרד. אמנם החיסור של פויול יכול להביא לכמה שינויים ברביעייה האחורית, אך הקישור, שזוהי העמדה החשובה ביותר אצל נבחרת שמניעה כדור כמו ספרד, לא השתנה יותר מדי מאז היורו והמונדיאל, ועדיין מדובר בערך על אותם שחקנים: שאבי, בוסקטס, אלונסו, אינייסטה, סילבה וססק פברגאס. מה גם שרובם שחקני ברצלונה, קבוצה שאפשר לראות אצל כמה מהשחקנים שלה העונה תחושת שובע, והשאלה היא האם השובע הזה יגיע גם לנבחרת בקיץ הזה. אך אפילו שמדובר באותו דור נבחרת שמשחק כבר כמה שנים טובות, נדמה שזה יכול לעשות רק טוב לספרד מכיוון שאף אחד מהם עדיין לא הגיע לשלהי קריירתו, ורובם אף נמצאים בשיאם מבחינת היכולת. בנוסף לכך שקשה מאוד לראות שובע אצל נבחרות אירופאיות כמו ספרד - רק פעם בשנתיים באמת מתרחש טורניר גדול שבו היא צריכה לעשות הכל כדי לזכות, ובמיוחד שזז ככל הנראה אליפות אירופה האחרונה של שחקנים כמו אלונסו ושאבי, המנועים של הנבחרת ואולי השחקנים החשובים ביותר. לסיכום, לספרד יש נבחרת מצוינת שתעשה הכל על מנת לזכות ביורו בפעם השנייה ברציפות, דבר שנחשב לאחד מהתסריטאים ההגיוניים ביותר שאמורים להיות ביורו, אך בשביל זה אסור לשחקנים להראות תחושת שובע, אלא להראות לכל אירופה למה זכינו ביורו האחרון ובמונדיאל האחרון.

 

האויבים העיקריים של הנבחרת שובע ועייפות. במהלך העונה היה עומס גדול מאוד על מרבית משחקני הסגל, גם אלה שבאים מתאלטיקו או בילבאו.
גם הפציעות של שניים מהשחקנים הכי חשובים שלה פויול ווייה יכולות לפגוע בנבחרת, אך אני מהמר עליהם כזוכה.

 

עם כל ה'חזרה' הקטנה של טורס לעניינים, עדין אפשר לראות שהוא לא חד כמו פעם, אני הייתי בונה על רוטציה של יורנטה וסולדדו בעמדת החלוץ.

 

בכשרון בהחלט נוזל מהאוזניים.. השאלה האם העייפות והשובע של השחקנים לא יכריעו..

 

עם כל הכבוד, אלונסו וסילבה הם לא שחקני מפתח של ספרד. אלונסו בכלל לא צריך לעלות בהרכב. שחקני המפתח של ספרד הם צ'אבי, אינייסטה, בוסקטס ובמצב נורמלי, וויה. כיום, עוד חלוץ אחד לפחות שיהיה בכושר הבקעה.

למעשה, הורדה של אלונסו לספסל וחזרה למשחק עם קשר אחורי אחד (כמו ביורו הקודם) זה אחד המפתחות של ספרד לשחק יותר טוב ויותר תכליתי.

סילבה שחקן טוב, אבל יש שחקנים הרבה יותר טובים ממנו בתפקיד הטיבעי שלו וכחלוץ השני הוא מוסיף למימד החוסר תכליתיות שמאפיין את הנבחרת תחת דל בוסקה. במצב נורמלי שכולם בריאים גם הוא היה צריך להתחיל מהספסל, כיום לא תהיה ברירה להעלות אותו בהרכב, כי פאבגראס באמת חסר אונים בעמדה הזו ומאטה לא מספיק טוב.

 

טוב, נפרט קצת יותר מה לדעתי ספרד צריכה לעשות ביורו.

- ללמוד מהלקח של ברצלונה העונה וספרד עצמה במונדיאל: מטרת הכדורגל היא לא להחזיק בכדור ואפילו לא להגיע למצבים, אלא לנצח. בשביל לעשות את זה, צריך על המגרש שחקנים, לא רק שיכוליים לייצר מצבים, אלא גם שיכולים לסיים.

ההרכבים עם כל המהנדסים ביחד, נראים מאד מפחידים בתיאוריה או בהמנון לפני המשחק, שהמצלמה עוברת על פני השחקנים. בפועל, הם יוצרים פקק באמצע מצד אחד וחוסר בשחקנים שיכולים לסיים, מצד שני.

- לשחק עם קשר אחורי אחד בלבד. מול ההרכבים ההגנתיים שספרד תפגוש אין טעם לשחק עם שני קשרים אחוריים. אלונסו פחות טוב מבוסקטס, פחות מתואם עם שחקני הקישור האחרים, פחות מתאים לשחק כקשר אחורי בודד ולכן צריך לפתוח על הספסל.

- השלישיה הקידמית צריכה לכלול את פדרו (המשחק אתמול שכנע אותי והוא גם צריך להיות רעב ורענן יחסית, אחרי עונה שבה הוא לא שיחק הרבה), סולדדו (מתאים יותר מיורנטה לסגנון של הנבחרת) וסילבה. פאברגאס גולר יותר טוב מסילבה בתיאוריה, אבל פחות מתאים לשחק בעמדה קידמית מבחינת התכונות שלו ככדורגלן ומעבר לזה, נמצא בכושר רע. מטאה כאמור, פשוט לא מספיק טוב. דווקא את מוניאין אולי שווה לנסות, לפחות כמחליף ראשון. מעבר לכישרון האדיר, הוא מאד ייחודי בנבחרת הספרדית בסגנון הישיר שלו מה שיכול להוסיף מימד נוסף למשחק.

בפועל, דל בוסקה ילך על קישור עם שני קשרים אחוריים, עם אינייסטה (שחקן מרכז השדה הטוב בעולם ושחקן שמופיע במילון תחת ההגדרה "לא חלוץ") בחלק הקידמי במקום באמצע וחלוץ טיבעי אחד בלבד, סביר להניח פרננדו טורס.

- ההתלבטות היא בהגנה אחרי הפציעה של פויול. השאלה היא האם צריך לעלות עם חאבי מרטינז כבלם לצידו של פיקה וראמוס כמגן ימני, או עם ראמוס כבלם ואבלואה כמגן. שאלה קשה..אני לחלוטין לא סומך על ארבלואה כמגן, אבל לחאבי מרטינז אין ניסיון כבלם במעמדים כאלה.

בכל מקרה, האפשרות השניה מכניסה יותר שחקנים של ריאל להרכב, כך שסביר שדל בוסקה ילך עליה.

 

אנשים שוכחים שנגרדו עבר עונה יותר נוראית מטורס,סולדאדו בחודשים האחרונים גם לא עשה כלום ונמצא בתקופה חלשה מאוד..ומוניאין זה חלוץ שיותר מתאים לנבחרת אנגליה מאשר ספרד, עדיין צריד לדעתי ללכת בכל הכוח עם טורס ולהאמין בו בתקווה שזה ישתלם (מה שהוא שכח השאר לעולם לא יגיעו לזה).

בקישור אני גם מסכים עם דור שאלונסו צריך לפתוח, גם אם זה אומר על חשבון בוסקטס שמתואם עם צ'אבי ואינייסטה. סילבה מגיע לו לקבל מקום בהרכב אך במידה ויהיה חלש יש את פברגאס במקומו.

בהגנה אני לא מבין למה לא סופרים לא את דומינגז ולא את חואנפראן, דומינגז כבלם לא פחות טוב מחאבי מרטינז, וחואנפראן פשוט מגן יותר טוב מארבלואה ככה שאם אני דל בוסקה אחד מהשניים האלה (דומינגז,חואנפראן) היה פותח

 

לא מבין איך אתה מעדיף את בוסקטס האפור על פני אלונסו בהרכב.

 

בוסקטס הוא קשר אחורי, הוא אמור להיות אפור. מעבר לזה, הוא השחקן הכי טוב בעולם בתפקיד הזה ובעל תיאום מושלם עם צ'אבי ואינייסטה, כך שגיוני שהוא יהיה שחקן ההרכב. אלונסו הוא לא קשר אחורי קלאסי (יותר 50/50) דבר שיהיה יותר משמעותי כאשר הוא יצטרך לתפקד כקשר אחורי בודד ולא מוסיף כלום לנבחרת שצ'אבי אינייסטה גם משחקים.



Raulito,

סילבה נתן עונה פנומינלית, אבל לא כחלוץ שני. בתפקיד הטיבעי שלו, הוא הרבה פחות טוב מצ'אבי ואינייסטה, כך שאם הוא ישחק בהרכב זו תהיה העמדה שלו. הכללה שלו בהרכב בתפקיד כזה היא זו שמייצרת את אותו פקק שציינת. הרי הוא לא גולר ובטח לא חלוץ במהות שלו.

מצד שני, אחרי הפציעות אין ברירה ואו הוא או פאברגאס יצטרכו לשחק בעמדה יותר קידמית.


פדרו? לעניות דעתי הוא יותר יובש מאשר נתן עונה קטסטרופלית. כמו שציינתי, דווקא הייבוש שלו על הספסל לאורך העונה אמור להביא אותו יותר רענן ורעב ליורו. פדרו הוא ווינר, שחקן של משחקים גדולים (תבדוק את רקורד ההבקעות שלו במשחקים הגדולים של ברצלונה בשתי העונות הראשונות שלו). ובעיקר, הוא חלוץ וגולר בנשמה. אם וייה היה בריא וטורס היה בכושר אולי הסיפור היה שונה. ממצבת החלוצים הנוכחית, אני סומך על פדרו יותר מכל אחד אחר במשחק גדול. בנוסף, הוא יכול לשחק ביעילות גם בצד (זו העמדה שלו בברצלונה), משהו שיורנטה למשל, לא יכול לעשות.

 

כי אנחנו לא משחקים פוטבול מנג'ר?

 

אלונסו פחות מתואם מבוסקטס, ופחות טוב מימנו כקשר אחורי קלאסי, אבל הוא בטח ובטח לא שחקן כדורגל פחות טוב מבוסקטס, ההפך הוא הנכון, אני כן מסכים שבוסקטס יותר מתואם עם צ'אבי ואיינסטה וזה יהיה סיכון לשחק עם אלונסו ליד איינסטה וצ'אבי.

דל-בוסקה הרג אותנו במונדיאל עם ההרכבים הלא מאוזנים שלו, של יותר מדי קשרי אמצע, שתי קשרים אחוריים בוסקטס ואלונסו שהוא לא ממש קשר אחורי קלאסי אבל עושה יותר עבודה הגנתית וצ'אבי, ואיינסטה שמבוזבז באגף שם לטעמי הוא לא יותר משחק טוב ומסורס לגמרי באגף, קשה לי להאמין שדל-בוסקה המקובע לא ימשיך בשיטה הזאת שהוא הלך איתה גם במוקדמות וגם במשחקי הידידות.

נצודק לחלוטין בנוגע לנגרדו, עונה איומה ונוראה בסביליה, אומנם כבש כמה שערים לא משמעותיים ביסום העונה, אבל המאזן שלו רע מאוד יחסית בסה''כ 12 שערים, והיכולת שלו עוד יותר רעה להוציא משחקים בודדים, אין לו מקום בסגל אפילו והייתי מזמן את פדרו במקומו, סולדאדו לדעתי צריך לפתוח, נכון שהוא סיים את העונה בצורה לא טובה אבל לדעתי לא באשמתו אלא גם שהקבוצה שלו ירדה בכושר וסיימה את העונה בצורה רעה ובכלל היה לה חצי נוראי שפגע בסולדאדו שהוא חלוץ שניזון מכדורים שבקשי קיבל, הוא עדיין נתן עונה של 17 שערים ו25 שערים בכל המפעליים וצריך להיות בהרכב.

גם את יורנטה לא הייתי פוסל על הסף, הוא נתן עונה נהדרת בבילבאו, הוא חלוץ שנותן לנו מיימד אחר של משחק ראש וגובה, ולמרות שהוא נראה גמלוני יש לו גם טכניקה לא רעה בכלל יחסית לגובה שלו, והוא יודע לשחק עם הגב לשער בצורה מעולה.

בהגנה פיקה וראמוס חיבים לפתוח, לא מעניין אותי מה חושבים על פיקה העונה, הוא הבלם מספר אחד של ספרד, ראמוס העונה שיחק בעמדת הבלם וזה העמדה הכי טיבעית שלו, כמגן הוא בינוני ומטה וגם מוריניו הבין את זה, הוא לא תורם כלום התקפית וגם הגנתית הוא טוב יותר במרכז ההגנה ולא כמגן- המחליף שלו צריך להיות דומינגס מאתלטיקו שהוא אנדרייטד מטורף, שחקן פנטסטי שאפשר לסמוך עליו, על חאבי מארטינז אני סומך פחות, למרות המשחק אתמול אני עדיין מעדיף אותו כמחליף לבוסקטס ולא לראמוס\פיקה.

על ראמוס אני סומך יחסית בצד ימין, אומנם הוא רחוק מלהיות מגן מדהים, אבל לפחות הגנתית הוא יציב בדרך כלל, ומבחינה התקפית הוא כלום ושום דבר, הבעיה הכי גדולה של הנבחרת זה עמדת המגן השמאלי, על אלבה אני כמעט ולא סומך, הגנתית הוא חור מהלך, והתקפית הוא גם רחוק מלהיות גדול, ההרמות שלו לא מספיק טובות הוא לא יודע להרים בסיבוב כדורים חזקים וחתוכים אלא כדורים גבוהים וחלשים.

 

שאני כותב "פחות טוב", אני מתכוון כקשר אחורי, כי זה התפקיד שהם ממלאים בנבחרת. כמחליף לצ'אבי נניח, אולי אלונסו עדיף. אאבל זו בדיוק הנקודה. הגדולה של אלונסו היא ביכולת לבנות משחק מעמדת הקשר האחורי. אין צורך ביכולות האלו בנבחרת ספרד, מכוון שיש מספיק שחקנים אחרים שיכולים לעשות את זה.

אגב, לטווח קצר (לא בקטע של לשים שחקן מול שוער, אלא לפתוח פלונטרים במרכז השדה), בוסקטס הוא מוסר פנומינלי. צ'אבי הגדיר אותו כ"טוב ביותר בעולם" באספקט הזה. היכולת שלו לשמור על הכדור היא אדירה, כמו גם היכולת לקרוא מהלכים הגנתית. אין לו את המסירות הארוכות של אלונסו.

אגב, יש עוד נקודה שמשחקת לטובת בוסקטס והיא הגובה. זה משמעותי שאתה מדבר על יכולת התגוננות במצבים נייחים, בנבחרת נמוכה כמו ספרד.