נבחרת איטליה http://upload.wikimedia.org/wikipedia/it/9/9c/Italy_national_football_team_crest.Xxx כינוי: האזורי (הכחולים) תאריך לידה: איטליה-צרפת 2-6 (מילאנו, איטליה; 15 במאי 1910) הניצחון הכי גדול: איטליה-אצות הברית 0-9 (ברנטפורד, אנגליה; 2 באוגוסט 1948) ההפסד הכי גדול: הונגריה-איטליה 1-7 (בודפשט, הונגריה; 6 באפריל 1924) שיאן ההופעות: פאביו קנבארו (136) מלך השערים: לואיג'י ריבה (35) דירוג נוכחי: 12 הישגים: * אלופת העולם (1934, 1938, 1982, 2006), פעמיים סיימה כסגנית. * אלופת אירופה (1968), פעם אחת סיימה כסגנית. * אלופת אולימפיאדת ברלין 1936. היסטוריה ביורו איטליה היא אחת הנבחרות הכי מעוטרות בגביעי עולם, אך דווקא במסגרת היורו היא לא יכולה להשוויץ בהצלחות רבות. כמו הרבה נבחרות גדולות, איטליה נעדרה מהיורו הראשון שנערך ב-1960 בצרפת. ביורו השני שנערך איטליה בחרה להשתתף, אך הודחה במוקדמות מול האיחוד הסובייטי (אלופת אירופה דאז) ביורו שבו 4 נבחרות בלבד צולחות את הדרך עד הטורניר. ביורו 1968 הגיעה הבשורה לראשונה. איטליה שאירחה את הטורניר הגיעה לראשונה לטורניר הגמר אליו הגיעו גם האיחוד הסובייטי, זו שהדיחה את איטליה במוקדמות היורו הקודם, אנגליה ויוגוסלביה. הסגל האיטלקי הכיל שמות רבים מהגראנדה אינטר, כמו פאקטי, דומנגיני ומאצולה וגם את לואיג'י ריבה וג'אני ריברה האגדיים. במשחק הראשון של הטורניר, בחצי הגמר שנערך בסן פאולו בנאפולי, סיימו איטליה והאיחוד הסובייטי בתיקו 0. באותם שנים החוקה אמרה שבמצב כזה יש להטיל מטבע (!) ולכן איטליה חבה את השתתפותה בגמר לאלת הגורל, לאחר שזו סידרה את נצחונה למרות הסתברות נמוכה של 0.5. בגמר פגשה איטליה את נבחרת יוגוסלביה לגומלין ב-2 משחקים, לאחר שהתוצאה במשחק הראשון הסתיימה בתיקו (באותם שנים לא הייתה הכרעה בפנדלים). בגומלין ריבה ואנסטאזי סידרו 2-0 ביתי לאיטליה ותואר ראשון מאז שנות ה-30 בהן זכתה פעמיים במונדיאל. למרבה הפלא, זו תהיה הפעם האחרונה עד כה שאיטליה זוכה ביורו, למרות שמספר פעמים הגיעה קרוב. ב-1980, ביורו שנערך שוב על אדמת איטליה, לא העפילה איטליה לגמר רק בשל מאזן שערי זכות נמוך וסיימה במקום הרביעי. ביורו 1988 הודחה בחצי הגמר ע"י שוב האיחוד הסובייטי (בשנותיו האחרונות בדיעבד). אך הפעם שאיטליה הגיעה הכי קרוב והפסידה הייתה ביורו 2000 המקולל. איטליה הייתה אחרי טורניר נפלא וגם אחרי שהדיחה את נבחרת הבית הולנד, והציפיות היו בשמיים. אלופת העולם צרפת הייתה קצת פחות עוצמתית כשנדרש לה שער זהב מרגלו של זידאן מול פורטוגל על מנת להגיע לגמר. עד הדקה ה-94' היורו היה של האיטלקים, אבל בשניה האחרונה של תוספת הזמן וילטורד כבש ולקח את המשחק להארכה. בהארכה היה זה דוד טרזגה שכבש את שער הזהב ההיסטורי והעניק את הגביע לצרפתים. במחנה האיטלקי לא ידעו יותר צער מזה. http://oi50.tinypic.com/k18g44.Xxx איטליה הגדולה של 68 זוכה באליפות אירופה ראשונה ואחרונה, האם השנייה בדרך? הדרך ליורו הופעות נהדרות של הנבחרת האיטלקית בקמפיין המוקדמות הבטיחו לה את ההעפלה לטורניר במזרח אירופה. השחקנים של פראנדלי צברו כמות מעולה של 26 נקודות, סיימו את שלב הבתים בלתי מנוצחים ועם ההגנה הטובה ביותר שספגה שני שערים בלבד כמיטב המסורת האיטלקית. יחד עם האזורי, נאבקו על העלייה בבית C הנוח יחסית, אסטוניה המפתיעה וסרביה וסלובניה המאכזבות, כשלבסוף איטליה תהיה הנציגה היחידה של בית זה ביורו. במשחק הפתיחה של שלב המוקדמות, איטליה התארחה אצל אסטוניה כשמזג האוויר אז היה קרוב לאפס. למרבה הפלא האסטונים עלו ליתרון, אך הופעה נהדרת של קסאנו העניקה למילאן את שלוש הנקודות. בדקה השישים בעיטת קרן של פירלו מצאה את החלוץ שלא התקשה להבקיע וכעבור שלוש דקות בישל לבונוצ'י עם העקב. במשחק הבא איטליה אירחה את איי פארו, הנבחרת החלשה בבית והתוצאה בהתאם. חמישה שערים הבקיעו האזורי ביניהם בעיטה חופשית נפלאה וטיפוסית של פירלו. בתחילת אוקטובר 2010, איטליה התארחה אצל צפון אירלנד אולם אכזבה והמשחק הסתיים ללא שערים, על אף לחץ בלתי פוסק מצידה. ארבעה ימים לאחר מכן, סרביה ביקרה בג'נובה אך שכחה כיצד אורחים אמורים להתנהג והמשחק הופסד לאחר שש דקות בלבד בעקבות התפרעויות של האוהדים הסרבים ובעקבות זאת אופ"א העניקה לאיטליה ניצחון טכני 3-0. לאחר הפסקה של חמישה חודשים, איטליה פגשה את סלובניה וניצחה אותה 1-0 בזכות מהלך קבוצתי נאה שהסתיים עם שער של טיאגו מוטה. בשלב זה איטליה פתחה פער משמעותי בראשות הטבלה והעלייה הייתה דבר מובן מאליו אם כי עדיין לא רשמית. במודנה, איטליה ניצחה 3-0 את אסטוניה כשגם כאן קסאנו מבקיע. במשחק הבא קסאנו העניק לנבחרת ניצחון מינימאלי על איי פארו והעלה אותה לאליפות אירופה. המשחקים הבאים היו לפרוטוקול בלבד בהם איטליה ניצחה את סלובניה וצפון אירלנד (וולה מדהים של קסאנו מהרמה מצוינת של דה רוסי) ונפרדה בתיקו עם סרביה. משחקי הידידות האחרונים של איטליה לא היו יוצאים מגדר הרגיל, ייתכן בעקבות פציעותיהם של קסאנו ורוסי. אמנם את פולין איטליה ניצחה משערים של באלוטלי ופאציני אך נגד אורוגוואי וארה"ב הפסידה פעמיים 1-0. http://oi46.tinypic.com/34f0h08.Xxx קסאנו, השחקן המשמעותי של איטליה במוקדמות, חוגג עם חבריו שער אחד מיני רבים. המאמן: צ'זארה פראנדלי תאריך לידה: 19 באוגוסט 1957 מאמן מאז: 30 במאי 2010 http://oi48.tinypic.com/10wjs6d.Xxx צ'זארה-קלאודיו פראנדלי נולד ב 1957 באורצינואובי, אחד מפרבריה של ברשה. קריירת המשחק שלו לא הייתה יוצאת דופן בלשון המעטה, הוא שמש כקשר ומיעט לקבל הזדמנויות בקבוצות בהן שיחק. במשך חמש שנים היווה חלק מהסגל של יובנטוס, אולם התקשה להותיר חותם, הופעותיו בגסרת הזקנה הסתכמו ב 89 במספר. ב 1990, פראנדלי פרש ממשחק במדי אטלאנטה ומונה למאמן הנוער של הברגמאסקים. הוא הוביל את קבוצת הנוער של המועדון הצנוע לתוצאות מרשימות במשך שבע שנים, להוציא תקופה קצרה בין 1993 ל 1994 בה שימש כמאמן הזמני הקבוצה הבוגרת שבאותו זמן נשרה לליגת המשנה. ב 1987, מונה למאמנה של לצ'ה, המבחן הראשון שלו בקבוצה בוגרת, אך נכשל במבחן התוצא, תוצאות רעות גרמו לפיטורים מוקדמים בינואר. פראנדלי שב צפונה, הפעם להלאס ורונה, אותה אימן במשך שנתיים, העלה אותה לסריה A והובילה למקום התשיעי המכובד. פראנדלי המשיך לנדוד לונציה ולפארמה, אלא שאצל האחרונה ביצע הישגים יוצאי דופן, כשהוליך אותה שנתיים רצופות למקום החמישי. התקופה הנהדרת בפארמה, גרמו לרומא למנות אותו כמחליף לקאפלו שעזב ליובנטוס. אולם, פראנדלי עזב את הרומאים במהלך העונה בעקבות החמרה במצבה הבריאותי של אשתו. פראנדלי נדד לפיורנטינה ב 2005 וכבר בעונתו הראשונה, ביצע מתיחת פנים רצינית בקבוצה שהייתה שרויה במצב כלכלי קשה והוליכה למקום הרביעי שמוליך לליגת האלופות, אולם בעקבות פרשת הקאלצ'ופולי, הטוסקנים הורחקו מהטורניר ואת העונה הבאה פתחו עם הפחתת 15 נקודות. על אף המכה הקשה, פיורנטינה סיימה במקום החמישי, התמודדה בגביע אופ"א והגיעה עד לחצי הגמר. בליגה, ב 2007/08, הקדימו את מילאן, סיימו במקום הרביעי ונשלחו לליגת האלופות. בנובמבר, אישתו של פראנדלי נפטרה לאחר מצב בריאותי קשה. על אף הטרגדיה הקשה, זכה פראנדלי לתמיכה מסיבית מהקהל הסגול ובנוסף נבחר למאמן העונה. פיורנטינה המשיכה להיות דומיננטית בליגה וסיימה מעל ליון וליברפול בשלב הבתים של הצ'מפיונס, בשלב שמינית הגמר היוותה יריבה ראויה לבאיירן מינכן אולם הודחה בעקבות שערי חוץ. פראנדלי הוא המאמן בעל מספר ההופעות הרב ביותר בפיורנטינה, אך עונת 2009/10 הסתיימה במקום ה 11, בעיקר בגלל השעייתו של אדריאן מוטו. לאחר חמש שנים בפירנצה, המועדון הותיר לפראנדלי לקיים שיחות עם ההתאחדות שחשקה בשירותיו כמחליף לליפי שנכשל בדרא"פ והמינוי המיוחל אושר במהרה. הטורניר הראשון של פראנדלי היה מוקדמות היורו, אותו סיים בצורה יוצאת מן הכלל ועלה במהרה יחד עם איטליה לאליפות אירופה. להוציא משחקי ידידות, האזורי תחת פראנדלי בלתי מנוצחים. מדובר באנטיתזה מוחלטת מוחלטת לליפי, קודמו בתפקיד, הוא דוגל בקידום שחקנים צעירים, מאוד גמיש ולא מקובע על שחקן מסוים או על מערך וסגנון משחק מסוים. פראנדלי דוגל בערכים ובמוסר עבודה בצורה קפדנית ביותר; הוא הכניס קוד אתי לנבחרת, דבר שגרם לא מעט פעמים לאי זימונו של באלוטלי ואפילו שחקנים נוספים לאורך השנים כמו דה רוסי ומארקטי שפגע בשופט בסיום העונה. כמו כן, הוציא לאור ספר שמעודד שחקנים לצאת מהארון ואמר, "הומופוביה היא גזענות. בעולם הספורט ובכדורגל בפרט נושא הנטיות החד מיניות הוא עדיין טאבו. אני מאמין שכל אחד צריך לחיות בחופשיות עם עצמו, עם הרצונות שלו והרגשות שלו. כולנו צריכים לפעול למען תרבות ספורט שמכבדת את האינדיבידואל בכל רובד של האמת והחופשיות שלו. אני מקווה שבקרוב שחקנים יתחילו לצאת מהארון". סגל השחקנים שוערים: ג'אנלואיג'י בופון (יובנטוס), מורגן דה סנטיס (נאפולי), סלבאטורה סיריגו (פ.ס.ז'.), אמיליאנו ויוויאנו (פאלרמו). הגנה: ג'ורג'ו קייליני, אנדראה ברזאלי (יובנטוס), דומניקו קרישיטו (זניט סנקט פטרבורג), כריסטיאן מאג'ו (נאפולי), לאונרדו בונוצ'י (יובנטוס), אנדראה ראנוקיה (אינטר), איניאציו אבאטה (מילאן), סלבאטורה בוקטי (רובין קאזאן), פדריקו באלצארטי (פאלרמו), אנג'לו אוגבונה (טורינו), דווידה אסטורי (קליארי). קישור: אנדראה פירלו (יובנטוס), דניאלה דה רוסי (רומא), ריקארדו מונטוליבו (פיורנטינה), קלאודיו מרקיזיו (יובנטוס), אנטוניו נוצ'רינו (מילאן), תצ'יאגו מוטה (פ.ס.ז'.), לוקה צ'יגאריני (אטאלנטה), אלסנדרו דיאמנטי (בולוניה), עמנואלה ג'אקריני (יובנטוס), אסקיאל מתיאס סקלוטו (אטאלנטה), מרקו וראטי (פסקארה). התקפה: אנטוניו די נטאלה (אודינזה), אנטוניו קסאנו (מילאן), מריו באלוטלי (מנצ'סטר סיטי), פאביו בוריני (רומא), מאטיה דסטרו (סיינה), סבסטיאן ג'ובינקו (פארמה). שחקני מפתח ג'אנלואיג'י בופון http://i.dailymail.co.uk/i/pix/2010/05/04/article-1271650-04F698120000044D-894_468x286.Xxx גיל:34 תפקיד:שוער קבוצה:יובנטוס לא הרבה נותר לומר על השוער הטוב בעולם הוא קפטן נבחרת איטליה. מה שכן יש לומר זה שבופון נמצא בכושר אולי הטוב בקריירה (קשה מאוד להגיד, בעיקר בגלל הסיבה שהוא מציג כושר נפלא לאורך כל הקריירה). בופון הוא אחד האחראים הבלעדיים להגנה הנפלאה של יובנטוס שספגה השנה 20 שערים בלבד, הכי מעט בליגות הגדולות של אירופה. מעבר לכך, בופון בעונה האחרונה שימש כקפטן דה פקטו ביובה כשדל פיירו ישב על הספסל. כלומר, אם תחפשו אחראים לעונה בה יובנטוס סיימה כבלתי מנוצחת וספגה בסה"כ 20 שערים, תמצאו את בופון. הוא חד, הוא בוער, הוא עוצר פנדלים והוא מוציא ללעג את שאר השוערים הטוענים לכתר. בופון העונה, ויעידו המספרים, השוער הכי טוב בעולם. בופון הוא תוצר של מחלקת הנוער של פארמה בתקופה הכי טובה בהיסטוריה שלה. בופון קיבל דקות ב-1995/96, אך עונה לאחר מכן כבר מצא עצמו פותח בין הקורות של אחת הקבוצות הטובות באיטליה. במהלך שהותו בפארמה זכה באליפות אירופה עד גיל 21 ביחד עם אגדות איטלקיות נוספות כמו טוטי וקנבארו. כמו כן, הוא קיבל בהיותו בן 19 את הכפפות בנבחרת איטליה, ואפילו היה שותף בגביע העולם ב-98. למעשה כבר במוקדמות יורו 2000 הפך להיות השוער המרכזי של הנבחרת. לאחר 5 עונות מוצלחות בפארמה נרכש ע"י יובנטוס בהעברה הכי יקרה בהיסטוריה עד כה עבור שוער, 55 מיליון יורו ששולמו לפארמה הנחיתו את השוער הצעיר בגברת הזקנה. בופון מהר מאוד הסתגל למעמד החדש והחזיר כל יורו עבור המועדון שרכש אותו כשהוא מהווה חלק מרכזי ביובנטוס שזוכה פעמיים באליפות ומגיעה לגמר ליגת האלופות. באותה תקופה תואר בתור השוער הטוב בעולם, ובמיוחד אחרי שתי האליפויות (שלאחר מכן נשללו) במדי יובה ב-2005 וב-2006. נקודת המפנה בקריירה של בופון הגיעה בגביע העולם שנערך בגרמניה ב-2006. בופון הגיע, ביחד עם שאר האיטלקים, עם ראשו מושפל אחרי פרשת השחיתות שהסעירה את איטליה באותם ימים. כשעתידו לוט בערפל שום דבר לא היה מסוגל להוציא אותו מהפורמה הנהדרת שלו. בופון ספג בסה"כ 2 שערים בגביע העולם, האחד מפנדל והשני גול עצמי. יכולת מופלאה שלו סייעה לאיטליה לזכות בגביע העולם הרביעי במספר, אך העתיד לא היה כ"כ ורוד. בופון נאלץ להתמודד עם השאלה האם להישאר, בשיא הקריירה, ביובנטוס שזה עתה הורדה ליגה, או להמשיך ולקנות לעצמו תהילה במקום אחר. בופון בחר באפשרות הראשונה, ונשאר יובנטיני גם בליגה השניה. עם זאת, השנים שלאחר העליה לליגה הראשונה היו קשות עבור בופון. הוא נפצע המון, ספג המון, ולא הזכיר במאומה את השוער שקנה את עולמו בתחילת העשור. אלא שאז הגיעה עונה הנוכחית ובופון שוב טרף את הקלפים, כשהוא מציג את היכולת שקנתה לעצמו את התואר "השוער הטוב בעולם". בופון מגיע חם מתמיד לקראת הטורניר הנוכחי, אולי היורו האחרון שלו בקריירה. המלעיזים ירצו לשכוח מול הם עומדים והוא? הוא ישמח להראות לכולם למה נבחר להיות השוער הגדול בהיסטוריה של המשחק. רמז - הוא כזה. אנדראה פירלו http://cdn.blogosfere.it/sportemotori/images/andrea-pirlo-gol.Xxx גיל:33 תפקיד:קשר קבוצה:יובנטוס יש שחקנים שניתן להגיד עליהם בקלות שהם הגדולים בדורם. שחקנים שאתה מסתכל עליהם משחקים ואומר לעצמך, וואלה, זה שחקן עם יכולת יוצאת דופן, קוסם. פירלו הוא ההתגלמות המודרנית של קוסם כדורגל, שמגיע אחרי עונה קסומה, עם מספרים קסומים. ולכן, באופן טבעי ביותר, פירלו הוא העוגן המרכזי של נבחרת איטליה ביורו הקרוב. פירלו החל את הקריירה בברשה ממחוז לומברדיה, שם נולד. פירלו הצעיר הרשים מאוד את ראשי אינטר שרכשו אותו ב-98, אך לא הצליח להביא לידי ביטוי את היכולת הטובה מברשה למילאנו והושאל בעונה שלאחר מכן לרג'ינה. ברג'ינה שב הקשר הצעיר (קשר קדמי באותה עת) להראות יכולת טובה, שזיכתה אותו בצ'אנס נוסף באינטר. הצ'אנס לא הניב פירות ופירלו שוב הושאל, הפעם לקבוצת האם ברשה. בברשה הוא שיחק חצי עונה בצוותא עם רוברטו באג'ו האגדי. אינטר, שמאסה לתת לאיטלקי הצעיר צ'אנס אחר צ'אנס, החליטה לעשות צעד אמיץ ולמכור אותו למילאן בעסקה ששוויה מוערך בכ-18 מיליון יורו. בצד השני של הכביש החל פירלו לפרוע את השטרות ולהפוך לשחקן ברמה עולמית, בעיקר בזכות מאמנו דאז קרלו אנצ'לוטי. אנצ'לוטי זיהה את יתרונותיו של פירלו במרכז המגרש והמציא לו תפקיד חדש, שלימים ייקרא הרג'יסטה; הקשר האחורי (עד אז עמדה הגנתית גרידא) היצירתי ששולח מסירות טלסקופיות לשחקני ההתקפה ובעצם מנווט את כל המשחק ההתקפי הרחק מעמדה אחורית. השינוי גרם לפירלו להפוך לאחד השחקנים הטובים בעולם ולמהפכה בתפיסת הכדורגל של הקשר האחורי המודרני. מהבחינה הזאת, פירלו ואנצ'לוטי הם פורצי דרך מבחינה היסטורית. פירלו היה חלק מהגראנדה מילאן של תחילת העשור הקודם שזכתה פעמיים בליגת האלופות ובסקודטו. הוא גם שותף לזכייתה של איטליה בגביע העולם ב-2006, אז היה אחד השחקנים המצטיינים של הטורניר ואף זכה להיות שחקן המשחק בגמר הטורניר. פירלו ללא ספק היה אז בשיא תהילתו, אלא שאז החלה הדעיכה. יכולת לא טובה בשנים האחרונות במילאן הפכו אותו לשחקן מיותר בעיני הרוסונרי. הוא כבר לא היה פותח בכל משחק, הוא בוודאי לא היה משפיע כל כך על סגנון המשחק של מילאן. הוא למעשה היה כל כך מיותר שמילאן בחרה שלא להאריך לו את החוזה בתום עונת 2010/11, ובכך סללה את מעברו ליריבה השנואה יובנטוס. ביובנטוס חווה פירלו רנסנס אמיתי. הוא חזר להיות השחקן המרכזי בקישור, הוא חזר להיות המנווט הבלעדי של משחק ההתקפה של הגברת הזקנה ורשם 13 אסיסטים ו-3 גולים בעונת הבכורה. פירלו היה השחקן המוביל בגברת הזקנה העונה שזכתה באליפות ללא הפסד אחד. והוא מגיע לפולין ואוקראינה כשחקן המוביל של הנבחרת האיטלקית באולי הטורניר הגדול האחרון בו ייקח חלק במדים הלאומיים. זו אולי הסיבה למה אנחנו מצפים לראות את אותו פירלו ששלט בליגה בעונה האחרונה - תוסס, תזזיתי ובעיקר מפיק אינספור רגעי קסם. כי זהו תפקידו של קוסם. אנטוניו קסאנו http://i1093.photobucket.com/albums/i439/naorp8/1f91010d.Xxx גיל:29 תפקיד:חלוץ קבוצה:מילאן אנטוניו קסאנו נולד בבארי שבדרום איטליה למשפחה ענייה וכבר מגיל צעיר החל לשחק כדורגל בקבוצה המקומית. בהיותו בן 17, קסאנו ערך את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת נגד לצ'ה, היריבה השנואה בעונת 1999/00. הילד הצעיר סיפק הופעות יוצאות מן הכלל ובמשך שנתיים בבארי כבש שישה שערים והוסיף חמישה בישולים. כבר אז היה נראה שלקסאנו צופה עתיד מזהיר וקבוצות העילית של הקאלצ'ו התעניינו בו עד שהנער חתם ב 2001 ברומא, האלופה באותן שנים תמורת סכום עתק של 30 מיליון אירו. עונתו הראשונה בזאבים הייתה די פושרת וסיים אותה עם חמישה שערים. בעונות הבאות חל שיפור ניכר בהופעותיו כשתיאומו עם שותפיו השונים להתקפה, טוטי, מונטלה, דלווקיו ובאטיסטוטה היא נפלא. בשלושת העונות הבאות ברומא כבש 37 שערים בנוסף לכמות נאה של בישולים. קסאנו סחף את איטליה כולה עם ביצועיו המרהיבים, מאז רוברטו באג'ו לא נצפה באיטליה שחקן עם כדורגל כל כך סוחף. כבר ברומא נגלה לכל אופיו הבעייתי של קסאנו כשהסתכסך כמעט עם כל ששת המאמנים שאימנו אותו ברומא, אופי בעייתי שפגע מספר פעמים בקריירה שלו. בינואר 2006 קסאנו סירב להאריך את חוזהו וברומא החליטו למכור אותו. קסאנו עבר לריאל מדריד תמורת כ 4 מיליון אירו בלבד. במדריד תחת קאפלו, קסאנו החל להשמין והושעה עקב חוסר הכבוד כלפי הטקטיקן בן ארצו. בין לבין קסאנו נפצע בברכו ובשנה וחצי כבש שלושה שערים בלה ליגה. ב 2007/08, סמפדוריה השאילה אותו בתקווה שקסאנו של רומא ישוב לעצמו במדיה וכך אכן קרה. קסאנו סיים עונה מוצלחת ביותר הן אישית והן קבוצתית עם עשרה כיבושים ובסיום העונה נרכש על ידי הג'נובזים לאחר ששוחרר מהבלאנקוס. בעונה הבאה המשיך במגמת השיפור ונהפך לסגן הקפטן. בינואר הצטרף פאציני לקבוצה והשילוב שלו עם קסאנו יצר את אחת ההתקפות האיכותיות והמהנות בליגה. את העונה סיים קסאנו עם 18 בישולים ו 15 שערים בכל המסגרות. בעונתו השלישית בסמפ, קסאנו המשיך לבלוט, כבש תשעה שערים ובישל עשרה והצמד פצאנו הוביל את הקבוצה למקום הרביעי. באוקטובר 2010, קסאנו הורחק מסמפ לאחר סכסוך עם גארונה, הבעלים של הקבוצה בעקבות סירובו של החלוץ להשתתף בטקס הוקרה של המועדון. בדצמבר, מילאן הגיעה להסכמה עם סמפדוריה על רכישתו של קסאנו על חוזה לשלוש שנים. מפני שאינו שיחק זמן רב, קסאנו הגיע למילאנו עם עודף משקל ולקח לו זמן מה עד ששב לכושר משחק. לזכותו יהמר שהיה רעב (תרתי משמע) להצליח ולהוכיח את עצמו. קסאנו שב לעצמו במהרה ובחצי ענה בישל במילאן שמונה שערים והוסיף שלושה כיבושים, ללא ספק יש לו מניות באליפות המילאנזית. העונה האחרונה שלו נפתחה בסערה, הוא נהפך למכונת בישולים אך בטיסה חזרה מרומא באוקטובר חש ברע וחטף שבץ לבבי. הוא נעדר למשך תקופה ארוכה מהמגרשים והייתה סבירות שלא ישוב יותר לשחק, אולם הרופאים נתנו לו אישור לשחק לקראת סוף העונה והוא השתתף במשחקיה האחרונים של מילאן. קסאנו מהווה חלק מהנבחרת מאז 2003 כשהבקיע במשחק הבכורה שלו נגד פולין. הוא נכלל בסגל הנבחרת ליורו 2004 כמחליף לטוטי והבקיע שני שערים בטורניר. אל מונדיאל 2006 לא זומן, אך כן ליורו 2008. לאחר היעדרות של שנתיים מהנבחרת, פראנדלי השיב את קסאנו באוגוסט 2010. מאז ועד היום, קסאנו הוא החלוץ הבכיר של הנבחרת ומהווה את אחד הכלים החשובים ביותר של הנבחרת. את טורניר המוקדמות סיים עם שישה כיבושים ובהצטיינות יתרה. הופעות טובות שלו ביורו ואיטליה יכולה להגיע עד הסוף. פנטאנטוניו: על נקודת המפנה של הילד הרע של הכדורגל האיטלקי "תוריד את הראש כשאני מעיר לך, תסתום את הפה, ובתמורה אני אהפוך אותך לשחקן גדול" - פאביו קאפלו. אחרי לא מעט התנגשויות והרחקות, שני הצדדים קיימו את ההבטחה והתוצאה הייתה עונת 2003/04החלומית אותה לא הצליח לשחזר עד היום. שנה לאחר מכן, לאחר ירידה חמורה בכושרו, ובעקבות השארתו מחוץ להרכב הראשון על ידי ג'יג'י דל נרי, פתח קסאנו חזית נגד מאמנו, ניסה להתריס את חבריו לקבוצה נגדו ואף הביע אליו זלזול בפומבי. התנהגות זו גרמה למספר קנסות לשחקן אך גם השיגה את המטרה כאשר דל נרי פוטר מהקבוצה. הבלאגן הגדול החל כאשר הגיע השלב בו שני הצדדים החלו במסע ומתן על הארכת החוזה של קסאנו. השחקן דרש משכורת קרובה ל5 מיליון יורו. בתגובה נאמר לו שלאור העונה הגרועה שהציג והקריסה הכלכלית של המועדון, המשכורת המקסימלית אותה יוכל שחקן לקבל תנוע סביב 3 מיליון יורו (עם יוצא מהכלל אחד-טוטי). בתגובה, ביים קסאנו פציעה במחנה האימונים ומאמנו החדש נאלץ לשחק בלעדיו במשחק הידידות הראשון של הקבוצה. בהמשך, הדבר גרם לא רק לשביתה איטלקית באימונים אלא גם קנאה בלתי נתפסת לשחקן שעזר לו יותר מכולם להתאקלם בקבוצה. השיא היה כאשר התלונן בתקשורת על כך שזומן עם טוטי לתוכנית אירוח וטוטי קיבל בתמורה סכום כפול מזה של קסאנו. בסופו של דבר, לאחר שלא הרשים גם את לוצ'אנו ספאלטי באימונים, ההנהלה החליטה להציב לו אולטימטום - או שיחתום על ההצעה הsemi נדיבה בסך 3 מיליון יורו או שיוקפא מהסגל עד סוף העונה וכך גם יפספס בוודאות את הזימון למונדיאל. לאחר ניסיון נוסף לדרוש העלאה משמעותית במשכורת כשל, התפרץ השחקן למשרדו של פרנקו סנסי ז"ל והעליב אותו בפני כל הנוכחים (ישנם סיפורים גם על כך שסטר בדרך החוצה לדניאלה פרדה). בתגובה לפרסומים אלה, הגיע המון של אוהדים זועמים לאימון והבהירו לו שאין מקום במועדון לרודף בצע חסר כבוד כמוהו. בסופו של דבר, הייתה זאת ריאל מדריד ששמה סוף לסאגה כאשר הציעה לרכוש את השחקן תמורת 5 מיליון יורו ושני הצדדים נפרדו לדרכם. שימו לב ל... אנדראה ברצאלי http://www.direttanews.it/wp-content/uploads/andrea-barzagli-italia.Xxx גיל:31 תפקיד:בלם קבוצה:יובנטוס אנדראה ברצאלי הוא לא ילד, אפילו לא חדש בנבחרת איטליה; למעשה, הוא שייך לדור הנפילים שהביא את גביע העולם ב-2006 ואפילו באמתחתו מצויות 28 הופעות במדי האצורי. אבל השנה ברצאלי עשה את הפריצה הגדולה בקריירה, וזו הסיבה שהוא הולך להפתיע את חובבי הכדורגל שלא צפו ביובנטוס השנה ובברצאלי בפרט. אחרי שנסטה וקנבארו עברו את שיאם נוצר הרושם שעמדת הבלם האיטלקי ספגה מכה אנושה. זו עמדה שבאופן סיסטמתי הייתה עמדת הדגל של הנבחרת האיטלקית ושל האומה האיטלקית כולה. קנבארו ונסטה לא היו נוף חדש בכדורגל האיטלקי אלא המשך של תמונת פנורמה מדויקת עד לפרטים הקטנים שבהן נכללו קודמיהם של הטיטאנים בעמדת הבלם האיטלקי, כמו בארזי, פרארה, ברגומי, מלדיני ועוד רבים וטובים אחרים. אבל פתאום, כשהשמות הגדולים לא בסביבה וגם הקבוצות האיטלקיות מתקשות להציג עליונות בזירה האירופית, קל ואולי נכון לחשוב שההגנה האיטלקית היא כבר לא המבצר שהייתה פעם. העונה שהסתיימה לה הוכיחה אחרת. יובנטוס, הגברת הזקנה, שידעה עליות ומורדות מאז פרשת הקאלצ'ופולי, הציגה את ההגנה הכי טובה באירופה, הן סטטיסטית והן על הדשא. גם מבחינת הליגות הגדולות יובנטוס היא קבוצת ההגנה הכי טובה באירופה. ולמרבה הפלא, או שבעצם לא, ההגנה הזאת בנויה על טהרת האיטלקים. ובראשה עומד אנדראה ברצאלי, בלם לא רע ולא כל כך מוערך שהיה מועמד לקבוצות בסדר הגודל של פיורנטינה, ולמען האמת לעולם לא התכוון לרשת את תואר "הבלם האיטלקי הטוב ביותר". עם זאת, ברצאלי הראה העונה יכולת עילאית בניהול הקו האחורי, חילוץ הכדור ומצבים של 1 על 1 שלא משאירה ברירה (ויעידו המספרים) שהוא הבלם האיטלקי הטוב ביותר שנמצא בשוק כיום, יש שיתווכחו ויגידו שג'ורג'ו קייליני עדיף, אבל זה כלל לא משנה - אנדראה ברצאלי הוא ההפתעה הנעימה ביותר של השנה (בניגוד לקייליני המוכח) בליגה האיטלקית ומוכן לחסל את אירופה עם רגליו הארוכות והזריזות המצוינת שלו, שמתבלטת על אף הגובה והפיזיות בהן ניחן. ברצאלי החל את הקריירה בשלהי המילניום הקודם ברונדינלה, קבוצה חצי מקצוענית בליגות הנמוכות של איטליה. ברצאלי עבר בין קבוצות תחתית שונות (ואף חזר לרונדינלה תוך כדי) עד שעשה את הופעת הבכורה שלו בסריה A ב-2003, במדי החמורים המעופפים מורונה הלא היא קייבו הצנועה. לאחר עונה מוצלחת במדי קייבו עשה את המעבר לפאלרמו. באותה תקופה החל למשוך את עיניה של התקשורת ובעקבות כך זומן לנבחרת איטליה. היכולת הטובה בפאלרמו הקנתה לו תואר כבוד של בלם מאוד מוכשר וגם את המקום בנבחרת איטליה במונדיאל 2006. במונדיאל הוא בעיקר מילא את החורים שיצרו נסטה ומטראצי והשלים 90 דקות מול אוקראינה ברבע הגמר, ולכן היה שותף לזכיה בגביע העולם. עם עזיבתו של קוריני (קפטן פלארמו דאז) קיבל ברצאלי את סרט הקפטן, מה שלא מנע ממנו לעבור לוולפסבורג הגרמנית שנה מאוחר יותר אחרי סאגה תקשורתית לא קטנה במהלכה היה קרוב מאוד לחתימה בפיורנטינה. בוולפסבורג שיחק כל דקה באליפות הסנסציונית של הקבוצה ב-2009. לקראת סוף החוזה הייתה זו יובנטוס שפנתה לוולפסבורג במטרה לרכוש את ברצאלי. הכוונה של הגברת הזקנה הייתה לקנות בלם איטלקי ותיק לסתימת החור שיצר לגרוטלייה שעזב ליריבה מילאן, ובכך בחרה בברצאלי שהיה אופציה זולה בשוק. לחלוטין איש לא ציפה ממנו להיות בלם פותח, בטח לא בלם מוביל ביובנטוס הבלתי מנוצחת בעלת ההגנה הטובה באירופה. אבל מאז הגעתו של אנטוניו קונטה, מאמן יובנטוס כיום, ברצאלי פורח. הוא חד, מהיר, מדויק ובעיקר רעב. רעב להראות לעולם שלקנבארו יש יורש. פאביו בוריני http://i1093.photobucket.com/albums/i439/naorp8/fee4f61d.Xxx גיל:21 תפקיד:חלוץ קבוצה:רומא פאביו בוריני נולד בבנטיבוליו שבאמיליה-רומאניה ב 1991 ואביו שהיה אוהד בולוניה נלהב, גידל אותו כאוהד הרוסובלו. בוריני הצטרף לבולוניה השכנה ב 2001, כשהוא בן תשע ושיחק במחלקת הנוער במשך חמש שנים. בקיץ 2007, צ'לסי צדה את הכישרון האיטלקי ושכנעה אותו לבטא את יכולותיו בלונדון. בעונת 2008/09, בוריני נהפך לחלוץ הבכיר בקבוצת המילואים ולקפטן וכמו כן היה מלך השערים של הקבוצה. ב 2009 עם מינויו של אנצ'לוטי למאמן, בוריני קיבל זריקת עידוד כשעל אף היותו רחוק מהמגף, מאמן איטלקי עתיד להדריכו. בוריני נכנס כמחליף בקבוצה הבוגרת ארבע פעמים בליגה ואפילו בליגת האלופות. במרץ 2011, הושאל לסוונסי מליגת המשנה במטרה לסייע לקבוצה במאבק על העלייה. מאמנה של סוונסי, ברנדן רודג'רס, אימן בעבר את בוריני בקבוצת המילואים של צ'לסי והאמין שהאיטלקי הצעיר הוא השחקן המתאים ביותר עבורו. בוריני פתח את הקדנציה בסערה, כבש צמד במשחק הבכורה וסיים את חצי העונה עם שישה שערים בתשע הופעות. יכולותיו הנהדרות העלו ספקולציות רבות בנוגע לעתידו, אך בוריני אמר שאינו מעוניין לשוב לצ'לסי. שיחות עם הבלוז בנוגע להארכת חוזהו עלו על שרטון בעקבות מחלוקות על גובה השכר. עם זאת הוסיף החלוץ, "אני מעוניין להמשיך לשחק ולהישאר באנגליה כי הכדורגל שם הוא הטוב באירופה". פארמה התעניינה בשירותיו, אך סוונסי רצתה שיישאר בשורותיה לצמיתות. בוריני וסוונסי ניצחו את רדינג 4-2 בגמר פלייאוף העלייה והקבוצה הוולשית קיוותה שבוריני ישאר אצלה גם בעונה הבאה בפרמייר ליג. ציפיותיה של סוונסי נמוגו כשבוריני החליט לעבור בקיץ לפארמה, לשוב לאמיליה-רומאניה. ביום האחרון של חלון ההעברות, רומא רכשה את בוריני תמורת השאלה בשווי 1.7 מיליון אירו עם אפשרות רכישה תמורת 7 מיליון. בוריני הגיע תחילה כדי לעבות את ההתקפה הרומאית, אולם ככל שהליגה התקדמה כך מעמדו בקבוצה גדל על אף תחרות קשה מצידם של טוטי, אוסבאלדו, בויאן ולאמלה. פאביו יכול לרשום לזכותו עונה אישית יוצאת מן הכלל, במהלכה כבש תשעה שערים בליגה ונבחר לשחקן המצטיין במשחקים רבים. בינואר רומא רכשה מחצית מכרטיסו תמורת 4.7 מיליון אירו. בוריני שימש כקפטן בנבחרות הצעירות של איטליה וב 2009 ערך את הופעת הבכורה בנבחרת עד גיל 21. בפברואר השנה, זומן לראשונה לסגל הנבחרת הבוגרת וערך את הופעת הבכורה נגד ארצות הברית, משחק בו בוריני נכנס כמחליף והיה מסוכן ביותר. ביורו בוריני אמנם לא ישמש כשחקן הרכב, אך צפוי להיכנס כמחליף, השאלה היא כמה. ללא ספק מדובר בחלוץ העתידי של הנבחרת ואחד שמומלץ ביותר לשים אליו לב. ובגדול... האכזבה מהקמפיין האחרון של ליפי באיטליה יצר חור עצום בתדמית האיטלקית החזקה, לפחות זו שנוצרה אחרי ההצלחה ב-2006. גם האיטלקים לקחו קשה את הכישלון ושינו את חוקי ההעברות באיטליה לעונה אחת אחרי המונדיאל הכושל. לכן חובת ההוכחה שאיטליה חזרה ובגדול מוטלת עליה. על הנייר לאיטלקים יש סגל חזק ומאמן איכותי שלא נופלים מהנבחרות הפייבוריטיות האחרות בטורניר, אבל היא תבוא נחושה יותר כדי להראות לעולם: "אנחנו פה ואנחנו חזקים מתמיד". פראנדלי וחניכיו עלו בקלילות ליורו הזה עם בסה"כ 2 שערי חובה וזה יהיה המקום שבו האיטלקים צריכים להראות עליונות על מתחריהם לתואר, ההגנה הקשוחה והבלתי מתפשרת. איטליה לא יכלה לבקש כושר יותר טוב משחקני ההגנה שלה אחרי שיובנטוס הבלתי מנוצחת ספגה בסה"כ 20 שערים העונה והגנתה מורכבת כולה מטריו של שחקנים איטלקים. בקישור ובהתקפה נראה את איטליה בצלמו ובדמותו של פראנדלי - אטרקטיבית, מהירה, מסוגננת ויצירתית. כל שנותר הוא לגלות האם זה יספיק למול הנבחרות הגדולות, כמו ספרד שמולה תשחק במשחק הפתיחה, שלהן בלמים מעולים, ולמול הנבחרות הקטנות (נקודת התורפה ללא צל של ספק), כמו אירלנד, שיגיעו כדי לסגור את המשחק ולהציב בפני פראנדלי בעיות שהוא טרם הראה לעולם שאיטליה שלו מסוגלת לפתור בקלות. תודה רבה לשי (Furia Ceca) וקובי (Romanista) על תרומתם לכתיבת הסיקור!
על השפתיים נוזל ריר ובלב יש תחושת נקם גדולה. הבעיה שהנבחרת שלי לא מסוגלת אפילו לראות את המילה 'ספרד', לכן מקווה שאתם תתנו לבני זונות חזק בראש. הרסו לי את החיים (הם וחוף השנהב http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/dry.Xxx ). כל עוד אנחנו לא נפגשים, אני :aaa15:
אין מילים לתאר כמה החזרה של קסאנו לפורמה בסוף העונה הייתה חשובה לנבחרת. אני מתאר לעצמי שטורניר בלי קסאנו (ובלי רוסי) לא היה מאוד שונה מהמונדיאל ב-2010, למרות שבאופן כללי האיטלקים הציגו עונה יותר טובה השנה מאשר אז. למרות שבאלוטלי עשה עונה טובה בסה"כ, ההתקפה תיפול ותקום על אנטוניו קסאנו.
איזה חור בהשכלה, אין לי מושג למה חשבתי עד עכשיו שטיאגו מוטה משחק בנבחרת ברזיל http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/rolleyes.Xxx -ג'יוספה רוסי, כל כך חבל שהוא פצוע, אני חושב שנבחרת איטליה כזאת חלשה יחסית לא ראינו הרבה זמן והוא בהחלט היה יכול להוות כוח משמעותי בסגל. -אנטוניו קסאנו, כמה אני אוהב את הבחור הזה, אבל כמה זה מפחיד לבנות נבחרת על בחור הפכפך שכזה(אותו משפט לגבי בלוטלי), הפציץ ברומא, היה חלש בריאל, חזר לעצמו אצל סמפדוריה ושוב במילאן הוא לא מה שהיה. בכל אופן, אני לא חושב שקסאנו יהיה ההבדל בין הצלחה וכישלון בנבחרת איטליה. צריך להשלים עם העובדות ולהבין שלהוציא את בלוטלי, אין לאיטליה שחקני שדה אינדיבידואלים שיכולים לעשות את ההבדל במגרש, לכן איטליה לפי דעתי צריכה לבנות את שיטת המשחק שלה על קישור מעובה ומשחק קבוצתי, אם הקבוצה הזאת תפתיע, זה יהיה בעיקר הניסיון בקרב השחקנים.
לא מדוייק לומר שקאסנו חזר לפורמה. אין עוררין לגבי חשיבות חזרתו לסגל,דבר שנראה די תלוש מהמציאות באמצע אוקטובר,אבל בתור אחד שעקב אחריו הוא ממש לא חד,מדוייק וקטלני כמו שהיה לפני האירוע המצער שעבר ולדעתי טוב יעשה פראנדלי אם ייתן את הקרדיט,בהתחלה לפחות, לג'יובינקו או טוטו די נאטלה שנמצאים בכושר טוב יותר.
Clock End Stand אתה אולי תחשוב שאני משוחד (ואולי אני באמת כזה), אבל אני כלל לא מסכים עם ההודעה שלך. נבחרת איטליה כזאת חלשה לא ראינו הרבה זמן? על סמך מה אתה כותב את הדברים הללו? אני ושאר האיטלקים שצפו באיטלקיות השנה סבורים אחרת. לצורך העניין ההרכב של 2010 היה הכי חלש מזה הרבה זמן, לא ההרכב של 2012. היום יש לנו מאמן (ברצינות, אני לא חושב שבכדורגל הנבחרות יש מאמן יותר טוב ממנו, איפה הידינק עכשיו?) מעולה, סגל מעולה. אין בסיס לטענות שלך. כן ג'וזפה רוסי היה יכול להועיל מאוד, אבל אפשר להסתדר גם בלעדיו. אנטוניו קסאנו הפכפך, יותר מנטלית מאשר מקצועית אבל נסכים איתך על זה. אבל קסאנו לא טוב במילאן? give me a break. שנה שעברה היה חלק חשוב בהתקפה בחצי השני של העונה (עבר בינואר), השנה היה פצוע רוב העונה אבל אם תסתכל בדיון סיכום העונה באיטלקי תראה שהוא רביעי או חמישי בטבלת המבשלים. גם בסוף העונה אגב, הוא היה מצוין. ובכלל, אנטוניו קסאנו של הנבחרת זה אדם אחר לגמרי. אין לאיטליה שחקני שדה אינדיבידואלים שיכולים לעשות את ההבדל על המגרש... זה באמת לא נכון. פירלו לא יכול לעשות את ההבדל על המגרש? קסאנו? די נטאלה? דה רוסי? אתה ממעיט בערכם של השחקנים האלו וחבל. Milan-Man קודם כל ברוך הבא לפורום. אנטוניו קסאנו לפני הפציעה היה מדהים, זה נכון, אבל גם אחרי הפציעה הוא היה נהדר. פחות טוב, אבל בהחלט ברמה גבוהה מאוד. חוץ מזה, אל תשכח שיעבור חודש מאז סוף העונה עד לתחילת היורו, אז יש לו הרבה זמן להתאמן עד שריקת הפתיחה.
פירלו, פירלו ושוב פירלו. אני סקפטי ולא מאמין בזכייה אבל הופעה מכובדת היא בגדר חובה. נקווה להופעה טובה.. פורצה רגאצי!
בופון ברצאלי פירלו ודי נטאלה אלה השחקנים שלפי דעתי אם ישחקו ביכולת שהיתה להם כל השנה יכולים לקחת אותנו רחוק.
מת על הנבחרת הזו. אהבתי אותם כל כך במונדיאל 2006, כן, אני צעיר אז אין לי כל כך מה להשוויץ בותק שלי. שהלכתי לראות את באיירן מול מילאן בקיץ זה היה כמו לראות את כל כוכבי העבר שלי על מגרש אחד. נבחרת גדולה עם שחקנים גדולים. יכולה להיות הנבחרת המתפיעה, למרות שזו לאו דווקא הפתעה. אני רוצה ומקווה שאיטליה יגיעו כמה שיותר רחוק בטורניר הזה כי מגיע לשחקנים האלה וזו נבחרת מצוינת. בופון אחד השחקנים האהובים עליי.
לא אמרתי שקסאנו לא טוב במילאן, אמרתי שבמילאן הוא לא מה שהוא היה בשיא, אתה חייב להסכים איתי על זה. בקשר לאינדבדואלים, לוקח את המילים בחזרה, אבל עדיין התכוונתי שאין את הכוכב שישפיע על הקבוצה ויקח אותה על הגב, את הדל פיירו או טוטי או באג'יו או מאלדיני או ברזי שהיה בזמנו לאיטליה. אנחנו נמצאים בדור בו מסתכלים על האינדבדואלים בצורה אובססיבית, מסי מול רונאלדו, פורטוגל של רונאלדו מול שוודיה של זלאטן, ואן פרסי וארסנל מול רוני ויונייטד. לאיטליה חסר הכוח הרתעה הזה, אני האחרון שיזלזל בשחקני קישור מוערכים כמו פירלו ודה רוסי, אני מעריץ אותם ומעריץ את הכדורגל האיטלקי שהוא אולי המקום היחידי בפלנטה שיש שם כבוד לסמל והמקום היחידי שבו כסף לא התעלה על הכבוד. אני אוהד ארסנל, להנרי עשו פסל מחוץ לאצטדיון, הנרי שיחק בארסנל 9 עונות סה"כ, זה דבר כלכך מובן מאליו באיטליה עם שחקנים כמו טוטי, פיפו, גאטוסו, דה רוסי שסימנו אותו ככוכב מאז שהוא צעיר ובכל זאת לא התפתה לעזוב את רומא בשביל תארים, כל השחקנים הגדולים של יובה שבעונת הירידה נשארו עם הקבוצה בליגה השנייה, הלוואי והיינו רואים את זה בשאר העולם.
ההגנה של איטליה די אנונימית לכל מי שלא רואה ליגה איטלקית באופן קבוע, קרישיטו לדעתי מגן טוב אך לא מעבר בגנואה הוא הציג יכולת טובה אך לא ראיתי אותו במדי זניט. אם קייליני לא יהיה כשיר בזמן זאת תהיה מכה לאיטלקים שחייבים מנהיג מאחורה. קרישיטו-ברזאלי-אוגבונה-מאג'ו, זאת רביעיית ההגנה הצפויה במידה וקייליני לא יהיה כשיר?
לא הייתי פוסל את דוידה סאנטון הצעיר, היה שותף לעונה חלומית של הטון. למישהו יש מושג למה אבאטה לא זומן? אני חושב שיש לו מקום בסגל.
אוגבונה? בונוצ'י וראנוקיה בוודאות לפניו, ולדעתי גם אסטורי ובוקטי. לי נראה שאוגבונה לא יהיה חלק מהסגל ביורו, אבל נראה. אבאטה זומן (לסגל הרחב בינתיים).
לפי המוקדמות הבעיה של איטליה היא לא בהגנה, אלא בהתקפה. הקבוצות של פראנדלי ידועות לשמצה בחוסר המחץ שלהם בהתקפה, הן משחקות בצורה שרוב האוהדים אוהבים, אבל לא כובשת בצרורות. אני מניח שההגנה בטורניר הזה תצטרך להיות מצויינת (מקווה שבופון יעלים כל עילה לפרישה), כדי שהקבוצה לא תשקיע את כל מאמצה בכיבוש שערים. אני אחכה למשחק נגד לוקסמבורג כדי לתת תגובה יותר עניינית.
