זה לא מדויק לחלוטין, כיוון שבנתונים לא נכתב דבר אשר יכל לרמוז כי לפונקציה יש נקודת פיתול בתחום הנ"ל (היה צריך להסיק זאת על סמך ה"היגיון הבריא" בלבד). נוסף על כך, הסעיף לא עסק רק בשאלה "האם לנגזרת יש נקודת קיצון", אלא דרש גם לקבוע את סוגה (הוא היה מקסימום, אבל אני קבעתי אותו כמינימום). מי קבע שצריך להקציב שעתיים למתמטיקה, על בסיס יום-יומי, כדי להבטיח מאה? כל שטענתי הוא שדי בהשקעה הגדולה ולו במעט מה0.5 אחוז אותו הקדשת כדי לקבל ציון גבוה מאוד. אני, לדוגמה, פתרתי בדיוק תרגיל אחד מדי יום (אם הוא היה באלגברה/הסתברות, הרי שמזמני נגזלו 10 דקות ותו לא - בעוד שהתרגילים הארוכים ביותר והקשים ביותר בגיאומטריה, לדוגמה, לא גזלו ממני יותר מ40 דקות) והוגשתי על 98 - כאשר הממוצע ה"יבש" שלי עמד על 96. אין לי ספק שכמעט כל תלמיד ברמה של 5 יחידות מסוגל להצליח בגדול, אם ינקוט בגישה הזו.
יש לי כמה שאלות מפגרות שאני צריך תשובה עליהם. 1. אני מעוניין להשלים בגרויות אחרי סיום בית הספר אבל אני מעוניין להגיע רק למגן ולבגרות בלי שיעורים, כמה זה ייעלה לי? 2. מה ההבדל בבגרויות החדשות במתמטיקה? מה שונה לדוגמא שאלון 802 מ-002? 3. מה חשוב יותר בתעודת בגרות, הציון או היחידות? לדוגמא מה עדיף 27 יחידות בציון 60 או 21 יחידות בציון 85? 4. 21 או 22 יחידות בגרות חייב כדי לסיים עם תעודת בגרות? כל אחד אומר משהו אחר. 5. מתי יגיעו התשובות של הבגרויות בפסיכולוגיה ושיווק שהיו בתחילת מאי? 6. אפשרי לבדוק באתר משרד החינוך את כל תוצאות הבגרות שלי או רק במחצית האחרונה? 7. אני מסיים עכשיו י"ב, באיזה חודש אני ייקבל את תעודת הבגרות?
אחרי התיכון בהשלמת בגרויות אין מגנים, רק מבחני בגרות. עוד עניין, אם בתיכון אתה עושה מבחן חוזר, אתה מקבל את התוצאה הגבוהה בין שני המבחנים, אחרי התיכון אם אתה עושה מבחן חוזר, אותו מבחן יהיה התוצאה שלך בלי קשר למבחן הראשון.
אני לא יודע איך להוכיח את זה (כלומר באמת אני מסתמך על ההיגיון פה)- אבל אני כמעט בטוח שבתחום שבין 2 אסימפטוטות חייבת להיות נקודת פיתול, איך הוכחתי שזה מקסימום? עכשיו כשאני חושב על זה הסתמכתי על הסקיצה שציירתי. חבל. כמה נקודות הסעיף הזה יהיה שווה? ואיך אתה פתרת את זה? יעקב, 4: 21 יחידות.
הפתרון שלי היה לשרטט סקיצה של גרף הנגזרת, כאשר על פי הנתונים, בתחום שבין מינוס 1 ל4, הוא היה צריך להיות מתחת לציר הX. על סמך עובדה זו, יש להבין שברגע שהוא יתקרב לאסימפוטה X=4 הוא ישאף למינוס אינסוף (כדי שהנתון המדובר אכן יתקיים) - ולכן יהיה עליו לעבור דרך נקודת קיצון מסוג מקסימום (אבל אני בטעות חשבתי שהוא ישאף לפלוס אינסוף ולכן כתבתי שהנקודה היא מינימום...). בכל אופן, הסעיף הנ"ל היווה חלק קטן מתוך שאלה אשר התחלק לשני סעיפים - הווה אומר שכל אחד מהם (א' וב') אמור לקבל שמונה ושליש נקודות. משום כך, שני הסעיפים הקטנים שבסעיף א' אמורים לקבל בערך 4 נקודות כ"א - וזה מה שנאבד על הטעות האמורה לעיל.
זה תלוי אם כשסיימת תיכון היית זכאי לתעודת בגרות או לא. אם היית זכאי בד''כ לוקחים את הגבוה אבל זה תלוי במקצוע שתיגש אליו בבגרות בתור נבחן משנה - בקיצור צריך לבדוק פרטני לגבי המקצוע שאתה רוצה לשפר אבל אם אתה הינך זכאי לתעודת הבגרות הדברים משתפרים משמעותית. תיכנס לאתר של יואל גבע יש שם קצת פירוט איך זה בדיוק עובד בקטעים האלה... לגבי השאלה שממנה היה צריך לשרטט - DeLaHaza בין שתי אסימפטוטות אין שום הוכחה (לפחות ברמה תיכונית, נראה לי שגם אקדמאית אין, אבל לא סגרו על זה) לכך שבין שתי אסימפטוטות תמצא נקודת פיתול. התשובה הכי טובה במקרה הזה הייתה פשוט לעשוט טבלה של f(x), f'(x) f''(x ולהראות את הסימן (או חיובי שלילי במקרה של הנגזרת שנייה) של הפונקציה בכל אחד מהם עפ''י איקסים (1-, 4, והנק' פיתול). נק' קיצון לפונקציית הנגזרת (f') היא בהכרח נק' פיתול של f(x) ומכיוון שהגרף של F(x) יורד מX= -1 עד לX =4 חייב תלהיות לו נק' פיתול בתחום זה! (כלומר ל f'איקס - יש נק' מקסימום בתחום (רואים זאת מצויין דרך הטבלה, אגב).
זה משנה כמה יחידות בגרות יש לך? אם אתה מקבל לדוגמא 22 יחידות או 32 יחידות? או שפשוט מסתכלים על ממוצע הציונים שלך?
זה לא משנה, העיקר זה הממוצע. מה שכן, אתה צריך לשים לב לזה שמקצועות כמו מתמטיקה ופיזיקה מקבלים יותר בונוס במקומות כמו הטכניון, ככה שגם המקצועות הם חשובים.
דווקא בטכניון זה לא כזה משנה, בב"ש הם שמים יותר דגש על פיסיקה ומתמטיקה. בכל מקרה לכל מי שיש לו ממוצע יחסית נמוך, שילך כמוני לעשות בגרות בגיאוגרפיה אקסטרני ויקבל כמעט בטוח מעל 90.
אם אני לא טועה, בטכניון יש 30 נקודות בונוס ל-5 יחידות פיזיקה ומתמטיקה, לעומת 25 בונוס למקצועות האחרים.
אני לא יודע במדויק, אבל לב"ש לא התקבלתי בגלל שהציון שלי במתמטיקה לא להיט ואין לי פיסיקה, ולטכניון כן.
