דזאגויב שחקן ברמה הכי גבוהה באירופה, גם קוקורין (פעם ראשונה שאני שומע עליו ת'אמת) הרשים. ББББ... http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/new_let_it_all_out.Xxx
לא יכולתי לנסח זאת טוב יותר. ראיית משחק משובחת, מסירות קטלניות במיוחד (כאלו שיכולות להעמיד בן רגע שחקן במצב של אחד על אחד מול השוער), חוש נפלא לשערים, טכניקה נהדרת ואפילו מסירות טקטית הראויה לציון (בכל זאת, לא כל כוכב רוסי מסוגל לעזור לעורף בחילוצי כדור ולפתוח במאוץ של 60 מטרים בעקבות שחקן יריב שחטף לו את הכדור)... האם קיים אספקט שהילד אינו מצטיין בו? כל דקה נוספת שדזאגוייב מעביר בצסק"א, במקום במדיה של קבוצת על בקנה מידה גלובלי, מהווה בזבוז משווע לעולם הכדורגל. לגבי קרז'אקוב - גם אני מצאתי עצמי תופס את הראש ומקלל נמרצות בעקבות ההחמצות שלו. ובכל זאת, חרף חוסר הריכוז המשווע שהפגין הערב, הבחור לא הפסיק לנוע ולו לרגע, ומהירות הנפלאה איפשרה את התפתחותן של התקפות מסוכנות רבות. לדעתי, טוב יעשה אדבוקאט אם לא יסתנוור מהשער של פאבליוצ'נקו, ויעניק לקרז' את חולצת ההרכב גם מול פולין.
אדבוקאט כבר אמר במסיבת העיתונאים שקרז'אקוב ימשיך לקבל את הקרדיט,ויפתח גם נגד פולין(במידה והוא לא יפצע)אני גם בדעה איתך שקרז'אקוב ימשיך לפתוח בהרכב הפותח,יש לו את הניידות שהנבחרת צריכה הוא חותך את כל הגנות עם מהירות והטכניקה שלו.אני בטוח שמשחק הבאה אם הוא יגיע למצבים כאלו זה יגמר כבר בשלושער,לא מתאים לו להחמיץ ככה. לגבי דזגואייב הילד פשוט ענק!וניצחון ענק!... מקווה שגם נגד פולין נמשיך עם היכולת הזאת.
מישהו מאוהדי רוסיה יודע מי אמור לפתוח בשער מחר? חיפשתי באינטרנט תשובה ולא מצאתי. מצטער שאני מציק עם קצת שאלה לא קשורה לטובת נבחרת הפנטזי שלי.
קשה לקבוע זאת. מבחינה מקצועית, אקינפייב עדיף על מלאפייב - אך היות שהוא חזר מפציעה לא מזמן (הגם שהאחרון קיבל את ההזדמנות במשחק מול צ'כיה ולא איכזב), לא הייתי שם את מבטחי על כך שהשוער של צסק"א יפתח בהרכב. בקצרה - כדאי לך להחליף אותו בשחקן אחר http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx.
במשפט אחד : " להכניסאת מארט איזמילב בתור אחד שישים גול זה כמו להכניס את עדן בן בסט שישים גול" מישהו מוכן להסביר לי מה מכניסים את האפס הזה למשחק?!?!?!?!?!
לא מבין על מה אתה מדבר,מארט איזמאלוב היה אחד המצטיינים העונה בספורטינג,אדבוקאט הכניס אותו למשחק במצב שבו כל הנבחרת הייתה כבר גמורה מבחינה פיזית.ארשבין לא רצה לגעת בכדור עשה רק שטויות בסוף המשחק. איזמאלוב יכול להיות תוספת מצויינת לנבחרת אם הם יגיעו לשלבים המאוחרים,למרות שהוא צריךלקבל יותר דקות בנבחרת כדי להשתלב במערך של אדבוקאט,מקווה שנגד יוון נראה אותו במקום דזאגוייב שינוח קצת.
סבבה אחי, זוהדעה שלי, זו הדעה שלך, היה נחמ לשמוע, שורה ךחךונה - בוא נראה משחק הבא ובכלל בכל הטורניר מה הוא ייתן לעומת דזגאוייב שאותו הוא החליף... http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx
כמה נקודות לאחר המשחק מול יוון: 1. עם סיום המחצית הראשונה מצאתי עצמי מרחם על דיק אדבוקאט. ניכר היה שהמאמן ההולנדי התכונן היטב למשחק: הנבחרת הכתיבה את קצב המשחק, סיכנה תכופות את השער של סיפאקיס, וחשוב מכל - לא איפשרה ליוונים להתקרב לרחבה שלה. באותם רגעים, בהם הכל הלך כמתוכנן, נראה היה שהדרך לרבע הגמר סלולה. ולפתע, הגיעה הטעות הקשה ששיבשה את הכל... 2. עם סיום המשחק, לעומת זאת, מצאתי עצמי מקלל ומגדף את הגנרל הקטן מכל לבי. ניהול המשחק שלו במחצית השניה היה קטסטרופה של ממש: החילופים היו תמוהים (ההצבה של פאבליוצ'נקו הסטטי בעמדת החלוץ על חשבון קרז'אקוב הנייד והאקטיבי שיחקה לידי היוונים והחריפה את הקושי בפיצוח הצפיפות, והכנסתו של פוגרבניאק סתמה את הגולל על כל ניסיון לחדור את הבונקר דרך הקרקע), ההוראות לא היו ברורות (במו עיניי צפיתי בו פוקד על ז'ירקוב לתמוך יותר בהתקפה בדקה ה65, וצורח עליו לרדת לאחור 60 שניות לאחר מכן), ומעל לכל - הנבחרת נראתה פשוט רע; במשך 45 הדקות האחרונות, כשאנו עומדים על סף הדחה, הצלחנו לייצר איום אחד בלבד על השער היווני. מביך. 3. בין שלל ההאשמות כלפי אדבוקאט, אין להזניח גם את "תרומתם" של השחקנים להדחה המבזה: איגנאשביץ' הפגין רשלנות פושעת שעלתה לנו במקום ברבע הגמר; קרז'אקוב היה חלש ונמהר; דניסוב התקשה לנווט את הנעת הכדור כהלכה; ז'ירקוב וארשה נראו כמוכי הלם - אדישים ומנותקים מהמשחק - כאילו שהשתתפו בקרבות האוהדים מול הפולנים לפני 4 ימים; על היען שאינה רצה (פוגרבניאק) ועל האנטילופה שאינה קופצת (פאבליוצ'נקו) אין טעם להרחיב. למעשה, רק יכולתם של דזאגוייב, מלאפייב ואניוקוב (ההערכה המקצועית שלי כלפיו נעה על הסקאלה שבין "קלושה" ל"לא קיימת", אבל הערב הוא נלחם כמו אריה) ראויה לקבל ציון "עובר". בסיכומו של עניין, גם חברי הסגל יאלצו לערוך חשבון נפש נרחב בקיץ הקרוב. 4. שנים עוד ידובר על הטרגדיה היוונית שאירעה הערב בוארשה, אך המערכת חייבת להימנע מכניסה למרה שחורה ולהתחיל בתכנון קמפיין מוקדמות המונדיאל כבר ממחר. אמנם, היצע השחקנים אינו צפוי לחוות שינויים קיצוניים במהלך השנתיים הקרובות, אך יהיה על ראשי ההתאחדות לחפש היטב אחר מאמן שיחליף את אדבוקאט ב1 ביולי. לי, לפחות, קשה לחשוב על שמות ראויים (הטראומה עדיין עושה את שלה), ובשלב זה, אקווה שהכשלון הקולוסאלי בפולין יביא את צמרת הRFS לידי הבנה שגימיק המאמן הזר מוצה עד תום.
עד המחצית מבחינתך אדבוקאט עשה הכל נכון, מה קרה? 45 דק' הובילו אותך לחשוב שמאמן זר זה פיתרון לא טוב? למה איזה מאמן רוסי טוב יש בשוק כיום? (לא מזלזל, פשוט באמת לא יודע...) אבל מעבר ל'אי ידיעה' שלי אולי, אני לא בטוח שעצם היותו של אדבוקאט זר, זה מה שהכשיל אותו. ב2008 להזכירך חוס הידינק, הולנדי במקור, הוביל את הרוסים רחוק (חצי הגמר אם אינני טועה..?). אז זה היה לגיטימי? http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/dunno.Xxx מה גם שהחתמתו של הידינק בזמנו הייתה לאחר כשלונות רצופים של מאמנים רוסים מקומיים. משהו השתנה מאז?
לגבי סעיף 2, סימן ההיכר של אדבוקאט זו השמרנות. אפילו כשזה פוגע בו הוא לא זז מילימטר. לגבי המאמן הבא, סביר להניח ששוב יחזרו למאמן מקומי. במקרה כזה הייתי ממליץ על סלוצקי. אם בכל זאת יחליטו להמשיך עם זר - אז ספאלטי.
Gianluigi Buffon, חוששני שלא ירדת לסוף דעתי. בשום חלק מתגובתי לא טענתי שמאמן זר יהווה פתרון גרוע עבור הנבחרת הרוסית; כל שטענתי הוא שההתאחדות צריכה לבחון גם את השוק המקומי כאופציה (דבר שהיא לא עשתה מאז קמפיין מוקדמות מונדיאל 2006), כיוון שהכשלון באליפות הזו הוכיח, באופן חד משמעי, כי מינויו של מאמן זר אינו מהווה ערובה להצלחה.
איפה נטען שמאמן זר הוא ערובה להצלחה? http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/dunno.Xxx סה"כ אדבוקאט מאמן שהביאה תארים והישגים בכל מיני קבוצות (בין היתר עם זניט, קבוצה רוסית), מה שאני מניח (בין היתר) סלל את דרכו לנבחרת הרוסית. אני תמיד מאמין בתוצרת מקומית על פני תוצרת חוץ, אבל השאלה אם יש היצע ראוי לכך (ואת זה אני באמת לא יודע).
לא ראיתי את המשחק, אבל יש לי תחושה שלרוסיה יש יותר בעיה פסיכולוגית ומנטלית (יתר ביטחון, זלזול הם שידרו הערב) מאשר ניסיון של מאמן כזה או אחר, או יכולת של שחקן כזה או אחר.
את השאלה הזו אתה מוזמן להפנות להתאחדות. אחרי הכל, היא הייתה זו שהפנתה גב למאמנים המקומיים, מתוך אמונה ששורש כל בעיותיה של הנבחרת נעוץ בכך שהיא לא הסתמכה על מאמנים זרים.
