אריק הניג, מי שהיה עוזר של דיוויד סטרן ומייצג את ה-NBA בארץ. בכל אופן אני לא חושב שזה רע. שליט רוצה לחזור לחיים ולעבוד במה שהוא אוהב, ידיעות רוצים שם נוצץ ומסקרן, טוב לשני הצדדים. מקסימום יכתוב טורים משעממים ובנאליים, אפשר לחשוב שמעולם לא ראינו דבר כזה בתקשורת הישראלית.
http://sports.walla.co.il/?w=//2542898 אייל ברקוביץ' מצטרך לערוץ הספורט. העניין עצמו לא ממש מעניין, גם ככה לערוץ הספורט אין הרבה לאן להתדרדר מבחינת סגל הפרשנים, מה שמפתיע זה מה שהולך בתקשורת בשבועות האחרונים. ערוץ הספורט נותן את נדב יעקובי לצ'רלטון, וואן נותנים את ברקוביץ' לערוץ הספורט (כשבמקביל הוא ימשיך לשדר עם אופירה ברדיו), שלא לדבר על ארבל, וייץ ואיינשטיין שעובדים עבור 200 ערוצים במקביל, נראה שיש כאן קומבינות של גופים שאמורים להתחרות, ובמקום זה נראים אותו דבר בדיוק. אם להשוות לאנגליה אז שם המצב הוא כמו שצריך להיות, לכל תחנה יש את הסמלים והטאלנטים שלה ורק אצלה, בחיים לא נראה את ליניקר בסקיי למשל, אולי באופן חד פעמי אבל לא קבוע.
וייץ וארבל הם פרילאנסרים. לא חוזה מחייב ולא בלעדי. בכלל, רוב העיתונאים בארץ עובדים בחוזה פרילאנס(שזה סוג של עובדי קבלן, לפחות מבחינת זכויות סוציאליות ושיט), וזה המצב גם בתקשורת הספורט.
הרוב אולי כן, אבל הבכירים לא. לאנשים הבכירים בחדשות ובבידור (יונית לוי, ארז טל, צביקה הדר וכו') יש חוזי טאלנט אצל ערוץ או זכיין מסוים, ובחיים לא תראה אותם אצל המתחרים. בספורט, דווקא הבכירים הם אלה שעובדים עבור כולם במקביל.
נצטרך לראות, אבל נראה לי שיעקבי זה חד פעמי. אם היית חושב שמישהו יעבור לצ'רלטון, זה דווקא אבי מלר בגלל הכדורגל האנגלי כמובן. חלק מהגופים האלה אמורים להתחרות. בחלק מהם התחרות די מעושה. הרי אם יעקבי יפרשן כאן או יפרשן כאן או יפרשן גם בערוץ הספורט ובצ'רלטון, וכנ"ל לגבי השידורים של וייץ או ארבל, זה לא מה שיביא מנויים נוספים. מה שקובע לפחות במקרה הזה הוא השידורים, שהם שמביאים מנויים, למרות שערוץ הספורט מנסים לעשות את זה גם דרך תוכניות אולפן. בכל מקרה, אז עכשיו יש לערוץ הספורט לא רק שלושה אלא ארבעה מה"פרשנים" שחלק גדול ממהותם (במקרה של לפחות שניים מהם, כל מהותם) זה לצעוק הכי חזק. את כל הארבעה זה הביא עד לרמה של לעשות פרסומות בטלוויזיה. מסתבר שהבנה ויכולת התבטאות הן דברים חסרי חשיבות. הכי חשוב לצעוק. שיצעקו עד מחר. אני לא אצפה.
אתה לא תצפה, אני לא אצפה, אבל רוב "חובבי הספורט" ממדינת ישראל כן יצפו כי הגופים האלו הציבו רף נמוך מאוד לתקשורת הספורט בארץ, וככה נראים הערוצים ועיתונות הספורט וגם הצרכן הישראלי הממוצע. בעניין של צרכנות ספורט הישראלי פראייר מטורף.
ה BBC ניסו השנה לתפוס נתח בתחום של שידור משחקי פריימיר ליג ב Live. אבל הם נכשלו במשימה, אל מול הכסף הגדול של המתחרים, סקיי בעיקר. וגם BT תפסו כמה משחקים בדיל החדש של זכויות השידור. נראה לי שה BBC ימשיכו לנסות להיכנס לתחום גם בהמשך, ביינתים הם יאלצו להסתפק רק בתקצירים, רק הזכות לתקצירים עלתה להם 200 מיליון פאונד. :O
ערוץ הספורט העלה השבוע תוכנית בשם "המגרש הכלכלי" עם אלי אילדיס, חשבתי שמן הסתם ידברו שם על כלכלת ספורט, עכשיו במקרה יצא לי לראות ולא כך הדבר-מדברים על הגדלת הגרעון של נתניהו, על המחאה החברתית, על שטרי ערבות, הקשר היחיד לספורט הוא שיעל ארד ישבה באולפן על תקן אשת עסקים. מישהו יכול להבין את ההיגיון בזה? הם מנסים להתחרות ב"לילה כלכלי" ודומותיה?
ב-Ynet בחרו להעלות כתבה על שחקנים משלל ענפי ספורט שהפכו לבלתי נשכחים בגלל רגע אחד מיוחד. הרעיון יוצא מן הכלל, אבל הנה לכם הביצוע, שכמה צפוי, לוקה בחסר, על ארסנל של 1989: יודעים מה? אני לא אהיה קטנוני ואניח לויכוח לגבי יכולותיו של מייקל תומאס, אבל בחייאת, אליפות ראשונה אי פעם? מאיפה זה בא? מייקל תומאס מופתע, הרברט צ'פמן מתהפך בקברו. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/dunno.Xxx