גמר אליפות אירופה לשנת 2012 http://www.toppopular.com/wp-content/uploads/2012/06/italy_vs_spain_euro_2012_final.Xxx http://img.uefa.com/imgml/flags/50x50/ESP.Xxxספרד-איטליהhttp://img.uefa.com/imgml/flags/50x50/ITA.Xxx ראשון, 21:45, האיצטדיון האולימפי, קייב (אוקראינה) שופט: פדרו פרואנסה (פורטוגל) ספרד רחוקה 90 דק' מהיסטוריה(כן, יש אפשרות גם להארכה ופנדלים) אמרנו בדיוק את אותו דבר גם לפני גמר היורו מול גרמניה(2008), שהחל את השושלת הספרדית המוצלחת, וגם לפני גמר מונדיאל נגד הולנד(2010). הפעם, לא רק תואר מונח על הכף אלא יותר מזה ספרד מתפללת להיות הנבחרת הראשונה בהיסטוריה שזוכה בסרייה אדירה של יורו-מונדיאל-יורו. ממול הנבחרת לא עומדת רק ההיסטוריה הארוכה של נבחרות שכשלו אחרי זכיות רצופות גרמניה הגדולה של שנות ה-70 הפסידה בגמר השלישי שלה ביורו 1976 או צרפת שלא עברה את שלב הבתים במונדיאל אחרי זכיות במונדיאל הביתי וביורו אלא גם נבחרת איטלקית מצוינת (מגבירה את הקצב ממשחק למשחק) בהנהגתו של אנדראה פירלו, אולי שחקן הטורניר. והספרדים זוכרים היטב שמעולם לא הצליחו לנצח את איטליה במסגרת רישמית, ועל כך יכולים לספר היטב גם הגרמנים שארזו את החפצים ביום חמישי. דבר אחד ברור ספרד חייבת לשחק הרבה יותר טוב כדי לזכות ביורו. לא אחת דובר על המערך ההגנתי של דל-בוסקה שמונע מהנבחרת לשחק כפי שהיא יודעת. השגיאות נותחו מכל זווית אפשרית, מראשון העיתונאים ועד אחרון האוהדים, אלה שנמצאים פיזית באיצטדיון ואלה שצופים במשחק בבית, כמוכם. הקישור ההגנתי עם בוסקטס ואלונסו יחד, הניסיון המוזר לשחק במערך 4-6-0. את הדקות הטובות ביותר שלה בטורניר הציגה ספרד עם חסוס נאבאס ופדרו באגפים, בהארכה נגד פורטוגל, אם לא מחשיבים כמובן את הטיול נגד אירלנד בשלב הבתים. דל-בוסקה שומר את הקלפים קרוב לחזה ולא ברור איזה שינוי יבצע, אם בכלל. סביר שטורס שלא שותף דקה אחת בחצי הגמר ישחק כ-'9' של הנבחרת, במקום נגרדו החלש. האחריות כרגיל תיפול גם על הקפטן איקר קסיאס, אולי השחקן היחיד שמרוויח מהמערך הנסוג של דל-בוסקה. קסיאס לא ספג שער מאז משחק הפתיחה נגד איטליה(419 דקות במצטבר), ובמידה וישמור על רשת נקייה (עד הדקה ה-74) הוא יגבור על שיאו של דינו זוף האגדי, מהמחנה האיטלקי. בכלל, במארקה הרחיבו את הדיבור על הקפטן. כותרתו של אחד מטורי הדעה הייתה שקסיאס ראוי לזכות בכדור הזהב במידה והנבחרת תנצח. כמוכן, פורסמה סטט' מלאה על כל הפנדלים של קסיאס, שהדף 30% מהפנדלים שנבעטו לעברו בחמש פעמים בהן היה שותף לדו-קרב פנדלים עם ריאל מדריד והנבחרת, האחרון שבהם ביום רביעי מול מאוטיניו. חשוב לציין כי על-אף הגמגום המתמשך והיכולת החלשה לא תמצאו חיכוכים בחדר ההלבשה הספרדי, שום זכר למחנאות. באימון הבוקר היום מצב הרוח של הנבחרת אפילו השתפר כשהשחקנים קיבלו תמיכה מקרלס פויול ודויד ויאה הפצועים שביקרו באימונים. השניים, משחקני המפתח של הנבחרת ביורו ובמונדיאל, לא רק מקצועית אלא גם חברתית התקבלו בתשואות. ביום ראשון הם יעודדו מהיציע כמובן. הרכב משוער: קסיאס; ארבלואה, ראמוס, פיקה, ג'ורדי אלבה; בוסקטס, אלונסו, צ'אבי, אינייסטה, סילבה; טורס(פברגאס) http://estaticos03.marca.com/albumes/2012/06/27/portugal_espana/1340838864_extras_albumes_0.Xxx ספרד מעפילה לגמר בצורה דרמטית. 90 דק' מהיסטוריה איטליה מגיעה לגמר אליפות אירופה לראשונה מאז תחילת המילניום, אולם תקווה שאותו גמר טראגי לא ישוב על עצמו בשנית. להזכירכם, האיטלקים פגשו את צרפת באותו גמר וכעבור 55 דקות דלווקיו מרומא העלה את הקבוצה של דינו זוף ליתרון, אך דקות ספורות לאחר שבמגף התכוננו לפתוח את השמפניות, ווילטורד השווה וגרר את המשחק להארכה כששער הזהב עוד היה בתוקף. דויד טרזגה אשר נכנס כמחליף, מצא את עצמו לבד ברחבה, הכניע את טולדו חסר העונים והעניק לצרפתים גביע שני במפעל (ובין היתר חתימה ביובנטוס). תריסר שנים לאחר מכן, הסקוואדרה אזורה מגיעים לאותו מעמד כשמנגד ניצבת הנבחרת הדומיננטית ביותר בכדורגל העולמי בשנים האחרונות, הלא היא ספרד. הדרך של איטליה עד הגמר שיערך בקייב לא הייתה קלה כלל וכלל וידעה עליות ומורדות, אולם לטובת הנבחרת ניתן לומר שההגרלות לא עשו עמה חסד. ספרד היא גם הנבחרת שנגדה פתחה איטליה את הטורניר כשבשלב הבתים פגשה גם את קרואטיה המצוינת ואירלנד של טרפאטוני. ברבע הגמר התמודדה מול נבחרת שלושת האריות של אנגליה אותה ניצחה במותחן דו קרב בעיטות עונשין. לאורך כל שלבי הטורניר נגלה לכול חוסר המחץ בהתקפה של האיטלקים, למרות שהם מאיימים יותר מכל נבחרת אחרת. נקודת התורפה הזאת היא שהטרידה את פראנדלי לקראת משחק חצי הגמר נגד גרמניה האימתנית. אלא, שבזמן המתאים ביותר, האזורי הפגינו עליונות מעוררת הערצה נגד הנבחרת המלהיבה ביותר עד אז והפלא ופלא, מי היה מאמין שדווקא נגד יריבה כזאת ההתקפה תהיה כה יעילה? יותר מכך, מאריו באלוטלי הילד הרע של הכדורגל האיטלקי שספג אינספור ביקורות על רמתו הירודה לאורך הטורניר, כבש צמד שערים מדהים ונהפך לדמות הנערצת ביותר ברפובליקה האיטלקית. המחמאות מגיעות לבאלוטלי אך אל לנו לשכוח שלהעפלה לגמר אחראים כל השחקנים ובראשם המאמן הנפלא. כדי להמחיש את הדבר, ניתן פשוט לצפות בתשוקה שאופפת את השחקנים על המגרש ובאיזו התלהבות הם שרים את ההמנון אחד אחד, בלי קשר למחוז הולדתם או קבוצתם, המדינה נמצאת בראש מעייניהם. ההרכב שניצח את גרמניה צפוי להישמר מלבד שובו של אבאטה על חשבון בלצארטי, אך גם הינוי הזה אינו וודאי. עם בופון בין הקורות שיערוך את הופעתו ה 120 בנבחרת כשמלפניו הגנת ברזל, עם קישור טכני ומבריק בראשותם של פירלו ודה רוסי והתקפה בלתי צפויה, איטליה מגיעה אל הגמר בטוחה בעצמה ורעבה להצלחה. האם לאחר המפלה במונדיאל בדרום אפריקה, פראנדלי יחזיר עטרה ליושנה? קשה לדעת וניתן לומר כי הסיכויים הם 50-50. עצם ההעפלה לגמר, מהווה מקור גאווה עצום לאומה האיטלקית רווית הקשיים והמשברים, אולם כשהשחקנים עשו דרך כל כך ארוכה ומתישה, אף אחד מהם לא יסתפק במדליית הניחומים. בטורניר הנוכחי, איטליה קנתה לעצמה הרבה אוהדים או יותר נכון תומכים והסיבה לכך כרוכה בשינוי שהנחיל פראנדלי. תמיד אמרו על האזורי שהם משעממים, מעדיפים לשמור על רשת נקייה מאשר להבקיע והקיצוניים אף יטענו שמדובר בחבורת בונקריסטיים. אולם, לצד כל הביקורות, הנבחרת היה יעילה ביותר וגרפה תארים רבים. כעת המצב השתנה ולא סתם בטרום הטורניר הביע פראנדלי את חיבתו לטוטאל-פוטבול וניכר כי הנבחרת האיטלקית בשונה מקודמותיה, מלהיבה, עוצמתית ומהנה ביותר. בליל יום ראשון נדע האם היא עדיין זוכרת הצלחה מהי. הרכב משוער: בופון; אבאטה (בלצארטי), ברצאלי, בונוצ'י, קייליני; דה רוסי, פירלו, מארקיזיו; מונטוליבו; קסאנו, באלוטלי. http://www.corrieredellosport.it/images/90/C_3_Media_1512590_immagine_obig.Xxx איטליה חוגגת ניצחון גדול על הגרמנים ותקווה למראות דומים גם בקייב היסטוריית המפגשים 2 בספטמבר 1920 :: ספרד-איטליה 0-2 :: המשחקים האולימפיים 1920- חצי הגמר, אנטוורפן (בלגיה) 9 במרץ 1924 :: איטליה-ספרד 0-0 :: ידידות, מילאנו 25 במאי 1924 :: איטליה-ספרד 0-1 :: המשחקים האולימפיים 1924- השלב הראשון, פריס (צרפת) 14 ביוני 1925 :: ספרד-איטליה 0-1 :: ידידות, ולנסיה 29 במאי 1927 :: איטליה-ספרד 0-2 :: ידידות, בולוניה 22 באפריל 1928 :: ספרד-איטליה 1-1 :: ידידות, חיחון 1 ביוני 1928 :: ספרד-איטליה 1-1 :: המשחקים האולימפיים 1928- רבע הגמר, אמסטרדם (הולנד) 4 ביוני 1928 :: ספרד-איטליה 7-1 :: המשחקים האולימפיים 1928- רבע הגמר, אמסטרדם (הולנד) 22 ביוני 1930 :: איטליה-ספרד 3-2 :: ידידות, בולוניה 19 באפריל 1931 :: ספרד-איטליה 0-0 :: ידידות, בילבאו 31 במאי 1934 :: איטליה-ספרד 1-1 :: מונדיאל 1934- רבע הגמר, פירנצה 1 ביוני 1934 :: איטליה-ספרד 0-1 :: מונדיאל 1934- רבע הגמר, פירנצה 19 באפריל 1942 :: איטליה-ספרד 0-4 :: ידידות, מילאנו 27 במרץ 1949 :: ספרד-איטליה 3-1 :: ידידות, מדריד 28 בפברואר 1959 :: איטליה-ספרד 1-1 :: ידידות, רומא 13 במרץ 1960 :: ספרד-איטליה 1-3 :: ידידות, ברצלונה 21 בפברואר 1970 :: ספרד-איטליה 2-2 ידידות, מדריד 22 בפברואר 1971 :: איטליה-ספרד 2-1 :: ידידות, קליארי 21 בינואר 1978 :: ספרד-איטליה 1-2 :: ידידות, מדריד 21 בדצמבר 1978 :: איטליה-ספרד 0-1 :: ידידות, רומא 12 ביוני 1980 :: איטליה-ספרד 0-0 :: יורו 1980- שלב הבתים, מילאנו 14 ביוני 1988 :: איטליה-ספרד 0-1 :: יורו 1988- שלב הבתים, פרנקפורט (גרמניה) 9 ביולי 1994 :: איטליה-ספרד 1-2 :: מונדיאל 1994- רבע הגמר, בוסטון(ארצות הברית) 18 בנובמבר 1998 :: איטליה-ספרד 2-2 :: ידידות, סאלרנו 29 במרץ 2000 :: ספרד-איטליה 0-2 :: ידידות, ברצלונה 28 באפריל 2004 :: איטליה-ספרד 1-1 :: ידידות, ג'נובה 26 במרץ 2008 :: ספרד-איטליה 0-1 :: ידידות, אלצ'ה 22 ביוני 2008 :: ספרד איטליה 0-0(2-4) :: יורו 2008- רבע הגמר, וינה (אוסטריה) 10 באוגוסט 2011 :: איטליה-ספרד 1-2 :: ידידות, בארי 10 ביוני 2012 :: ספרד-איטליה 1-1 :: יורו 2012- שלב הבתים, גדאנסק (פולין) ספרד ואיטליה- ההיסטוריה ביורו צרפת 1960: ספרד- לא השתתפה, איטליה- לא השתתפה ספרד 1964: ספרד- זכייה, איטליה- לא העפילה איטליה 1968: ספרד- לא העפילה, איטליה- זכייה בלגיה 1972: ספרד- לא העפילה, איטליה- לא העפילה יוגוסלביה 1976: ספרד- לא העפילה, איטליה- לא העפילה איטליה 1980: ספרד- שלב הבתים, איטליה- מקום רביעי צרפת 1984: ספרד- סגנות, איטליה- לא העפילה גרמניה 1988: ספרד- שלב הבתים, איטליה- חצי גמר שבדיה 1992: ספרד- לא העפילה, איטליה- לא העפילה אנגליה 1996: ספרד- רבע גמר, איטליה- שלב הבתים בלגיה והולנד 2000: ספרד- רבע גמר, איטליה-סגנות פורטוגל 2004: ספרד- שלב הבתים, איטליה שלב הבתים אוסטריה ושוויץ 2008: ספרד-זכייה, איטליה- רבע גמר http://oi47.tinypic.com/30iulc0.Xxx הגביע שכל אומה אירופאית חושקת להניפו יוענק לספרד או לאיטליה? איקר קאסיאס VS ג'אנלואיג'י בופון רבים בוודאי לא יחלקו על העמדה הגורסת כי השוערים מחזיקים בתפקיד הקשה והתובעני ביותר בכדורגל המודרני. אין זה מפתיע, בהתחשב בעובדה שציבור חובבי המשחק מודע היטב לרשימת הדרישות הארוכה והמפרכת אותה נדרשים העומדים בין הקורות למלא ללא רבב, על מנת להימנע מלהפוך למושא ללעג בקרב אותם החובבים בעצמם. בכל זאת, למען הסדר הטוב, כדאי לחלק לשניים את סוגי השוערים מסביב לעולם, על בסיס הקשיים העיקריים עמם הם נאלצים להתמודד במשחק נתון: אלו שצריכים להתמתח ולהציל אינספור בעיטות מסוכנות מדי ערב, ואלו שמחובתם להתעלות למספר רגעים (לעתים אף ניתן לספור אותם על כף יד אחת) כדי להציל את קבוצתם מהפסד סנסציוני. איקר קסיאס משתייך לקבוצה השניה, ללא צל של ספק; מאז ערך את הופעת הבכורה בריאל מדריד, אי שם ב1999, ועד לימינו אנו משקיף השוער הנערץ על המועדונים היריבים מעמדת הפייבוריט, מי שחייב להישאר ממוקד ולהמעיט בשגיאות כדי לצאת מסיום כל קרב עם ידו על העליונה. בשנים האחרונות הרחיקה התופעה הזו לכת ושברה גם את מחסום כדורגל הנבחרות: ספרד הפכה בן לילה לאימפריה גאה ועוצמתית אשר מסתערת במלוא הכוח על כל משתה כדורגל בינלאומי, תוך שהיא משאירה ליריבותיה שאריות בלבד. ליתר דיוק, היא אינה מותירה להן דבר, שכן קסיאס דואג להגיח בסיומה של כל ארוחה וללקט את הפירורים שנותרו: כך קרה במשחק מול קרואטיה בשלב הבתים, בו ניפק איקר הצלה יחידה וקסומה לנגיחה של ראקיטיץ' והשאיר את שאיפות רבע הגמר של ה"דרים טים" בהישג יד; כך קרה במשחק הפתיחה מול איטליה, בו הוא מנע הפסד מאכזב; וכך קרה בחצי הגמר מול פורטוגל, במהלכו מנע קסיאס מהשכנה האיברית סעודת גמר חגיגית, כאשר הציל פנדל של ז'ואאו מוטיניו בדו קרב מתיש מהנקודה הלבנה. כעת, כל שנותר לו הוא להמשיך לעשות את עבודת הניקיון נאמנה ולנפק עוד מספר קצוב של רגעי קסם מול החבורה של צ'זרה פראנדלי. הצלחה במשימה האמורה לעיל תעניק ל"סאן איקר" את הגמול ההולם, בדמות הזכות להניף את גביע היורו בפעם השניה בתוך ארבע שנים וכניסה לדברי הימים של הכדורגל. ועל משתה כה חגיגי, אנו בטוחים שהוא לא יוותר בקלות. http://goalkeepingitreal.files.wordpress.com/2012/06/iker-casillas-spain-and-real-madrid-goalkeeper.Xxx עוד הברקה אחת ודי. "סאן איקר" עומד על המשמר ג'אנלואיג'י בופון. ככל שהזמן עובר נעשה הרושם שהשם הזה חודר עמוק יותר ויותר בהיכל התהילה של הכדורגל העולמי, ובפרט בחדר השוערים הדגולים. מחר הוא יוכל להתקדם צעד אחד נוסף לעבר התואר (או שמא תיאור) הנכסף, אם יצליח לשים את ידיו על התואר היחיד שאין לו ברמת הנבחרות, היות וכבר זכה להניף גביע עולם ב-2006. הפעם, בניגוד ל-2006, משא כבד עוד יותר מוטל על כתפיו הרחבות. אז הוא היה חלק מקאדר שמות איכותי, אחד כזה שנאמר בנשימה אחת עם כל שאר השמות הגדולים בסגל. היום הוא המנהיג, הוא האבא של הנבחרת, הוא האיש שמלקה כשצריך, הוא האיש שמוריד את האופוריה ברגעים שנדמה כאילו איטליה כבשה את העולם, הוא האיש שמשרה ביטחון על כולם שיש מאחוריהם מישהו גדול, חזק, שידאג למה שצריך. אבא. הוא השם הגדול של הנבחרת (בצוותא עם השריד השני מ-2006, פירלו) וכמו תמיד, הוא אחראי שהאיטלקים לא ייספגו. כן, הוא ספג שלושה שערים עד כה בטורניר אבל אף אחת מהן לא הייתה אשמתו הישירה: מול ספרד היה זה קו ההגנה שנתפס לא מוכן במלכודת הנבדל, מול קרואטיה כיסוי רע של קייליני השאיר את מנדז'וקיץ' לבד מולו ומול גרמניה היה זה הפנדל החמוץ של אוזיל שמנע שער נקי למרות תצוגה נפלאה של ג'יג'י. הפנדל הזה גרם לו לרדת לחדר ההלבשה עצבני כל כך שלא חגג עם חבריו לקבוצה. אבל איזה הצלות היו לו! אף אחד לא יישכח בחיים את היציאה הנפלאה מול פרננדו טורס בשלב הבתים, לבד מול השער, יציאה שמנעה שער בטוח (למרות שבמקרה של טורס אני נשאר בספק). את ההצלה הענקית ההיא מול אנגליה, מרגליו של ג'ונסון, וגם את העצירה בדו קרב הפנדלים מול אשלי קול באותו ערב. את הממטח של גרמניה בשבוע שעבר. כמה רגעים מצוינים שיישארו איתו, איתנו ובסרטוני היוטיוב הרבים לשנים רבות. ובאשר לתואר אישי, אם ב-2006 בופון נבחר לשוער המצטיין בטורניר, הרי שהפעם לא יהיה לו מאבק קל בכלל מול קסיאס הנפלא ומכונת ההגנה של דל בוסקה. מה הוא כן יכול לעשות כדי לשנות את המאזניים? כמו תמיד; לעשות הכל כדי למנוע מהכדור להיכנס לרשת, להשרות את הביטחון המופלא הזה לשאר השחקנים על המגרש ולקוות שזה החתיכה החסרה בפאזל שבו איטליה מניפה את הגביע, הגביע היחיד שלא זכתה בו בתקופתו של ג'יג'י. https://fbcdn-sphotos-a.akamaihd.net/hphotos-ak-ash4/487264_470098569666994_756632602_n.Xxx אוף טופיק מעניין - מעתה לא רק קפיטאנו של האצורי, אלא גם הקפיטאנו של יובנטוס לנוכח עזיבתו של אלכס דל פיירו. לא סופרמן, סופר-קפיטאנו! אנדרס אינייסטה VS אנדראה פירלו כאשר מדברים על הנעת הכדור הספרדית ועל התחכום והערמומיות בקישור שלה, השם הראשון אשר עולה במוחנו בהקשר זה הוא צ'אבי. ואכן, בהחלט ניתן לומר כי טמון בכך היגיון רב: אחרי הכל, כל מי שצפה בנבחרת ספרד בשני הטורנירים האחרונים או במשחק של ברצלונה מהעבר הקרוב בוודאי הבחין בהשפעה העצומה של הגאון הקטלוני על התבנית של שתי הקבוצות הללו וביכולת המסירה העילאית שלו. אולם, אם להעמיד את האינסטינקט המדובר במבחן המציאות של היורו הנוכחי, נראה כי ניתן לזקוף את כל הסופרלטיבים האמורים לעיל לזכותו של שחקן אחר: אנדרס אינייסטה. אמנם, מתוקף היותו חלק מהשלישייה המפורסמת של בארסה, אשר הוכתרה על ידי רבים כחוליית הקישור הטובה בהיסטוריית הכדורגל, קשה יהיה לומר שיכולותיו של האיש שהביא לספרד את הגביע העולמי אינן זוכות להערכה הראויה להן, אך עושה רושם ש"המהנדס" נעלם מעט מהרדאר של אוהדי הכדורגל באליפות אירופה החולפת - שלא בצדק. בין ים הקשרים של דל בוסקה והיכולת האפרורית למדי אותה מפגינה נבחרתו ביורו 2012, ניתן להגדיר את אינייסטה כנקודת אור: מדובר, למעשה, באחד מהשחקנים הבודדים אשר הצליחו לשמור על יכולת גבוהה בכל אחת מהופעותיה של הסלקסיון ולהוסיף לה רבדים של עומק ותכליתיות (אשר מהווים מצרך נדיר בשוק השחקנים הספרדי). אם להביא בחשבון, נוסף על הנאמר, את תצוגת התכלית שניפק אינייסטה מול היריבה האיטלקית אך לפני שלושה שבועות, ואת נטייתו להצטיין במאני טיים (את השערים מול צ'לסי והולנד כבר שכחתם?) - הרי שהצבתו במשבצת שחקן המפתח של הספרדים בגמר מהווה צעד מתבקש. ואם כל זה לא הספיק כדי לשכנע אתכם בנכונותה של השורה התחתונה, סביר להניח ש"המטאדור" יעשה זאת בעצמו - בעזרת הופעה נוספת לפנתיאון. http://2.bp.blogspot.com/--jqiNMH9lCY/T9eH_Q47SkI/AAAAAAAAGEU/ZHgjip2qcEo/s1600/Andres%2BIniesta%2Bitaly%2Beuro%2B2012%2Bbarca%2Bfcbarcelona%2Bbarcelona%2Bbarca%2Bblog%2Bbarcablog%2Bbarca%2Bfcbarcelona%2Bbarcelona%2Bbarca%2Bblog%2Bbarcablog.Xxx איך עוצרים את הפנומן? המגנים האיטלקים (והקשרים. והחלוצים) כבר רועדים מפחד צמרת הפרשנות הישראלית נחשפה החודש לשחקן חדש בנוף הכדורגל העולמי, אחד שהוא "שחקן-שחקן" ו"חזר מהקבר" שמוביל את הנבחרת הכי אנדרייטד בארץ הקודש לגמר היורו ואולי מעבר לכך. צמרת הפרשנות הישראלית עסוקה בזוטות מרבית ימי השנה, זה לא מפתיע איש שלקח לפירלו משחק או שניים עד ששמו נהיה שגור בפי אוהדי הכדורגל בארץ (אלה המושפעים מצמרת הפרשנות הישראלית). וצמרת הפרשנות הישראלית? היא כל כך מבסוטה מעצמה, על שחשפה בפני הקהל הרחב שחקן אלמוני ומבוגר עם אופציה לתואר בינלאומי. ופתאום, אנדראה פירלו הוא הכוכב, והוא הזידאן החדש (או הישן? אני התבלבלתי) והוא השחקן שעליו איטליה צריכה להתבסס (באמת?). ואולי צמרת הפרשנות הישראלית היא בסך הכל משל לאוהד האינסטינקטיבי שבנו, הראשוני, זה שהיה לפני שלמדנו כדורגל מהו, שמחפש את השחקנים עם היכולת הזו מעבר, את הקוסמים שיוצרים יש מאין וגורמים לנו להתאהב במשחק? והאם פירלו הוא באמת כזה? הבשורה של הטורניר היא לא פירלו, הבשורה של הטורניר היא איטליה בראשותו. כי כשבופון בשער, מישהו צריך לנהל את העניינים ממרכז השדה, וזה מה שפירלו עושה. מרצ'לו ליפי, מאמנו של פירלו בנבחרת איטליה בשנים 2004-2006 ו-2008-2010 אמר עליו שהוא מנהיג שקט, שהוא מדבר עם הרגליים. הפעם עושה רושם שפירלו בנוסף להיותו שחקן טכני מופלא הוא גם המנהיג האמיתי של הנבחרת. והנבחרת כיאה לכך נראית בצלמו ובדמותו; טכנית וצנועה אבל אגרסיבית ובועטת. על כל פנים, הטורניר של פירלו הוא באמת אחד כזה שגורם לנו לצפות במרקע (או לברי המזל שבינינו, במגרש) בשקיקה. הוא מנהל, הוא יוצר, הוא עוצר, הוא עושה כל מה שצריך על מנת להבטיח שהמשחק האיטלקי מתנהל בדרך שפראנדלי היה רוצה. לא להרבה שחקנים יש היכולת להקנות אופי במשחק בצורה כל כך חזקה, אבל פירלו הוא כזה. מישהו אמר קוסם? http://i.telegraph.co.uk/multimedia/archive/02262/pirlo_2262784b.Xxx פירלו. איש הטורניר? דבר האוהדים: מהצד הספרדי: אורן (Iker Casillas) בפעם השלישית ברציפות מגיעה ספרד לגמר בטורניר חשוב, ובכל אותן פעמים היא באה בתור פייבוריטית. לאור ההצלחה בשני משחקי הגמר הקודמים, הרבה מאוהדי הסלקסיון באים למשחק שבעים, בטוחים בעצמם ופחות מתרגשים מהגמר הנ"ל כמו מהשניים שלפניכן. אך אצלי זה לא ככה, ואפילו שאני בקושי מתרגש מהמשחקים של הנבחרת לאור הסגנון הקטאלוני המשעמם שסופג ביקורות מכל עבר בטורניר האחרון, הגמר הוא דבר שונה לגמרי. בגמר אני מבין שסאן איקר, השוער האהוב עלי בהיסטוריה ולדעתי גם הטוב ביותר יחד עם יריבו לגמר ג'יאנלואיג'י בופון, יוכל להניף גביע חמישי בתור קפטן הנבחרת ובתור קפטן ריאל מדריד. בגמר אני גם מבין ששסרחיו ראמוס וצ'אבי אלונסו (וגם אלברו ארבלואה ואלביול) יש סיכוי גבוה לזכות בתואר שני תוך חודש וחצי, כאשר ריאל מדריד זכתה באליפות ספרד לראשונה מזה ארבע שנים. לצערי, לא יהיה לי משהו שיעסיק אותי מחר. אקום מחר בצהריים ואנסה להעביר את זמן בבריכה/ים או אצל חברים, בתקווה שאשכח קצת מהגמר, אך זה עלול להיות בלתי אפשרי. לא מעט חברים שאלו אותי לאחרונה שאלות כמו "למה אתה אוהד ספרד ביורו, חצי מההרכב הוא של ברצלונה ואתה בכלל אוהד את ריאל, לא?" או "איך אפשר לאהוד נבחרת שמשחקת כ"כ משעמם ולא התקפי? היא נראית כמו ברצלונה בלי מסי". האמת, שהם צודקים. ארבע או חמישה שחקנים פולניים (פולני זה כינוי שהדביקו אוהדי ריאל לשחקני ברצלונה בעבר, למי שלא יודע) יפתחו בהרכב ספרד כשבהחלט יש סיכוי לשחקנים נוספים, בניגוד לכך שמקסימום ארבעה משחקני ריאל ישחקו בהרכב הנבחרת. הסגנון של ספרד הוא נוראי מבחינתי, משעמם והורס את החוויה ממשחקי היורו הנהדרים שהיו לנו עד עכשיו, רבים חושבים שמדובר ביורו הטוב ביותר מזה כמה עשורים, אז למה שתזכה בו נבחרת שמשחקת את המשחק הכי משעמם חסר תכליתיות ומרדים מבין כל 16 הנבחרות? אם זה לא מספיק, אז אני אפילו אגיד שאני סולד ממשחק שבנוי על מסירות בין ראמוס לצ'אבי, לא פחות משאני סולד מהבונקר של מוריניו ודי מתיאו במשחקיהם נגד ברצלונה ובאיירן מינכן, מבחינתי בהחלט אפשר לקרוא לזה "הבונקר המודרני". אבל בשיא הרצינות, לא אכפת לי מזה אפילו קצת. מצידי שכל הנבחרת פשוט תעמוד על קו השער כל המשחק, מצידי שהנבחרת תעשה הצגות שלא היו משפילות את שחקני הבימה או שתרמוס ותכסח כל שחקן יריב שיעז לגעת בכדור ומצידי שכל ההרכב יהיה בנוי משחקני ברצלונה, כל עוד ישחקו בו קסיאס, ראמוס ואלונסו. אין לי בעיה לראות את שחקני ברצלונה חוגגים לאחר המשחק - אני אוהב את סאן איקר, סופר סרחיו ואלונסו יותר מאשר שאני שונא את פיקה, בוסקטס וכל השאר, כמו שאני אוהב את ריאל מדריד יותר מאשר שאני שונא את ברצלונה. הפעם האחרונה שבה ספרד זכתה באליפות אירופה הייתה ב-2008 (בפעם הקודמת שאז נערכה האליפות מן הסתם), ובאותה שנה ריאל מדריד זכתה באליפות ספרד בפעם האחרונה וראינו את קסיאס וראמוס (ובמיוחד ראול וגוטי, שמאוד חסרים לי בנבחרת הספרדית) חוגגים בסיבלס, הכיכר במדריד שבה המועדון חוגג לאחר זכייה בכל תואר, ולאחר שלוש שנים בהם ברצלונה שלטה ללא עוררין על הליגה הספרדית הגיעה עוד אליפות לבנה. האם אותו תסריט יחזור על עצמו שנית? נקווה. מצד שני, אפשר להגיד אותו דבר על איטליה ועל מריו באלוטלי, שבשנה האחרונה בה זכתה מנצ'סטר סיטי באליפות אנגליה הייתה ב-1968, אותה שנה שבה איטליה זכתה בפעם האחרונה באליפות אירופה. ובאותה שנה שבה זוכה מלך שערי היורו עם הסיטי בפרמייר ליג, הוא יוכל לחגוג גם עם איטליה ביורו. כמו שאמרתי מקודם, לא אכפת לי איך תיראה ספרד מחר, העיקר שאראה שוב את איקר הקדוש מרים גביע אירופה שני ברציפות וזוכה עם נבחרתו בטרבל היסטורי שלא ארע מעולם אצל אף נבחרת אירופאית: יורו, מונדיאל ושוב יורו. מצידי ששחקן ברצלונה יעשה את העבודה, כמו מה שקרה בדרום אפריקה לפני שנתיים, כל עוד אזכה לראות את קסיאס, ראמוס ואלונסו, שלושת השחקנים שכתבתי את שמם יותר פעמים מכל אחד אחר, שמחים ביום ראשון בלילה. http://files.mun2.tv/sites/default/files/imagecache/mun2_slideshow_slide/uid/1/20110309-173954-e189.Xxx יהיה שווה לראות עוד 120 דקות של שיעמום טוטאלי רק כדי לראות שוב את איקר בוכה מאושר בתום המשחק. מהצד האיטלקי: יואב (cazzo) http://affaritaliani.libero.it/static/upl/Xxx/tifosi-pregano.Xxx יממה לפני גמר אליפות אירופה לאומות, שמה בבירת רותניה המודרנית, תשחק נבחרת איטליה שאותה אוהד אנוכי כבר עשור, נגד הנבחרת הספרדית מאיבריה. בראשי שאמורות לצוץ מחשבות על שאלות במבחן הבא בפקולטה, דווקא נדמה לי שעל דברים שברומו של עולם אני חושב. מוסר דתי, פטישיזם, פגניות, עבודת אלילים, אמונות ט/תפלות. אפילו לא המערך של צ'זארה פראנדלי, לא כאבי הגב של דניאלה דה רוסי ולא הברך או הלב של אנטוניו קאסנו. רבים מאיתנו, בעיקר בעולם המתועש והמפותח, רואים את עצמנו כאגנוסטים, כאתאיסטים, חסרי אלוהים. אבל קצה אור של אמונה או חייתיות בשביל לשרוד יש לרובנו אם לא לכולנו. כך גם באליפות אירופה הזאת, כאשר הנבחרת הכחולה מהאפנינים הגיעה לקרקוב עם שלושה הפסדים רצופים באמתחתה, מול אורוגוואי ברומא, מול ארה"ב בג'נובה ואחד צמוד ומטריד נגד רוסיה בציריך. הרעש שהעיתונות גרמה עקב הפעילות המשפטית באותו זמן בנוגע לעוד סקנדל הימורים, והעניין שחלק מהשחקנים מעורבים בעניין גרמו לאביר מברשה, שחווה כמה טרגדיות בחייו, להגיד שבשביל להבריא את הכדורגל באיטליה הוא היה מוותר על ההשתתפות באליפות. ושוב, עניין האמונות הטפלות, וההסתייגות מעבודת האלילים שבה אולי חלקנו חוטאים בה, גרמה לנו לחשוב: "אה! הנה פורטונה, אלת המזל שתסייע באתגר בלתי אפשרי כביכול!". בוודאי אתם יכולים לשים לב כמה העיתונות, ואוהדי כדורגל כמונו, לא האיש הממוצע מהרחוב שאוהב רק לראות שערים, כל הזמן מתעסקים בהיסטוריה, בעבר, במספרים, בתוצאות, ועכשיו גם עם בואו של רגע האמת, נתעסק עם כל הקמעות והפולחנים הנסתרים. עם הגרביים המסריחות, עם הדגל או החולצה שמנשקים, אולי עם איזה המנעות מדבר מה. אפילו הדברים הכי קטנים ובנלים. ביום חמישי בסוף המחצית הראשונה בין גרמניה, אמרתי למי שצפה איתי במשחק שעדיף שאיטליה לא תכבוש עוד שער אחד בשביל להשאר דרוכה ומתוחה, כי הפרש של 3 שערים יכול לגרום לאדישות. ג'יג'י בופון (שעדיין משמיצים אותו באיטליה על ההימורים בתחנת הטוטו ועל הדיבורים המוגזמים שלו), שלפי דעתי לא היה כזה מושלם לפני יומיים, וכמעט ספג ברבע השעה הראשונה, לא סתם כעס וירד לחדר ההלבשה זועף. הוא הבין איזה סכנה הייתה שמה, שההגנה כמעט התפרקה מעייפות בדקות האחרונות לאחר הפנדל של מסוט אוזיל. "בשביל לשמוח עדיף קודם כל לסבול, מאשר לחלום ואז למות. בגלל זה התעצבנתי אחרי שנגמר המשחק". ג'יג'י אקווה שתתעצבן ביום ראשון בלילה עם הגביע ביד. http://oi50.tinypic.com/4hbpsy.Xxx המון תודות לכל העוסקים במלאכה אשר עמלו רבות בכדי להרים את הדיון הנפלא הזה: דור (Raulito), תומר (Captain Canada), שי (Furia Ceca), אורן (Iker Casillas) ויואב (cazzo)
הנבחרת רחוקה רק 90 דק' מהיסטוריה, והפעם 'באמת'. איפה היינו לפני 6 שנים כשזידאן עוד פעם חיסל אותנו במונדיאל אחרי שכבר הובלנו ושיחקנו לא רע, או ביורו 2004 עם הדחה מבישה בשלב הבתים. הפכנו לאימפריה ואפילו מעצמת ספורט אם נלך רחוק גם לטניס, כדורסל ועוד. קשה כבר לחכות למשחק, הידיים רועדות, התרחישים עולים בראש, צמרמורת, ההתרגשות בשיאה. עייפה, משעממת וצפויה, הגנתית, נטולת השראה, מאמן מקובע ואפילו גל שנאה מסוים שצץ לאחרונה בקרב חובבי הכדורגל הניטראלים - ולמרות כל זה השחקנים צריכים לסחוט מעצמם רק עוד קצת(בעיקר אתה - אינייסטה) והנה יש לנו יורו-מונדיאל-יורו. וגם שלושה גמרים ברצף ושליטה כזו אבסולוטית בכדורגל ממש 'לא הולכת ברגל' רק בעוד כמה שנים נבין מה הנבחרת הזו עשתה. במגרש נראה מצ'אפים היותר איכותיים שיש - אינייסטה נגד פירלו, קסיאס נגד בופון(וואה, אם יהיו פנדלים...) אף-פעם לא קל נגד נבחרת איטליה, אחת עם מסורת, עם אופי, נלחמת, כזו שקשה להמר נגדה והנתון הסטטיסטי המחורבן יושב בראש - אבל הגיע הזמן לבטל אותו. איטליה הייתה פנטסטית בחצי הגמר אבל אנשים התבלבלו ושכחו מי היריבה. ספרד עדיפה, ספרד פייבוריטית, המשחק תלוי קצת יותר בספרד אבל בהחלט ספרד יכולה להפסיד והיכולת לא מבשרת טובות. המפתחות מבחינת הנבחרת - מערך יותר נורמלי עם חלוץ 9 אמיתי - טורס או יורנטה, עוד קצת תנופה למשחק האגפים נניח פדרו במקום סילבה, ושימוש נכון באינייסטה. ההגנה כבר אמורה לבצע את העבודה. כמובן שצריך להתמקד בפירלו וקאסנו הרבה יותר מאיים מבאלוטלי לפחות לדעתי. משחק כמו גמר צריך לנצח, והכדורגל היפה מפנה את מקומו תמיד ללחימה, האקסטרה ולשפיץ של הנעל במעמדים כאלה. קשה לדבר על גמרים חד-צדדיים עם תצוגת כדורגל, כנ"ל לגבי ספרד של יורו 2008 עם ויאה וטורס בשיאם. לכן, מצפה מהנבחרת לנצח גם דל-בוסקה ישלוף עוד חייזר או כמו שאני מתבדח מתחילת הטורניר - יחליט לשים עוד קשר במרכז 'ליתר ביטחון' והקפטן קסיאס יפנה את מקומו לחאבי מארטינז. מצפה לנצח גם במשחק חרא. מגיע לקסיאס לזכות בעוד תואר. http://s4.as.com/prom/201206/pro_photo1341077341.Xxx ללא יותר מידי טקטיקה, אולי קצת חסר בשר, בכל-זאת לא מספיק מרגש. זה הפוסט לקראת גמר יורו 2012. מה עוד נותר לומר: Que viva espana!
שאפו עצום לחברי צוות ההנהלה של אייסוקר שעמלו על הסיקור המדהים הזה. הסיקור הכי טוב ברשת שנכתב למשחק הזה, ללא ספק. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx
במצ'-אפ בין אינייסטה לפירלו נראה לי שהשני לוקח. אינייסטה לקראת היורו זה תוכנת למסור. כבר שכחתי שהוא יודע לבעוט לשער, ובגלל שבגמר הזה אני עם איטליה (אלא מי? הבונקריסטים החדשים?)- אני מקווה שגם הוא שכח. פירלו לעומתו מכניס אינסוף מסירות חלומיות פנימה לחלוצים.
לא הייתי מאמין, אבל מגיע גמר בהשתתפות נבחרת ספרד ואין לי העדפה ברורה במשחק הזה. אני אשמח לראות את הברסאים של הנבחרת מוסיפים עוד תואר לארון, אני אשמח בשביל הנבחרת האהובה עליי ובשביל הכדורגל הספרדי על הישג היסטורי וחסר תקדים. אבל מצד שני אני לא אתבאס בכלל לראות זכייה של הנבחרת האיטלקית המרגשת, זאת שמשלבת לחימה חסרת פשרות והגנה חזקה עם כדורגל מהנה לצפייה, כדורגל קבוצתי, יוזם, כשמעל כולם גאון אחד שהוא מגדולי הפליימייקרים בהיסטוריה. ויש כמה דברים שגם מושכים אותי קצת לצד האיטלקי - פירלו, כי מגיע לשחקן שהיה רמה בפני עצמו בטורניר הזה. דבר שני האכזבה מהכדורגל של נבחרת ספרד שככל הנראה במקום לשחק כמו בהארכה נגד פורטוגל תמשיך לסרס את המשחק ולייאש את כל מי שמחכה לראות את מה שנבחרת הזאת מסוגלת לתת. משהו ירגיש לי לא בסדר אם ספרד תיקח את היורו אחרי הצגות כאלה. וסך הכל קשה להאמין שמשהו ישתנה בגמר, הרי גמרים הם תמיד משחקים טקטיים עוד יותר משלבי נוק אאוט אחרים. אני כבר לא מצפה לכלום מדל בוסקה, אבל יש לי רק תקווה חסרת סיכוי אחת שפדרו יפתח בהרכב ואולי נראה קצת יותר חיים במשחק הספרדי. רק פדרו וטורס, זה כל מה שאני מבקש. אני כבר לא מדבר על לפרק את הצמד הuntouchable של אלונסו ובוסקטס. רק פדרו שיכניס קצת חיים למשחק הספרדי ויתן אופציות מהאגף, וטורס כדי שיהיה לצ'אבי ולכל השאר למי להכניס כדורים. אחד הדברים שהכי חבל לי בטורניר הזה זה לראות את צ'אבי כל כך חסר השפעה על המשחק. כמה שזה בולט לאור ההשוואה לפירלו, 2 מהגאונים של הדור הזה, רק שאחד מהם נהנה מנוכחותם של קסאנו ובאלוטלי והשני כבול בתוך מכונת העברת זמן משומנת. פדרו וטורס בהרכב, זה הכל, זה עדיין בגבולות המערך הקבוע של דל בוסקה. ועדיין הסיכוי שזה יקרה אפסי. מה עוד נשאר להגיד? שהקבוצה הטובה יותר תנצח VIVA ESPANA ו- FORZA ITALIA
דל בוסקה אמר ש"ספרד תשחק עם שלושה חלוצים". מאה אחוז נכון זה לא יכול להיות, פשוט מכוון ש (בהעדרו של ווייה ועם אי זימונו של אדריאן) אין לספרדים שלושה חלוצים שיכולים לשחק אחד ליד שני. השאלה היא האם נראה את פדרו + חלוץ נוסף (טורס או יורנטה) או שיש פה גניבת דעת אברהם גרנטית שמגדירה שלושה קשרים בשלישיה הקידמית ב4-3-3 כ"חלוצים". איש חכם (אלברט איינשטיין, אם אני לא טועה. אל תתפסו אותי במילה) אמר פעם ש" טיפשות היא ההגדרה של לעשות את אותם דברים פעם אחר פעם ולצפות לקבל תוצאה שונה". דל בוסקה במשחק הראשון נגד איטליה שיחק בלי חלוצים ב60 הדקות הראשונות ועם חלוץ ושחקן כנף ב30 האחרונות. הפערים ביכולת היו עצומים, בדיוק כמו הפערים שהיו במשחק נגד פורטוגל בזמן החוקי לעומת ההארכה. האם הוא הבין את הרמז? האם הוא שיחק עם נגרדו הכלום ושום דבר, רק בכדי שיהיה לו תרוץ לעלות במשחק הבא בלי חלוץ? צריך לזכור דבר חשוב: איטליה בשונה מנבחרות אחרות כמו פורטוגל או צרפת, כן הצליחה לייצר לא מעט התקפית מול ה 4-6-0. הפורטוגלים עם כל המשחק הטוב יחסית שלהם לא באמת איימו על השער מלבד בעיטה אחת של רונאלדו מזווית קשה. להבדיל, מול איטליה אתה לא יכול לבנות על זה שלא יקרה כלום משחק שלם ואז איזו הברקה אחת ספרדית תנצח. איש חכם אחר (אמינם) אמר ש"יש לך הזדמנות אחת בחיים שאתה חייב לנצל". עם כל הביקורות (שבטורניר הספציפי הזה רובן נכונות) ניצחון בשלושה טורנירים ברצף יהווה את אחד משלושת ההישגים הגדולים בהיסטוריה של הכדורגל, לצד חמשת האליפויות הרצופות של ריאל ושלושה מונדיאלים מתוך ארבעה של ברזיל של פלה. אני מאד מקווה שדל בוסקה יתעלה לגודל הרגע ויתן לדור המופלא הזה של שחקנים ספרדים, פעם ראשונה בקדנציה שלו, את האפשרות המלאה להראות מה הם יודעים. מקווה, אבל לא ממש בונה על זה.
עוד הערה אחת. נכתב פה על המץ' אפ בין פירלו לאינייסטה. זה לא באמת מדויק, כי בטורניר הזה אינייסטה לא משחק באמצע, אלא באגף. בניגוד למה שמישהו כתב, אינייסטה בועט הרבה מאד לשער ביורו, פונקציה של המיקום שלו על המגרש. רק שזו אחת הבעיות. איך אומרים? "ש"הכינור ינגן והמחבת תטגן". אם אינייסטה בועט לשער במקום לנהל את המשחק, אין פלא שככה נראה משחק ההתקפה של ספרד. אינייסטה חייב לשחק בשלישיה המרכזית אם הספרדים רוצים להשיג את העליונות שהם רגילים אליה באמצע (לא בפושזן, את זה הם ישיגו כנראה בכל מקרה, אלא ביכולת להפוך אותו לאפקטיבי). הבעיה שבכדי שזה יקרה, צריך או לוותר על אחד משני הקשרים האחוריים ( ממ..אלונסו) או על צ'אבי (שבכל מקרה מסורס לחלוטין במערך הזה), מהלכים שספק גדול אם יש לדל בוסקה את האומץ לעשות.
אני משום מה לא זוכר הרבה איומים על השער של מצד אינייסטה או בכלל כל פעולה מסוכנת של מסירה פנימה לרחבה או חדירה, ואני זוכר אותו עושה את זה יותר בטורנירים קודמים או בברצלונה. במערך הגיוני של דל בוסקה זה אמור להיות התפקיד שלו ושל סילבה (שצריך להיות עוד יותר בפנים)- וזה נראה שכולם משתתפים במשחק המסירות במטרה לשמור על הכדור ולא חושבים על התקפה. אין מצב?
קודם כל ברצוני להודות לכל המנהלים והמשתמשים אשר עמלו חודשים רבים להקמת הפורום המיוחד של הפורום על שלל סיקוריו ודיוניו - האמינו לי ששוטטתי הרבה ברשת, גם בארץ וגם בחו"ל ופשוט אין דברים כאלו. שאפו לכולם http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx בתור אחד שאין לו זיקה לטורניר היורו אבל כן נהנה לראות משחקים פה ושם - סה"כ היה טורניר בינוני אבל מי שכן הפתיעה אותי זוהי איטליה, שדווקא ללא שמות יותר מדי מפוצצים הראתה שהיא יודעת לשחק כדורגל (יותר נהניתי מהם מאשר כל מונדיאל 2006). אני לא אכנס לאיך שהספרדים "אמורים" לשחק עם הכלים שיש להם, כי כל עוד הם בגמר אף אחד לא יכול להגיד כלום. אבל כן מדובר בנבחרת ששיעממה אותי משחק אחרי משחק, בניגוד למשחקים של איטליה וגרמניה שבהם הרבה יותר נהניתי ולטעמי היו הנבחרות הטובות בטורניר. בכל מקרה צפוי לנו קרב רציני הלילה ולמרות שלא ממש אכפת לי מי תזכה, בשביל הספורט והצדק אני מקווה שהאיטלקים יידעו להתעלות עוד משחק ולקחת את התואר, אם כי יש לי הרגשה שאנחנו הולכים לעוד דו קרב פנדלים (מעניין אם פירלו יעז לתת צ'יפ לקאסיאס http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx )
קודם כל תרשה לי להחמיא לך על הסיקור, בהחלט הטוב ביותר שקראתי לגמר הזה משאר אתרי הספורט. אז הגענו לגמר ולמען האמת הטורניר עבר כהרף עין וזאת כנראה מכיוון שהוא היה פשוט מעולה ובין הטורנירים הטובים שראינו בשנים האחרונות במסגרת הנבחרות, כמו שאומרים הזמן טס שנהנים. תחילת הטורניר אמרתי בדיון של רוסיה שהעובדה שאין לגיונרים בקבוצה תעזור בכימיה ובהבנה בין השחקנים, והינה שתי הנבחרות שהגיעו לגמר הן בעל הרכב נטול לגיונרים להוציא את בלוטלי ודויד סילבה שבמקרה שניהם מאותה קבוצה. כל אחד ישים לב בקלות שבהרכב ספרד הכימיה עובדת מעולה עקב העובדה שההרכב בנוי מריאל ובארסה, כמו כן אפשר לראות שבהרכב של ה'הגנה הכי טובה ביורו' זה לא מקרי שהשוער, שני הבלמים והקשר האחורי מגיעים מאותה הקבוצה, מאלופת איטליה. מונטוליבו שבעונה הבאה ישחק במדי מילאן מצדיק את הרכישה ואני חושב שהוא ימלא את החור הענק שמשאיר סיידורף אחריו שדרך אגב חתם היום בבוטופאגו, מזל טוב. בנוגע לספרדים, אני האחרון שיצא נגד ה'בונקר' ואני הראשון שיתווכח עם מתנגדי מוריניו א-לה חצי גמר אינטר - ברצלונה, כי בינינו, להגיע לקאמפ נואו אחרי הובלה במשחק הראשון שטיאגו מוטה מקבל כרטיס אדום בתחילת המשחק, לשחק התקפי זה גזר דין מוות. אך בנוגע לספרד המצב שונה, מכיוון שעל הנייר מבחינת שחקנים היא ביי פאר הטובה ביותר ביורו, היא לא יכולה לשחק בלי חלוץ, כי עם כל הכבוד, ססק במרכז ההתקפה כשחקן שיורד לקבל כדור בחצי? הוא לא מסי. טורס כבוי, לא חד, חלש והוא לא הפיתרון, יורנטה או סולדדו שאחד מהם חייב לשחק כחלוץ רחבה הם התשובה, שניהם חלוצים קלאסיים, כל אחד בדרכו, שניהם סקוררים ושניהם מתאימים להרכב והכי חשוב שחקנים יותר טובים מטורס. בהצלחה איטליה
לאינייסטה היו 3 בעיטות נגד פורטוגל שזה בערך חצי מכל הכמות שספרד בעטה לשער במשך 120 דקות. היתה בעיטה אחת מקצה הרחבה שהסתובבה לכיוון השער ופיספסה אותו במעט במחצית הראשונה, וכמובן הבעיטה הזכורה יותר בהארכה שהיתה המצב הכי מסוכן במשחק. לגבי מסירות וחדירות לרחבה - הוא הכניס את המסירה המצוינת לאלבה במהלך שהפך ל1-0 של אלונסו נגד צרפת, ושבר נבדל יפה מאוד נגד קרואטיה כדי לקבל את ההקפצה הגאונית של פברגאס ולבשל לנבאס. באופן כללי הוא מוסיף לנבחרת ספרד מימד שלם למשחק וזה הדריבל שלו והפעולות המהירות יחסית לכל השאר. הוא בלי ספק האיש של ספרד עד עכשיו בטורניר, אחרי שבבתים זה היה פברגאס ובנוקאאוט הוא קצת נעלם(והרבה באשמת דל בוסקה).
שני המשחקים האחרונים שלנו לעומת השנים האחרונים של האיברים גרמו לאנשים קצת לאבד את הראש. ספרד עדיין פייבוריטית! אני לגמרי עם ג'יג'י באימרה הזו,עשינו דברים הרבה מעבר למצופה בטורניר הזה,בטח ובטח עם ההכנה הבזויה שהייתה לו. נקווה להפתיע,לא יותר מזה.
איטליה לא נופלת מספרד, לבנתיים איטליה היא זאת שמציגה כדורגל איכותי והתקפי בעוד שספרד ממשיכה להרדים אותנו משחק אחר משחק. לדעתי מה שספרד עושה גרוע הרבה יותר מכל בונקר אחר, במיוחד שהיא מתפארת בסגל עם שחקנים מהטופ העולמי. האמת שבתחילת הטורניר הימרתי שאיטליה תעוף עוד בשלב הבתים/רבע הגמר, חשבתי שהם נבחרת אפורה והם ינסו לעקוץ במתפרצות משחק אחר משחק. ומיותר לציין מה הם עשו בטורניר הזה... אם יש מגיע בכדורגל :aaa15: :aaa15: :aaa15: