רגע, בהתחלה גארי נוויל נשאר שחקן הרכב אצלנו לאורך 15 שנה בגלל שלכל אורך השנים היו עמדות חשובות יותר לחזק (מסקנה, פרגוסון לא החזיק ממנו אבל היו כאלה שפרגוסון החזיק מהם פחות והוא פשוט לא הגיע, במהלך 15 שנה, לעמדת המגן הימני). לאחר מכן זה כבר לא שפרגוסון לא החזיק מגארי נוויל אלא שגארי נוויל היה חלק "מהחברה" ולכן הוא נשאר (כשאתה מתעלם מהעובדה שפיל נוויל, ניקי באט, בקהאם ואחרים מהדור של 92 עזבו כשהדברים כבר לא התאימו לפרגוסון, וכשאתה בוחר שחקן ספסל שמשחק בברצלונה בערך רביעית מהעונות שגארי שיחק אצלנו כדי לחזק את הטענה). http://www.standard.co.uk/sport/football/a...le-6563092.html Wenger said: "He has had a huge career. I respect a lot what he has done because he was not one of the most talented players but what he has achieved is consistency. "He is an example to players who are maybe less gifted than the Giggs and the Beckhams but still make a fantastic career because they are intelligent and highly motivated." Asked is he was the best right-back in the Premier League, Wenger said: "Certainly. If you look at his record, he has won absolutely everything." United boss Ferguson said: "Gary was the best English right-back of his generation and an example to any young player: hardworking, loyal and intelligent."
הוא אולי מעט קיצוני אבל לא סובל ממכת חום. נוויל לא היה שחקן גדול. הוא עשה את העבודה שהתבקש לעשות וזה הספיק. העובדה שהוא היה בהרכב כ-15 שנה לא הופכת אותו לאיזה דני אלבס, כן? פשוט יציב מספיק כדי לשמור על מקומו. אילו פרגוסון היה מרוצה עד הגג מנוויל וחושב שהוא מגן מודרני מספיק הוא לא היה מחתים את מאייקון ב-2004 ומפסיד אותו לאינטר בגלל בעיות עם אשרת העבודה.
אף ציטוט לא סותר את מה שכתבתי. באשר למגנים אנגליים, ביג דיל. ההיצע בעמדה היה עלוב במיוחד. אז בלית ברירה הוא שיחק את השמונים ומשהו הופעות שם. שוב אני מתייחס לפן מקצועי. אין ספק שגארי ראוי להערכה על הקריירה שלו.
אני אוהב אותך! גם אני מחכה לחזרתו של וידיץ', שנה בלי ההחנקויות שלו במאני טיים זה יותר מדי בשבילי ועוד עכשיו שהוא כנארה יחזור שחקן פחות טוב.
אני לא מחזיק מי יודע מה מדני אלבס, אבל מאייקון, בטח תחת מוריניו, הוא כבר דוגמא יותר טובה. גארי נוויל אף פעם לא היה וורלד קלאס כמו שהיום אפשר להגיד על פיליפ לאם למשל. הוא שיחק במשך שנים באחד המועדונים הגדולים בעולם, אבל מבחינה מקצועית נטו, הוא לא היה ע-נ-ק, וזה בסדר, אף אחד לא דרש את זה ממנו. אפשר להסתכל עליו כמו בראון, אושיי, פלטשר או קאריק. לא שחקנים שהיו מחזקים את כל הקבוצות באירופה, אבל מספיק טובים בשבילנו, תוך התחשבות בחיבור ובמקום של כל אחד מהם בתוך סגל השחקנים.
1. פרגוסון לעולם לא מפספס הזדמנות להחתים שחקן איכותי אם יש לו הזדמנות. בדיוק כמו שהוא בחר להחתים את פיל ג'ונס למרות שכבר היו בקבוצה את ריו, וידיץ', אוונס והרכש הטרי סמולינג. בדיוק כמו שהוא בחר להחתים את אברה עונה אחרי שהיינצה נבחר לשחקן השנה אצלנו. 2. 2004 זה 12 שנה אחרי הופעת הבכורה של נוויל בקבוצה כשהוא כבר בן 30. 3. אנשים זוכרים בחיבה בעיקר את המגינים שהיו להם תכונות יוצאות דופן מבחינה התקפית (רוברטו קרלוס, קאפו ואחרים), הרבה פחות מגינים שהיו יציבים לאורך כמעט 20 שנה בעיקר בתחום ההגנתי (למרות שגם מבחינה התקפית גארי היה בסדר גמור עם הרמות חדות לרחבה). אני מזכיר למי ששכח שבכל השנים שבהם גארי היה במועדון השאיפות שלנו תמיד היו לזכות בכל התארים. זה לא שמדובר היה במגן שבילה את כל הקרירה בקבוצת אמצע טבלה באנגליה עם הופעות קבועות בנבחרת צפון אירלנד. מדובר על שחקן שבמשך 15 שנה היה המגן הימני הפותח של הקבוצה הכי מוצלחת באנגליה ואחת המוצלחות בכל אירופה. מגן שבכל שנה היה צריך לעמוד מבחינת יכולת במטרות של קבוצה שרצה קבוע בכל המסגרות על כל התארים. מגן שבמשך שנים היה המגן הימני הקבוע של נבחרת אנגליה. מילא עונה אחת - שתיים שבהם הוא היה תופס את עמדת המגן הימני ביוניטד, הייתי מבין את הטענה שהוא היה על תקן סותם חורים או ברירת מחדל. אבל במשך 15 שנה להיות הבאנקר בעמדת המגן הימני ביוניטד? מישהו באמת מאמין שבמשך 15 שנה לפרגוסון לא היו את ההזדמנויות, אם רצה בכך, להביא מגן ימני אחר? מישהו באמת מאמין שיש שחקן שיכול לשרוד כל כך הרבה זמן בהרכב של קבוצה כל כך תחרותית ומצליחה אם אין לו את האיכויות לכך?
זה שונה. פרדיננד עם רגל ושלושת רבע בפרישה, לוידיץ' נשאר אולי עוד שנתיים-שלוש אם יצליח להישאר כשיר. אוונס וסמולינג זה לא מספיק בייחוד כשג'ונס וסמולינג מכסים גם את עמדת המגן הימני. 2004 הייתה לפני 8 שנים. נוויל היה אז בן 29, מאייקון בן 23. נוויל התבסס בהרכב* בגיל 19 ופרש בגיל 36. זה אומר שכאשר פרגוסון כמעט רכש את מאייקון לנוויל היו 10 שנים בהרכב מאחוריו ו-7 שנים עד הפרישה. *3 הופעות בין הגילאים 17-19 לא בדיוק נחשב. זה לא בהכרח מהווה אינדיקציה על איכות. ע"ע גלן ג'ונסון. לא טענתי שנוויל היה סותם חורים אלא סה"כ מגן ברמת מספקת שנתן את כל הלב עבור הסמל. זה היה החוזק שלו. אפשר במקביל להיות מעט מאוכזבים מהרמה שלו כשחקן כשמסתכלים לדוגמה על מגן כמו מאייקון שיכל בקלות לקצר משמעותית את הקריירה של נוויל אילו פרגוסון היה מקבל את מבוקשו ב-2004.
ההרגשה שלי, באמת בלי לפגוע במישהו, שהתגובות על גארי נוויל מושפעות הרבה מאוד מהשנים האחרונות בקרירה שלו. כשהוא היה פחות מהיר, כשהוא נפצע לעיתים קרובות, כשהוא גם עשה טעויות קשות בהגנה, ופחות על התקופה שבה הוא היה בשיאו, פחות על סוף שנות ה90 והלאה. לא יודע כמה מהכותבים כאן ראו את נוויל בתחילת דרכו או בשיאו (אני ראיתי). לא יודע כמה כאן באמת מבינים עד כמה אינטליגנטי נוויל היה במשחק שלו ועד כמה הוא הבין את המשחק. נכון, רוברטו קרלוס, קאפו, מאייקון, דני אלבס ולאם בשיאם טובים מנוויל בשיאו, גם אני חושב ככה וזה כמובן בגלל שמדובר בשחקנים שגם היו איכותים מבחינה התקפית. אבל אם אני לוקח את מאייקון למשל, מאז עונת השיא שהסתיימה בטראבל של אינטר הוא נמצא בירידה חדה ביכולת (לפי מה שאני ראיתי) וכל זה לפני גיל 30. נוויל שמר לאורך כל הקרירה על אותה רמה של יכולת, על אותה רמה של יציבות שגרמה לו להמשיך ולקבל קרדיט כמגן הימני הפותח של נבחרת אנגליה ושל מנצ'סטר יוניטד. איך אפשר בכלל להשוות את גארי נוויל שבתקופתו השתתף בכמעט כל הטורנירים של נבחרת אנגליה (יורו 1996, מונדיאל 1998, יורו 2000, יורו 2004 ובמונדיאל 2006. את מונדיאל 2002 הוא החמיץ בגלל שבר ברגל) ומחזיק ברזומה של 85 הופעות במדי הנבחרת לג'ונסון שרק בזכות אי הזימון של ריצ'רדס והפציעה של ווקר הצליח להגיע ל40 הופעות? ולמי שלא הבין את ההבדל במספרים, נוויל מחזיק בשיא של כל הזמנים מבחינת מספר הופעות למגן ימני בנבחרת האנגלית, נוויל מחזיק בשיא כל הזמנים מבחינת הופעות של שחקן אנגלי בטורנירים רשמים (יורו ומונדיאל), נוויל הוא מספר 8 בכל הזמנים מבחינת הופעות עבור נבחרת אנגליה. אני חושב שכל הנתונים האלה, בנבחרת אנגליה ובמנצ'סטר יוניטד, לאורך 15 עונות, מלמדים את כל התמונה על גארי נוויל. שחקן אמין, יציב ואינטליגנטי, וזה הופך אותו עבורי למגן מושלם, בוודאי לא "סותם חורים זמני, נקודת תורפה או חור הגנתי".
הבעיה הכי גדולה בדיון הזה היא שאתם משווים את הסטנדרטים של היום לאלו של שנות ה90'. מקצועית, גארי לא היה איזה דנילסון אלא מגן סולידי, יציב ואמין. בדיוק כמו ש-לי דיקסון היה בארסנל (לאלו שזוכרים). קל מאוד להסתכל אחורה עכשיו ולבטל אות כי המגנים של היום הרבה יותר מגוונים וטובים באופן כללי. הטענה שהוא היה סוג של חוליה חלשה מגוחכת. היו לו מספר טעויות אבל הוא גם הציל אותנו מספר רב של פעמים ככה שזה די דיון סרק. אתה רוצה לדבר על חוליות חלשות: מה לגבי פביאן בארטז A.K.A ההוא שאסור להזכיר את שמו!?!?
כל המספרים האלה ידועים ואגב השיאן הוא סול קמפבל עם שש טורנירים גדולים http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx, אבל שוב לא רלוונטיים, כי כבר כתבתי כבר הזכרתי את ההיצע הגרוע בעמדה הזו. ואני זוכר גם בשנות התשעים וגם את הבית ספר שפאולר עשה לו.
לא משווה. רק מציין שלהיות שחקן הרכב עבור אנגליה לא מעיד על יותר מדיי, לא משנה במי מדובר. שוב, אתה מכניס לי מילים למקלדת. אני מסכים עם הציטוט הנ"ל. אני אוסיף שגם אני מעדיף מגנים שקודם כל יודעים, ובכן, להגן. האם נוויל הוא אחד המגנים הטובים ביותר בהיסטוריה של מנ' יונייטד? כן. האם בהיסטוריה של המשחק? רחוק מאוד גם אם זה מרגיש כאילו הוא היה שם במשחק הרשמי הראשון אי פעם.
נוויל תמיד היה אותו דבר. הוא היה שחקן טוב ויציב שנתן הכל בשביל המועדון. לתפקיד של מגן ימני אני אישית לא מחפש יותר מזה. ברור לכל המעורבים שהוא לא היה עילוי או שחקן ענק. יש אנשים שחושבים שהמועדון היה יכול למצוא שחקן טוב יותר, אבל זאת שטות, שחקנים כמו גארי נוויל לא מוצאים כמעט בשום מקום.
