זאת השערה או עובדה? לא זכור לי שנתקלתי בשום פרסום כזה. אם יונייטד לא היתה על הפרק, אז בכלל לא היתה לו בחירה.
כשאני אומר "כח משיכה" אני מתכוון שכשיש כמה הצעות על השולחן, מה השחקן בוחר. זה שבנקודת זמן מסוימת התעניינתם בטורס, לא אומר שבסופו של דבר הוא בחר בליברפול ולא בכם. כשאתם הולכים ראש בראש עם מועדון אחר על שחקן, אז אתם בד"כ מנצחים. אנחנו לא יודעים כמה נכונות היו השמועות על נאסרי או שחקנים אחרים. כל עוד לא הנחתם הצעה בפניו של השחקן והוא בחר ללכת למועדון אחר זה לא רלוונטי לדיון לדעתי.
אפשר גם להבין את השחקנים שלא רוצים לבוא ליונייטד. למשל נאני בשום קבוצה אחרת לא היה נקלע לרוטציות עם שחקנים כמו ולנסיה ויאנג, תעבירו אותו לקבוצה אחרת והוא יהיה הכוכב הבלתי מעורער שלה. שחקנים רואים שחקנים כמו נאני מורדים לספסל בגלל שיקולים מקצועיים ובוחרים ללכת לקבוצות כמו צ'לסי וסיטי בהן הם יוכלו להתבלט.
אין פה הגדרה נכונה או לא נכונה, שוב, כי יש המון שאנחנו לא יודעים. אם להאמין לדיווחים כאלה ואחרים, כמו שכתבתי, כן הגשנו הצעה לנאסרי והוא פשוט העדיף את סיטי שהציעה יותר. אולי זה לא נכון, מי יודע. לדעתי מעטים המקרים דמויי הזאר - שוב, על פי דיווחים, ל-alexshw יש גרסה אחרת - ששחקן סוגר עסקה בשני מועדונים ומעלה ואז פשוט מחליט ביניהם. הרבה פעמים ברור למועדון אם השחקן מעוניין או שהוא הולך לכיוון אחר ואז העניין גווע בשקט. במלים אחרות, אולי רצינו את סילבה - נגיד - אבל ויתרנו מהר מאוד כשראינו מול מה אנחנו מתמודדים. או במלים אחרות, גם אם אנחנו לא מפסידים הרבה פעמים בדו-קרב באופן פומבי, זה יותר בגלל שאנחנו מבצעים נסיגה אסטרטגית.
1. אני חושב שכאשר יש שחקן שמושך את העין של פרגוסון בצורה מיוחדת, אז לרוב הוא מגיע. בארבטוב (שלפי השמועות החזיק הצעות מכל הקבוצות הגדולות באירופה והיה כבר בדרך לסיטי) הוא דוגמא מצוינת, אותו הדבר ווין רוני שכאשר שמענו שגם ניוקאסל בעקבותיו, החלטנו להעביר הילוך כדי להביא אותו אלינו. אפשר גם לציין שחקנים כמו יאנג, ג'ונס וקלברלי (למרות שאז התחרות הייתה עם מועדונים מהסדר גודל השני כמו ליברפול וארסנל). מה שאומר שאם פרגוסון באמת רוצה שחקן, אז אנחנו נמצא את הכסף בשבילו, גם מבחינת מחיר הקנייה וגם מבחינת המשכורת. נכון, זה לא קורה לעיתים קרובות שפרגוסון מחליט לעשות הכל כדי להנחית שחקן, כי בשביל זה צריך כיס עמוק כמו שיש בצ'לסי או בסיטי, אבל כשזה קורה אז בדרך כלל הוא לובש את המדים שלנו. מה הסיבה לזה? שילוב של משיכה כמועדון גדול, הצלחה מקצועית לאורך שנים וכן גם יכולת כלכלית. במובן הזה אנחנו קרובים הרבה יותר לברצלונה מאשר לקבוצה כמו הסיטי שעד לקיץ הנוכחי התבססה רק על הכסף כדי למשוך שחקנים. 2. ויש גם מקרים ששחקנים אומרים לנו לא. כמו רונאלדיניו לדוגמא. גם כי כוח המשיכה של ברצלונה וריאל גדול לפחות כמו שלנו, וגם כי שחקנים מסוימים (אלה שמגיעים מדרום אמריקה זה דוגמא מצוינת) כמעט תמיד יעדיפו את הליגה הספרדית (בדיוק כמו ששחקנים בריטים כמעט תמיד יעדיפו את הליגה האנגלית). 3. בניגוד להודעה של JohnTerry26, דווקא שחקנים צעירים נותנים עדיפות ליוניטד על קבוצות אחרות בגלל הפילוסופיה של פרגי והעובדה שהוא לא רק נותן את הצאנס לצעירים אלא גם מקדם אותם. גם אם נעזוב לרגע שחקנים כמו רוסי, פיקה, מקיידה, פטרוצי ופוגבה שעזבו את הקבוצות שלהם (חלקם מהן גדולות כמו ברצלונה, רומא ולאציו) לאקדמיה שלנו, ניתן לראות שלאורך שנים שחקנים צעירים מהכישרונים בעולם מגיעים ליוניטד (רוני, רונאלדו, נאני, אנדרסון, ג'ונס, סמולינג, רפאל, פביו, דה חאה, הרננדז וכיוצא בזה). סקאוטינג נכון בתוספת לעובדה שכמעט תמיד כשמדובר בכישרון צעיר פרגי מתערב בתהליך באופן אישי, גורם לכך שכמעט תמיד כשאנחנו מעוניינים בכישרון צעיר, אנחנו משיגים אותו (מה שקורה אחרי שהוא נכנס למערכת, מצליח או לא, נשאר או לא, זה סיפור אחר).
חחחחחחח ולזה שנאני נותן משחק טוב ו-5 רעים אין שום קשר לזה? שכחת שאולי שחקן אחד (רונאלדו) שמאוד דומה לו מהרבה בחינות הצליח להגיע לטופ של הטופ העולמי דרך אותו תפקיד באותה קבוצה כמעט באותה תקופה? מי שטוב משחק, מי שלא, יכול לרדת לספסל. נאני כמעט תמיד משחק, ככה שאפילו הטענה הזאת שלך לא נכונה.
אף אחד מהרשימה הזאת הוא לא דוגמא לסוג השחקנים הצעירים עליהם אני מדבר. אני מדבר על שחקנים שנחשבים כבר כוכבים, אף אחד מהשחקנים האלו לא היה נחשב לכוכב אמיתי בכדורגל העולמי כשהוא בחר בכם. אני מדבר על שחקנים כמו הזאר, אגוארו וכו'... אז אתה דוקא מוכיח את הטענה שלי. השחקנים האלו ברשימה שלך אכן יודעים שהם יקבלו דקות וקרדיט ביונייטד- כי ככה המועדון שלכם פועל. בין אם זה בגלל פילוסופיה או בין אם זה בגלל מחסור במזומנים מול מספר מועדונים באירופה (התשובה היא כנראה שילוב בין השניים), אתם קונים את אלו שממש יצמחו אצליכם להיות כוכבים, בדר"כ לא כאלה שכבר כוכבים ענקיים. בקיצור, אתה חייב להבין את ההבדל בין הרשימה הזאת לבין השחקנים שאני מדבר עליהם.
משה, באנגליה יש לנו עדיין כוח משיכה משמעותי (לא שהבנתי איך הפכת את קלברלי לשחקן שרכשנו כביכול... אולי התכוונת לסמולינג). אני מניח שבחלק לא מבוטל מהמקרים שחקנים מתוך אנגליה כן מגיעים אלינו. מצד שני, כמה פעמים הלכנו ראש בראש עם צ'לסי וסיטי על שחקנים מתוך אנגליה? לגבור על ארסנל במרדף אחרי סמולינג או על ליברפול במרדף אחרי ג'ונס ויאנג זה חביב, כמובן, אבל אלה מועדונים שבבירור יש לנו יתרון עליהם. לא ממש זכור לי בזמנו שברבאטוב נרדף על ידי כל אירופה. רוב הקיץ דיברו על יונייטד. סיטי צצה ברגע האחרון, ביום הסגירה של חלון ההעברות, אז היא נרכשה בעצמה. אם ברבאטוב היה היום בטוטנהאם ועובר, מי יודע איך זה היה נגמר. מוגזם לומר שלרוב כישרון צעיר שאנחנו מזהים יגיע ליונייטד. רפאל וראן, ארון רמזי, ג'רמי מנז, פיליפ מקסס, סתם ארבע דוגמאות שעלו לי בראש באופן אקראי, בלי לחשוב יותר מדי ובלי לחפש. you win some, you lose some. לא הייתי משתמש במונחים מוחלטים או קרובים למוחלטים. הרעיון ש"אם פרגי רוצה שחקן אז נמצא את הכסף בשבילו" פשוט שגוי. פרגי פעם רצה את באטיסטוטה, נורא רצה. אבל מה לעשות, המשכורת שלו לא היתה בסדרי הגודל שלנו, אז התשובה היתה לא. יש לנו מגבלות כלכליות. אנחנו יכולים להציע סכומי העברה גבוהים, ומשכורות מהיותר יפות - אבל לא את סכומי ההעברה הכי גבוהים ואת המשכורות הכי יפות. ואם אנחנו הולכים ראש בראש עם מועדון שכן, אנחנו עם היד על התחתונה ובמקרים רבים נשארים בלי השחקן. אתה באמת רוצה להגיע לי שבכל השנים האחרונות, בהן הפעם היחידה שהכנסנו יד עמוק לכיס משמעותית היתה כדי להביא את ברבאטוב, זה בגלל שפשוט לא רצינו? או שאולי היו רק שחקן-שניים כאלה? יש מקרים בהם נדחינו. ויש מקרים בהם אנחנו מדלגים מראש הלאה כי אנחנו יודעים שהסיפור גדול עלינו.
נאסרי. אבל ארסן ונגר אמר שהוא לא מוכר ליריבות שלו לאליפות שחקנים. אוי האירוניה. לא בגלל שהם לא תחרותיים, בקיץ אחד הוא מכר 2 שחקנים לקבוצה שכביכול הייתה צריכה להתמודד איתם לאליפות, פשוט הוא לא רצה עוד לחזק את יונייטד. לסיטי יותר קל למשוך שחקנים כי הם מציאים גם סכומי העברה יותר גבוהים וגם משכורות יותר גבוהים. אני יודע שזה לא הדוגמא הכי טובה, אבל יונייטד ויתרה על צעיר מבטיח כמו פול פוגבה בגלל הדרישות הכספיות של סוכנו. אם סיטי הייתה רוצה להשאיר שחקן כזה אצלה לא היו לה בעיות... ביונייטד יש היררכיה ברורה של השכר וגם שחקן חדש שמגיע או לא מגיע(סניידר) לא ישברו בגלל ת ההיררכיה. אחד החסרונות כשיש לך מנג'ר כמו פרגוסון, שהוא לא בהכרח אומר את האמת...כלומר הוא ישקר לטובת המועדון. למשל לפני שבוע הוא אמר שפלצטר זה כמו רכש חדש. עכשיו ברפואה אני לא מבין גדול, אבל אנשים שכן מבינים אומרים שהמחלה הזאת קשה לקיים אורח חיים תקין, שלא נדבר להיות ספורטאי פעיל בפריימרליג ואז אחרי 4-5 משחקים שהוא כבר לא יהיה לרשותנו הוא יספר לנו על קלברלי. זה מביא אותי לנקודה כשכל עוד יש לנו את הגלייזרים יהיה קשה למשוך שחקנים כי הם ממש לא רואים את הצלחת המועדון, אלא יותר מעדיפים לקנות שחקנים בזול עם פוטנציאל ולא להביא מישהוא מוכן וזה למה אני לא אופטימי בקשר למודריץ/מאוטיניו/קבאיי ושאר השמות שמסתובבים בשוק.
"Well wait and see about that. Obviously the boy is trying very hard to get back to his level. "Its not going to be easy but well give him every possible chance and well see how he does. He kept himself active towards the end of the season when he replaced Paul Scholes as a reserves coach when Scholes decided to come back to the fold as a player. Darren's a terrific lad and we all hope he can come back." אני לא ממש רואה איפה פרגי קורא לו "כמו רכש חדש". למעשה, אני לא ממש רואה אופטימיות כלשהי לגבי חזרתו, בעיקר נייטרליות. אני לא יודע מה אתה רוצה מפרגי בעניין הזה. כשהעונה מתחילה, כשחלון ההעברות נסגר, אתה מצפה שהוא יבכה על מה שאין לו או ימשיך קדימה ויתרכז במה שיש לו? לגבי קניית "שחקנים בזול עם פוטנציאל", ובכן, הפוטנציאל קיים כמובן, אבל 20 מיליון על דה חאה או 17 על ג'ונס ויאנג זה לא זול. אלה לא מחירי העתק שמסתובבים בשוק לעתים, אבל בוא לא נהפוך אותם לרכש של 5 מיליון וחיפוש מציאות בתחתית של פח הזבל...
הכוונה הייתה כמובן לסמולינג (העייפות או העייפות). הבעיה שלי עם הדיון שלנו היא שאין ודאות, כלומר על חלק מהדברים אנחנו יודעים (העובדה שרונאלדיניו דחה אותנו או העובדה שיאנג העדיף אותנו על ליברפול) אבל על חלק מהדברים יש חוסר ודאות האם באמת רצינו את השחקן, כמה רצינו אותו, מדוע הוא לא הגיע וכיוצא בזה ולכן קשה לדבר על הנושא. הכוונה בדברי הייתה, ואולי אני אסכם את דברי בנושא, זה שלקבוע ששחקנים כמו באסטוס ומוניטינו לא יגיעו בגלל חוסר במשיכה זה אימרה מנותקת מהמציאות. עבורי מבחן אמיתי לכוח משיכה זה מה קורה אם ביום האחרון של חלון ההעברות מתקבלות עבור שחקן הצעות מברצלונה, ריאל מדריד, יוניטד, סיטי וצ'לסי. כולם מציעות לקבוצה את אותו הסכום, כולם מציעות לשחקן בדיוק את אותה המשכורת. מה קורה אז? לאן השחקן ילך? לדעתי במקרה כזה כוח המשיכה שלנו לא נופל מאף אחת מהקבוצות שציינתי, ויותר מכך, אם השחקן יבחר להגיע לאנגליה, לדעתי זה יהיה אלינו. זה כוח משיכה אמיתי עבורי. כי להציע יותר כסף לקבוצה של השחקן ומשכורת גבוהה יותר לשחקן זה לא אומר שאתה מועדון יותר מושך אלא שאתה מועדון יותר עשיר/מוכן לבזבז יותר כסף. ולראיה, ליברפול בשנים האחרונות מוציאה יותר כסף מהיוניטד, האם למישהו יש ספק ששחקן יעדיף הצעה מיוניטד על הצעה מליברפול? אז כן, ב3 מתוך 5 המקרים שנתמודד מול סיטי או צ'לסי על שחקן אנחנו נפסיד אותו, אבל זה לא יהיה כי הם מועדון מושך יותר, אלא בגלל שאנחנו לא מסוגלים לנצח כלכלית (סכום העברה + סכום משכורת של שחקן) את המועדונים האלה בכל פעם, ולכן עוד לפני שנדבר על כוח המשיכה של היוניטד כמועדון העניין יוכרע על כך שאנחנו פשוט לא נהיה מוכנים לשלם את הסכומים שהם מוכנות להוציא.
אני מסכים ולא מסכים. לא מסכים, כי אני בכל זאת חושב שלריאל ולברצלונה יש כוח משיכה שלנו אין. יש להן יתרון ברור עלינו, כסף או לא. במקרה של צ'לסי וסיטי הוא פחות מובהק כי הוא כלכלי ברובו, לאו דווקא בהקשר של "כמה אני מקבל", אלא כמה המועדון יכול להוציא על רכש ולאילו הצלחות הוא יכול להגיע. וגם זה פקטור. אבל אין ספק שלטעון ששחקנים מפורטו או ליון לא יימשכו ליונייטד זה מטופש ושגוי. מסיבות שהובאו לעיל, קשה לנו להתמודד על שחקנים מול הרביעייה שצוינה בפסקה הראשונה. מעבר לכך, למי יכול להיות יותר כוח משיכה מיונייטד? יש כמובן שחקנים שיעדיפו את איטליה, את המילאנזיות, את יובה. יש כאלה שיעדיפו את באיירן. ככה זה כדורגל, אף אחד לא משיג את כולם. אבל איננו בנחיתות.
