היכל התהילה של הכדורגל הספרדי ברוכים הבאים להיכל התהילה של הכדורגל הספרדי - המקום לתת כבוד לשחקני עבר שפרשו כדי שלא יחושו מקופחים, להזכיר משחקים עבר גדולים וכל דבר שאתם מוצאים לנכון לכתוב עליו כמה מילים. נתחיל עם פרננדו מוריינטס שהודיע היום על פרישה מכדורגל. לא טכני כמו רונאלדו, לא נוצץ כמו הנרי, לא אלגנטי או סמל של קבוצה כמו ראול ולא מכונת שערים כמו ואן-ניסטלרוי. אבל בכל-זאת שחקן מצויין שריגש לא אחת, גם לא את אוהדי קבוצתו. החלוץ הספרדי בן ה-34 ששיחק אשתקד במארסיי הצרפתית אך למעשה כבר מספר שנים לא הצליח לחזור לדרך המלך, החליט שמספיק ומעתה ואילך הוא ישתמש כפרשן בטלוויזיה הצרפתית. "לא פחות מ-17 שנה אני בכדורגל וזהו, מספיק, הייתה לי קריירה מפוארת שנהנתי בה מכל רגע, ועכשיו הגיע הזמן לוותר ולהקדיש יותר זמן למשפחה שלי". מוריינטס זכה בשלושה גביעי אירופה, שתי אליפיות ספרד וגם אליפות צרפת עם מארסיי. הוא הספיק לשחק בשלוש ליגות שונות(גיחה קצרה לליברפול) ולהיות שחקן הרכב קבוע גם במדי נבחרת ספרד למספר שנים(27 שערים ב-47 הופעות, הכובש הרביעי הטוב ביותר בהיסטוריה של הנבחרת). שבע וחצי שנים הוא שיחק במדי ריאל מדריד שם עשה את מיטב הקריירה שלו. הוא התחיל באלבסטה, התקדם לסראגוסה ואחרי שנתיים מצויינות (28 שערים ב-66 משחקי ליגה) נרכש על-ידי ריאל מדריד. http://img840.imageshack.us/img840/9350/viiichampions2000raulmo.Xxx הצמד חמד-ששיגע את כל אירופה: ראול ומורו - גם בריאל וגם בנבחרת כבר בעונתו הראשונה בקבוצה הוא זכה בגביע אירופה הראשון שלו. שיתוף הפעולה שלו עם חלוץ ספרדי אחר, ראול, היה מהטובים ביותר שידעה היבשת וגם לאחר שניפרדו השניים לא ניתקו קשר. בעונה השנייה במדי ריאל מדריד הוא כבש מספר שיא של 25 שערים. גביע אירופה נוסף נחת בארונו של מורו בעונה לאחר-מכן, כאשר ריאל הביסה 3:0 את וולנסיה והוא כבש את השער הראשון בגמר בנגיחה. בעונת 02\2001 הוא היה מלך השערים של ריאל מדריד בליגה עם 18 כיבושים והקבוצה זכתה בגביע אירופה נוסף. במונדיאל בדרום-קוריאה מורו היה שחקן הרכב וכבש שלושה שערים, אחד מהם בשמינית הגמר נגד אירלנד, אך ספרד שוב איכזבה. רונאלדו, מלך המונדיאל, הגיע לבירה בעונת 03\2002 ומוריינטס זעם על כך. הוא נהפך לשחקן ספסל. לא היה למורו ספק - הוא לא ינגן כינור שני. מורו עבר למונאקו שם עשה עונה אדירה כשהוביל את הקבוצה הצנועה לגמר ליגת האלופות, כאשר הוא כובש תשעה שערים באירופה ושניים מהם נגד ריאל מדריד ברבע הגמר, שהביאו להדחתה בסופו של דבר. מאז אותה עונה מורו צלע ממועדון למועדון. הוא ניסה לחזור לריאל לסיבוב נוסף אך שוב היה שחקן ספסל, הפעם מספר 4 בהיררכייה. שער אחד היה חסר למורו כדי להגיע למאה שערים במדי ריאל מדריד בכל-המסגרות. היה נראה שהזיווג עם וולנסיה מתאים לו, כאשר בעונת 07\2006 הציג שיתוף פעולה טוב גם עם דויד ויאה(19 שערים ב-36 הופעות בכל המסגרות), אך לאחר-מכן סופסל ברישעות על ידי קיקה וקומאן. מורו מיעט לשחק במדי מארסיי בעונה הקודמת והוא כבש רק שער ליגה אחד - לא ממש שותף לאליפות. *** http://www.defensacentral.com/userfiles/2010/Mar_16/morientes2_86_original.Xxx בתור ילד, האינדיבודאליות הכי חשובה לאוהד כדורגל, הוא רוצה לראות בקבוצה שלו בעיקר שחקנים שיכולים לעשות את השינוי, להביא את הניצוץ, שהם לא תלויים בקבוצה. ואכן, כילד כיתה ה' שמחתי מאוד על הצטרפותו של רונאלדו שחזר לחיים עם מונדיאל מצויין, הרי הוא עונה בצורה הטובה ביותר על ההגדרה הזאת. רק בדיעבד, שנים מספר לאחר מכן, התחלתי להעריך באמת את שיתוף הפעולה בין ראול למוריינטס, החברים הכי טובים שיש, ועד כמה שזה היה הכרחי לריאל מדריד. היכולת שלהם לשחק ביחד כאילו היו איש אחד - זה היה פשוט קסם, מן כישוף. ולכן אני מאוד מחכה לתגובה של ראול על-כך. אני זוכר את החיבוק עוצמתי שלהם לפני המשחק הגומלין וגם בסיום, אחרי שריאל הודחה על-ידי מונאקו(נקמה מתוקה של מורו) וגם זכור לי מקרה בו ראול ניצל את הפגרה בספרד או משהו כזה כדי לטוס לצרפת ולצפות מקרוב במורו משחק במדי קבוצתו החדשה. פרננדו מוריינטס - לא טכני כמו רונאלדו, לא נוצץ כמו הנרי, לא אלגנטי או סמל של קבוצה כמו ראול ולא מכונת שערים כמו ואן-ניסטלרוי. אבל בכל-זאת שחקן מצויין שריגש לא אחת. והכי חשוב - תמיד עם חיוך רחב על הפנים. *** ראול ומוריינטס - סיפור אהבה פרננדו מוריינטס - השערים הגדולים - פרננדו מוריינטס - קליפ מלא תמונות העמוד של מוריינטס בקטגוריית 'שחקני עבר' באתר הרישמי של ריאל מדריד
כבוד על ההשקעה http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx מוריינטס חלוץ ענק שפשוט התחבר בצורה מעולה לריאל וראול..השיתוף פעולה ביניהם היה מדהים ויחיד במינו..הם היו מוותרים על גולים לזכותם ומבשלים לשני..זה היה משהו שלא ראיתי בחיים...בשנים האחרונות הוא די נעלם ומאז הגמר עם מונאקו לא שמעתי עליו...חלוץ מדהים שהיה חלק מהשנאה שלי כילד קטן שמתחיל להבין מה טוב בעולם ומה רע(ריאל מדריד http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/tongue.Xxx )
תודה על אחלה סיקור. לדעתי הוא פורש בדיוק בזמן. קשה להאמין שאחרי העונה האחרונה ובגיל 35 הוא יוכל לשחק ברמות גבוהות שלהן הוא ראוי. מאמין שהרבה מועדונים בעתיד ישמחו לצרף אותו לצוות המקצועי שלהם.
מוריינטס מלך. פשוט מלך. גם לדעתי הוא פורש בזמן הנכון, למרות שלא היה אכפת לי לראות אותו שוב בברנביאו (בתור יריב. הוא יכול עדיין לשחק בקבוצת אמצע בליגה הספרדית). יש לי גם שאלה לגבי הדיון הזה- הדיון מיועד רק לשחקנים ספרדיים או גם לשחקנים ששיחקו בספרד? .נניח ביום שרוברטו קרלוס, או ריבאלדו, או מקאללה יפרשו יהיה אפשר להזכיר אותם כאן?
תמיד היה נכון לעשות דיון הסטוריה בפורום(ואפילו פתחתי כזה,אבל הוא נסגר בגלל שהיה מיותר). שחקני עבר בליגה הספרדית שפרשו תמיד יזכרו למקום של כבוד. אם זה היירו, מנדייטה, מוריינטס או אם זה קרלס בוסקטס. ראול, גוטי ומארקס נכנסו לשם השנה, אחרי שנים של תרומה לכדורגל הספרדי. גם קבוצות עבר נעלמו כמעט כליל במעמקי הליגות. ריאל אוניון שזכו בתארי גביע ומיקום קבוע בליגות ירדו בצורה דרסטית ועכשיו מתנדנדים בליגות השלישית והרביעית,כשאפילו העליה לפני שנתיים לליגה השנייה היתה נדירה. ארנאס גצ'ו נעלמה לגמרי,נמצאת בליגה השלישית והרביעית,ועליה לליגה השנייה נראית כחלום לא הגיוני. ועוד הרבה קבוצות שאפילו נסגרו. Viva la Historia http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
Raulito סיקור יפה, כל הכבוד ותודה http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx אחרי שראיתי את הסרטון של מוריאנטס וראול(שהם שני שחקנים שאני מאוד אוהב) וראו אותם חוגגים אחרי הזכייה באלופות,זה גרם לי להתרגש למרות שאני בכלל לא אוהב את ריאל ואין לי אפילו סימפטיה קלה אל המועדון. ופתאום חשבתי שאם ריאל תזכה השנה בליגת האלופות זה פשוט לא יהיה זה. נניח בעוד כמה שנים אני יראה סרטון של השחקנים לא תהיה לי את אותה התרגשות כי אלו פשוט לא אותם שחקנים שראול ומוריאטנס היו בשביל ריאל. אני מצטער אם אני לא ברור או משהו כי קצת קשה לי להסביר את הכוונה שלי אבל פשוט משהו חסר בריאל בשנים האחרונות והעונה בכלל,אחרי שגוטי וראול הלכו.
http://s5.as.com/recorte/20110325dasdasftb_43/C280/Ies/Jose_Maria_Gutierrez_Guti_comparecencia.Xxx חוזה מארייה גוטי היה אמור לשחק בווסטהאם האנגלית בעונה הקרובה אבל החליט בסופו של דבר להודיע לא-רשמית על פרישה מכדורגל בגיל 35. "האופצייה היחידה מבחינתי היא לשחק באסיה אבל אני לא אופטימי" אמר השחקן. גוטי שגדל בריאל מדריד ושיחק בשורותיה בין השנים 1995-2010 זכה עם הקבוצה בחמש אליפויות ספרד, 3 פעמים בליגת האלופות ובעוד תארים נוספים, ונחשב לאחד מהמוסרים הטובים ביותר בכדורגל העולמי. בעונת 2007-08 היה מלך הבישולים של הליגה הספרדית עם 15 בישולים. מבחינת כיבושים העונה הפורייה בקריירה הייתה עונת 2000-01 אז שיחק כחלוץ שני לצידו של ראול וכבש 18 שערים בכל המסגרות. השנתיים האחרונות בבשיקטאש היו רחוקות מלהיות הצלחה מבחינה ספורטיבית ובחצי השנה האחרונה מיעט לשחק. בנבחרת ספרד מעולם לא היה פקטור של ממש ורשם 14 הופעות בלבד(3 שערים), רובן בשנת 2003. גוטי הצהיר כי היה מעוניין להמשיך בתחום כמאמן והוא כמובן רוצה לאמן את ריאל מדריד באחד הימים. המאזן של גוטי בקריירה: 542 הופעות במדי ריאל מדריד ו-77 שערים 12 שערים ב-40 הופעות במדי בשיקטאש 3 שערים ב-14 הופעות במדי נבחרת ספרד ------------------------------------------ וואלה משביז העניין, בטח לקרוא על כזה דבר בזמן הצבא. עוד שחקן מהדור הגדול ההוא שגדלתי עליו שתולה את הנעליים, ומי נשאר בתאכלס? ראול וגם זה חצי-כוח, קסיאס וסאלגדו שנראה שכבר כמה שנים מצליח ללכת רק עם מקל. איך קשה לכתוב את הפוסטים האלה על שחקנים גדולים שאהבת והם פורשים - אתה מרגיש שלא משנה כמה תכתוב, כמה רגעים מיוחדים שתציין, כמה תמונות שתשלוף מהארכיון במחשב או לינקים ליוטיוב שתוסיף - זה לא מספיק. וזה תמיד כואב, גם אם צפוי, תמיד ההרגשה של 'למה הוא לא משך עוד עונה?' בלתי-נתפס שגוטי וראול עזבו את המועדון בהפרש של יום. בכל-מקרה, אם צריך לתאר את הקריירה של גוטי במשפט וחצי או יותר נכון שבועיים - הנה: חוזרים אחורה לעונת 2006/07, שלבי ההכרעה בעונת קאפלו. סביליה החזקה מובילה בברנבאו 1:0 ומשהו תקוע. קאפלו שולף את הבלונדיני העצלן מהספסל וגוטי עם שניים וחצי בישולים אדירים מנצח את המשחק. שבוע לאחר-מכן הוא פותח בהרכב מול אספניול, משחק בהליכה, מאבד כדור ברשלנות במרכז השדה ואספניול עולה ל-3:1 מפתיע. במחצית השנייה הוא כבר לא עלה על כר הדשא. ומה נגיד על העקבים לזידאן ובנזמה? היכולת של גוטי להעמיד שחקן מול שוער מכל נקודה על המגרש הייתה פשוט פנטסטית - הוא המוסר הטוב ביותר שראיתי בחיי, מאפיל אפילו על זידאן, צ'אבי ופירלו בעניין הזה. אני חייב לציין שאולי בשנים האחרונות זה היה ככה אבל היו לגוטי שנים שהוא היה יודע להבקיע את הגול מהספסל ובלי קשר לעונת 2000-01 ששיחק כחלוץ שני. בראיון של 10 דק' בתקשורת הוא אמר יותר מאשר אמר ראול במשך כל הקריירה. תמיד היה נראה שחסר לו בורג אבל בעצם ככה הם הגאונים. מדרידיסטה אמיתי בכל רמ"ח איבריו "אני מאחל לברצלונה להפסיד גם במשחק אימון". הוא עוד ישוב.. מה נגיד, גראנדה גוטי. gracias! לסיום: הקליפ שהכנתי על גוטי שמסכם את הקריירה שלו במדי ריאל מדריד - צפייה מהנה
דור, אני מאוד מצטער על כמה שהשקעת בהודעה שלך, אבל בינתיים לפי מה שאני רואה, גוטי לא פרש ולא בטיח. הכל היה סתם עוד המצאה של האס, שלפני כמה חודשים פרסם שמועה שלפיה גוטי יחבור לראול בשלאקה, וכרגע שניהם לא שם. לא מצאתי אפילו מילה על זה בשום אתר אחר שחיפשתי חוץ מהאס, שעכשיו הכתבה הזו היא כבר לא בדף הראשי. אמנם זה נכון שווסטהאם דחתה אותו וכרגע אין לו קבוצה, אבל הוא עדיין שחקן חופשי ועד שיגידו אחרת, גוטי עדיין שחקן פעיל. אני אשמח אם תמצאו מקור אמין אחר לשמועה הזו חוץ מהאס.
מקפיץ את הדיון ממעמקי הפורום: http://estaticos02.marca.com/imagenes/2015/09/05/futbol/equipos/espanyol/1441463459_extras_noticia_foton_7_1.Xxx ראול טאמודו הודיע על פרישה מכדורגל. החלוץ הספרדי בן ה-37 שמזוהה בעיקר עם אספניול שם שיחק במשך 13 עונות ושימש כקפטן, תולה את הנעליים בגיל 37. טאמודו, ששיחק גם באלאבס, ליידה, ריאל סוסיאדד, ראיו וייקאנו(התחנה האחרונה שלו בספרד), פאצ'וקה(מקסיקו) וסאבדל מליגת המשנה, הודיע על כך דרך הרשתות החברתיות. טאמודו זכה עם אספניול פעמיים בגביע המלך, בעונת 1999/00 ו-2005/06 ואף הגיע איתה לגמר גביע אופ"א ב-2007 כאשר אספניול נכנעה לסביליה רק בפנדלים. החלוץ החל את דרכו בקבוצת המשנה של אספניול. אחרי שנתיים עם מעט דקות משחק בליגה הבכירה הוא הושאל לאלבס וחזר לשורות אספניול בעונת 1999/00, בה זכה בגביע המלך הראשון שלו עם הקבוצה כשהוא כובש בגמר נגד אתלטיקו. טאמודו כבש גם בגמר הגביע השני שלו, ב-2006 נגד סראגוסה, ואפילו בישל. ברמה האישית העונה הטובה ביותר שלו הייתה עונת 2003/04 אז כבש לא פחות מ-19 שערי ליגה. במחזור האחרון של עונת 2006/07 טאמודו רשם ציון דרך ענק, שבוע אחרי הצמד המטורף בדרבי נגד ברצלונה שהשפיע רבות על סיום הליגה הספרדית, כאשר כבש שער נגד לה-קורוניה והפך לכובש המצטיין בתולדות אספניול! בשנתיים האחרונות שלו בקבוצה מיעט לשחק וב-2011 החליט לעבור לריאל סוסיאדד אצלה כבש 7 שערים ב-31 משחקים. גם מהליגה הספרדית נפרד בטעם טוב עם 10 כיבושים במדי ראיו וייקאנו בעונת 2011-12. אח"כ ניסה את מזלו במקסיקו וסיים את הקריירה במדי סאבדל אצלה שיחק שנתיים בליגת המשנה. טאמודו רשם 13 הופעות במדי נבחרת ספרד בשורותיה כבש 5 שערים. במדי אספניול: 140 שערים ב-389 משחקים. בסה"כ יש לו 146 שערי ליגה בספרד, רחוק ממש מעט מהטופ 20. "תמיד חשבתי שהרגע בו אודיע על פרישתי מהמשחק יהיה קשה, ועכשיו כשאני כבר נחשב לכדורגלן עבר - אני יודע עד כמה, אבל זה גם מיוחד. הגיע הזמן להתפנות לדברים אחרים ואני לא יכול להתלונן. נהנתי מכל רגע בקריירה, אהבתי ספורט, אהבתי כדורגל, זה היה הכוח והדלק שלי", אמר השחקן. החלוץ אמר כי לאחר סגירת המעגל כשחקן הוא רוצה להודות לכל המאמנים שליוו אותו בקריירה ועזרו לו להתפתח כשחקן וכאדם, הוא אומר שהם עשו עבודה יוצאת דופן. "אני מודה גם לכל אחד ואחד מאלה שחלקתי איתם את חדר ההלבשה, חוויתי איתם רגעים יחודיים בלתי-נשכחים ובלעדיהם לא הייתי מגיע להצלחות". כמובן שיש לו גם פינה חמה בלב לאוהדים - "תודה לכל האוהדים שלי שתמכו בי והיו נחמדים אליי בכל דקה ודקה, בזמנים הטובים וגם הרעים. כמובן שאני מודה בעיקר לאוהדי אספניול שעד היום לא שוכחים אותי, תודה רבה-רבה". החלוץ הזכיר גם את אחיו פאקו שתמיד תמך בו ואת ההורים שהקריבו הרבה כדי שיוכל להגשים את החלום שלו. טאמודו סימן מטרות חדשות - "אני רוצה ליהנות בזמן איכות עם הבן שלי וללכת שבוע אחר שבוע לקורנייה אל-פארט כדי ליהנות מאספניול הפעם בתור האוהד מס' 1 אחרי שנתתי הכל על כר הדשא במשך שנים רבות". שחקן גדול שתמיד חיבבתי, ולא רק בגלל השם, ואיך אפשר לשכוח את הצמד האלוהי שלו בקאמפ-נואו בסיום העונה הדרמטי ביותר בתולדות הליגה? תודה על הכל סניור ראול!
כבש בדאבל פיגרס בליגה ברציפות בין עונות 99/00 ועד 07/08 כולל. נתון שמצביע על יציבות שלו ואמינות בתור סקורר.
"ועכשיו אספניול משווה ל2-2..." הייתי בטוח שפרש לפני כמה שנים, חלוץ ליגה נהדר ואחד מהפנים של הליגה הספרדית בעשור הקודם.
http://imagenes.renr.es/resources/Xxx/5/8/1374053670085.Xxx בדיוק היום לפני 20 שנה: חואן קרלוס ואלרון ערך את הופעת הבכורה שלו במדי לאס-פלמאס. כן-כן, ה-21 בספטמבר 1995 הוא לא עוד תאריך בהיסטוריה שלה או בקריירה הארוכה והמוצלחת של ואלרון. הקשר, היום בן ה-40, השחקן הוותיק ביותר בליגה הספרדית הבכירה, פתח בהרכב במשחק הגומלין נגד מנסחרו הקטנה, במגרש סנטה-קרוס, עם קיבולת של 5000 מקומות בלבד. לאס-פלמאס הגיעה עם יתרון 2:1 מהמשחק הראשון ואחרי תיקו בגומלין העפילה לשלב הבא. בסיבוב הבא נגד הקבוצה גאנס הוא גם כבש את שער הבכורה שלו. מאז ואלרון תפס מקום קבוע בהרכב ורשם 27 הופעות ליגה במדי הקבוצה מהליגה השלישית - סגונדה B. ואלרון שיחק בקבוצה הראשונה במשך שנתיים, אחר-כך הצטרף למאיורקה ואף היה שותף לירידת הליגה של אתלטיקו מדריד. כן, רבים טועים וחושבים שואלרון זכה עם דפורטיבו לה-קורוניה באליפות ההיסטורית בשנת 2000 - וזו טעות. הוא הצטרף שנה אחת לאחר-מכן. ואלרון שיחק 13 שנים בדפורטיבו לה-קורוניה והפך לשחקן הכי מזוהה עימה. הוא זכה איתה בגביע המלך ב-2001/2 כשדפור מנצחת את ריאל מדריד בברנבאו, ובעוד שני תארי סופר-קופה(2000 ו-2002). דפור של ימים אלה קיבלה את הכינוי 'סופר-דפור' כשהייתה חברה קבועה בצמרת והצליחה אפילו בליגת האלופות. ב-2003/4 דפור רשמה את הרמונטדה המדהימה נגד מילאן כמחקה הפסד 4:1 בסאן-סירו עם 4:0 מטורף לחלוטין בגומלין בריאזור כשואלרון כובש את השער השני. ואלרון שהיה חלק גם מנבחרת ספרד ושיחק עמה ביורו 2000 ו-2004 וגם במונדיאל 2002, חזר לקבוצה בה גדל בשנת 2013. בקיץ הוא סגר מעגל כשהיה שותף לעלייתה חזרה לליגה הבכירה לראשונה מאז 2001/2. הקהל עדיין מחכה להופעת הבכורה של ואלרון העונה בליגה. הוא עדיין לא שיחק דקה... - וידאו מימיו הגדולים של ואלרון - לחצו כאן
אחד מכוכבי ריאל מדריד בשנות השישים הקשר איגנסיו סוקו נפטר היום בגיל 76. שיחק בקבוצה בין 1962 ל - 1974 וזכה ב - 7 אליפויות ושני גביעים וגם בגביע אלופות בעונת 1965/66. עם נבחרת ספרד זכה ביורו 64 וגם שיחק במונדיאל 66. בשנים האחרונות עמד בראש אירגון של ותיקי ריאל מדריד
