היה משחק טוב, אני לא נהנה מכדורגל נשים בד"כ אבל במקרה הזה שתי הנבחרות יצאו עם כמה הברקות ואני מאמין שמרבית חובבי הכדורגל שהיו רואים אותו היו נהנים. הופעה מצוינת של שוערת ארה"ב, שנתנה הצלה אפילו יותר גדולה מהנ"ל בשלב מוקדם יותר. למזלן של הצפון אמריקאיות, השופטת (אהבתי את סגנון השיפוט, נתנה למשחק לזרום) פיספסה שני פנדלים במצבים נייחים לטובת יפן, אחד בכל מחצית.
בתור חובב כדורגל נשים שפיספס את כל הטורניר הנוכחי עקב טיול בחו"ל אני יכול להגיד שאני מצטער שפיספסתי אותו. אבל עם כל הכבוד לארצות הברית שלקחה פה את הזהב אולימיפאדה זה עדיין לא מונדיאל וזו נקמה, אבל קטנה, לפחות לדעתי. היפניות עדיין אלופות העולם בצדק. הפתיעה אותי שקנדה הגיעה לחצי הגמר וזכתה בארד, לא ראינו אותן מפציצות במונדיאל. נחכה ליורו בשנה הבאה, למרות ששם גם יפן וגם ארה"ב לא ישתתפו.
יחי ההבדל הקטן. אצל הנשים הכדורסל בארה"ב תמיד היה טוב, אצל הגברים הספורט מתקשה להתרומם. אני מבין היטב שהגברים האמריקאיים מתעניינים בעיקר בפוטבול, כדורסל ובייסבול, אבל הייתי מצפה שהכדורגל גם יתפוס קצת יותר אצל הגברים.
הקבלת פנים שספ בלאטר קיבל אתמול במשחק הגמר בסיום. 3:10. בזמן הצגת המדליות, שריקות בוז מחרישות אוזניים מהקהל.
כדורגל נשים הוא ענף פחות פופולארי בעולם, לכן לנבחרת עם משאבים כמו ארה"ב יותר קל להצליח בו מאשר בענף הגברים, שם יש יותר מדינות להתחרות איתן. למרות שגם שם היא מצליחה באופן יחסי גם אם היא לא אחת מהטובות ביותר. לגבי התפלגות העניין בארה"ב בענף הכדורגל בין ההבדלים המגדריים, ה-MLS מול "הליגת נשים" יכול להראות לך שאולי היום זה כבר לא כמו שאתה עדיין חושב שזה.
