אנדרסון הוא שחקן שמאוד קל לחבב. זה פשוט הופך להיות יותר ויותר קשה. הוא השחקן מספר אחד בסגל שאני כל כך מקווה שיהפוך לתותח כי אני מאוד רוצה לרצות לאהוב אותו ולא לרדת עליו (מס' שתיים ברשימה הוא ג'וני אוואנס). יש לו שיר טוב, בייבי פייס, הוא ברזילאי, חיכן, אגרסיבי, והוא רוקד and shit. יש הרבה מה לאהוב. בשונה ממקרים כמו ברבאטוב, אלן סמית' או רוי קארול, שחקנים ששנאתי מהרגע הראשון עד הרגע האחרון וידעתי שאין שום אור בקצה המנהרה כי הם אף פעם לא יהפכו לשחקני הרכב טובים מסיבות כאלו ואחרות (חוסר כישרון, חוסר התאמה לסגנון, וואטאבר), אנדרסון בקלות יכול להפוך לשחקן מצויין עבור הקבוצה. הבעיה שלו היא עצלנות (זה מצחיק לצחוק על כמה הוא שמן אבל זה פשוט מביך ובלתי נלסח עבור ספורטאי. הוא מוחלף בדקה ה65 ב75% מהמשחקים שלו כי נגמר לו האוויר), עקביות וחוסר מזל. כל שנה זה נדמה שהוא נותן רצף של 3-4 משחקים טובים, ואז נפצע ל3 חודשים, מעלה ציפיות לקראת השנה הבאה וחזור על אותו המתכון בשנה לאחר מכן. הקטע הוא שאני לא חושב שאנחנו צריכים לחכות לו. לא צריך למכור אותו, אלא פשוט לקנות מישהו כמו סניידר. שחקן מרכזי בקישור שיהפוך לעוגן, יפחית את התלות באנדרסון ויאפשר לו לטפל בבעיות שלו בלי שכל מרכז הקישור יהיה תלוי בכשירות שלו. כאן הטעות של פרגי - אנחנו סומכים יותר מדי על אנדרסון שיהפוך לעוגן בלי שום גיבוי.
לפני אנדרסון יש את קאריק, קלברלי, סקולס וגיגס. אנדרסון לא אחרון ברשימה רק כי לחברו הסקוטי, פלצ'ר, יש מחלה נדירה במעיים. אנחנו מנצ'סטר יונייטד ולא נחכה לשחקן שנים כדי שיהיה קצת יעיל.
את היכולות שיש לאנדרסון אין לאף קשר אחר בסגל של הקבוצה וזו עובדה. => אין גיבוי. וזו בדיוק הנקודה. אי אפשר לחכות לאף שחקן 4 שנים. לכן היה צריך להרכש קשר הקיץ בלי קשר למה פרגי חושב עליו. ומה קלברלי עכשיו? אני אוהב אותו אבל הוא פתח בשני וחצי משחקי ליגה בקריירה ובילה את רוב הזמן אשתקד בחדר הטיפולים. הוא לא פחות סימן שאלה מאף קשר אחר בשלב הזה.
על הנייר אנדרסון באמת קשר מגוון עם פוטנציאל עצום, הוא הגיע עלינו כאחד כזה בכל אופן. בפועל, להוציא העונה הראשונה הוא תמיד נראה חסר ביטחון, אין לו סיומת בשיט (מזכיר את אלכסנדר חלב בארסנל), הוא מסתבך עם הכדור ברגליים, נוטה להיפצע ולא בדיוק שומר על הגזרה. לדעתי אין שום סיכוי שהוא ישאר ביונייטד עם היכולת הזו בעונה הבאה אלא אם כן הוא יעבור שינוי קיצוני.
קשה מאוד לצבור ביטחון כשיש לך תחרות כזאת על מקום בהרכב. אני חושב שהוא הגיע בתור שחקן צעיר עם המון פוטנציאל והוא פשוט מפספס את עצמו רק בשביל שלכם תהיה עוד אופצייה שונה ומגוונת בסגל הרחב. קשה לי להאשים אותו שהוא נשאר מיוזמתו כי בכל זאת מדובר במנצ'סטר יונייטד אבל אני חושב שהשחקן הזה יכל להיות גדול הרבה יותר אם היה משחק בקבוצה שנשענת על היכולות שלו וגם נותנת לו חופש לשחק בהתקפה קרוב לרחבת היריב.
קלברלי, פלטשר וקאריק לא הולכים לשום מקום. מצד שני, גיגס וסקולס משחקים על האדים האחרונים. העונה הזאת היא (ככל הנראה) ההזדמנות האחרונה של אנדרסון. בלי קשר לכמה תארים נפסיד או נזכה עד אז, שינויים גדולים מגיעים לקישור שלנו בכל מקרה תוך שנתיים מקסימום. בין 2-3 שחקנים יעזבו את הסגל בוודאות די מוחלטת כך שמישהו יצטרך להחליף אותם. (אם כי בהתבסס על מדיניות הרכש של פרגי, המחליפים של סקולס וגיגס יהיו בנזמה וניימאר)
חילופי הדורות עליה אתה מדבר קורה בהדרגה כל כמה חודשים לאט ובטוח. יש עדיין לא מעט מה לחזק, נכון ופרגסון יודע בדיוק איפה. חבל שכבר הקיץ לא הגיע קשר הגנתי ועוד שחקן הגנה, יכלו להתחיל להשתלב בהדרגה כבר בקבוצה. במקום זאת הכל כנראה הולך לקרות בקיץ הבא. רכש די מאסיבי, פנים חדשות לקבוצה.
האמת? אני לא בטוח שפרגי יודע איפה. אם הוא היה יודע איפה, הקישור שלנו לא היה מתבזה באופן קבוע בשלוש השנים האחרונות. אני עדיין לא מבין איך הגענו לגמר האלופות עם גיגס ופארק כקשרי אמצע. בכל אופן... משחק מחפיר. אני שמח שלא הפסדנו נקודות מול ליברפול הנוכחית כי הם קבוצת תחתית, מרכז טבלה במקרה הטוב (ואיכשהוא גם הקישור הבינוני שלהם עשה לנו בית ספר) אבל נראינו מזעזע גם מול 10 שחקנים. נמאס לי לראות את גיגס פותח באמצע (בכנות, לא זוכר משחק טוב שלו בהרכב כבר המון זמן. ריך להיות סופר סאב ולא יותר) ונמאס לי לראות את סקולס מושיע אותנו כל שבוע. אני מעדיף להכשל עם קלברלי ואנדרסון. לעזלזל, לא קונים קשר כי יש לנו את שניהם, ואיכשהוא הם לא מקבלים הזדמנויות להוכיח מה הם שווים במשחקים כאלו. ועוד דבר, RVP לבד בחוד לא עובד. לא מול גאלא, לא מול ליברפול ובספק שגם מול וויגאן. מאוד מקווה שכשרוני יחזור נתחיל לשחק בצורה יותר ישירה. אה, ואני רוצה לראות את קאגאווה באגף או באמצע לצד קשר אחורי. אני לא מאוהב בתפקיד החופשי שלו, הוא לא מהווה איום על השער ויש לנו יותר מדי קשרים במשחקים כמו היום. בקיצור, ניצחון זה ניצחון. כל הקבוצה טעונת שיפור.
אנדרסון חזר פחות טוב אחרי כל הפציעות. קלברלי לא הראה שום דבר מיוחד עד כה. בינתיים שחקן פרווה. הגנתית והתקפית. אותי מדאיג נאני. צריך לסגור איתו עניין לכאן ולכאן. לא נראה שהוא מתאמץ יתר על המידה עבור הקבוצה. מסריח את הדשא יותר מדי זמן.
קגאווה הראה שהוא יודע לאיים על השער. אני רק חושב שאין מספיק מאחוריו מספיק איכות כדי לשחרר אותו למען זה. הוא די תקוע שם באמצע, לא תמיד יש מספיק הצטרפות. הוא שחקן קבוצתי מאד. הוא ניזון מהקבוצה והקבוצה צריכה לעשות אותו הדבר ממנו, אבל הדברים לא זורמים מספיק. ולא בגלו.
לדעתי קגאווה משחק כאילו הוא לא רוצה לעשות טעויות, ולא כאילו הוא רוצה ליצור דברים. זה מפתיע אותי כי חשבתי שהוא יהיה ההחתמה של הקיץ. אבל, יש לו עוד זמן להוכיח אותי צודק בהמשך העונה.
מעולם לא הייתי גאה יותר בקהל החוץ המדהים שלנו, מצד אחד נתנו באצילות כבוד ענקי לקורבנות הילסבורו וריגשו אותי מאוד אבל לא שכחו גם להזכיר לסקאוזרס: Where's your famous Munich song? אפילו היום הסקאוזרס עשו את האווירונים שלהם, אין מילים. אני הייתי מוסיף גם Murderers וחשוב להזכיר שזה לגיטימי ושאי אפשר אפילו להתחיל להשוות chant כזה לאלו המחליאים על אסון מינכן או המחליאים לא פחות על אסון הילסבורו. אמנם לא כדאי וטוב שלא התחילו עם זה ביום שכזה אבל כל העולם ראה בשידור חי מה קרה בהייזל, מותר לציין עובדה. הגעתי למסקנה שהגרוש ללירה שהיה חסר לנו בעונה שעברה היה בגלל שלא נסעתי לעיר הקודש, החורף אני חייב ללכת לפחות לארבעה משחקים ויהיה בסדר, ניקח בצורה מכוערת אבל ניקח. פאקינג ניצחון באנפילד(ואף פעם אין קשר בין משחק שם לבין איכות/חוסר האיכות של הקבוצה של ליברפול) דווקא כשלא מגיע לנו אחרי כל כך הרבה פעמים שנשדדנו שם, priceless!
ריבים קטנונים, לא חסר גועל בשני המחנות. תגובה ארוכה אחרי המשחק אני אכתוב מחר, אחרי שיגדשו את הנושא של האדום והפנדל מכל הכיוונים.
