אולי ה-דוגמא להשפעה של פסיכולוגיה על המשחק היא אותה שיחה מפורסמת של רפא במחצית באיסטנבול. לפי כל הדיווחים זאת הייתה שיחה שמשנה מומנטום, והשחקנים באמת יצאו מחדר ההלבשה כמו מלוע של תותח. אולי אוהדי ליברפול יוכלו לשפוך קצת יותר אור על התוכן או להוסיף משהו כי הם בטח יודעים טוב יותר ממני.
יש הרבה "מיתוסים" בכל הנוגע למחצית באיסטנבול, אני לא חושב שהיה שם משהו יוצא מן הכלל מבחינת התוכן, נאמרו הדברים הרגילים שאומרים במצבים כאלה (נו, אתם יודעים, כשנמצאים בפיגור 3:0 בגמר ליגת האלופות) ולא איזה נאום חוצב להבות. באיזו תוכנית דוקומנטרית ערכו ראיון עם ולדימיר שמיצר וזה מה שהיה לו לספר על זה: עכשיו קראתי גם שבקרואטיה הזמינו את בישקאן לאיזה ראיון בתוכנית ספורט ושאלו אותו מה היה בחדר ההלבשה באיסטנבול. הוא אמר שרפא היה בעיקר מבולבל (הקטע עם ה-12 שחקנים), אלכס מילר שהיה מאמן בקבוצה הבוגרת עודד את השחקנים לנסות להבקיע שער אחד בשביל הקהל שהגיע ושילם הרבה כסף, ואח"כ מה שיהיה יהיה.. בחלק מהאתרים מייחסים לו מילים יותר הירואיות, אבל כנראה שהעדות הכי אמינה שיש לנו תישאר לעד - http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx
לא כל דבר בכדורגל ניתן להסבר הגיוני וזה היופי של המשחק. היה שם שינוי מומנטום קיצוני ובעיקר איבוד עשתונות של מילאן במשך 20 דקות. פשוט בלק אאוט מוחלט. אני לא נוטה לחשוב שהשיוויון קרה בגלל איזה שהם דברים מיוחדים שבניטס עשה במחצית. וכמה נאומי ציונות במחצית לא הסתיימו בתוצאה הרצויה אחר כך? אני מניח שרוב המאמנים היו מעודדים את שחקניהם אחרי מחצית ראשונה שכזו. ברמה הטקטית אין ספק שבניטס עשה התאמות, אבל קרו כאן דברים שמעבר. כזכור המשחק כולו בכלל היה תלוי במילאן שאחרי השיוויון התעוררה וחזרה לשלוט.
