1. אם יש שחקן אחד על המגרש שהרגיע לו מרפק אמיתי לפנים זה קאבאיי. איזה יצור מעצבן. 2. מי שחושב שהליטוף ש RVP נתן לו (אם סוארז לובש את הפסים של ניוקאסל ובלם רנדומלי של סוונסי נמצא במקום ואן פרסי כל העולם היה רודף את האורוגואיי על כמה שהוא צוללן מגעיל ושחקן רך) באמת מצדיק עבירה, שלא לדבר על כרטיס אדום, אתם צריכים להחליף ענף. 3. כיף לראות שחקן בקבוצה שלנו שלוקח דברים ללב, לא מתבייש stand out לשחקנים יריבים ומשחק עם להט ו in your face. אני מתגעגע לימים שרוני היה כזה.
אני טוען כבר הרבה זמן שאומנם הצלחנו לרסן את רוני ולמנוע ממנו את הכרטיסים הרבים שהיה מקבל פעם (כולל אדומים כמובן), אבל איבדנו משהו בדרך. רוני פעם שיחק עם הרבה יותר תשוקה, הרבה יותר מוטיבציה ולדעתי גם הרבה יותר יצרתיות. גם אני מתגעגע לרוני הישן (גם אם זה אומר הרחקה מידי פעם בגלל אותה תשוקה).
לא יודע עד כמה זה וודאי ועד כמה פרגסון באמת מנסה "לרסן" שחקנים שיש לו. לדעתי הוא מבין מאוד את המשחק ותמיד מחפש להדליק את הניצוץ החייתי אצל השחקנים. קנטונה או פרדיננד למשל ועוד רבים אחרים הם מאוד אמוציונלים ונשארו לרוב כאלו לאורך מרבית הקריירה וטוב שכך. אולי משהו אחר עבר על רוני, התבגר והפך להיות למה שהוא היום.
דווקא מאוד אהבתי את הגישה של רוני במשחק וחוץ מזה אל תשכחו שבעונה שעברה הוא נתן עונת שיא, שזה דווקא סימן לא טוב לקבוצה. כשהוא דומיננטי מדי הקבוצה נשארת ללא תארים, לא בגלל רוני כמובן, אלא בגלל הסובבים אותו.
הכדורגל של רוני השתנה עם השנים. פחות פיסי, פחות פריצות, ויותר דרך הראש, עם מסירות, עם ראיית משחק. אני לא חושב שיש מישהו שלא היה רוצה לראות יותר מרוני הנפיץ, מרוני שלוקח כדור ומתחיל לדהור, אבל הוא כנראה לא יחזור ובסך הכל אני חושב שהחבילה שקיבלנו עכשיו, הגם שאינה מושלמת, עדיפה מהקודמת. אני ממש לא חושב שהעונה הקודמת של רוני היתה עונת שיא. במספרים, כן, מבחינת השערים. אבל גם הוא הודה שהכדורגל שהוא הציג בשנה הזו לא היה הטוב בקריירה שלו.
שםמשתמש, לבקשתך אני מפרט לגבי סקולס. מצד אחד, זה אכן מקרה יותר מורכב, היות שלהבדיל ממקרה פאברגאס, סקולס: - זכה בהרבה יותר תארים (אם לא מחשיבים את תארי הנבחרת שבהם פאברגאס זכה כשחקן משני). - שחקן חזק יותר מנטלית שמופיע למשחקים גדולים. - פשוט שחקן יותר טוב מססק, גם ברמה המקצועית. - אכן שיחק בנבחרת שפחות מתאימה לתכונותיו המקצועיות, בתרבות כדורגל שפחות מעריכה שחקנים מסוגו (זה לא מקרי שסקולס יותר מוערך מחוץ לאנגליה מאשר במדינה שלו). מצד שני, מעבר לענין המקצועי (שבו לדעתי יש לאינייסטה יתרון בגלל הדריבל הנדיר שלו), בשורה התחתונה, אינייסטה זכה בהרבה יותר תארים חשובים. האם במידה וסקולס היה ספרדי הוא זוכה ביותר? אולי, אבל במקרים הללו לא שואלים "מה היה אם" אלא שופטים על פי מה שקרה בפועל. אני אתך לך דוגמה מהצד השני שתמחיש את הנקודה: יש כמעט קונצנזוס (מלבד אוהדי ליברפול ושונאי יונייטד מושבעים) שפרגוסון הוא המנג'ר הבריטי הגדול אי פעם, בעיקר בגלל מספר התארים. האם ייתכן שבמידה ופייזלי היה מאמן את ליברפול גם לאורך כל שנות ה 80 ותחילת ה90, היו לו, לא פחות תארים? ייתכן מאד, רק שזה לא קרה בפועל. האם ייתכן שבמידה ובריאן קלאף היה מאמן מועדון גדול יותר מנוטינגהאם היו לו הרבה יותר תארים וגם הוא היה נכנס לדיון? ייתכן מאד. אבל גם זה לא קרה. משחקי "מה היה יכול לקרות" הם נפלאים לדיונים תיאורטיים בפורומים, בסופו של דבר שופטים את את מה שקרה ולא את מה שיכל לקרות. ואני מזכיר שנכון לאחרי מונדיאל 2006 ספרד לא נחשבה לנבחרת שונה מאנגליה בדרג או ברמת הלוזריות. מעבר לכישרון, איינייסטה (וצ'אבי) הצליחו לשנות את הDNA הספרדי, דבר שסקולס וכל השחקנים האנגלים הגדולים לפניו נכשלו בו (גם אם לא רק באשמתם). ולכן, שיסתכלו על העידן הנוכחי בכדורגל העולמי עוד 30 שנה מהיום יזכרו אותו קודם כל כעידן של ספרד וברצלונה, של מסי, צ'אבי ואינייסטה (ובמקרה של יונייטד, יזכרו את פרגוסון הרבה לפני כל שחקן).
קודם כל, אני לא מתווכח על כך שאינייסטה יזכר בתור גדול יותר, זה ברור. סקולס הוא בכלל אנדרייטד בקהל הרחב (לא רק באנגליה, אני בטוח. למרות שאני כן שם לב שבספרד ספציפית הוא זוכה ליותר הערכה), ואינייסטה היה שם במקום הנכון כדי לכבוש בגמר המונדיאל את השער ששם אותו לעד בספרי ההיסטוריה של הרגעים הגדולים של המונדיאלים. סקולס לעומת זאת לא הצליח יחסית בנבחרת, הצליח רק ביונייטד, לא הצליח ברמה בינלאומית וכולי. זה הכל נכון וזה ברור. מה שכן, על פי אותו היגיון, אינייסטה גדול יותר גם ממסי, ויש לו יותר תארים. למעשה, הרגע הגדול ביותר של אינייסטה היה באותו מונדיאל בו מסי נכשל טוטאלית ואפילו לא הצליח לכבוש. הנקודות הן בין היתר אלה: האם שחקן אמור להישפט מקצועית על פי איך שהוא נזכר? האם אינייסטה גדול מסקולס בגלל שהוא יזכר בתור גדול יותר? האם שחקן גדול יותר מאחר בגלל תארים? אולי. הרי כמו שאמרת יפה, פרגוסון נחשב לגדול ביותר לפחות בבריטניה הרבה בגלל התארים (אבל לא רק. הוא אולי לא איזה גאון טקטי, אבל בפועל הוא לקח מועדון שהיה במצב קשה והפך אותו לאימפריה עולמית ששולטת בליגה קשה כבר 20 שנה למעט הבלחות של אוליגרך או איל נפט מאבו דאבי). אבל אני מדבר כאן מקצועית נטו, ברמת הדיון. אני לא מתווכח מי נחשב גדול יותר. אני לאו דווקא חושב שסקולס שחקן גדול מאינייסטה בכל מקרה. רק ציינתי שתארים זה לא חזות הכל, ושאם כבר, אז יש לסקולס נסיבות מקלות. אני חושב שסקולס שחקן שמקצועית תרם לא מעט למשחק. זה שחקן שגם בגיל 38 יש לו יכולות עילאיות (מאחל לכל שחקן שישחק בגיל הזה להראות ככה), שעשה דברים מסויימים ושיחק בצורה מסויימת גם כמה שנים לפני שחקנים כמו צ'אבי ופירלו, שחקן שחלק מהקשרים הכי גדולים של העשורים האחרונים חושבים ואמרו שהוא הטוב בדורו (מה זה "דור" כשמדובר בשחקני כדורגל, אינני יודע, זה לא באמת מוגדר היסטורית). שחקן שיש לו הכל או כמעט הכל. אני חושב שהוא השפיע מקצועית על תפקיד עושה המשחק בעולם. קשה לי לספק לזה תימוכין, אבל אני חושב שיש בזה משהו.
ראשית, לך זה ברור, אבל שרשמתי את זה בתרד' השני קבילתי בתגובה סמיילי צוחק וחסר נימוק, כאילו כתבתי שויקו חדד גדול מפרגוסון. כלומר, יש אנשים שזה לא ברור להם. שנית, אם תכתוב לי שבמידה וסקולס היה ספרדי והיית שם אותו (בשיאו) במקום צ'אבי או אינייסטה בברצלונה וספרד, הן היו מגיעות לאותם הישגים וכתוצאה מכך סקולס היה נזכר כגדול יותר היסטורית, אני לא אוכל לסתור את זה: גם כי זה לא מופרך וגם כי אני באמת לא יודע. אבל כמו שהמחשתי בדוגמה של פרגוסון, אתה יכול לשפוט רק את מה שקרה בפועל. מקרה פאברגאס הוא שונה כי אותו כן שמת בברצלונה וספרד ואתה רואה שהוא הרבה פחות טוב (רק שאז מסבירים את זה בכך "שמבזבזים אותו").
רק בשביל להבהיר אולי בצורה טובה יותר: התכוונתי שהנקודה שלי היא לא מי יזכר בתור גדול יותר, כי זה מבוסס בעיקר על תארים מסויימים ורגעים מסויימים ואין ספק (לי אין לפחות) שאינייסטה עדיף מהבחינה הזאת, ולסקולס תכל'ס אין רגע גדול אחד שמתעלה על כל השאר וייזכר לנצח (והרי מראדונה זכור פחות או יותר בגלל 86', ומה הוא היה בלי 86'? מי יודע, אבל בטח לא מה שהוא עם 86'), אלא האם זה באמת נכון ששחקן גדול יותר משחקן אחר בגלל: א. דעת קהל ב. כמות תארים גדולים. פשוט לקחתי את זה לכיוון אחר. בנוסף, אני חושב שהדיון צריך להיות ברמה מקצועית נטו.
לא בדקתי, אבל כמעט בטוח שלסקולס יש יותר אליפויות מלאיינסטה. לא שתארים קובעים משהו, בטח אם מדברים על שחקן כמו סקולס, אבל זה לא שלסקולס חסר כאלה. מי שבאמת מבין כדורגל (צ'אבי, זידאן, מסי ובערך כל שחקן מהטופ ששיחק מולו) אמר שסקולס הוא משהו מיוחד. סקולס השפיע על המשחק, סקולס היה מודל לחיקוי, סקולס היה משהו שרואים פעם בכמה עשרות שנים. כבר אמרתי את דעתי, שחקנים כמו ססק או איינסטה יהיה לנו בצורה כזאת או אחרת בשנים הקרובות. שחקנים כמו סקולס (וצ'אבי) לא בטוח מתי בפעם הבאה נראה משהו שדומה לזה. הדעה שלי היא סובייקטית כמובן, אבל אני חושב שסקולס או צ'אבי הם נדירים יותר ומיוחדים יותר מאיינסטה וססק למשל ולכן ההערכה שלי למה שהם עושים היא גדולה יותר.
משה, אין לי בעייה עם מה שאתה כותב חוץ מהקטע הזה של הציטוטים על סקולס שאיכשהוא זה תמיד מגיע לשם כל פעם שיש דיון על קשרים מרכזיים. ציטוטים כאלה יש גם על שחקנים אחרים, אתה ואחרים שמציינים את זה כל הזמן חייבים להבין את זה. אותם אנשים הרעיפו שבחים דומים על ג'ררארד ואם עוד לא עשו זאת עד עכשיו אז יעשו זאת גם לגבי אינייסטה ואחרים. סקולס שחקן גדול, בוודאי אחד הגדולים ב20 השנים האחרונות בכלל בעולם ולא רק באנגליה. הוא גם רושם בקריירה שלו גיוון של עמדות, החל מחצי חלוץ לפני שרוני בא לתפוס לו את המשבצת במנצ'סטר יונייטד וגם באנגליה ועד קשר מרכזי מנהל משחק. הוא מוסיף גם צניעות מחוץ למגרש בדרך ההתנהלות שלו בתקשורת ובמו"מ על חוזים מול הקבוצה שלו, אם אפשר לקרוא לזה מו"מ בכלל, ובימים כאלה שהשחקן מספר 1-2 בעולם הוא רונאלדו זה גם כן ראוי לציון. בגיל 35 (?) הוא עדיין שחקן חשוב מאוד במערך של הקבוצה מספר 1-2 באנגליה וגם זה צריך לציין כשרואים מה עובר על כוכבי על כמו לאמפרד וג'ררארד בגילאים מוקדמים עוד יותר. אני לא יודע אם אינייסטה טוב יותר או פחות, זה קצת מעייף אותי לנסות לחשוב על זה, שניהם ענקים.
הציטוטים הם להראות שיתכן שאני לא מבין כשאני טוען ששחקן כמו סקולס (וצ?אבי) הם נדירים, אבל יתכן שגם אלה ששיחקו איתם ומולם (כמו מסי, רונאלדו ואחרים) גם לא מבינים את המשחק? כי גם הם לא רק מציינים שהם איכותים אלא מדברים על הייחוד שלהם (בהשוואה לשחקנים איכותים אחרים).
חייב לדחוק את עצמי לנושא ולהגיב בעניין אינייסטה. נכון שהוא לא שחקן בקליבר של סקולס וצ'אבי ברמת ההשפעה שלהם על קצב ותבנית המשחק, בעיקר כיוון שמדובר כאן בשני שחקנים שכשהם נמצאים במגרש הם מחליטים באיזה קצב הם ו-21 האחרים הולכים לשחק.. אבל, אינייסטה לא דומה לאף שחקן שראיתי אף פעם חוץ מלליאונל מסי (בטח ובטח שלא מזכיר את פברגאס בשום דרך), הוא, וגם מסי לצורך העניין, מרכזים בתוכם את כל התכונות של קיצוני ברמה הגבוהה ביותר ושל פליימייקר ברמה הגבוהה ביותר בו זמנית, כשמסי גם מוסיף לכך תכונות של חלוץ-על. לראייתי, יש היום לא מעט שחקנים שמשחקים בצורה דומה, אם כי לא באותה רמה. דויד סילבה, סאנטי קסורלה, אוזיל, אלה שחקנים שאפשר להשוות לאינייסטה בצורת המשחק שלהם, אם כי הוא פשוט טוב מהם בכדורגל, נקודה.
גם קאגוואה לטעמי נכנס באנלוגיה האינייסטית הזאת. האמת שבתקופה שלו בדורטמונד הוא פשוט היה מזכיר לי אותו המון.
