המחזור העשירי בפרמיירליג-!Boo! Different Shirt

במוקד המחזור העשירי צפוי מפגש נוסף בין פרגוסון וונגר, כאשר הפעם מנצ'סטר יונייטד מארחת את ארסנל באולד טרפורד. מחזור זה, אשתקד, סיפק לנו קלאסיקה בלתי נשכחת - אוהדיה של ארסנל, באופן לא מפתיע, יעדיפו לשכוח אותה - והלונדונים יעשו הכל בכדי להימנע מתוצאה דומה הפעם.

שתי הקבוצות השיגו נצחונות בשבוע שעבר, ובאופן אירוני בשני המקרים משער שהיה אמור להיפסל בגלל נבדל. נקודה הזו אינה הועלתה במטרה לעקוץ בשום צורה את הקבוצות, או לחילופין לא לזקוף לזכותם ניצחון, אלא שהיא מובילה אותי לנקודה הבאה. תאוריות קונספירציה רבות צצות להן בעקבות השיפוט הקלוקל במשחקיה של יונייטד. כמדומני שצריך לעשות סדר בדברים.

כמעט בכל ליגה בעולם הכדורגל, הקבוצות הגדולות יותר נוטות לקבל העדפה משופטים. בין אם אתם אוהבים אותם או לא, מנצ'סטר יונייטד - מבחינה הסטורית ואף גם בימים אלו - הוא אחד המועדונים הגדולים ביותר בעולם.

ייתכן ויונייטד, בהרבה מקרים, יוצאת מורווחת כאדם שזה עתה התבשר כי זכה בסכום נכבד בהגרלת הלוטו, אך עם זאת שריקות רבות גם לא פועלות לזכותה. מעבר לכך, אין להתעלם מהעובדה שכמו יונייטד, גם צ'לסי, סיטי, ארסנל ואפילו ליברפול נוטות לקבל החלטות שערורייתיות במקצת. האם אצל מנצ'סטר יונייטד אלו מתרחשים לעיתים קרובות יותר? יכול להיות. אבל מכאן ועד שלחשד במה שקורה בהתאחדות האנגלית בכל הנוגע לשיפוט ופרגוסון? לעניות דעתי, אין בכך שמץ של אמת.

אני לא שולל את העובדה שפרגוסון, בעל בעמיו במסגרת הפרמייר ליג והכדורגל העולמי, ניחן בתכונות אופי יוצאות מן הכלל, שבחלקן השפעה בלתי מוסברת על ההתאחדות וכל היוצא מכך. אבל כאן, לדאבום של הנמנים בתאוריות הקונספירציה, הסיפור מסתיים.

מאת עדי (golding)

And Now for Something Completely Different-באחד הקטעים הזכורים של הסדרה הגדולה מכולן, איבחן יפה ג'רי סיינפלד את הפתטיות של אוהד הספורט. "השחקנים כל הזמן הולכים ובאים, למעשה אנחנו מעודדים את החולצות...האוהדים יכולים להעריץ שחקן, אבל אם הוא מחליף קבוצה שורקים לו בוז! זה אותו אדם, אבל בחולצה אחרת...". למי שבמקרה לא מכיר:


אוהדי ארסנל מכירים את התיאוריה הזאת מקרוב. בשנים האחרונות, עקב המדיניות החסכנית של ונגר, הם ראו בזה אחר זה שחקנים שעוזבים את הקבוצה, לעיתים ליריבות גדולות, והופכים למושאי שנאה. הקיץ זה כנראה הגיע לשיא עם רובין ואן פרסי. אוהדי ארסנל, שרובם אנשים ביקורתיים שרואים בעין מפוכחת את המציאות, היו מוכנים לסלוח להולנדי על כך שביקש לעזוב, על כך שהחליט שהאין-שאיפות של הקבוצה לא מתאימות לו ושהוא רוצה לשחק בקבוצה שמתמודדת על תארים, ולא על התואר הפיקטיבי של ונגר, המקום הרביעי. הכל התקבל בהבנה, חוץ מהיעד אליו בחר ואן פרסי לעבור. הבחירה שמנצ'סטר יונייטד הציבה אותו ברשימה אחת עם אשלי קול בעיני אוהדי הגאנרס. מחרתיים הוא פוגש לראשונה את האקסית, אמנם זה קורה באולד טראפורד מה שמפחית את אפקט השנאה, אבל גם אוהדי החוץ של ארסנל ישרקו לו בוז וסביר להניח שישמעו אותם על רקע הקהל הביתי המנומנם לעיתים. האיש שהיה אלילם עד לפני שלושה חודשים, שכבש מעל 30 שערים בעונה שעברה עבור ארסנל, הוא כעת פרסונה נון-גראטה במועדון, למרות שמבחינתו, הוא בסך הכל החליף חולצה.

המחזור הקרוב יספק לנו כמה קרבות נוספים, פחות מעניינים אך בכל זאת מסקרנים. סוואנזי תצא מעודדת מהיכולת שהפגינה בשבוע הקודם אצל מנצ'סטר סיטי, ותרצה לנצל את המומנטום הרע אליו נכנסה צ'לסי כאשר היא מארחת את הכחולים ממערב לונדון. פולהאם של מרטין יול, שפתחה בצורה טובה למדי את העונה, תארח את אחת הקבוצות המסקרנות בליגה בדמות אברטון. וביום ראשון צפוי לנו קרב בין שתי קבוצות שמאוכזבות מפתיחת העונה שלהן; ליברפול תארח את ניוקאסל. נועלת הטבלה, קיו.פי.אר, תרצה להשיג ניצחון חשוב וגורלי נגד רדינג שמוצאת את עצמה רק שני מקומות מעל ההופס, בקרב בין שתי הקבוצות היחידות שעד כה לא ניצחו אף משחק.

יום שבת
מנצ'סטר יונייטד - ארסנל, אולד טרפורד, 14:45
פולהאם - אברטון, קרייבן קוטאג', 17:00
נוריץ' - סטוק, קרוו רוד, 17:00
סנדרלנד - אסטון וילה, סטדיום אוף לייט, 17:00
סוונזי - צ'לסי, ליברטי סטדיום, 17:00
טוטנהאם - וויגאן, ווייט הארט ליין, 17:00
ווסט האם - מנצ'סטר סיטי, אפטן פארק, 19:30

יום ראשון
קיו.פי.אר - רדינג, לופטוס רוד, 15:30
ליברפול - ניוקאסל, אנפילד, 18:00

 

בניוקאסל מנסים אסטרטגיה חדשה להתמודדות עם סוארז:

Steven Taylor (NUFC defender) on accusations Luis is a diver "People try to target Suarez because of how good he is. He's a brilliant player. He just gets the ball and it's attack, attack, attack."

Alan Pardew on Luis Suarez "He is an outstanding talent. You could do a highlights show for him after every game."

 

סתם הרגשה, שנראה תוצאה לא כל כך רחוקה מעונה שעברה... לא יודע, הרגשה.

 

היה לי את הכבוד והעונג להיות במשחק הזה, אבל כשמסתכלים בדיעבד על העונה שעברה ניתן לומר שהוא עשה לנו נזק מסוים, גרם לנו להאמין שאנחנו הרבה יותר גדולים ממה שהיינו באמת.

 

פעם המשחק יונייטד-ארסנל היה הקלאסיקו האמיתי של הכדורגל האנגלי, אבל איפה הימים האלה.
געגועים לקרבות האמוק של ויירה ורוי קין במנהרה, לגאונות של הנרי ופירס, החוש של וילטורד וליונברג וגם בקהאם, ואן-ניסטלרוי ואחרים כמובן חסרים.
מי זוכר שלפני שלוש-ארבע עונות עוד היה תיקו בין וונגר לפרגוסון במסגרת המשחקים בכל-המסגרות. ארסנל הייתה אימפריה והיום היא רחוקה מכך.

לדעתי ה-8:2 לא גרם לזעזוע עמוק מספיק בארסנל היות והיא הצליחה להתאושש בצורה סבירה ומעלה. עדיין בנו סגל עם בעיות רבות ולא הצליחו לשמור על שחקני המפתח. תוצאה כזו מחר לא תחזור אבל היא פקטור מאוד קטן במשחק אם בכלל, כמעט הכל תלוי ביונייטד.

מקווה בשביל ארסנל שלפחות מחר ואן-פרסי לא יכבוש. מוזמנים לקרוא 'בוואלה-ספורט' על ואן-פרסי והשינוי שעשה ביונייטד. ההשתלבות שלו בקבוצה הייתה פנומנלית והוא הוכיח שהעונה בארסנל לא הייתה מקרית. כל עוד הוא כשיר(גם זה מפתיע בינתיים) הוא שווה גול כמעט בכל משחק והוא מגוון את המשחק של יונייטד ועושה חילופי מקומות עם רוני. אהה, אני מקווה לשיפוט נורמלי אם אפשר. או שזו בקשה מוקדמת סטייל לקוות לראות את ארסנל עולה עם ביצים למשחק מחר.