הנושא בו נעסוק הפעם בפינה הוא אחת התופעות הנפוצות בכדורגל האנגלי (ולא רק): השאלות שחקנים, לא כפתרון בהול לפציעות אלא כצעד מחושב שעושות קבוצות קטנות שמחליטות להתבסס על שחקני הסגל הרחב של הקבוצות הגדולות, ומעדיפות את טובתן הרגעית על פני בנייה לטווח ארוך, שכן אם השחקן המושאל יצליח אצלן, קבוצת האם שלו היא זו שתקצור את הפירות. השאלה מתחדדת עוד יותר כששומעים מפעם לפעם על השאלות לתקופות זמן זעומות של חודש או מספר שבועות. ברור לחלוטין מה האינטרס של הקבוצה הגדולה בשליחת שחקניה להשאלה-לתת לצעירים להתחשל בכדורגל מקצועני, מחוץ ל"בועה" של האקדמיה וליגת המילואים, ולתת להם להתגלח על זקנם של החלשים בזמן שבהרכב משחקים העדן הזארדים והרובין ואן פרסים למיניהם. מה שפחות ברור הוא האינטרס של הקבוצות הקטנות בעניין. נכון, יש להן הזדמנות להשיג שחקנים מוכשרים שלא היו מגיעים לשם אחרת (למשל, טום קלברלי שהיה "צרעת העונה" של ווטפורד כמושאל ב-2009/10), אבל זה לפרק זמן מוגבל וללא תועלת כספית. אין כאן בנייה לעתיד, וזה עוד לפני שהזכרנו את הקושי של האוהדים להזדהות עם שחקן בידיעה שהוא בא לכמה חודשים בלבד. אז לסיכום, השאלות-דרך זולה של קבוצות קטנות לשרוד או סימפטום של מחסור בראייה לטווח ארוך?
אני לא חושב שהשאלה קצרה תורמת לשחקן, אפילו מזיקה ולכן לדעתי גם לא תורמת לקבוצה המשאילה. בקשר לקבוצה הקטנה בצד השואל, הרי שזה הכל עניין של מינון נכון וגם תלוי בשחקן. קלברלי או וולבק לטעמי שדרגו את המועדונים אליהם הושאלו ובמקרים האלה שלושת הצדדים הרוויחו(2 הקבוצות שבעסקה והשחקן). אין אופציה בסקר שאני יכול לבחור. לדעתי השאלות קצרות טובות רק למקרי חירום.
קשה להתייחס לזה כי אנחנו לא כ"כ מכירים את ההתמודדות של המועדונים הקטנים עם קשיי היום יום. לא מדובר בקבוצות הצ'מפיונשיפ המבוססות יחסית, מאחר וגם הן מנצלות את הפלטפורמה של ההשאלות כדי לשלוח שחקנים שונים להשאלות בליגות יותר נמוכות. מה האלטרנטיבה של קבוצות ליג 1 וליג 2 שרוצות "לבנות" לטווח ארוך ולא להשאיל שחקנים מקבוצות בכירות יותר? הרי בסופו של דבר מאגר השחקנים מוגבל, נראה לי שעבורם כדאי להשאיל שחקנים בתקווה שהם יתבררו כלא מספיק טובים לקבוצה הבכירה, ואולי אפשר יהיה להחתים אותם לטווח ארוך. אני משער שגם קבוצות הצ'מפיונשיפ שמשאילות שחקנים בני 17-21 מקבוצות פרמיירליג מקוות לתפוס קצת ריג'קטים מהמועדונים הבכירים. נראה לי שקשה להסתדר בלי פירמידת ההשאלות הזו.
כמו שמלו אמר, זה מורכב נורא ולכן כל דעה שיש לי בעניין מבוססת על השערה אחת גדולה. קבוצות בשלא משחקות בפרמייר ליג או בצ'מפיונשיפ הן קבוצות דלות אמצעים. יש, במקרים נדירים, מועדונים שמצליחים באופן קונסיסטנטי לייצר שחקנים שבשלב כלשהו עוברים לליגות הבכירות יותר. אבל מלבד אלו, הליגה מורכבת מקבוצת שחקנים מקצוענים שרמת הכדורגל שלהם נמוכה ביחס לליגות הבכירות. על כן, מעבר לכך שלפעמים הסגל שלהם קצר להפליא ובמידה ויש פציעות השאלת שחקנים צעירים היא האופציה האידאלית, סיכויים לקבל תקציב גדול יותר תלוי במיקומם בליגה. אין עוררין על כך שיכול להיות והמועדון יקלע למטרה ויביא שחקן - ואפילו שניים - שיכולים להוביל אותם לאליפות ולקפוץ בסולם המדרגות. נכון, פירוש הדבר, סביר להניח, שעונה לאחר מכן הקבוצה תאבד את השחקן המרכזי שלה. לעומת זאת, עליית ליגה פירושה תקציב גדול יותר שמושך שחקנים טובים יותר. לפעמים כשחושבים על תכנית לטווח הארוך, צריך גם לקחת בחשבון שבחלקה ישנן תכניות בודדות שעל פניו נראות ככאלו של טווח קצר בלבד - אך למעשה שההפך הוא נכון. ובר נוסף, ברגע שמגיעים למועדון שחקנים שהתאמנו בקבוצות עם שחקנים טובים ומנוסים יותר (הרי ניסיון ברמות הגבוהות משמעותי יותר), אני משוכנע שיש להם מה ללמד את הסגל על אף ניסיונם הדל. אני בטוח שהשחקנים הצעירים מאמצים את דרכיהם וגישותיהם של השחקנים הבכירים.
אם ההשאלות היו פוגעות או לא משתלמות לקבוצות הקטנות הן כנראות לא היו מבצעות אותן. לא חושב שקבוצות צ'מפיונשיפ וליג 1 בונות על שחקנים בני 17-20 שבקושי שיחקו משחקים בוגר אחד בפריימירליג. סביר להניח שהם משתמשים בהם בתור סתימת חורים זולה במקום לקנות שחקן יותר יקר ושהמשכורת שלו תהיה גבוהה יותר. ההשאלות לחודש\חודשיים הן באמת חסרות טעם וקצת מנצלות את הלב הפזיז של הצעירים שמתים לשחק אפילו אם זה אומר לארוז עוד לפני שמספיקים לפרוק את המזוודה.
אם לקחת דוגמה ישנה נושנה, הרי ההשאלה של בקהאם בזמנו לפרסטון הסתכמה בארבעה משחקים, אבל פקחה את עיניו לגבי איך ש"החצי השני חי". זה יכול להיות צעד מחשל ומדרבן, לראות כמה אתה בר מזל אם אתה משתייך למועדון בפרמייר ליג ובוודאי מועדון צמרת. זה כמובן לא משנה את העובדה שהשאלה ארוכה עדיפה על חודש, אבל הרבה פעמים רואים השאלות שמתחילות בזמן מועט ואחר כך מוארכות. עדיף משחקן ייתקע בהשאלה בה הוא לא משחק. באופן כללי, ההשאלות הללו של צעירים הן הימור סביר עבור הקבוצות הללו. זה לא שהן יכולות להביא עשרה כאלה, יש מספיק מקום לקידום השחקנים שלהן. לא מדובר כאן במשכון העתיד עבור ההווה. ואם אתה נופל על צעיר ממש טוב, יכול להיות שהרווחת בגדול לטווח קצר. זהו חישוב משמעותי.
אינני חושב שההשאלה הקצרה הזו השפיעה על בקהאם. הוא ממילא היה משתלב ומרוויח מהחלטה אסטרטגית של הבוס ב - 95.
מקצועית, ברור שלא. ארבעה משחקים לא באמת יעשו הבדל גדול. אבל יציאה מהבועה הנוחה כל כך של מועדון גדול יכולה לעשות משהו מנטלי.
וסקולס לא יצא להשאלה ועדיין הראה את המנטליות המתאימה. כמובן שהיה כאן אקט חינוכי מסוים לדיוויד, אבל בדיעבד אני חושב שהוא ממילא היה בעל כל הנתונים המתאימים כדי להפוך לכוכב ענק.
וכאילו שאם הקבוצה הקטנה תחליט לתת את הצ'אנס ל"כוכב" מהנוער או להמר על שחקן כלשהו העיקר שכרטיס השחקן יהיה בידיה - היא הולכת לקצור את הפירות עליו בענק. תוך שנה אחת טובה (שבמקרה הטוב תסתיים במקום לליגה האירופית, לא יותר) הוא כבר נחוש להתקדם לקבוצה יותר גדולה, וכל מה שיישאר ממנו זה כמה מיליוני פאונד - שבהן אפשר יהיה להרחיב את התפריט לארוחות הצהריים, לקנות קונוסים חדשים לכל מחלקת הנוער, או להמר על השחקן הבא, שגם הולך להימכר תוך שנה לקבוצה גדולה. וזה במקרה הטוב שהבעלים לא יחליט להעביר את הכסף הזה לעצמו בכל מיני דרכים... אוהדים מזדהים עם שחקנים טובים או עם שחקנים שנלחמים על הדשא, כל דבר נוסף (בעיקר מחוץ לדשא) זה בונוס, ולא הרבה קבוצות נהנות מהבונוס הזה במאה ה-21, וזה לא כזה נוראי. כך שאם המושאלים שיגיעו אל הקבוצות האלה יהיו טובים וישחקו כמו גברים עבור הקבוצה שנתנה להם את הצ'אנס, האוהדים יתחברו אליהם לא פחות משחקנים מקומיים שלוטשים עיניים ליעד הבא ו"היעד הבא" לוטש עיניים לעברם.
