One argument that the Donald Trumps of the Premier League and beyond like to flog into a pink mist is that Manchester United win an awful lot of penalties. Its true. United win an awful lot of penalties because they spend an awful lot of time in the box. They spend an awful lot of time in the box because theyre better than an awful lot of teams. Theyre better than an awful lot of teams because they have an awfully good manager, and have had a lot of awfully good players because they have an awfully good scouting network, and have, at various points in their history, had an awful lot of money at their disposal. They have all this because they have won football matches become very popular for doing so, and attracted interest from businessmen who have the money they need to buy good players to be better than other teams to spend time near the goal to win penalties. Convoluted and simultaneously simplistic as it might seem, it makes marginally more sense than the alternative.
עד שיבוא מישהו ויוכיח שלאורך השנים (נניח, שנות הפרמיר ליג) יונייטד קיבלה הרבה יותר פנדלים *לא מוצדקים* מאשר שאר המועדונים הגדולים (זאת גם בעיה, כי יונייטד שמרה על המעמד הזה במשך 20 שנה, בעוד שליברפול וארסנל איבדו אותו לטובת צ'לסי וסיטי כרגע) זה הכל דיבורים באוויר מאנשים שמן הסתם לא מתים על יונייטד. אני זוכר שבזמנו הביאו פה נתון ששופט מסוים (נראה לי שזה היה מייק דין) נתן פנדל לזכות יונייטד בכל אחד משבעת המשחקים האחרונים ששפט אותה (נכון לזמן ההוא. ויכול להיות שהיה מדובר בקצת יותר או טיפה פחות משחקים, אבל עדיין הרצף היה מכובד). על פניו אתה מייד רוצה לצעוק "שוד ושבר!", אבל הנתונים היבשים האלה לעתים שווים כקליפת השום ומאוד קל להציג אותם באופן פרובוקטיבי. אני לא יודע כמה מאותם פנדלים היו גבוליים או ממש טעויות של שופט, אבל גם אותו הבחור שהביא את זה לכאן, ולפניו הבחור שפרסם את הנתון הזה בטוויטר, לא טרח לבדוק את זה. שידברו.
אי אפשר להוכיח שפנדל "מוצדק" בכלים שיש לנו היום. הבעיה עם הבדיקה זה שיש מתאם די גדול בין האהדה של הבנאדם לבין מידת ההצדקה להחלטות השופט בפנדלים שיונייטד מקבלת. אפשר להניח שרוב השופטים הם אנשים ישרים, ולכן טעויות שיפוט שלהם זה רק טעויות שיפוט ולא יותר מזה.
קבוצה של חולי נפש. אני חושב שהתוכנית העונה היא לערוך ניסוי של האם אפשר גם לספוג 80 שערים וגם להתחרות על אליפות. לא בדקתי אבל זה מרגיש שכבר עכשיו ספגנו יותר מבעונה שלמה של לפני 3-4 שנים. הפציעות בהגנה לא יכולות לשמש כתירוץ. מה שבטוח, משעמם זה לא. Fucking mental אבל במובן החיובי של המילה http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/multi.Xxx
לא יודע אם זה חיובי או לא, אבל אם ניקח אליפות כזאת, של שורה תחתונה, של תוצאות במקום יכולת, זו תעודת עניות לפרמיר ליג.
מאז האליפות של צ'לסי ואנצ'לוטי (שגם די קירטעה, אבל זכתה גם בגביע וסיימה מאד חזק את הליגה עם הנחלת תבוסות) רמת קבוצות הצמרת באנגליה הידרדרה משמעותית. האליפות שלכם לפני שנתיים היתה אפורה ובינונית, האליפות של סיטי בעונה שעברה גם כן אחרי קריסת מערכות, למרות שהיתה מרגשת ודרמטית, גם כן לא היתה מדהימה מבחינת יכולת, וגם השנה זה לא יהיה אחרת, לא משנה מי תיקח, הליגה האנגלית הידרדרה מאד בחוזק הקבוצות, וזה משהו שקשה להסביר. יונייטד למרות התוספת של ואן פרסי גם איבדה את ההגנה האיימתנית שלה בניגוד לשנים הקודמות. כבר כמה שנים שאין אלופות ברמה של יונייטד עם רונאלדו, טבז, ברבאטוב ורוני, צ'לסי של מוריניו או האינבינסיבלז של ארסנל. תעודת העניות לפרמיירליג כבר קיימת.
למי אכפת? אנחנו לא האחראיים הבלעדיים על איכות הליגה. חוץ מזה שהדרך עוד ארוכה מאוד. יש כאן 3 קבוצות שלא מרשימות מי יודע מה.
שםמשתמש, בסופו של דבר תארים זה מה שחשוב, אבל אם היה אכפת לי רק מהשורה התחתונה, לא הייתי נקשר לספורט הזה מלכתחילה. יש סיבה למה ברצלונה של לפני שנתיים מלהיבה אותנו, או למה סטוק מגעילה אותנו. דניס ברגקאמפ, יש הרבה אמת במה שאתה אומר, אבל לדעתי, יונייטד של החודשיים האחרונים חלשה יותר מזו שלקחה אליפות לפני שנתיים, חלשה יותר מצ'לסי של קרלו אנצ'לוטי וגם מה"ממוצע" של סיטי בשנה שעברה (כלומר, אם ניקח את היכולת שלהם ברוב שלבי העונה עד הקריסה שהגיעה בסוף). יכול להיות שהזיכרון שלי משטה בי, אבל מכל גלגולי הקבוצה הנוכחית של פרגוסון- זו שאחרי רונלדו וטבז, שמרכז הקישור שלה הוזנח קשות- נדמה לי שדווקא יונייטד הזאת שאוגרת תוצאה אחר תוצאה היא הכי קשה לצפייה. אין לי מושג איך איבדנו רק 6 נקודות העונה. זה כבר עבר כל היגיון.
ההתקפה שלנו מצוינת, אין עוררין. לגבי הטרמינולוגיה... נו, אני חושב שהתקפה מרהיבה זה למשל דורטמונד כשהתארחו אצל סיטי. הבקיעו רק 1 אבל תקפו "גלים גלים" והגיעו למספר עצום של מצבים מעולים. אנחנו? מבקיעים כמות יפה של שערים ואת זה אף אחד לא ייקח מאיתנו, אבל חוץ מגולים (תכליתיים, קליניים בטירוף, ברשותו של ואן פרסי) אנחנו לא עושים המון. אני יודע שזה נשמע מצחיק, כי בסופו של דבר לא צריך שום דבר אחר פרט לגולים בשביל לנצח משחק כדורגל, אבל אני חושב שמספר השערים שכבשנו קצת מטעה חלק מהאנשים; ההתקפה שלנו עושה את העבודה בצורה הכי טובה שאתה יכול לבקש, אבל המשחק ההתקפי שלנו הוא לא איזה משהו מטורף כרגע. מעניין אם מישהו הבין למה אני מתכוון.
הקבוצה לא מאוזנת, אבל מה זה לא עושים המון? מראים נחישות ויודעים ללחוץ על הדוושה וגם על הקבוצה היריבה ולהשיג את מבוקשה. למשל היום החבר'ה עבדו יפה מאוד וזכו בשלוש נקודות בצדק גמור. איזון קבוצתי שכמובן יבוא רק אחרי ייצוב משחק ההגנה וכנראה חיזוקה בשחקן זה או אחר, יגביר את הסיכוי לתואר. בסך הכל אני מתלהב ונהנה ממשחק ההתקפה. שוב, יכול להיות שיבוא כאן ויכוח על הסגנון, אבל כפי שכתבתי הוא הופך את יונייטד לקבוצה הכי פוריה בליגה בטווח הארוך ולכן לדעתי הוא הכי טוב. הקבוצה כרגע מוליכה את הטבלה בצדק, פשוט יש חשש מוצדק שעם חלק הגנתי ומשחק הגנתי שכזה נשאר בידיים ריקות. מאמין ומעריך שפרגוסון גם מבין את הדברים האלה.
את הגולים אנחנו משיגים. פה מצב נייח (מעולה, אחלה שיפור לעומת עונה קודמת), שם בעיטה מרחוק, פה פנדל, שם כדור עומק חכם (כמו של סקולס היום. אחלה מהלך התקפי, לא ביקשתי יותר). אבל מה? יש במשחק שלנו משהו איטי ושבלוני. לא תראה שחקנים שלנו מפתיעים את ההגנה של היריב עם תנועה בלתי צפויה לשטח מת או משהו כזה. כלומר, כן, ראינו את הרננדז עושה היום בדיוק את זה, אבל אי אפשר לומר שזה מאפיין אותנו השנה. אין יותר מידי שטף, אין משחק מסירות מהיר... אלה דברים שאנחנו מצליחים ליצור למשך עשר דקות במשחק אחד, או עשרים דקות במשחק אחר (לרוב כשאנחנו בפיגור, שזה נושא מעצבן ובעייתי בפני עצמו). מה עשינו היום, עם כל הכבוד לבליץ שלנו שאכן הניב 3 שערים? ניסינו בעיקר להגביה לרחבה של וילה, כשההגנה שלהם דרוכה והשחקנים שלנו אינם תוך כדי תנועה. מן הסתם שאני לא מצפה מהקבוצה שלי- או מכל קבוצה אחרת- לשחק כדורגל התקפי משובח במשך 90 דקות. זה בלתי אפשרי. מנגד, רבע שעה של כדורגל כזה זה מעט מידי עבור מנצ'סטר יונייטד, לפחות בסטנרדטים אליהם הורגלנו בשנים האחרונות.
אם אי פעם יצא לי דם מהעיניים, סביר להניח שזה יהיה מלראות את אנטוניו ולנסיה מגיע למצב האידיאלי, כזה ששחקנים בקבוצת אמצע מייחלים לו אפילו רק 2-3 במשך 90 דקות, כשהוא מקבל את זה אינספור במשחק, ופשוט לא עושה עם זה כלום! אבל מה זה כלום, שום דבר! הוא פשוט חוזר את כל הדרך אחורה לבלם ואז רץ עוד פעם לקבל כדור! בשביל מה אתה רוצה את הכדור שוב? בשביל לרוץ אחורה ולהחזיר לבלם? בשביל לבעוט על המגן? הוא פשוט מוגבל, השחקן מוגבל, זו עובדה ואין מה לעשות עם זה, וזה קשה לצפייה, וזה יהיה נוראי במשחקים בצ'מפיונס, הוא ראש בקיר, רק בלי תעוזה, זה הכי גרוע. דויד דה חאה נסיך העולם. והרננדז נשמה פשוט.
יש כאן אנשים שכאילו מופתעים מהיכולת של ולנסיה. עם כל הדברים הטובים שהוא יודע לתת, לבחור יש חסרונות ברורים. אני לא מופתע ממנו בשום משחק, לטוב ולרע.
