לאורך השנים, יונייטד גרמה לי להרגיש הרבה דברים. אבל אני לא יודע אם אי פעם כעסתי על הקבוצה. שנאתי שחקנים מסויימים (אלן סמית', ג'י סונג פארק במשך 85% מהזמן שלו בקבוצה), חשבתי שהקבוצה הייתה משעממת מדי פעם (בשנתיים האחרונות במיוחד), ועוד שאר תחושות שאופייניות לכל אוהד כדורגל באשר הוא. שום דבר יוצא מגדר הרגיל. גם כשלא הסכמתי עם טקטיקות של פרגי, זה אף פעם לא היה בצורה נחרצת. הרי, מה אני יודע בתאכלס. הוא גאון כדורגל ולעתים נדירות פקפקתי בו, תמד קיבל את הבנפיט אוף דה דאוט. העונה? פעם ראשונה בחיים שאני ב100% פשוט לא מבין מה פרגי עושה ולא רואה שום לוגיקה בהחלטות שלו. וזה משגע אותי. זה עלבון לאינטיליגנציה שלי ושל כל אוהד של הקבוצה וזה גורם לי לתהות האם גם פרגי מגיע לאיזור בו עדיף לו לפרוש שנה מוקדם יותר מאשר שנתיים מאוחר יותר. אנחנו בשלב יחסית מוקדם בעונה, כך שהמבחן האמיתי יהיה לראות איזה הרכבים הוא יעלה במאני טיים. אבל אי אפשר שלא לתהות אחרי ששבוע אחרי שבוע הוא חוזר על אותם הטעויות. אני צפיתי במחצית הראשונה היום לא בתסכול, לא בכעס, אלא באפאטיה מוחלטת. בקושי הרמתי את הראש למעלה מהמחשב \ אייפון עד שהרננדז ואנדרסון נכנסו ואז צפיתי במשחק בריכוז מוחלט. זה לא כי לא אכפת לי, אלא כי אני יודעבדיוק איך הקבוצה תראה ואני כלל לא מופתע. זה פשוט משעמם אותי. מה אני יכול להגיד. נקווה שפרגי יתעשת לפני שזה יעלה לנו בעונה הזו.
ולכל מי שלא אוהד יונייטד, וחושב לעצמו "תראו את המפונקים האלה, מקום ראשון בטבלה, נצחו כל משחק העונה חוץ מ3, יש להם את ההתקפה הכי טובה בליגה וכל מה שהם עושים זה להתבכיין", מוזמן לצפות בכל דקה של הקבוצה הזו כמו שאנחנו עושים, ולנסות להגיד בראש מורם שאנחנו טועים ושהביקורת הזו מופרזת ו\או לא מוצדקת. "כל מה שחשוב זה 3 נקודות" זו קלישאה מסוכנת - כי בעונה של 38 משחקים עם יריבות כמו סיטי וצ'לסי על האליפות, מה שחשוב לא פחות זו הדרך. כשהדרך היא לא sustainable (במילים פשוטות יותר, לפגר ב60% מהמשחקים שלך בליגה, לחזור מפיגור שלוש פעמים בחודש ולקוות שRVP יבקיע צמדים בכדי לחלץ אותך) התוצאות של הקבוצה יתהפכו מהר מאוד בהתאם לחוק המספרים הגדולים ולמזל. כשהדרך היא sustainable, אפשר להיות בטוחים שגם עם כמה מעידות, התותאות בטווח הרחוק יהיו חיוביות.
בדיון התחזית של לפני פתיחת העונה אני זוכר שחזיתי ליונייטד עונה רעה בסטנדרטים שלה- בלי אליפות ובלי שום סיכוי באירופה. התחלתי את העונה באפתיה, כפי שאתה מתאר. הרגשתי שכבר פחות אכפת לי ממנצ'סטר יונייטד ואיפה שהוא קצת השלמתי עם זה. אולי התבגרתי, לא כולם ממשיכים עם זה לכל החיים, בלה בלה. ואיך שהוא מאז הניצחון שלנו על ניוקאסל שוב ממש ממש אכפת לי, ומעצבן אותי, ומשגע אותי. עם מה שפרגוסון עושה לנו בשבועות האחרונים הייתי מעדיף להיות באפתיה. בתכל'ס זה לא נכון, אבל זה מה שהם גורמים לך להרגיש. אני בא לכתוב סטטוס בפייסבוק על הבלהות שיונייטד מעבירה אותי העונה ואז אני קולט שאני פאקינג מקום ראשון. בלתי נתפש העסק הזה.
מהבחינה הזו, אני בהחלט כועס על פרגוסון. בגלל הטיפול שלו בוותיקים, אני ממש מוצא את עצמי מקווה שסקולס וגיגס יפרשו. לא בגלל שהם לא יכולים לתרום כשחקני סגל, שעולים מהספסל, שפותחים מדי פעם, ממש מדי פעם. אבל אם הבחירה היא עם יונייטד שתלך קדימה כי הם פשוט יהיו חלק מהעבר שלה, לבין יונייטד שממשיכה להסתמך עליהם הרבה יותר מדי ותסרב ללכת קדימה, ברור לי במה אני בוחר. לא שיש לי בחירה בעניין...
מניח שנאני ימכר בינואר נראה מה יעשו עם הכסף אז. אולי הישועה תבוא מהחודש הזה, אבל כמובן שבשביל זה פרגוסון צריך להפיק לקחים מהעונה הקודמת ומתחילת עונה זו. מעבר לסקולס וגיגס ומידת השימוש בהם, הקבוצה חייבת לשנות גישה. פשוט יהירות חצופה בהרבה משחקי בית.
האמת אני חושב שלסקולס עוד יש הרבה מה לתת גם בהרכב הראשון, אבל הבעיה לא נעוצה בג'ינג'י אלא בשחקנים האחרים? אין לנו ווינגרים ראויים וזה מגביל מאוד את האיכות הכי גדולה שלו.
נאני הוא דווקא מה שחסר לנו. הוא מעולם, אף פעם, לא נראה כמו שאשלי יאנג נראה בחודש האחרון. יש לו כישרון מולד שהופך אותו לשחקן מסוכן יותר משאשלי יאנג אי פעם יהיה. נאני יכול להיות שחקן מתסכל, אבל הסיבה לחוסר היכולת שלו השנה היא מצב החוזה שלו. ובכנות, אם אני הוא, ואני רואה את הגולם הבריטי מקבל שכר פי שתיים יותר גבוהה ממני ואת המועדון מתקמצן לשלם לי ומנסה לשלוח אותי לרוסיה, גם אני הייתי משחק בלי ביטחון ונראה כמו שהוא נראה. אני מאשים את המערכת יותר מאשר את השחקן.
יונייטד גדולה מכל שחקן, לא משנה מי הוא. אם צריך להפרד אז נפרדים וממשיכים הלאה. לפי מה שלי נראה זה בדיוק מקרה קלאסי של נקודת אל חזור, לכן מוטב שהפרידה תקרה במהרה והקבוצה תקבל עליו את מיטב הכסף. כרגע זה סתם בזבוז.
את גורלו של גיגס בהרכב אני כבר חרצתי (אמנם הוא קיבל תגובות טובות על ההופעה מול צ'לסי בקארלינג קאפ. לא ראיתי את המשחק). עם סקולס אני לא בטוח. ב 2-4-4 נגמר הסיפור, הנה, גם מול קבוצות חלשות בבית. בקישור של שלושה, כאשר שניים מתוך אנדרסון/קאריק/קלברלי מחפים עליו? אולי. למרות שגם אז, אני אומר לעצמי, מה הוא מציע לנו היום? הוא מנווט את המשחק יפה מאוד לקיצוניים. אבל הם עדיין צריכים להתגבר על המגן שלהם ולהוציא קרוס טוב לרחבה (למשל, כל המסירות האלה עם הדיוק על המילימטר שסקולס מוסר לוולנסיה). זה המשחק שאנחנו רוצים לשחק?
השאלה היא אם יש לנו את היכולת לגוון. לפעמים נדמה שכל המשחק שלנו מבוסס על רעיון אחד - סקולס מקפיץ כדור לאגף, הקיצוני מנסה להתמודד עם המגן מולו, אם או בלי עזרת המגן שלנו שעולה קדימה, זה נגמר בכדור רוחב. ברוב המקרים, מה לעשות, זה יורחק. כשעושים את זה מדי פעם, זה בסדר. כשזו שיטת משחק כמעט בלעדית, זו בעיה שגם הופכת אותנו לצפויים מדי ומקלה על היריבות. מה שבטוח מבחינתי זה שגם אם נוכל להסתכל יותר לכיוון הזה כשיהיו לנו קיצונים בכושר, זה רע מאוד להמשיך כך כשהם אינם. מהשילוב סקולס-קיצונים לא יבוא עזרנו כרגע, אז למה לא ללכת על הכיוון האנדרסוני-קלברלי, עם חילופי המסירות המהירים? תכל'ס, זה משהו שארצה לראות גם אם יהיו לנו קיצונים בכושר, ולא את סקולס (העבירות שלו נראות גרוע יותר ויותר כשהוא לא מצליח להשכיח אותן בתמורה מקצועית). נאני בכושר בוודאי יתרום לנו המון, אבל אני לא יודע לגבי האשמת המערכת. אתה רוצה חוזה גבוה מאוד? תשחק למענו, תראה שאתה שווה אותו. נאני כאילו מתעקש להראות שהוא לא שווה את זה. הוא לא עושה שירות טוב לעצמו.
הלוואי והיינו יכולים להגיד שהדבר היחידי שעוצר את נאני מלממש את הכישרון שלו זה הסיטואציה עם החוזה שלו. ככה גם הפיתרון במקרה שלו היה פשוט יחסית (לתת לו חוזה חדש) וככה גם היינו משאירים את אחד מהשחקנים שאני יותר אוהב לראות. אבל הגישה הזאת היא לא נכונה, הגישה הזאת מתעלמת לגמרי מחמש העונות של נאני אצלנו. גם בעונה הכי גדולה שלו אצלנו (2010-2011 עם 9 שערים ו18 בישולים בליגה) הוא לא היה יציב. הוא התחיל את העונה ביכולת של לפחות רמה אחת מעל שאר השחקנים בליגה וכשהוא מגיע למאזן המפלצתי למעלה כבר בסוף דצמבר/תחילת ינואר. אחרי זה הוא נעלם לגמרי כשבסוף השנה הוא היה כל כך חלש שפארק הועדף עליו בהרכב (כולל בגמר ליגת האלופות). נאני הוא לא שחקן יציב וזה דבר קבוע לאורך השנים בלי קשר לחוזה שלו. יתכן פשוט שהסיטואציה עם החוזה הייתה ההבדל בין השנה לשנים קודמות, יתכן שאחרי שנאני סירב לחתום על החוזה החדש לפרגי כבר הייתה הרבה פחות סבלנות לחוסר היציבות שלו. אגב 1 - הפרסומים האחרונים הם שקאגווה בחוץ ללפחות עוד שלושה שבועות. אגב 2 - סקולס בוודאות לא ישחק מול רדינג ב1/12 (צהוב חמישי היום, מול ווסטהאם ב28/11 הוא כן יוכל לשחק).
נאני כבר כמה עונות ברציפות הוא השחקן שכל אוהד זוכר לו חודש-חודשיים נהדרים שאם הוא היה מחזיק אותם לכל העונה הוא היה שחקן השנה של הקבוצה. אין ספק שיש לו כשרון ברגליים אבל לדעתי כל עוד מוכנים לשלם עליו מחיר גבוה צריך למכור ולנסות להביא שחקן טוב יותר לעמדה שלו. לגבי המשחק היום, נוראי... בבית מול נועלת הטבלה ואנחנו נראים רע! אני שמח מה3 נקודות כמובן ומהעובדה שפרגי שם לב שאנדרסון הביא את השינוי. מציק מאוד שב8 דקות כבשנו 3 שערים ואי אפשר לשחק ככה מתחילת המשחק. מסכים לגמרי עם אמיר שהבעיה הכי גדולה שלנו זה שאפשר לדעת מראש איך נשחק. יש לי עדיין תקוה שקאגווה יעזור לנו להפוך את המשחק ליותר יצירתי.
אתמול היה פשוט בלאגן, חוסר תאום וחוסר דיוק במסירות שהן לא מסירות של 2 מטר וחצי. במחצית הראשונה כולם היו פשוט לא מדוייקים.
היום לפני 20 שנה יונייטד רכשה את אריק קנטונה מלידס יונייטד תמורת 1.2 מליון פאונד. היתר הסטוריה http://static.guim.co.uk/sys-images/Football/Clubs/Club_Home/2012/11/23/1353692343931/Eric-Cantona-008.Xxx
