אתלטיקו מדריד 2012/2013:: מחזיקת הגביע!

אנחנו צריכים להיות בקבוצה הנהדרת שיש לנו שסיפקה ותמשיך לספק לנו השנה רגעים גדולים ומשמחים

:aaarse:

 

אין ספק שאוהדי אתלטיקו יכולים להיות גאים בקבוצה ואין (לי לפחות) ויכוח בשני המשחקים נגד הגדולות בחוץ, הדברים הקטנים הלכו נגד אתלטיקו באופן מוחלט. יותר מזה, לא חושב שתמצא יותר מחמש קבוצות באירופה שיכולות להציג את הכדורגל שאתלטיקו הציגו ב35 דקות הראשונות בקמפ נואו.

אבל..חוסר היכולת להתמודד עם סיטואציות שבהן המשחק פתאום מתהפך, או שאתה סופג שער מוקדם (בדרבי) מראה שעדיין חסרה לאתלטיקו מנטליות של קבוצה גדולה. לסימאונה יש את זה, לפלקאו יש את זה. לגודין, למשל, אין את זה. ובמשחקים ברמה הזו, אתה חזק כמו החוליה החלשה שלך.

 

ממש לקראת המשחק מול בארסה הסוכן של ארדה אמר שארדה יעזוב בקיץ כי בא לו לחוות ליגה אחרת. הוא גם הוסיף שיש רק 5 מועדונים שמסוגלים להחתים את ארדה. לא שזאת היתה הסיבה לתבוסה אתמול, אבל ברור שזה לא היה בזמן ואולי זו לא האמת.
שני שחקנים נוספים שחסרו לי אתמול היו המגינים. מרוב החשש מהמגינים של בארסה סימאונה לא איפשר למגינים שלנו חופש פעולה וזה הגביל את המשחק ההתקפה. אבל אני לא יודע מה היה קורה אם המגינים שלנו היו מרפים קצת בהגנה בשביל לצאת יותר קדימה.
ולמרות שאטלטיקו 4 נקודות מעל ריאל, בשני המשחקנים היתה אותה ההרגשה שזאת לא הליגה שלנו. בהפסד לוולנסיה לא היתה לי הרגשה כזאת.
אוף טופיק: אטו לא חלוץ חוד קלסי, בנבחרת תמיד יש עוד מישהו לפניו. ואולי זה מסביר את ההצלחה שלו בברסלונה. אבל כמו שלזידאן מצאו מקום בריאל, לפלקאו ימצאו מקום בברסלונה.

 

ארדה מקבל באתלטיקו את כל התנאים והאהבה, הוא לא פעם אמר שהוא מרוצה בקבוצה ומאושר, פשוט לא מובן, אבל זה לא מפתיע כמו רוב שחקני הכדורגל הטורקים שיוצאים מחוץ למדינה, האופי שלהם חלש מידי והם לא יציבים לחלוטין, לא שאני חושב שאי אפשר למצוא לו מחליף.

לגבי צמד המשחקים נגד שתי הגדולות, בואו לא נשכח שזה היה משחק חוץ, ומבחינת סגל אתלטיקו עדין לא ברמה של שתי הגדולות, זה ידוע אבל לדעתי בויסנטה קלדרון אתלטיקו יכלה להשיג ניצחון אחד לפחות נגד שתי הגדולות.

 

מסכים איתך לגבי ארדה, אפשר למצוא מחליף יותר טוב לדעתי. סטייל דייגו או איזשהוא שחקן כנף-אמצע יעשו את העבודה, ארדה נעלם במשחקים גדולים השנה (חוץ מהניצחון על צ'לסי שכולם היו פשוט מושלמים באותו משחק).

עוד משהו, עם כל הכבוד לגאבי ואני מאוד מעריך אותו כאדם וכקפטן אבל אני חושב שהוא צריך לצאת מההרכב הפותח ולהביא מישו יותר יצירתי במקומו, יש לו מלא איבודים כל משחק וזה מעצבן כל כך..

 

בנייאט אצ'בריה ישדרג את הקישור של אתלטיקו בשתי דרגות לפחות.

 

דווקא קל מאד להסביר את הדברים של הסוכן: הסוכנים הם המרוויחים הגדולים מהעברות גדולות בין מועדונים, דרך הקופון שהם גוזרים.

לכן, לסוכן יש אינטרס ברור להעביר אותו. לא בטוח שהשחקן חושב כמוהו.

 

הסוכן לא ירצה ללכת 'נגד' השחקן שלו, אין סיבה שהסוכן של השחקן יפגע בו ויגיד שהוא רוצה לעזוב בגלל האינטרס שלו, כנראה שיש דברים בגו.

כמו שאמרתי, זה לא מפתיע אותי כל כך, ארדה הוא לא הבחור הכי יציב בעולם, ובכלל השחקנים הטורקים הם שחקנים לא יציבים מנטלים, לא סתם הם לא מחזיקים יותר מדי זמן בקבוצות שלהם מחוץ לטורקיה, גם טופאל הוא דוגמא לכך, וזה גם ארחת הסיבות שנבחרת טורקיה היא נבחרת עם המון כשרון שלא מצליחה להתקדם.

 

לסוכן יש בעיקר אינטרס להרוויח כמה שיותר, כך שדי ברור שהוא מבחינתו ינסה לשכנע את השחקן לעזוב. כמו שלא הייתי לוקח כעובדה מוגמרת הישארות של שחקן שאומר בראיון ש"הוא רוצה להישאר בקבוצה הרבה שנים", גם לא הייתי בונה תיאוריות על כל ראיון של סוכן.

לגבי אתלטיקו:

הבדל ענק בין שני המשחקים. בדרבי הם באמת שיחקו רע, לפחות מאז הדקה ה15. אתמול הם נתנו מחצית ראשונה מהטובות שנראו בקמפ נואו מקבוצת חוץ בשנים האחרונות- שילוב אדיר של מצד אחד יכולת להחזיק המון שחקנים מאחרי הכדור בכל רגע נתון תוך הפעלת לחץ מאסיבי על השחקנים של ברצלונה ומצד שני, עדיין בשילוב עם יכולת לסכן מאד את השער בהתקפה (מה שצ'לסי, אינטר ואפילו ריאל בחלק מהמשחקים, לא הצליחו לעשות, עם טקטיקה דומה).

אני חוזר על מה שכתבתי בתרד המחזור: אפשר לבנות תיאוריות שלמות, בסופו של דבר שאתה יורד בפיגור בקמפ נואו במשחק שהיית צריך להוביל בו, קשה מאד לחזור למשחק. וברור שאי אפשר להפעיל לחץ כזה לאורך 90 דקות.

זה נכון שברגע שיוצאים מהמשחק הקבוצתי, מתוכנית המשחק, אין לאתלטיקו (מלבד פלקאו) את אותה איכות שיש לברצלונה וריאל לנצח משחקים רק הברקות אינדבידואליות. בטח לא במשחקי חוץ. זה ההבדל בין סגלים של 500 מיליון יורו ל100 מיליון+.

 

מלבד פלקאו יש לאתלטיקו סגל של תחתית. סימאונה עושה שם עבודה מדהימה. זה יכול לעבוד כשההבדלים בין השחקנים לא ענקיים והיריבה לא מתכוננת אלייך כמו מול בארסה וריאל.
אתלטיקו גם

 

סגל של תחתית?

שחקן ספסל כמו ראול גרסיה הוא כוכב של קבוצות תחתית בספרד.

חונפראן הוא המגן הימני של נבחרת ספרד, פליפה לואיז אחד המגנים השמאליים הטובים בליגה, מירנדה אחד הבלמים הטובים, קוקה הוא אחד הכשרונות הבולטים בכדורגל הספרדי וארדה טוראן הוא ללא ספק מטובי הקשרים ההתקפיים. אפילו שחקן מושמץ כמו גאבי היה ה-כוכב של קבוצה כמו סארגוסה ודייגו גודין המושמץ אפילו יותר, הוא בלם הרכב קבוע בנבחרת אורגוואי. שחקן כמו מאריו סוארז היה שחקן נבחרת כמעט בכל מדינה מלבד ספרד.

יש להם שתי בעיות מרכזיות: חלוץ נוסף ליד פלקאו ויותר יצירתיות באמצע. בין זה ובין סגל של תחתית הפער גדול.

 

עם סימאונה הם משחקים בכמה רמות מעל האיכות האמיתית שלהם.

 

יש פה שני נושאים שונים.

הראשון:

האם הסגל של אתלטיקו מדריד שווה על הנייר, את ההישגים הבאים:

א. לסיים מעל ריאל מדריד את הסיבוב הראשון.

ב. לעמוד על קצב צבירת נקודות של 90 בעונה וכבר להבטיח כמעט סופית לפחות את המקום השלישי.

ג. לשבור את השיא האירופי בניצחונות רצופים (שיא שסביר שהם היו ממשיכים לשפר במידה והם היו מעלים את ההרכב הראשון בליגה האירופאית).

לשאלה הזו התשובה היא כמובן "לא" מהדהד ופה באמת באה לידי ביטוי העבודה האדירה של סימאונה. וזה ישאר המצב גם אם עד סיום העונה קצב צבירת הנקודות ירד (אגב, לפחות על הנייר לוח המשחקים שלהם בסיבוב השני נוח יותר) וריאל יסיימו מעליהם.


הנושא השני נוגע לשאלה האם הסגל של אתלטיקו מדריד הוא סגל של קבוצת צמרת. פה התשובה היא "כן", מהדהד לא פחות.

בהשוואה לקבוצות בדרג מקביל מרחבי אירופה, דוגמת נאפולי, רומא, שאלקה, טוטנהאם וכיום אפילו ארסנל, אני חושב שלאתלטיקו יש יתרון. לדעתי ההרכב של אתלטיקו לא נופל מזה של צ'לסי ומתמודד בכבוד גם עם זה של יובנטוס (ברמת הרכב ראשון, אין לה את העומק של יובה). עכשיו, ברור שהיתרון שמעניק פלקאו להתקפה היא חלק גדול מהיכולת של אתלטיקו לצאת טוב בהשוואות הללו. מצד שני, כל עוד פלקאו משחק באתלטיקו מדריד הוא חלק מהמשוואה.

יש עוד שני דברים שחשוב לזכור בהקשר הזה:

א. בגלל ההחלטה של סימאונה להעלות הרכבים משניים בליגה האירופית, אתלטיקו משחקת למעשה רק משחק אחד בשבוע. זה יתרון עצום. במידה והקבוצה הייתה משחקת באלופות הוא לא יכול היה להרשות את זה לעצמו וברור שזה היה פוגע במאזן בליגה.

ב. חלק מהשחקנים של אתלטיקו לא מקבלים כבוד מספיק בהשוואות מהסוג הזה. למשל, מיראנדה, פליפה לויס, מאריו סוארז וקוקה. מירנדה ופליפה לויס מכוון שהם לא מקבלים זימון לנבחרת כך שהם לא נתפסים כ"בינלאומיים". כמו במקרה של דאנטה וגוסטבו, מקצועית אין לי ספק שהם שווים זימון. בעיקר פליפה שהוא ללא ספק המגן השמאלי השני בטיבו שיש לברזיל היום אחרי מרסלו. למה הוא לא מוזמן לנבחרת, בשעה שאפילו ליצן כמו אנדרה סנטוס כבר קיבל שם הזדמנות (ועוד בתקופה שהוא שיחק בתורכיה)? באמת שאין לי שמץ.


אותו דבר מאריו סוארז וקוקה, בהבדל אחד: הם באמת לא שווים זימון לנבחרת ספרד, אבל היו שווים כמעט בכל נבחרת אחרת, כולל נבחרת גדולות (הולנד, פורטוגל, אפילו איטליה). במידה וקוקה היה "בינלאומי" הולנדי/ איטלקי / צרפתי במקום "רק" שחקן הרכב בנבחרת האולימפית של ספרד, הוא היה נחשב ל"שם" גדול יותר.