לא, זה אנטי תקשורת ספציפית נגד סוארס והוא אכן הרוויח את זה ביושר. בוחנים אותו עכשיו בזכוכית מגדלת גם שופטים על המגרש וגם תקשורת.
אם זה המצב, למה בייל או סקולס לא מקבלים יחס כזה? במקרה של סקולס, אני מתכוון ל"כניסות המאוחרות" שלו, שמקבלות יחס כמעט קומי. וסקולס זה שחקן שאני מאד מעריך, אבל זה צד במשחק שלו, שנוטים להתעלם ממנו.
לא חושב שיש תקשורת אנטי-ליברפול אבל בהחלט יש קסונופוביה גלויה של התקשורת. סוארז מעורב בהרבה תקריות - חלקן לא בהכרח באשמתו (אתמול) והתקשורת חוגגת על זה, אבל הוא בוודאי לא היחיד. שערי הצהובונים לא התביישו לפרסם תמונה של קאזורלה ליד הכיתוב Cheat אחרי שצלל והרוויח לארסנל פנדל נגד ווסט ברום, מה הסיכוי שהם יעשו את זה לכדורגלן אנגלי? מספיק לקרוא את הציטוטים ההזויים שהבאתי בעמוד האחרון. משהו מאוד רקוב שם, ולא מדובר רק בהתנהגות של סוארז. ESPN פרסמה תגובה בעקבות התנהגות השדרן שלה (ג'ון צ'מפיון) במהלך השידור אתמול: We take our responsibility to deliver the highest standards of coverage to our viewers. ESPNs editorial policy is for commentators to be unbiased and honest, to call things as they see them. Inevitably this can involve treading a fine line on occasion, especially in the heat of the moment. Comments during the Mansfield v Liverpool match caused offence where none was intended and we have spoken to our commentator about this incident. אהבתי בעיקר את את הקטע עם ה-unbiased, כשברור לגמרי שהיה פה bias מוגזם כנגד סוארז (התגובה לשער: "the work of a cheat" ).
כי הם לא מתעסקים בדברים שמחוץ למשחק עצמו. אני חושב שבייל גם כן עכשיו נכנס לרשימה שחורה של שופטים בגלל הצלילות שלו וסקולס בסך הכל שחקן די קשוח, אבל יש מלא שחקנים שמרבים לקבל צהובים, למה זה אוטומטית אמור לייצר כאלה "פרשיות" כמו במקרה של סוארס? לסקולס בכלל רבים רוכשים כבוד והוא נחשב לספורטאי למופת וסמל לנאמנות למועדונו.
לסקולס יש מעמד ברור מאוד. סוג של הילה וכבוד בגלל הותק, ההישגים, הנאמנות וכולי. לא שאני מצדיק את הכניסות שלו מן הסתם, אני רק אומר שיש סיבה לכך שהוא מקבל הקלות.
יפה קליפ של פייר פליי מלאציו. מה שהולך שם ביציעים זה בטל בשישים מול היד המטורפת הזאת של סוארז. שימו לב מה חלק מהאנשים פה ציפו מסוארז לעשות: 1. להתחמק תוך 0.2-0.3 שניות מהכדור שמתקרב ליד שלו כדי שלא יכבוש חלילה שער לא הוגן (כמה חבל שהכדורגל לא הוגן באמת, היינו מנצחים בגודיסון בזכות אותו סוארז והיום היו לנו 10-15 נקודות יותר בטבלה). 2. לא לחגוג כמו שהוא חוגג את כל השערים שלו בליברפול בשנה האחרונה, כי הוא מיד אמור להבין שזה לא נראה טוב. מגוחך כל כך. אבל מאוהד מילאן לא ציפיתי למשהו אחר, הוא הרי צץ בפורום האנגלי רק כשיש לו איזשהוא טרולינג לעשות.
אין מקום מתאים לכך, כך שאתמרמר כאן. עוד מישהו ראה את הבדיחה הזו בטקס הגאלה של פיפ"א ל-2012? 11 המצטיינים השנה מתחלקים בין בארסה וריאל, פלוס פלקאו. שימו לב, אף לא נציג אחד מצ'לסי שזכתה באלופות, ללא ואן פרסי או דרוגבה שנתנו שנה טובה משל פלקאו, ללא אזכור האליפות ההסטורית של שיטי, ג'רי פיקה לפני קומפאני.. בנוסף, פפ גווארדיולה והגביע הספרדי שלו מקבלים מועמדות ל-"מאמן השנה" - כל זאת כשלקלופ, אנטוניו קונטה ומאנצ'יני הגיעה מועמדות, ודאי שלפני פפ ודל-בוסקה. נגעלתי.
באותה שנה שסניידר זכה באליפות איטליה, גביע איטלקי, גביע אירופה והצעיד את הולנד לגמר גביע העולם, ואפילו לא היה מועמד לתואר, אני וויתרתי על השטויות האלה.
בקשר ל"מקרה סוארז" התורני, יש גם בעיה עם איך שכדורגלנים נחקקים לנו בזיכרון אחרי אירועים בודדים. אני ממש לא רואה משחקים של באיירן מינכן או לאציו בשנים האחרונות, אבל בכל דיון כזה יביאו את קלוזה שהודה בפני השופט שהשער שכבש היה לא חוקי. מעשה אצילי, אני כמובן לא בא בביקורת, אבל אני כן מאמין- בלי לדעת בביטחון- שמקרים שבהם הוא דווקא לא הפגין ספורטיביות (אני מנחש שהיו מקרים כאלה כי כל כדורגלן עושה את זה) במידה כזאת או אחרת לא זוכים לתשומת לב, כי אנחנו זוכרים אותו כצדיק. אותו הדבר כלפי דניאלה דה רוסי או השחקן ההוא מהליגה הגרמנית (שכחתי מי זה, יש וידאו ביו-טיוב). סוארז הרוויח את המוניטין שלו ביושר, אבל כל פעם שיש איתו איזה סיפור זה מקבל פרופורציות של איזו אינתיפאדה. אגב גם היד שלו שם במונדיאל, זה בעיה שלו שהשחקן הגנאי החטיא את הפנדל? וכן, התאקלים המכוערים של סקולס זו אחלה דוגמא (וזה יוצא מאחד ממעריציו הגדולים ביותר, אם תרשו לי רגע של חשיבות עצמית). לסקולסי יש בערך ממוצע של תאקל מכוער/שהיה מאוד מאוד רחוק מהכדור אחד למשחק, והושפט כמעט תמיד מוציא לו צהוב בחצי חיוך של 'שוב אתה עם השטויות שלך'. אז הוא אגד ביונייטד ומאוד מכבדים אותו וכו', וזה מובן, אבל לא צודק. אם סוארז היה עושה שלושה כאלה בעונה שלמה אנשים היו מאבדים את זה לגמרי. וזה נכון לגבי הצלילות של ג'רארד, או השער של מסי עם היד בזמנו שלא מדברים עליו כי "מסי הוא בחור צנוע ושקט וחמוד בלה בלה בלה". המוניטין של שחקנים אצל רוב האוהדים או התקשורת הוא משהו מאוד מקובע, וזה יוצר שלל תגובות מטופשות או מיותרות כשדברים כאלה קורים.
הליגה האיטלקית בירידה מסוימת מבחינת האיכות ובתכל'ס הנציג היחיד שלהם שהיה לו שם מקום כמועמד כלשהו היה פירלו, אבל פשוט מקוממת ההתעלמות הזו מאנגליה וגרמניה. קלופ עם 2 אליפויות רצופות, כדורגל התקפי וקבוצה שנבנתה במעט כסף וכמעט כל שחקן תחתיו עשה התקדמות מטאורית - לא מועמד במשך שנתיים. גם ההגיון בבחירת ה-XI נראה לי מוזר נורא. בעוד שאני מסכים שלדרוגבה אין בכלל מקום להיות מועמד כי הוא נתן שנה חלשה ובחצי השני שלה בכלל נעלם בסין, נראה לי דפוק שלואן פרסי - שנתן שנה מטורפת בכל קנה מידה מחוץ לסקאלת המסי - אין מקום בנבחרת הזו, למרות ששלושת השחקנים שנבחרו הם גם ראויים מאוד. אלבס, מרסלו, פיקה.... על מה בדיוק? לא היה מקום לקומפאני או טורה מסיטי?
ואן פרסי לא נתן עונה טובה מפלקאו. הוא גם לא זכה בכלום ונתן יורו איום. דרוגבה היה גדול במשחקי ההכרעה באלופות, אבל נתן עונה חלשה מאד בסך הכל. סיטי זכו באליפות מקומית אבל נכשלו בצורה מביכה באירופה. מנצ'יני לפני דל בוסקה? זכיה באליפות אנגליה וכישלון מחפיר באירופה זה יותר מזכיה ביורו? היו שם כמה בחירות בעיתיות. פיקה ואלבס בעיקר. מצד שני, הרבה מהספרדים נכנסו בגלל היורו שהוא הטורניר החשוב של השנה. צריך גם לזכור שאלופת אירופה לקבוצות לא בדיוק הורכבה משחקנים שנתנו עונה אישית גדולה והפינאליסטית הורכבה משחקנים שכשלו במאבק על כל תואר אפשרי. הייתי מכניס את לאם, בוסקטס ופפה על חשבון אלבס, אלונסו ופיקה. אולי בעצם את פירלו על חשבון בוסקטס.
אני מאד לא מחזיק מהעבודה שעושה דל בוסקה בספרד (מי שקרא את ההודעות שלי בפורום היורו יודע). מצד שני, עובדתית, הוא הוביל את ספרד להישג שלא הושג מעולם.