חולצת חוץ של יונייטד 2013 / 2014 לא משהוא, עוד פעם מפת שולחן. http://www.redmancunian.com/wp-content/uploads/2013/01/photo.Xxx
גם את זה קאנטונה עיצב, או שפשוט באיזושהי ישיבה של נייקי קם מישהו ואמר "המשבצות של השנה זה מאסטרפיס, חייבים להמשיך עם הקו הזה"?
לא יודע אם פרגי מבלף או לא, אבל לדעתי אם רוני מתאמן היום ומחר, אין סיבה שהוא לא ישחק בראשון. הוא היה פצוע רק איזה שבועיים, כמה אימונים הוא צריך בשביל לחזור לכושר? זה שווה לפחות סגל, גם אם לא הרכב. בכל מקרה, זה טוב בלי קשר שהסגל חוזר לכשירות, את נאני כמעט שכחנו תוך כל הזמן הזה שהוא היה בחוץ וגם אנדרסון יוסיף עומק. רק שישמר ככה ושנביא תוצאות! משחק מול ליברפול זה תמיד מרגש ומלחיץ, ובטח כשאנחנו רצים לאליפות ולא יכולים להרשות לעצמנו לאבד נקודות. במחזור הזה כל המובילות משחקות משחקים קשים, אז מהבחינה הזאת מעניין איך תראה בטבלה בסוף המחזור. העיקר שננצח, בלי קשר לסיטי או צ'לסי.
ליונייטד יש את ואן פרסי, קאגווה, הרננדז. אין שום סיבה מבחינתה לסכן את רוני. מילא אם היה מדובר במשחק נוק אאוט באלופות, אבל במשחק ליגה, במצב שאתה מוביל את הטבלה בשבע הפרש, זה סיכון מיותר. הייתי רוצה לראות את קאגווה מקבל הזדמנות על המשבצת של רוני (התפקיד הטבעי שלו), אבל אני מניח שזה לא יקרה.
קגאווה משחק בתפקיד הזה כמעט בכל פעם שהוא שיחק אצלנו עד עכשיו, שזה אולי קצת יותר DEEP מאשר שיחק אצל דורטמונד (אבל ככה רוני עצמו משחק כשהוא משחק). קגאווה ורוני שיחקו ביחד מעט מאוד בגלל פציעות כל פעם של אחד מהם בנפרד. אם רוני לא ישחק/לא יפתח מחר, יש מצב שקגאווה יפתח עם ואן פרסי בתור מספר 10, אלא אם פרגוסון יחליט לפתוח עם שני חלוצים טבעיים.
בגלל הפציעה שלו, התהליך שלו בהתחברות לשאר הסגל, שהיה אמור לקרות נגיד בספטמבר-אוקטובר-נובמבר, מתחיל עכשיו. זה מבאס, ונכון שכבר מהמעט שראינו אפשר להצביע על דברים שהוא יצטרך לעבוד עליהם, אבל יש לי הרגשה חזקה שאם נהיה סבלניים לגביו אנחנו נרוויח בגדול. יש לו- לא הכרח ברגליים כי אם בראש- משהו שאין לשחקנים אחרים אצלנו.
נאני. 3>. כמה אני רוצה שהוא יחזור לעניינים, יעיף לעזעזל את ולנסיה מההרכב ויפתח לכולם את עניניים באשר למי קיצוני הכי טוב בקבוצה הזו. ההרכב שלי למחר: רפאל, ריו, וידיץ', אברה, קלברלי, קאריק, קגאווה, יאנג, צ'יץ' וRVP. אנדו ונאני יעלו מהספסל.
מישהו מתכנן להגיע למפגש כפול במאש של שני המשחקים מחר? אני יודע שהשעות בעיתייות אבל יכול להיות ממש מהנה.
מצד אחד, וזה הצד המרכזי, 60 דקות איכותיות מאוד מבחינת כדורגל. כמו בכל עונה, קאריק מתקדם ממשחק למשחק ובינואר נכנס לכושר נפלא. השילוב של קאגווה, קלברלי וולבק הוא אולי הטוב ביותר שלנו מבחינת החזקה בכדור, מהירות ולחץ על הקבוצה היריבה. היכולת הטכנית שלהם והמהירות שבה הם עושים את הדברים גורמים לנו סוף סוף להראות כמו קבוצה שיכולה להחזיק בכדור וגם לנפק מהלכי כדורגל שהם לא רק יעילים אלא גם נאים לעין. אברה ממשיך להיות נפלא התקפית, בישול לואן פרסי, שער/בישול לוידיץ', חבל רק על המסירה הרשלנית שלו לקראת סוף המשחק. גם וידיץ' חוזר לאט לאט לעצמו למרות שלאור הפציעות האחרונות שלו הפציעה היום מדאיגה אותי. האיטיות של ריו ממשיכה להיות בעייתית אבל מדובר בבלם האיטי הכי חכם ומנוסה בעולם היום ככה שהוא מצליח לכפר על האיטיות באלמנטים אחרים. אפילו יאנג נמצא בכושר טוב. נכון, הוא לעולם לא יהיה נאני בשיאו, כלומר שחקן שהורג משחקים, שחקן שמרים את הראש לפני שהוא מוסר, אבל המהירות שלו והמלחמה שלו על כל כדור, גם האבודים ביותר, ביחד עם העזרה להגנה, הופכים אותו לקיצוני בכושר הטוב ביותר אצלנו נכון להיום. על ואן פרסי אני לא צריך לדבר יותר מידי. כשהוא הגיע בקיץ אמרתי שאני מאושר כי הוא הולנדי והחלוץ ההולנדי האחרון שהיה כאן נכנס לכולנו ללב. אבל ביכולת הנוכחית של ואן פרסי, אני חושב שמאז רונאלדו לא היה לנו שחקן כל כך דומיננטי. כובש, מבשל, ובעצם יש לו חלק בכמעט כל מצב מסוכן שלנו. פשוט נפלא. מצד שני, 30 דקות של פאניקה ולחץ בסוף כמעט והובילו לאיבוד ניצחון מוצדק. היום, ולא בפעם ראשונה העונה, לקאגווה וקלברלי (אולי גם וולבק) פשוט נגמר האוויר בסביבות הדקה ה60. המסירות שלהם היו פחות מדויקות, הם הפסיקו ללחוץ את שחקני ליברפול בחצי שלהם, וזה כמובן השפיע על כל המשחק שלנו. ברור שאי אפשר לשחק באותה אינטנסיביות לאורך 90 דקות (אלא אם כן קוראים לך פארק, אתמול מול טוטנהאם בדקה ה90 הוא רדף אחרי שחקנים מה16 של טוטנהאם ל16 של ק.פ.ר), אבל הירידה בכושר הייתה גדולה מידי. בלי הפציעות של וידיץ' ויאנג אני מניח שאנדרסון וגיגס היו נכנסים במקום וולבק וקלברלי והיינו לוחצים יותר ומחזיקים יותר את הכדור בחצי השעה האחרונה. בנוסף לכושר הגופני, חייבים להקדיש כמה מילים לחוסר החדות של קאגווה וולבק, במיוחד של האנגלי. עד לפעולה האחרונה הכל אצל וולבק זה קסם. מהפעולה האחרונה, בטח אם היא באיזור מסוכן, הכל נעשה בהיסוס, בלי ביטחון, בלי חדות. מצבים כמו שהיו לוולבק היום הם הלחם והחמאה של אחד כמו הרננדז. גם קאגווה עם כמה מצבים שבהם הוא היסס, גם בהזדמנות המצוינת שהייתה לו במחצית השנייה אני חושב שהוא היה יכול להיות חד יותר. היום לא שילמנו על ההחמצות אבל ביום אחר היינו יכולים לבכות על העובדה שלא גמרנו את המשחק קודם. רפאל ממשיך להתעצל בסגירות שלו. הגול שספגנו היום הוא כולו רפאל שלא סגר את סטארידג'. זכורים לי לפחות עוד שלושה שערים דומים שספגנו בגלל העצלנות הזאת של רפאל בעבר. אחד מהם לפחות אני זוכר בבירור, זה היה בליגה האירופאית מול בילבאו והיה העתק מדויק לשער שנכבש היום. רפאל הוא בדרך כלל שחקן שעובד קשה, חבל שהעצלנות הזאת או אולי חוסר הניסיון שלו הורסים לו עוד משחק שהיה מצוין עד לאותו רגע. אני חושב שאפשר כבר לשנות את הכותרת בטופיק שלנו, ואן פרסי מצטרף? לדעתי אפשר לכתוב בגאווה מוליכים את הטבלה עם הכדורגל הטוב ביותר באנגליה. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx
נקודה יפה שראיתי ברד קאפה בקשר לקגאווה. זה לא רק שאנחנו מציבים אותו בעמדה שהיא לא המתאימה ביותר לו. גם אם היינו מציבים אותו מתחת לחלוץ, באמצע, השחקנים שלנו עושים פחות תנועה- הרבה פחות- מהחבר'ה של דורטמונד. המשחק שלו בנוי על למצוא את החברים שלו בשטחים שהם יוצרים. אנחנו לא ממש מספקים לו את זה, ולא סתם ההבנה הגדולה ביותר שלו היא עם קלברלי, שכל הזמן זז על המגרש. מישהו חושב של-דה חאה יש איזו שהיא אשמה בגול? אני חושב שלבקר אותו כל הזמן כמו שהתקשורת באנגליה עושה זה ממש מטופש, ומנגד גם לסנגר עליו בלי הכרה מתישהוא עובר את הגבול. אני רואה אנשים באינטרנט שמתלוננים שהמבקרים של דה חאה "דורשים ממנו לשנות את חוקי הפיזיקה". לא בטוח שהיום זה המקרה. זו הצלה טובה, והאשם העיקרי הוא רפאל (גם קלברלי ואלי קאריק), אבל כבר ראיתי הצלות של שוערים מבעיטות כאלה שהדפו עם קצות האצבעות ביד רפויה יותר, מה שאיפשר להם להדוף הצידה.
במשחקים האחרונים ספגנו שלושה שערים אחרי הדיפות של דה חאה. הגול מול ניוקאסל היה טעות שלו, בבירור. היום ונגד סוואנסי, אני ממש לא סבור כך. אני לא חושב שוואן דר סאר היה הודף את זה אחרת, למשל.
העצירה של דה חאה היום הייתה מצויינת. אם רפאל היה מכין את עצמו לסיטואציה שהכדור יחזור לאיזור שלו, השער היה נמנע. עצוב שהפכו את דה חאה למטרה כל כך קלה. הוא מציל את יונייטד לא מעט ולא מקבל על כך ציון לשבח - אך כשהוא סופג שער שעל פניו נראה שהיה יכול לעצור, התקשורת (ואף אוהדים מסוימים) לא בוחלים באמצעים ומשמיצים אותו ללא הרף.