שלום אבי, כבוד גדול לארח אותך כאן בפעם השנייה. יש לי שתי שאלות, אחת בעניין כדורגל נטו ואחת בעניין הערוץ. 1. אין ספק שהעסקה המדוברת של העונה היא רכישתו של רובין ואן פרסי ע"י מנצ'סטר יונייטד, ושעד עכשיו הוא פורע את השטרות. העולם נחלק לשניים בנוגע לעסקה הזאת, אלה שאומרים שזו החתמה בסדר גודל קאנטונאי, שיכולה לקחת את יונייטד צעד קדימה לפני המתחרות, ואלה שאומרים שפרגוסון עשה טעות, ושהוא בסה"כ חיזק חולייה חזקה ממילא בעוד בעמדות אחרות יונייטד משוועת לחיזוק שלא בא. איפה אתה בעניין הזה? 2. אני מניח שגם אתה תסכים עם הטענה שחלה ירידה באיכותו של אולפן ליגת האלופות בשנים האחרונות, מה שפעם היה משדר הספורט (ואולי לא רק ספורט) האיכותי ביותר בארץ, עדיין כזה ברגעים מסוימים, אבל בהרבה רגעים אחרים יש פינות בידור רדודות, קריצות לערוצים המסחריים ופרשנים שהם שחקני עבר גדולים אבל לא מראים בקיאות בכדורגל האירופי. אני שואל בפשטות מה עמדתך ביחס לזה, ולמה ישראל היא המדינה היחידה שבה משדר ליגת האלופות קופץ למחוזות כאלה ולא מתמקד בניתוח המשחקים ובכדורגל נטו.
אשמח לחזק את השאלה השנייה שלך - ברשותך. כאמור, לכולנו יש אינספור תלונות וביקורות כלפי תרבות הספורט הישראלית שכמעט ולא קיימת. פרשנים מדברים על כך ללא הרף, אנשי ספורט אומרים שיש צורך בשיפור והעיתונאים משמיצים את הספורט בישראל. אני, אגב, מסכים איתם. אני לא חושב שיש צורך להכנס לדוגמאות כיוון שכמוני וכמו רבים כאן, אתה מודע למצב הלא מזהיר של הספורט הישראלי. שאלתי היא בעצם כזו. אתה לא חושב שלכם, הפרשנים, יש יד בדבר? כי אני, בלי לנסות להישמע אגרסיבי ותוקפני, חושב שכן. מספיק לראות משחקים של ליגה זרה מסויימת באחד מערוצי הספורט בארץ בכדי להבין שמשהו לא בסדר. במחצית ובסוף המשחק, הדבר היחיד שאתם, הפרשנים, מייחסים לו חשיבות זה כמה דקות בודדות של תקציר (ולעיתים אף לא זה). אין ניסיון לנתח משחק, אין רצון להתעמק ולצערי זה נראה כבאתם לעשות את עבודתכם בצורה מינימלית ביותר וללכת הביתה. אל תבין אותי לא נכון, אני לא מזלזל בכם כאנשי מקצוע, אבל אני כן חושב שביחס לפרשנות שקיימת במדינות אחרות - אם זה איטליה, אנגליה, ספרד, גרמניה ואפילו בלגיה - מצבכם רע מאוד. כמובן שאני לא מפנה אצבע מאשימה רק כלפי אנשי התקשורת הישראלים, אבל בנוסף למה שנאמר כאן לפניי; חוסר ההעמקה במשחקים - ואני לא מדבר רק על כדורגל, אם כי בכדורסל המצב טוב בהרבה - עצמם, פאנלים ומחזות רדודים שמסתכמים בכמה ליצנים שמחפשים תשומת לב וגרוע מכל, התלהמות ואגרסיביות בעת תכניות ספורט (אתה לא באמת רוצה שאתן דוגמאות, נכון?) מעידים על כך שהתקשורת הישראלית לא תורמת דבר לתרבות הספורט הישראלית, אלא רק מזיקה לה. ובעיניי, אגב, זה עלבון לאינטליגנציה של אנשים שבאמת מעוניינים בספורט כפי שהוא. צר לי אם זה היה אגרסיבי יתר על המידה, זו לא הייתה הכוונה שלי. אבל כאחד שגר בגרמניה כרגע, והתגורר בעבר באנגליה, עצוב לי לראות את מה שקורה במדינה שלנו. במיוחד כשכאן, בפורום הזה ממש, יש מאות ואולי אלפי אנשים שבאמת זקוקים וראויים לטוב יותר.
1. כאשר ואן פרסי נרכש על ידי פרגי - ביססתי את כל מאמר קידום העונה שלי על ההעברה המונומנטלית הזאת. לא שיניתי דעתי מאז. אדרבא, היא אפילו התחזקה בעזרתו 2. אולפן האלופות הוא נושא לדיון רציני ומורכב שאני מעדיף לערוך פנים אל פנים ולא בכתב. גם כי יש לי הרבה מאד מה לומר, וגם כי יש דברים שאינני רוצה שיתועדו. בשורה התחתונה אכן חלו המון תמורות. הערוץ שלי שינה כיוון בהרבה מובנים. לפעמים זה שיפר, לפעמים קלקל - אבל תמיד זה בעיני המסתכל. גם אנחנו, עובדי הערוץ, בעלי טעמים שונים. אוהבים לימון ושונאים בצל או להפך. יש לנו ויכוחים. יש לנו ביקורת. לא תמיד יש לנו השפעה. האם אני הייתי עושה את אולפן האלופות כיום אחרת? כן. אבל כל אחד היה עושה אותו כדרכו אמונתו, ומה שנשאר ברור וקבוע וללא סייג זה שאנחנו, אנשי ערוץ הספורט הקבועים, ממשיכים לתת את הנשמה והגוף כדי למצות את הפוטנציאל שלנו בצ'מפיונס ליג ובכל מקום, תחת כל עורך ופורמט חדשים או ישנים. אני מבין שיכול להיות שלא תמיד זה מספיק עבור כל אחד, ושלפעמים השוואות לא עושות עימנו חסד.
לעניות דעתי, אין רענון ראוי בכל מה שקשור לתקשורת הישראלית. אנחנו רואים ושומעים אותם אנשים על בסיס שבועי ולכן התחושה היא שהפרשון הוא בנלי, הידע לוקה בחסר ונשאר כך במקרים מסויימים ונראה כי על אף תלונות מרובות תכנים מסויימים נשארים וממשיכים להוציא אתנו מהכלים. האם לנו יש חלק בכך? בהחלט. אבל יש לנו אלטרנטיבה?
