לא אמרתי שהצבא הפסיק את הפעולות שלו, אלא שהוא לא עושה יותר מבעבר. ב-2006 הנייה נבחר לראש הממשלה ושנה לאחר-מכן הגדה והרצועה "נפרדו". מאז הייתה הבנה בישראל שאי-אפשר להמשיך לפגוע בתשתית של פת"ח (כמו שעשו באינטיפאדה השנייה), אחרת החמאס יגיע גם לשם, והחלו לחזק את שיתוף הפעולה עם ארגוני הביטחון שלהם. גם אצלם חל שינוי גדול, כי הם יודעים שבלי העזרה שלנו ישחטו אותם כמו ששחטו את אחיהם בעזה.
בנושא אחר מהפינג פונג הבטחוני http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4341148,00.html נכון שמדובר במקרה מיוחד, אבל לדעתי זה טיפה מעבר לזה. זה מראה את הניתוק של המוסדות הציבוריים שלנו מהאנשים שהם אמורים לייצג. המיסים העקיפים, דו"חות החנייה, כבר מזמן איבדו את המטרה המקורית שלהם והפכו למין מפלצת שלעולם לא שבעה. התגובות של אנשים שמציעים לגברת לתבוע את העירייה (בצדק) מעידים על כך. ההרגשה היא שהמוסדות המדיניים והעירוניים שלנו כל כך מנותקים מהעם, עד שאנשים ששוכחים שכל שקל שהעירייה תשלם לה, זה שקל שיוצא מהכיס שלהם. ועכשיו ספיציפית, מה היה קורה אם לא הייתה מצלמה על הבניין ממול? לכמה אנשים נוספים זה קרה ואף אחד לא האמין להם? הבחור בסוף טוען לחוסר תיאום, אני רואה את הפקחית מגיע כבר על הגרר, נראה לי דווקא תיאום יפה.
על כל גרר יש פקח, רכב שהם לא מצליחים לגרור הם נותנים לו רק דו"ח. חוסר התיאום הוא בין אלו שצבעו את המדרכה וסימנו את החנייה לבין הפקחים. עיריית ת"א הם נוכלים ידועים, קורים דברים כאלו הרבה פעמים, אבל דווקא במקרה הזה האישה לא ממש צודקת - היה שם תמרור שמורה על חניית נכה עוד לפני שהיא חנתה שם. לאחותי קרה מקרה דומה, אבל אז שבאו לצבוע התקשרו אליה ואמרו שהמקום שהיא חונה הופך לחניית נכה והיא צריכה להזיז את הרכב, שזה גם מעצבן אבל עוד נורמלי. בחומת מגן נלחמו נגד פת"ח והשמידו את התשתית של אש"ף, ולמרות ההיקף הגדול שלו הפיגועים נמשכו, גם אחרי שעשו עוד מבצע (דרך נחושה). לחומה האמיתית יש השפעה הרבה יותר גדולה לירידה בפיגועים מכיוון הגדה, אבל הדבר החשוב ביותר לדעתי הוא שיתוף הפעולה שהחל ב-2007.
תקן אותי אם אני טועה, אבל הגרר לא מסתובב בעיר ומחפש מכוניות חונות. עברתי על הסרטון ולא נראה ששום פקח עובר ומגלה את הרכב בחניית נכים. הפקחית גם באה עם דו"ח מוכן, מה שאומר שהיה להם ידע על הרכב. אני יכול להניח שמי שביצע את הצביעה דיווח על כך.
זה נחמד לייחס את הירידה בפיגועים מהגדה לשיתוף הפעולה של צה"ל עם הרשות הפלסטינית, אבל מה לעשות שהנתונים מראים שהירידה המשמעותית החלה עוד הרבה לפני, ברגע שקמה הקמת גדר ההפרדה. אז זה נחמד לייחס את זה לרשות (או להגיד שאבו מאזן הוא מתון, פחחח) ולהנסות ולהשוות בין הפיגועים לחיסולים לגיטימיים של צה"ל, אבל מה לעשות שהעובדות בשטח הן אחרות.
לא מסכים עם הקביעה שלגדר ההפרדה יש השפעה גדולה בירידת מספר הפיגועים. מי שמכיר אותה מקרוב יודע עד כמה הגדר פריצה, וכמה קל להסתנן לישראל דרכה. כל יום פלסטינים מסתננים כך לישראל, בעיקר לצרכי תעסוקה. חלק גדול מהילדים שעומדים בצמתים בירושלים הם פלסטינים שהסתננו דרך הגדר. נכון שיש קורלציה בין בניית הגדר לירידת מספר הפיגועים, אבל קורלציה אינה מחייבת סיבתיות. ניתן לייחס את הירידה במספר הפיגועים לגורמים אחרים, ובראשם ההבנה של ההנהגה הפלסטינית והמחבלים שהטרור רק מדרדר את מצבם ולא משלים את מטרותיו.
אם גם המאבק הדיפלומטי ייכשל, והייאוש יתגבר על הפחד, אין סיבה שהפלסטינים לא יחזרו לטרור. הם חשבו אז שכדאי להם להאבק לחירות במאבק לא-אלים, וקיוו שהוא ישיג תוצאות. כמו כן, כמובן שלא כל הפלסטינים חושבים כך, וככל שהזמן עובר והמאבק הלא-אלים לא משיג תוצאות - יותר פלסטינים תומכים במאבק אלים. אם הרשות הפלסטינית תפורק או שההנהגה הפלסטינית תשתנה או שהחמאס יעלה לשלטון - לא יהיה שום מנגנון יעיל שיסכל פיגועים, בוודאי שלא גדר ההפרדה. ההחלטה לגבי האינתיפאדה הבאה נמצאת בידי הפלסטינים, והדרך הטובה ביותר למנוע אותה היא באמצעות משא ומתן רציני, עם צעדי אמון בין שני הצדדים שיוביל להסדר קבע.
עד כמה אנשים מוכנים לעוות את המציאות כדי שהיא תתאים לזו שלהם, דוגמא: הרי ירידה של יותר מ80% מהפיגועים החל משנת 2002 עד 2006 היא בזכות שיתוף הפעולה בין ישראל לפלסטינים שהחלה במקרה הטוב לקראת סוף שנת 2006. והכי מצחיק זה שלא יהיה שום מנגנון יעיל אחר- כאילו שב"כ וצה"ל הם עציצים. אני מבקש שתציין כמה אחוזים מניסיונות הפיגוע בשנתיים האחרונות סוכלו בזכות המנגנון היעיל הזה כדי שלפחות יהיה שחר לטענות שלך. לגבי הסכם הקבע-תחלק להם גם בקלאווה ופרחים בשמי.
א) "העובדות" שלך לא נכונות. אתה מוזמן לבדוק ב-אתר השב"כ. ב) קצת רקע - רוב הגדר נבנתה ב-2003, עוד חלק גדול ב-2004, וחלקים קטנים עד מאי 2006, מאז כמעט ולא נעשתה בנייה. מתוך 790 הק"מ המתוכננים (שגם ככה לא עוטפים את כל הגדה), נבנו רק 430, וגם בהם יש לא מעט פרצות. ג) הגדר לא יכולה להסביר את הירידה בכמות הפיגועים בתוך יהודה ושומרון ואיכותם. שוב, לא נכון. את 2002 לא צריך לקחת כדוגמא בכלל כי מדובר על שנת שיא, אם כבר עושים השוואה אז 2001 היא יותר במקום. השוואה יותר נכונה היא בין שנה לשנה. עובדתית, היו יותר פיגועים שמקורם בגדה (בין אם הם היו בתוך שטחי הגדה ובין אם בתוך הקו הירוק) ב-2005 משאר ב-2004 (לינק), וכנ"ל לגבי 2006 לעומת 2005(לינק). לאחר-מכן הייתה ירידה חדה.
שיתוף הפעולה לא התחיל יש מאין. הוא התחיל כי להנהגה הפלסטינית, זו שאחרי עידן עראפת, היה אינטרס להרגיע את השטח, והם ראו שהאינתיפאדה לא משיגה תוצאות. הם הרגיעו את השטח לפני שיתוף הפעולה ורצו להגיע אליו. הפיגועים נפסקו כמעט לחלוטין רק ב-2007, שישראל הפסיקה את המצוד אחרי מחבלים. כאמור, גדר ההפרדה היא פריצה ולא ניתן לייחס לה את הפסקת הטרור. נוכחות צה"ל לבדה מעולם לא הצליחה למנוע אלימות, אלא דווקא הגבירה אותה, והצבא לא יכול לדכא מאבק עממי של עם הרוצה בחירותו. מוכרחים לייחס את השקט היחסי בגדה למחמוד עבאס ולהנהגה הפלסטינית, והאשליה שנוכל גם לשמור עליו לאורך זמן וגם להנציח את הכיבוש היא אשליה בלבד, שכל קשר שלה למציאות הוא מקרי בהחלט.