לאחרונה דווח כי בפרמייר ליג (Premier League) שוקלים להטמיע אמצעי הגבלה על הוצאות המועדונים. יחד עם ה-UEFA Financial Fair Play Rules המפורסם וה-Football League Financial Fair Play Rules הטרי, גם הפרמייר ליג מצטרפת לטרנד המתפתח של ליגות והתאחדויות השואפות לקיימות כלכלית בריאה של מועדוני הכדורגל המשתתפים בה. _________________________________________________________________ פרטי החוקים של הגבלת ההוצאות ב'פוטבול ליג' (Football League), למעוניינים. פייר פליי פוטבול ליג _________________________________________________________________ לפני כארבעה ימים פורסם שבהצבעה שנערכה התקבלה תוצאה אופטימית עבור אלו שנמנים מבין תומכיו של המושג 'פייר פליי'. המועדונים שהביעו התנגדות הם פולהאם, ווסט ברומיץ' אלביון, מנצ'סטר סיטי, סאות'האמפטון, אסטון וילה וסוואנזי. כלומר, התקבל רוב, יש לציין שהוא גבולי, של מעל שני-השלישים הנחוצים בכדי להציג את תכנית ה-FFP ולקחת אותה צעד אחד קדימה. למאמר בנושא זה, לחצו כאן. כעת נותר ליועצים המשפטיים של הפרמייר ליג לעבוד בדייקנות על הפרטים הכלולים בתכנית, כאשר הם יועברו לראשי המועדונים באפריל בכדי לעבור אשרור. למועדוני הפרמייר ליג, ולרוב המועדונים מחוץ לאנגליה גם כן, הייתה הרשות להוציא כספים מעבר ליכולתם בחיפוש אחר הצלחה לאורך ההסטוריה. בדרך כלל אפשרות זו קיימת בזכות משקיעים חיצוניים שמזריקים כספים למועדונים. בכדי לעמוד בדרישות של UEFA, אמנם, נאלצים המועדונים למתן את הוצאותיהם ולאזן את ספרי החשבונות שלהם (בשפת break-even - UEFA). מהן השיטות אותן הפרמייר ליג החליטה ליישם? שלושה סעיפים עיקריים עומדים על הפרק. (בינתיים מדובר על עונות 2013/2014, 2014/2015, 2015/2016.) 1. המועדונים רשאיים להיות בהפסדים של עד £15m במהלך שלוש נשים רצופות. כלומר, הפסד של £5m בשנה יכול להימחק על ידי "הלוואה" כספית של הבעלים. 2. המועדונים יכולים לצבור הפסדים של עד £35m במהלך שלוש שנים רצופות - כלומר הפסד של £105m סך הכל - במידה ו-: - הבעלים מבטיחים את המימון מראש(לשלוש שנים הבאות). - המועדון מציג תכנית כלכלית עתידית 'כשרה' לפרמייר ליג. 3. העלאה של £4m בתקציב השכר של השחקנים בשנה בלבד. הגבלה זו תקפה רק על מועדונים שיוציאו ב2013/2014 £52m על שכר השחקנים, ב2014/2015 £56m וב-2015/2016 £60m. עדיין לא ברור מתי בדיוק יכניסו את ההגבלות הללו למרות שתיאורתית מדובר בשלוש העונות הקרובות. הסבר קצר על החוקים באתר הפרמייר ליג כאן. הוצאות השכר וההכנסות של מועדני הפרמייר ליג 2010/2011 על פי ה-Guardian ו-Deloitte. http://s8.postimage.org/4aks62tth/FFP_PL.Xxx ישנן מספר שאלות שאותן הפרמייר ליג חייב לשקול בקפידה במידה ומתכונת מסויימת של הגבלת הוצאות תוסכם וכמובן, תייושם. 1. איך תעבוד עונת המעבר? אם החוקים ייכנסו לתוקף כבר בעונה הבאה, הסבירות שיוטלו סנקציות מסויימות על מועדונים היא נמוכה מאוד. לפי ה-Football League Financial Fair Play, לא יהיו סנקציות במידה ועוברים על החוקים בשתי העונות הראשונות. כנראה שהפרמייר ליג תנקוט בצעד דומה. 2. איך השיטה תעבוד עם מועדונים שעולים מליגת המשנה? זה יהיה מסובך ואפילו לא הוגן כלפי מועדונים שזה עתה עלו לליגה הבכירה לעמוד בתנאיהם של הפרמייר ליג בעונתם הראשונה בליגה הבכירה. חוקי הפייר פליי של ה-Championship (הליגה השנייה של אנגליה) מקנים למועדונים היורדים מהפרמייר ליג לא להיות כלולים במתכונת בעונתם הראשונה שם. 3. האם הרגולציות יהיו חוקיות? הפרמייר ליג תחפש עצות בצורה יסודית מאוד לפני כל מהלך שייבחר לגבי החוקיות המשפטית שלו. פורסם רבות על כך ש-UEFA עבדו יחד עם ה-European Commision בחיפוש אחר התאמה משפטית מבחינה תחרותית ועם עקרונות המעבר החופשי האירופיים. 4. אילו סנקציות ניתן להטיל? בתאוריה, כל דבר שאפשר לחשוב עליו, אך בפועל - כפי שקורה ב-FL FFP וב-UEFA FFP - הסנקציות החמורות יותר לרוב לא מתקבלות. האופציות הן רבות, מהורדת נקודות והורדת ליגה (שתיהן פחות סבירות) עד לקנסות והגבלות של רישום (שתיהן, מנגד, סבירות יותר). 5. איך יוחלט אם שיטה מסויימת תצא לפועל? במידה ו-14 מתוך 20 המועדונים בפרמייר ליג מאשרים את הצעת הפרמייר ליג, היא תיושם. צריך לצפות לכל מידע חדש מהתאחדות הפרמייר ליג. כל אמצעי יכול להשפיע בצורה משמעותית על הביצועים הספורטיבים והכלכליים של מועדוני הכדורגל. עם זאת, עד שההצעות עצמן יהיו יותר מפורטות, אנחנו בסוג של משחק ניחושים. מבוסס על מאמרו של דניאל גיי הנפלא, שניתן למצוא כאן. _________________________________________________________________ האם לדעתכם מהלך זה יועיל לפרמייר ליג? דיווחים רבים מציינים כי הסיבה שקבוצות מסויימות התנגדו למהלך הוא מתן חופש למועדונים בשוק הפיננסי של הכדורגל, האם אתם מסכימים איתם? כמו כן, עיתונאים ואנשי כדורגל רבים רואים במהלך זה יתרון עצום למועדונים שהכנסותיהם גדולות במיוחד, לדוגמא מנצ'סטר יונייטד וארסנל, כיוון שמשמעותן של הכנסות גדולות יותר הן באופן טבעי הוצאות גדולות יותר. מנגד, דבר זה יעודד מועדונים שלא שמים דגש על רווחים להתחיל לפעול בצורה אפקטיבית, וכביכול, נקייה. אך מה הן ההשלכות? כרטיסים יקרים יותר? הפיכת המועדונים באופן רשמי לחברות שמטרתן להרוויח? אותי, באופן אישי, הנושא הזה מאוד מעניין וכולי תקווה שיתפתח פה דיון פורה.
קודם כל קיבלתי את הרושם שחוקי הפייר פליי שרוצה להנהיג אופ"א יותר קשיחים מאלה של הפרמייר ליג. המועדונים ממילא אמורים לעמוד בתקנות של אופ"א, לפחות אלה שרוצים לשחק באירופה. המטרה בשני המכרים ברוכה - מועדון צריך להיות מסוגל לפרנס את עצמו. הפסדים של 150 מיליון יורו בעונה בלתי ניתנים על הדעת, לא רק באנגליה, בכלל בכל מדינה שהיא. יש סימן שאלה גדול, אם באמת זה ישנה משהו. תמיד השאלה באכיפה וכמה חורים יהיו בהם, שיאפשרו למועדונים העשירים להתחמק בפועל מעמידה בהם. אני מזמן טוען שחקיקת חוק רוסי, היא זו שבצורה הכי טובה תביא ליותר תחרותיות וימנע במידה מסוימת הפסדי עתק. כמות מינימלית של שחקנים מקומיים בהרכב וכמות בלתי מוגבלת של זרים בסגל. בכדורגל האנגלי בפרט, איסור מוחלט על שיתוף זרים במשחקי נוער.
לא סותרים. אין הגבלה על כמות השחקנים הזרים בסגל. הרי החוק החדש של ה - 25 שחקנים בפרמייר ליג, גם יוצר הגבלה מסוימת, אז אם בסגל כן למה לא בהרכב? מה הבדל מבחינת אותם חוקים של איחוד אירופי?
אתה לא יכול לעשות הבדלה בין מקומיים ו"זרים" (כאלו שמגיעים ממדינות אחרות באיחוד) מבחינה חוקית. אין דבר כזה מקומיים. מקומיים ע"פ ההגדרות של האיחוד זה אנגלים, שבדים, גרמנים, רומנים וכו'. שים לב למשל שבליגת האלופות יש דרישה ל-4 שחקנים מקומיים בסגל וההגדרה לשחקן מקומי הוא שחקן שהעביר כמה שנים במועדון כנער - כלומר אין שום איזכור ללאום. זה לא צירוף מקרים.
בחוק הרוסי אין שום הגבלת תעסוקה. בכל אופן הוא לא עומד על הפרק. באשר לחוק שמוצע פשוט יש להרבה אנשים ספקות אם הוא באמת ישנה משהו.
אתה לא יכול להגדיר מי ומי על רקע לאומני. אין דבר כזה לאום מבחינת חוקי התעסוקה של האיחוד - אין אנגלי, איטלקי או בלגי - יש רק "אזרח האיחוד האירופי". זה אומר שאתה לא יכול לבוא ולהגיד מינימום 2 שחקנים אנגלים בהרכב כי אין דבר כזה "אנגלים". תעשה דבר כזה ותוך 10 דקות יבוא גרמני או פולני וילך לבית משפט של האיחוד ויגיש תלונה על אפליה במקום העבודה. השופטים אפילו לא יצטרכו לחשוב יותר מדי כי יש מיליון תקדימים שמצדדים באותו גרמני/פולני. כל ישות, עסק או גורם (תקרא לזה איך שאתה רוצה) שינסה להבדיל בין לאומים בתוך האיחוד כשזה נוגע לתעסוקה ייאנס על-ידי בתי המשפט.
לגבי עמידה בחוקים של UEFA - זה נכון לגבי מועדונים שהשתתפותם בליגת האלופות היא אפשרית לכל הדעות. כיוון שלא כל המועדונים מעיפילים על בסיס שנתי למפעל היוקרתי הזה, צריך לקחת בחשבון שאותם מועדונים שואפים להיות תחרותיים יותר ולהיאבק במועדונים הגדולים. כמובן שמועדון נקי מחובות זה מצב אידאלי, אבל יש בעלים שמזרימים כספים בכדי להצליח, דבר שלא ניתן לעשות כאשר מגבילים אותך. אל תשכח שמועדונים כמו סיטי, צ'לסי וכו' אמנם "שודדים? את המועדונים הקטנים, אבל מאידך הם גם מכניסים להם לא מעט כספים.
אני חושב שחוקי הפייר פליי ינציחו את המצב הקיים ויקשו על קבוצות להתקדם בסטטוס שלהן. זה ינציח את האי שוויון ואף יחדד אותו. כמו כן, כמו עם הפייר פליי האירופאי, גם את החוק הזה ניתן יהיה לעקוף.
הפייר פליי לא שווה הרבה אם כל הקבוצות לא שוות. זה מנציח את היתרון שיש ליונייטד, סיטי וארסנל ופוגע בקבוצות הקטנות. כמו בNBA מועדונים קטנים לא יוכלו להחזיק שחקנים שהתקדמו אצלהם והגדולים יוכלו לקחת סיכונים.
אני יודע שהחוק הזה לא פותר את הבעיה אבל כל התקדמות היא מבורכת - סיטי לא תוכל לצאת למסע פסיכי כמו בתחילת התקופה של השייחים. נכון שיש יתרון גדול ליונייטד וארסנל, אבל עם ניהול נכון זה פער שקבוצות אחרות יכולות לצמצם הרבה יותר בקלות מאשר פער מאיל נפט שמחליט לקנות חצי אירופה. לכן יש צדק והיגיון בכך.
וכיצד אמור ה"ניהול הנכון" לבוא לידי ביטוי בחייהן של הקבוצות האחרות? ביצירת פדיון עתק יש מאין? או אולי בהשקעה מאסיבית במחלקת הנוער, בזמן שהגבלות ההפסדים של הפיירפליי תקועות כמו עצם בגרון ויונייטד/ארסנל מסוגלות לפתות את הכשרונות הצעירים ללא כל חשש? כך או כך, מסופקני אם מדובר בדרך "קלה" יותר לצמצם פערים מאשר הסתמכות על שוגר דאדי מזדמן.
לא מדויק. מי הן שתי הקבוצות המאיימות על יונייטד במאבק על תואר האליפות בשנים האחרונות? בעיקר צ?לסי ובשנתיים האחרונות גם סיטי. ארסנל כבר שנים לא בתמונה, טוטנהאם קמים ונופלים אבל לא מצליחים לבסס את עצמם ואילו קבוצות קטנות שאכן מתנהלות נכון, ווסט ברום וסוואנזי לדוגמא (שלא במקרה מתנגדות למהלך), לעולם לא יצליחו לעשות זאת אלא עם התערבות של איל נפט כלשהו.
העניין לא חד משמעי בכלל. מי אמר שרק להיות בהרכב של קבוצה זה נקרא לעבוד? http://www.fifa.com/mm/document/affederati...a_release_e.Xxx MISTER JOE COLE, זה כל העניין, שיש הבדל גדול בין העושר של יונייטד לעושר של סיטי. יונייטד בנתה את ההצלחה שלה. באופן כללי, עובדתית מאז שחוקק חוק בוסמן ובכלל המשכורות וסכומי העברה זינקו, היינו עדים להרבה יותר קריסות כלכליות של מועדונים. ומה יקרה עם אופנת האוליגרכים ושייחים תחלוף? מה יקרה עם מחירי הנפט ירדו? מה יקרה לק.פ.ר אם היא תרד ליגה, דבר שיקרה בסבירות של 70-80%?
יונייטד בהחלט בנתה את ההצלחה שלה ועל כן היא ראויה לכל ההצלחה בעשרים השנים האחרונות. עם זאת, אם הולכים מספיק אחורה מגלים שגם את יונייטד הציל איש עשיר מאוד כאשר היא הייתה בשפל. זה היה מזמן, אני יודע, אבל אתה מתעלם מהעובדה שכסף תמיד שיחק תפקיד בהצלחה של מועדונים.
