אם לשוודים הייתה את החזירות הישראלים, לא היו כל כך הרבה עובדים מאוגדים בשוודיה. יש שני צדדים למטבע. במקום שתהיה הכרה בעובדה שטובת החברות היא גם של העובדים וגם של המעסיקים, יוצא שכל אחד מנסה לאנוס את הצד השני, ויוצא שבישראל יש או עובדים מקופחים או עובדים מקפחים. ובאמצע שכבה קטנה של צווארון לבן שמשלמים מחירים יקרים על החזירות של שני הצדדים. מונופול ממשלתי גרוע בדיוק כמו מונופול פרטי, רק שבמקום חוסר יעילות שהולך לכיס של הרבה אנשים, הרווחים מעודף יעילות מגיעים לכיס אחד. אלא אם יחליטו בישראל שכל רציף הוא של אדם אחר וככה תהיה תחרות (כנראה שזה לוגיסטית לא אפשרי), להפריט את הנמל יהיה מהלך לא אחראי. במקום הזה אני מסכים עם דניס, להשוות לחבר'ה האלה את התנאים לשאר עובדי המדינה ועובדי נמל במדינות אחרות, מי שמנצל את הכוח שלו לרעה יפוטר לאלתר כמו פקחי הטיסה. אין שום הבדל בין עובדי הנמל לשוטרים, לשתי הקבוצות יש את הכוח לשתק את המדינה, רק שאוכלוסיה אחת לא רשאית לנצל את הכוח שלה ואוכלוסיה אחרת כן.
נכון, אין שום הבדל בין החבר'ה האלה לשוטרים או לאיתנו, ובמקום לדרוש שיבטלו להם זכויות כעובדים, אנחנו צריכים לדרוש שיוסיפו לשאר העובדים, אלה שלא זכו להכלל בתוך אחד מהועדים הגדולים, זכויות נוספות, הסכמים קיבוציים והתאגדות שלהם בועד. אחת הבעיות בישראל היא שההסתדרות מגנה רק על זכויותיהם, ולא שמה על העובדים החלשים בועדים חלשים, לא מאוגדים או עובדי קבלן. צריך ללא ספק לבצע רפורמה בהסתדרות.
אכן גם לקחת את הזכות שלהם לשבות יכול להיות פיתרון פשוט יחסית. אבל עדיין זה בעייתי כי אי אפשר לפטר שם אף אחד גם אם הוא זורק זין בעבודה. אפנר1 - לא מפתיע אותי שלא אכפת לך מהתעללות כזו בכלכלה הישראלית ובאוכלוסיית ישראל, שמשלמת כמליון ש"ח ליום על כל ספינה שנתקעת בנמל רק כי ועד העובדים שובת בגלל שדודה של החבר של האחות של היו"ר פוטרה, והדבר היחיד שמעניין אותך זו החזירות של האנשים האלה. בסקנדינביה יותר קל לשכור ולפטר עובדים מאשר בישראל. התחת של החוצפנים האלה היה מחוסר עבודה אם היו מתנהגים ככה בשבדיה. אם אתה רוצה שכל עובדי המדינה יושוו ל"מעמד שלהם" (עובדים כל יכולים עם תפוקה בינונית שאי אפשר לפטר ומחזיקים מדינה שלמה בביצים) אז עזוב, למה לעבוד קשה. אני מציע שפשוט נתרום את כל הכסף של המדינה והאזרחים לצדקה, אם כבר מחליטים שבא לנו לרסק את הכלכלה.
לא נכון, מדובר במיתוס: http://www.haokets.org/2013/02/12/%D7%94%D...A8%D7%93%D7%99/ התנאים לפיטורין ברוב מדינות סקנדינביה הם מחמירים יותר מאלה שבישראל, כשלועד העובדים יש זכות ערעור וזכות וטו על כמות המפוטרים, בניגוד לישראל. בישראל המדינה מכניסה את הועדים לסיטואציה בלתי אפשרית שהם יקבעו את זהות המפוטרים. בשוודיה למשל אנחנו מדברים על 86 אחוז עובדים קבועים שקשה מאוד לפטר מסיבות לא אובייקטיביות, וגם אם כן - אז המדינה נחלצת לעזרתם. מה קורה עם המפוטרים שלנו? מה קורה עם שאר ה-80 אחוז שלא מאוגדים כלל? השחיתות בועדים הגדולים מפריעה לי וצריך לטפל בה, אבל הדרך להלחם בה היא לא ע"י שבירת זכות ההתאגדות וזכות השביתה, שתגרום לתוצאות קשות הרבה יותר.
והנה התגובה של כותב המאמר לאותה תגובה: "אתה מוזמן לקרוא את החוקים באנגלית אם תרצה קל למצוא את הגרסאות באנגלית שלהם. ההסכמים הקיבוציים הענפיים רובם בשבדית/נורבגית/דנית אבל גם אותם אפשר למצוא בקלות. ובתשובה לשאלתך אם אלו הנתונים של הפורום הנ"ל אז כן! ומעניין מאוד לדעת איך הם חישבו את המדד שלהם. מי יודע? אולי הם התבססו ביחס לישראל על דה מרקר או על המחלקה הכלכלית של ארגוני המעסיקים? ולעצם העניין אם אתה רוצה למשל מקור מפורט. בלי דירוגים רק הסבר פשוט באנגלית על נהלי פיטורי צמצום במדינות אירופה השונות הנה קישור באנגלית http://www.iuslaboris.com/files/documents/...ncies-guide.Xxx ובאשר לדנמרק. לשכירים העובדים ע"פ חלקיות המשרה או משרה מלאה יש בדנמרק הגנה מתוקף חוק הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי" לא יודע מה איתך, אבל אני מעדיף להסתכל על הקריטריונים לפיטורים בשתי המדינות, שאותם מחבר המאמר שם לי מול העיניים, על פני דירוג שאין לי מושג איך חישבו אותו, על מה ביססו אותו ועד כמה הוא מחשיב, אם בכלל, את אותם קריטריונים. כאמור, ועדי העובדים בסקנדינביה הם הבסיס של זכויות העובדים המקודשות. הם הסיבה ששכר המינימום בפועל בסקנדינביה הוא הגבוה ביותר בעולם, ויש לו זכות גם לערער וגם זכות וטו על כמו המפוטרים, שממש לא נזרקים לרחובות כמו אצלנו. זכות השביתה שם היא מקודשת, ולא יעלה על הדעת לפגוע בה. להעניק לעובדים כח וזכויות נרחבות זה לא דבר שיש להם להתבייש בו. אגב, הנה איך שכותב המאמר מציע לפתור את המשבר בנמלים: "לדעתי לא הקביעות היא שגורמת לתופעות לא תקינות בוועדים מסוימים אלא העדר מספיק של דמוקרטיה פנימית. כפי שתיארתי בסקנדינביה הקביעות היא בעלת קריטיונים שקופים, מה שמקטין אם כי לא מונע את האפשרות, שעובד אחד יהיה מוגן לחלוטין עקב קירבתו לאנשים מסוימים כאשר עובדים אחרים הולכים הביתה. הנקודה השניה היא העדר הדמוקרטיה הפנימית. מצב זה יוצר מעמדות בתוך וועד העובדים בין מי שבשלטון או קרוב אליו ובין יתר העובדים שקשה להם מאוד למחות. הבעיה פה היא לא דווקא תקנון הוועדים, אלא חוסר היכולת להקים בישראל ארגון עובדים מתחרה בעל זכות שביתה מהיום למחר. אפשר להקים ארגון עובדים בישראל רק לאחר תהליך הלוקח לפחות כמה חודשים וגם אז ישנו נושא "היציגות", מה שמוציא ממנו את העוקץ אם מדובר במצב משברי קונקרטי. בסקנדינביה זה יכול להיות עניין של ימים. הקושי הזה הוא מה שמאפשר לארגון הוותיק להזניח חלק מהחברים ולהיטיב עם בודדים מתוך ידיעה שלא יהיה לכך מחיר. כמו כן בחלק מהמקרים השכר הגבוה נועד פשוט לשמש סוג של כעין שוחד. כלומר נותנים לאנשים מסוימים שכר מאוד גבוה פשוט בכדי שלא יפעלו ברצינות לטובת חברהם לעבודה שהם "דור ב", עובדים ארעיים או עובדי קבלן. גם היכולת לעשות את זה קשורה להעדר הדמוקרטיה הפנימית. זאת עיסקה בסך הכל משתלמת לבעלי ההון. עלות של הסכמים קיבוציים ענפיים בנורמות סקנדינביות היתה מגיעה לעשרות מיליארדי ש"ח בשנה, שעה שלתת שכר חריג לכמה מאות עובדים בתפקידי מפתח או בעלי יכולת להבטיח שקט תסתכם רק בכמה מאות מליוני שקלים."
https://fbcdn-sphotos-f-a.akamaihd.net/hphotos-ak-ash3/487287_10151274905971513_1001908936_n.Xxx עושה רושם שאפילו הגופים הקפיטליסטים ביותר בעולם מתחילים להתפכח.
"צמצום הוצאות הממשל לצד הגדלת נטל המיסים על האזרחים"... מעניין למה. אולי כי גם צריך להקטין את נטל המסים כדי שלעובדים יישאר יותר כסף והמעסיקים יוכלו להעסיק יותר עובדים, וככה הצמיחה תוןאץ ולא תהייה אבטלה? אני לא מבין גם על איזה זכויות של עובדי נמל אתה נלחם? על הזכות של איזה יו"ר להעסיק מקורבת שלו עם השכלה תיכונית בלבד בלי שום מכרז תמורת 20 אלף שקל ורכב צמוד כשכל מה שהיא תעשה זה ללוות אח"מים שבאים לבקר בנמל? בני - קראתי על המקרה של רייגן ופקחי הטיסה, אבל אם בועטים בתחת לועד העובדים של הנמל, אז מה יעשו עם כל האוניות שיתקעו בים באותו הזמן? ישלחו את חיל הים, עובדים מנמלי אילת, חיפה והמרינות ועובדי נמל קפריסאים לפרוק אוניות?
זו הדרך שאותם גופים ניסו לשכנע את המדינות בעלות חוב גדול להתמודד עם המשבר (למשל ביוון), והשיטה הזאת קרסה. זאת גם הדרך שמדינות קפיטליסטיות ניאו-ליברליות בוחרות להתמודד עם גירעון. הדרך של נתניהו להתמודד עם הגירעון היא צמצום השירותים לאזרח ובמקביל הגדלת המסים הרגרסיבים, שפוגעים בעיקר במעמד הביניני ובמעמד הנמוך (מחצית מהאזרחים בישראל מרוויחים מתחת ל-6000 ש"ח לחודש). הנקודה היא שללא יציבות כלכלית של האזרחים לא תוכל להיות צמיחה, ולמרות זאת - תהיה בטוח שכשנקרוס כלכלית, נתניהו ינסה לשכנע אותנו שכדאי להנהיג מדיניות צנע כדי להחזיר את החוב בהקדם האפשרי, ויקרא לשטות המופרכת הזאת "כלכלה אחראית". אגב, הנפגעים העיקריים של המסים הפרוגרסיבים הם המעמד הבינוני-גבוה שמשלם את המסים האלה. רוב האזרחים לא משלמים כמעט מסים ישירים, ולא יזיז להם אם הם יעלו או יירדו. הקפיטליסטים תומכים בהורדתם למינימום האפשרי כי לפי הוודו המילטון פרידמני ההכנסות מהמסים אמורות איכשהו לגדול. ומה הם נאלצים לעשות כל פעם אחרי שההכנסות ממסים קטנות? הם נאלצים להעלות את המסים הרגרסיבים, את המע"מ והמס על הדלק, מסים שפוגעים בעיקר במעמד הבינוני-נמוך. בהם, כמסתבר, אין להם בעיה לפגוע. ואני מגן על כל אותם עובדים שלא נמצאים באותם תפקידי מפתח. על העובדים הפשוטים שלא מקבלים קרוב לסכומים של אלה שנמצאים בעמדות מפתח. אני מגן על העובדים הארעיים ועל עובדי הקבלן שהועד וההסתדרות לא יחשבו להגן עליהם (אולי בכמה שנים יפתחו בשביתת הזדהות שלא תשיג תוצאות). אפשר לצמצם את השחיתות והמעמדות בועד, אבל הדרך היא לא ע"י פירוקו ושלילת זכותם להתאגד ולשבות.
אין כמו המריבות הנואשות בין שמאלנים קיצונים לימנים קיצוניים על הבעלות האידאולוגית על אוטופיה סקנדינבית. למי שמתרשם מאיזכור אירגונים עם שמות מפוצצים ומתעמולת memes: ישנם ?ניירות עמדה? (working paper באנגלית נשמע הרבה פחות מרשים, לא?) מבית היוצר של קרן המטבע הבינלאומית שתומכים בצנע. אף נייר כזה לא מהווה פרסום של ממש (ביקורת עמיתים וכד?) וכשלעצמו אינו מעיד על מדיניות כלשהי של קרן המטבע (או כל גוף אחר שתחת חסותו שוהים מחבריו). הדיון הזה הפך לעלון תעמולה אפילפטי. תמונות של ניקולאי קייג?, קישורים לבלוגים הזויים ובחור שלוחץ על F5 כל חמש דקות ופולט משהו לגבי מילטון פרידמן בתגובה לכל הודעה..
אין כמו ניסיונות תגובה נואשים של אדם שלא יודע להגיב לעניין, שמחפש את האי-דיוקים הכי קטנוניים בעולם (טיעון דחליל, כי למה שנתייחס לנייר עמדה של אחד מהגופים הקפיטליסטים ביותר בעולם?), שמגיב לגופו של אדם במקום לגופו של עניין, ופוסל מאמר של מייסד אחד מארגוני העובדים הגדולים בארץ רק כי לשיטתו הוא נכתב בבלוג "הזוי". המריבות על הבעלות על השיטה הכלכלית הסקנדינבית אכן מגוחכות. אבל זה נובע רק מכך שאפילו הממשלה השוודית הנוכחית ושר האוצר שלה שמגיעים ממפלגת מרכז הימין הבורגנית נמצאים הרבה-הרבה יותר שמאלה מהמרכז הישראלי, ובכל הצעדים שהיא עושה, גם כשהיא מקצצת, היא מקפידה לא לפגוע במדינת הרווחה השבדית ובסוציאל-דמוקרטיה. ניאו-ליברל שחושב שמדיניותו מיושמת דווקא בארצות סקנדינביה, הוא לא יודע סוציאל-דמוקרטיה מהי, ולא מבין שאין היא סותרת את השוק החופשי. ומה לעשות, מילטון פרידמן רלוונטי למי שמצטט באופן קונסיסטנטי את הממבו ג'מבו שלו.
מעניין שמצמצמים פה את כל הבעיות של המשק הישראלי לבעיה הספציפית הזאת של הועדים. כל זאת בזמן שיש בעיות הרבה יותר אקוטיות ומשמעותיות, ובעיית הועדים צריכה להיות האחרונה בסדר העדיפויות. הבעיות היותר הגדולות הן סדר העדיפויות של הממשלה בקביעת התקציב, חוק ההסדרים, תקציב הביטחון, רמת המיסים, השירותים הסוציאליים לאזרח, בעית השוויון בנטל(המס). על כל אלה צריכים לדבר הרבה לפני הועדים. בעניי, אני חושב שאפילו הממשלה דוחפת לדבר על הועדים כדי שהם יוכלו להפריט את החברות האלה בקלות יותר.
כמובן שיש בעיות חמורות יותר, אבל אסור לזלזל בבעיה של שחיתות הועדים הגדולים, והעובדה שיש בעיות חמורות יותר לא אומרת שאין בעיה איתם. זה פחות או יותר הטיעון הסורי ("למה אתה מאשים את ישראל ולא את סוריה?!"). היה כאן דיון ענייני לגבי פיתרון הבעיה (עד שכרגיל לייזר הפיח, ובחר כהרגלו להגיב לטענה הפעוטה ביותר, והמשיך בהשמצות אישיות).
עושה רושם שיש לך בעיה להבין את העקרון של החזר חובות. אף אחד לא טען שהצנע מוביל לצמיחה, אבל כשמישהו חייב כסף, לא תמיד הצמיחה צריכה להיות בראש מעייניו.
