אני רק אומר שצריך ליצור סדר עדיפויות חדש בטיפול בבעיות שקיימות כאן. וזה לא צריך להמצא בראש סדר העדיפויות. צריך לדבר על איך להכניס את החרדים למעגל העבודה ולנסות לחסל את הגזענות שיש כלפיהם וכלפי הערבים. צריך לדבר על שילוב אוכלוסיות אאוטסיידריות במעגל העבודה. צריך לדבר על למה אין מספיק שוטרים בדרום, ולמה הם לא נכנסים לכפרים ערביים. צריך לדבר על מיסים פרוגרסיביים ומיסים רגרסיביים ומה צריכה להיות רמתם, ומעל הכל, השאלה הכי חשובה שצריכה להשאל היא: מדינת ישראל, מה את לעזאזל עושה עם המיסים שלי? דיבורים על ועדי עובדים הם בדיוק ההסתה החוצה(כמו במקרה הסורי שהצגת) כדי להסתיר את הבעיות הרציניות ביותר שקיימות כאן.
ומה צפוי לקרות לדעתך למדינה בעלת חוב עצום, שנאלצת גם לקצץ בשירותים לאזרח, גם להעלות מסים לאזרחים, ובו בזמן סובלת מהמשך המיתון והאבטלה שלה רק עולה ועולה? אתה מבין שאין מאגר בלתי נגמר של כסף שאתה יכול להמשיך לקחת מאנשים, ובסופו של דבר לא יהיה להם בכלל מה לשלם לך, והחוב רק יעלה ויעלה. הרבה יותר חכם לשלם אותו בשלבים, כך שהאזרחים לא יקרסו לתוך החוב, ויוכלו, כשתבוא צמיחה, להחזיר את החוב. מדינה שנמצאת בסיטואציה כזאת צריכה לבצע התייעלות של המשאבים וקיצוץ בבורות השומן בהוצאה הציבורית עם פגיעה מינימלית בשירותים ההולכים לאזרח, להעלות מסים לאנשים המבוססים ולחברות הגדולות וכל מיני צעדים שיבטיחו מצד אחד צמיחה והחזרת חלק גדול מהחוב, ומצד שני גם יציבות כלכלית של האזרחים, שבלעדיה הכלכלה כולה לא יציבה.
מישהו באמת חושב שזה אפשרי להחזיר את החוב? האם קיימת דוגמא כזאת בהסטוריה המודרנית? מדינה ללא חוב? ללא תשלומי ריבית?
Apner1, כמו שאמרתי - אני מעדיף להאמין לדירוג של ארגון עולמי ללא אינטרס מאשר לאדם מוטה באופן ברור שסתם נותן רשימת תקנות ומבסס על סמך זה את כל הטיעון שלו. מה גם שלך תדע מה הוא "שכח" לציין בתקנות (מוכן להתערב שזה המקרה). אולי גם נשאל את דב חנין מה דעתו, עוד אובייקטיבי. לגבי ה-meme על קרן המטבע - באמת מעניין שלא שמת לב ל"לצד הגדלת נטל המיסים על האזרחים" כפי שדינו ציין. עם כזה זילזול באינטליגנציה וחוצפה כאילו אנחנו לא יודעים לקרוא, אני שואל את עצמי למה אני שוב ושוב מגיב לך. כנראה שזה הזמן להפסיק. דינו - אם אני הייתי אחראי על הנושא בממשלה (שר התעשייה והמסחר אם אני לא טועה, אבל לך תדע), הייתי מכין מראש צוות עובדים שיוכל להחליף את הועד כמה שיותר מהר. ואם צריך אז אפשר גם להשתמש בחיל הים (נראה לי שחיל הים של הפלשתינים לא מהווה איום גדול בימים אלו) או לשכור צוותים מחו"ל לתקופה מוגבלת. בקיצור אפשר למצוא פיתרון, הישראלים הם עם יצירתי וזה בר ביצוע.
אני לא חושב כי הכלכלה עצמה מבוססת על חוב. יש הרבה יותר כסף וירטואלי מאשר יש על שטרות וכו'. יש את כל סרטי הצייטגייט, הילדה הקנדית ביוטיוב, או הבלוג "כלכלה אמיתית" הישראלי שמדברים על זה המון (אני אישית הלכתי לאיבוד קצת בנושא הזה אבל ברור שיש משהו בדבריהם). ולמרות כל זאת אני חושב שאפשר לנהל מדינה ללא חוב - כמו שיש עסקים שמתנהלים ללא חוב. אבל כמובן שרמת הניהול בעסק ומדינה שונות לגמרי ולכן נוצר המצב.
מה זאת אומרת לא שמתי לב? זאת בדיוק מדיניות צנע - קיצוץ בשירותים לאזרח והעלאת נטל המס על האזרחים הפשוטים, כדי שאפשר יהיה להחזיר את החוב כמה שיותר מהר. על זה בדיוק המחאה החברתית הגדולה בספרד, וזאת הסיבה שיוון ממשיכה לקרוס, ושבאיטליה המיתון הארוך עדיין נמשך ולא נראים סימני חזרה של התאוששות כלכלית, למרות שהייתה שם ממשלה טכנוקרטית במשך שנה וחצי אחרי שממשלת הימין הודחה. אולי ממשלת המרכז-שמאל שתקום אחרי הבחירות תבצע שינוי. מזגן: כשמדברים על "להחזיר את החוב" בהקשר של מדינות עם חוב עצום, מתכוונים להחזרת החוב למצב שפוי יותר ביחס לתמ"ג של אותה מדינה. מדיניות צנע לא ממלאת אפילו את המטרה הזאת, ומקבעת בעצם את הדשדוש הכלכלי של אותה מדינה.
אין שום בעיה עם חוב, כל עוד יש לך איך להחזיר. ברגע שאין לך, אז מתחילה הבעיה. מי שהלווה כסף ליוון/איטליה/פורטוגל, רוצה לראות את הכסף שלו בחזרה, ומגיע לו.
ואתה חושב שלמדינה יש אפשרות להחזיר את החוב? בקושי את הריבית (תקציב תשלום ריבית ועמלות היה 38,570,000,000 ¤ שהם 10% מתקציב המדינה) יש למדינה כסף להחזיר. וכנראה גם את זה אין לה כי עובדה שייש גרעון.
כמו כל מדינה, ישראל חייבת כסף ובכל חודש מחזירה חלק ממנו. כל עוד היא יכולה להחזיר, אנשים יסכימו להלוות לה (דירוג אשראי גבוה), ולכן יהיה לה כסף.
רוב החובות הם חובות דימיוניים. זתאמרת, הכסף לא ממש הודפס, אלא נמצא על שטר חוב. כלומר, באג"חים. זו סתם הערה. אם אנחנו מדברים על החזרת חובות בכל זאת, אז אנחנו צריכים לחשוב מה הדרך הכי טובה לצמצם את ההוצאות, ומקביל להגדיל את ההכנסות. מה זאת אומרת להגדיל את הכנסות המדינה? להעלות מיסים ולקוות שכוח הקנייה של הצרכן יישאר פחות או יותר אותו דבר. זתאמרת, שירותים סוציאליים לא כדאי לצמצם, וזאת על מנת שכוח הקנייה של הצרכן יישמר. לעומת זאת, יש לצמצם בהוצאות שלא תורמות באופן ישיר להגדלת כח הקנייה, כמו ביטחון ותשתיות.
הגרעון ב2012 הוא 39 מליארד שח. ותשלומי הריבית הם 38.6 מליארד שח. כן אין פה שום בעיה... כלומר הממשלה לקחה בהלוואה את כל הכספים לתשלום הריבית על החובות. הגיוני...