שחקני קישור טובים ואיכותיים כן ישפרו את הכדורגל בקבוצה.. כמובן שזה גם קשור בשיטות האימון של המנג'ר ושיטת המשחק שהוא מחדיר בהם.. שחקני קושור איכותיים יוכלו להוסיף למשחק הלחץ של הקבוצה שזה הכי חשוב בכדורגל היום.
ואני חייב להודות שכאשר מסתכלים על המצב שלנו במרכז השדה, אם היינו ממשיכים בליגת האלופות, גם יתרון 12 הנקודות היה נראה לי שברירי. קצת מוגזם, אמת, אבל כשיש לך רק שני קשרים שאתה סומך עליהם, והרמה של אחד מהם עדיין בסימן שאלה, זה מדאיג מאוד. עם המשחקים שיש לנו עד סוף העונה, אנחנו כבר אמורים להסתדר כפי שעשינו עד כה.
עוד פעם עולה הדיון על מרכז השדה ולמרות שכרגע לא יוצא לי לעקוב כ"כ כי אני די טוחן, אני חייב לשאול - אם לא קאריק אז מי? איזה אופציות בשוק יש שהם באמת טובות יותר ממנו? אני העונה תופס ממנו מהטובים ביותר בתפקידו. הוא לא פראייר והמשחק שלו נהדר, בעיקר הוא שיפר את המסירות והחלק ההתקפי שלו. הבעיה שלנו, כמו שמישהו פה הזכיר, היא יותר באגפים מאשר במרכז. קאריק לדעתי יכול להמשיך להחזיק אותנו ואני לא רואה איזה עילוי שאפשר לקנות שיחליף אותו ויהיה טוב יותר ממנו או אפילו רק ברמה שלו.
האמת שלא בטוח. מה שיש לנו באגפים כרגע זה: אשלי יאנג-עד עכשיו רשם מספר חד ספרתי של משחקים טובים עבורנו, לצערי הוא כנראה לא ברמה הדרושה. נאני-לא יציב, לא מתקדם, שחקן של מצבי רוח, וכבר הגיע לגיל שקשה לתקן את הדברים האלה. ולנסיה-המפלצות מספייס ג'אם לקחו לו את הכישרון בקיץ, זה ההסבר היחיד לכושר שלו העונה. גיגס-ישיש. וולבק-זאת לחלוטין לא העמדה שמתאימה לו. השאלה היא מה יש בשוק. גארת' בייל לא רלוונטי עבורנו לדעתי, אין לנו סיכוי במירוץ לשירותיו. חזרה של רונאלדו היא אפשרות עוד יותר מופרכת.
חוץ ממודריץ' אף אחד מהם לא שחקן מרכז שדה. איסקו הוא לא ווינגר 'אמיתי' כמו ולנסיה או אפילו יאנג ונאני, זה שחקן שישנה את הצורת משחק שלכם בהתקפה. אני דוקא חשבתי שתלכו על חאמס רודריגז כמו שפורסם פעם, אבל כמו איסקו הוא יעלה 30 מליון יורו וצפונה.
אולי החמצתי משהו, אבל מישהו דיבר על החלפת קאריק? אני לא חושב שהוא טופ קלאס באמת, אני חושב שהוא רמה אחת מתחת לרמה הגבוהה ביותר וזה שאנחנו מתקשים להתמודד נגד לחץ גם קשור בו. אבל, קבוצה לא צריכה 11 שחקנים שכולם ברמה הגבוהה ביותר כדי להיות קבוצה ברמה הגבוהה ביותר. חשוב לי יותר השחקן ליד קאריק ואפשרות לשחקן שיתפוס את מקומו כדי לתת לו מנוחה פה ושם. מי? לא יודע. אני לרוב לא מסמן שחקנים ספציפיים, זה גם קצת מטופש לעשות את זה כי אין לכך כל משמעות, הצוות המקצועי לא שואל לדעתי. אבל לא הגיוני שבמשך שש שנים רצופות אנחנו לא מוצאים קשר שישדרג את מה שיש לנו במרכז השדה. שוערים, בלמים, מגנים, קיצונים, חלוצים. שחקנים מוכחים, צעירים מבטיחים, הימורים מוחלטים - הכל עשינו. רק קשר לא הבאנו, מכל סוג, למען פאוול הינוקא. לא יכול להיות שלא מצאנו משהו שאנחנו צריכים. כנראה שלא רצינו.
השבוע פן קצת יותר אישי, אחרי השבוע שעבר עלינו עם ההדחה מול ריאל והתיקו הדחוק מול צ'לסי בגביע, משפחת אוחיון החליטה לקחת את הדברים לידיים. אחי נחת באנגליה לפני יומיים כשהמטרה שלו היא לעזור ליוניטד לסגור את הסיפור בליגה עם המשחק הביתי מול רדינג. אבא שלי טס לגומלין מול צ'לסי (כבר סגר טיסה ומלון, עכשיו אנחנו רק מנסים למצוא כרטיס למשחק) כשהמטרה היא לעזור ליוניטד להתקדם בגביע. אם הכל ילך כמו שצריך אז השאיפה שלי היא להשלים את המשימה עם נסיעה שלי לוומבלי. עד עכשיו יש לנו כמשפחה 100% הצלחה במשחקים של היוניטד, אחרי שני המשחקים למעלה אני אוכל לדעת האם זה משהו משפחתי או שאולי זה אני שמביא את הניצחונות...
בהמשך לשיחה של עם אמיר על הנפילות ביכולת שלנו לאחר שאנחנו פותחים טוב את המשחק ועולים ליתרון, אני חושב שהבעיה המנטלית היא משהו שמלווה אותנו בכל העונה הנוכחית. קל להסתיר אותה ולטעון בכל פעם שאנחנו מורידים הילוך שזה בגלל החוסר בקישור, אבל כשזה קורה גם מול קבוצות כמו רדינג, זה מלמד שהבעיה היא גדולה בהרבה מחיסרון של שחקן קישור כזה או אחר. קשה לי לשים את האצבע על הסיבה העיקרית, אבל פעם היינו קבוצה שכשיש לה הזדמנות היא הורגת את המשחק. מזהים חולשה אצל האויב? כובשים שער/ים? אז לא מרפים עד שהמשחק באמת גמור וגם אז משתמשים ביתר המשחק כדי לבדר את הקהל. היום זה נראה שאחרי שאנחנו פותחים את המשחק טוב, השחקנים כבר חושבים על המשחק הבא. להמנע מפציעות? ניסיון להוריד מהעומס? ניסיון פשוט להרוג את הזמן עד הסיום? אובר ביטחון? לא יודע, אבל היו יותר מידי דקות במחצית השנייה, גם כשקאריק היה במגרש, שפשוט נשארנו מאחור והזמנו את רדינג ללחוץ. לא חיפשנו בכלל לנסות ללחוץ או לתקוף, אלא מראש השארנו כמות גדולה של שחקנים מאחור. לא זוכר מתי בפעם האחרונה חגגתי בכזאת התרגשות שער של קבוצה אחרת. בגול השני של אברטון זה הרגיש לי כאילו זה אנחנו שמבקיעים. כל הלחץ של העונה, כל האמוציות שהיו לי בפנים פשוט יצאו באותו רגע. אומרים שיש רגעים שאתה מרגיש שזה זה, יש שער שאתה אומר זה שער האליפות. אז שער האליפות שלי היה השני של אברטון, שם הרגשתי שהסיפור גמור, שם הרגשתי שאנחנו אלופים השנה. http://blog.tapuz.co.il/bob68blog/images/%7B8DF5F21E-2551-4043-BA8C-FF9EA7E9BADF%7D.Xxx
כן, אני לגמרי שם... אם היה לי כח הייתי מכניס לכאן מ-יוטיוב את We Are The Champions של קווין... יש גבול כמה אפשר לצאת בהצהרות של "זה לא גמור", אפילו לאור כאב הלב של השנה שעברה. בפעם ה 20, חג פסח שמח לכל בית יונייטד. ולא רק אני חושב ככה, אגב. תראו במה מתעסקים ב'מטרו': David De Gea Clashes with Patrice Evra over dressing room pre-match music ליצנים.
אני חושב שהמספר על הגב של ואן פרסי מסגיר את הסיבה למה נרכש בקיץ. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx
http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/champions.Xxx
