1.המודל העיסקי של באיירן רוצה לחקות את זה של באיירן, האם הוא זהה? קשה לדעת. מה שכן עם וואצקה יש לדורטמונד את ה"אולי הונס" שלה. הוא הצליח להוציא את דורטמונד מהמצב הכי קשה בתולדות המועדון ולהוביל אותה חזרה לטופ של הטופ. מאז בדורטמונד משקיעים המון בקניה של שחקנים צעירים הכי מבטיחים שיש וזה בנתיים מצליח. באיירן אבל תמיד השקיעה עד הקצה והצליחה לרוב. בדורטמונד זה לא בטוח יעבור. 2. קשה לענות על זה, אולי יש לזה קשר גם למחירי הכרטיסים הזולים שנועדו על מנת להגביר את האטרקציה של הליגה. בתקופת השפל של הליגה החליטו בהתאחדות על רפורמה שתגרום לבונדסליגה להיות אטרקטיבית יותר. 3.למרות שזה לא רלוונטי לפורום הגרמני, אני לא חושב שזה ישים. הקבוצות הספרדיות בחובות עצומים, שינוי השיטה הכלכלית תגרום לקריסה שלהם. זה כמובן הולך בד בבד עם המצב הכלכלי הרעוע בספרד. באיטליה מנסים עוד להלחם בזה, אבל כל פעם צץ שם משהו חדש. אנגליה עם כל האוליגרכים עושה צעדים גדולים כדי להמנע מאיזון כלכלי.
והפעם ב'בונקר' - האם שיטת שערי החוץ בליגת האלופות פשטה את הרגל? באיירן עלתה לרבע גמר גביע האלופות אחרי שהפסידה לארסנל 2-0 בבית אבל ניצחה 1-3 בחוץ, ובאופן דומה טוטנהאם עלתה לרבע גמר הליגה האירופית אחרי נצחון על אינטר 0-3 בבית והפסד 4-1 בחוץ. את המציאות הזאת אנחנו מכירים היטב אבל השאלה היא האם השיטה הזאת, שבמקורה באה לעודד כדורגל התקפי, הביסה את עצמה. לקראת רבעי הגמר הבעל"ט נקדיש את הדיון ב'בונקר' לנושא; כנהוג, הדיון יתחיל במאמר אינטיליגנטי (http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx) שהתפרסם בעניין, והפעם אנחנו עם ג'ונתן וילסון האנגלי, שחיבר בין השאר את הספר המופתי על טקטיקה וכדורגל Inverting the Pyramid http://static.guim.co.uk/sys-images/Football/Pix/pictures/2008/11/27/Untitled-2.Xxx הנה הקישור למאמר שהתפרסם לפני כשבועיים (עוד לפני משחקי הגומלין בשמינית הגמר): The Question - Is the Away-Goal Rule Counterproductive? והנה מספר שאלות לחימום: 1. האם השיטה הזו בכלל הוגנת? 2. האם במציאות של ימינו, בה הנסיעה למשחקי חוץ הפכה פשוטה הרבה יותר, יש עוד משמעות כל כך גדולה למשחק חוץ? 3. ההנחה המקובלת היא שעדיף לקבוצה שהמשחק השני ישוחק במגרש הביתי שלה - האמנם? יאללה - תתנתקו מהמצות ותתחילו לשפוך את מה שעל לבכם....
נקודה חשובה שצריך להעלות בנוגע לשני המקרים: במקרה של באיירן-ארסנל, לכל קבוצה היו 90 דק' משחק בחוץ, שבהן היו צריכות לנסות להבקיע שער חוץ. באיירן כבשה 3, ארסנל 2, fair enough. במקרה של טוטנהאם-אינטר היה אי צדק די בולט, כששתי הקבוצות נכנסו להארכה במצב 3-0 לאינטר. במצב הזה, לספרס היו 30 דק' אקסטרה לנסות להבקיע שער חוץ, כשלאינטר לא הייתה הפריווילגיה הזו. פה כבר יש חוסר צדק די רציני, לדעתי. אין לי מושג למה שערי החוץ ממשיכים לתפוס גם בהארכה למרות שהן נותנות יתרון די גדול לקבוצת החוץ (אולי ההנחה היא שהיתרון מתקזז עם הביתיות של המארחת?), אבל לפחות הסוגיה הזו טעונת שינוי.
כשאין הארכה השיטה היא הוגנת כי התנאים שווים לשתי הקבוצות, אבל החוק מטומטם לא בגלל שהוא לא הוגן אלא פשוט בגלל שהוא מטומטם. לא נורא לנסות לשנות ולשפר, אבל שרואים שהשינוי לא תורם צריך לדעת מתי להפסיק אותו כמו עם שער הזהב/כסף. 1. הוגנת לעתים, כל עוד אין הארכה היא הוגנת. 2. הסטטיסטיקה מראה שכן. 3. אפשר לבדוק סטטיסטית, תוך התחשבות בנתונים משפיעים נוספים. לי נראה שהתשובה היא שלילית.
מאמר מעניין http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/icon_thumright.Xxx מעבר למה שנכתב שם על כך שהתנאים שהובילו לקביעת החוק השתנו, לפחות באירופה הם אומרים, ולכן הוא מיותר כיום, אני חושב שמלכתחילה יש ברציונל שלו סתירה (גם מוזכר שם). הרי אם הרעיון להפוך את המשחק להתקפי ואטרקטיבי יותר הוא המניע, אז באותה מידה שלקבוצת חוץ יותר משתלם לתקוף כך יותר משתלם לקבוצת בית להתגונן - בהפשטה גסה. לכן, בין יתר הסיבות הכלליות שהוזכרו במאמר, אני מתנגד לחוק ולא רק בליגת האלופות שם לכאורה יתרון המשחק הביתי נשחק משמעותית. אני לא אהבתי ולא אוהב עד היום את החוק המטופש והמעצבן הזה ואהיה מאוד שמח ביום שהוא לא יהיה תקף במפעלים שאני מתעניין בהם, שהשאר יעשו מה שהם רוצים http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx אבל יש לו פלוס אחד, הוא מצמצם את הסיכוי להארכה ופנדלים, שני דברים נוספים שאני לא אוהב (עם הארכה במשחק נוק-אאוט יחיד אין לי בעיה). פלוס שמבחינתי לא עולה על המינוס.
שיטת שערי חוץ נחוצה לטעמי בשביל לעודד קבוצות חוץ לתקוף. פרט לכך אני מעדיף שהתמודדויות יוכרעו בשיטת שערי חוץ מאשר בפנדלים. אם יבטלו את החוק כמות המפגשים שתגיעה לפנדלים, תעלה דרסטית. עדיין מבחינה סטטיסטית לקבוצות יותר קשה לנצח בחוץ. יש כאן הגיון ספורטיבי.
אם כבר, אז למה אין עוד חילוף בהארכה? במשחק רגיל יש ממוצע של 30 דקות לחילוף, הוספת 30 דקות, הממוצע צריך להשאר.
אני לא מבין למה צריך לעודד קבוצות, ועוד בשלבי הנוקאוט של ליגת האלופות לכבוש; הם אמורות לרצות לכבוש בכל מקרה. אם מישהו רוצה לשחק הגנתי הוא יעשה את זה עם החוק הזה או בלעדיו, במשחק בית או במשחק חוץ. מה שזה עושה שזה פוגע בעקרון בסיסי של הכדורגל - שכל שער שווה אותו דבר; כל דבר אחר זה סטנגה.
החוק של שערי החוץ ועוד איך מעודדים לכבוש שערי חוץ.רוב הקבוצות גם ככה ישחקו בחוץ קצת יותר הגנתי מאשר בבית בשלבים כאלו,אבל ברגע ששער חוץ יכול לשנות כל כך הרבה הם גם ינסו להשיג אותו. לדעתי זה דווקא יוצר יותר עניין בשני המשחקים כי גם קבוצות החוץ רוצות לכבוש ולא רק לחכות למשחק הבית וכמו שגם אמרו החוק מוריד את הסיכוי לפנדלים בצורה משמעותית. לגבי השאלה השלישית קבוצות בדרך כלל מעדיפות שהמשחק השני יהיה בבית שלהן וזה כי הן מעדיפות שבמצב והן יהיו ברגע מכריע אז עדיף שזה כבר יהיה במגרש הביתי שלך.אבל היתרון לא באמת כזה גדול וראינו שזה לא הלך כל כך עבור שאלקה,יונייטד ובאיירן שהפסידו את המשחק השני שנערך בבית שלהן.שתיים מהן גם הודחו לאחר שהן גם סיימו בדירוג הראשון בבתים. בקיצור אין פה משהו מכריע בזה שהמשחק השני בבית שלך אבל לרוב הוא כן נותן יתרון מסויים מבחינה סטטיסטית.
זה חוק מטומטם ולא הוגן, מי קבע שיותר טוב להבקיע יותר בחוץ מאשר להבקיע יותר בבית? אני לא מבין מה יותר טוב בלנצח בבית 3-0 מאשר לנצח 4-1? אינטר סבלה מהטמטום הזה הרבה, עפנו מהחצי גמר של הצ'מפיונס ב-2003 נגד מילאן בגלל זה, עפנו מהרבע גמר נגד ויאריאל ב-2006 בגלל זה, עפנו משמינית הגמר נגד ולנסיה ב-2007 בגלל זה, ולאחרונה עפנו מהליגה האירופאית נגד טוטנהאם בגלל אותו טמטום. אני ממש מקווה שיבטלו את החוק הזה!
כמו הרבה דברים אחרים, זאת השיטה הכי פחות גרועה (לדעתי) שיצר האדם. אני באמת מתקשה למצוא שיטה הוגנת יותר וספורטיבית יותר. מוחמד - אני בטוח שהיית מתבאס הרבה יותר אם אינטר הייתה עפה בשער זהב/הטלת מטבע/פנדלים.
הקבוצות הגדולות שסבלו מעניין שער החוץ: ריאל מדריד: * רבע גמר האלופות 03/04 - ניצחון 4:2 על מונאקו בבית והפסד 3:1 בחוץ. * שמינית גמר האלופות 06/07 - ניצחון 3:2 על באיירן בבית והפסד 2:1 בחוץ. מנצ'סטר יונייטד: * חצי גמר האלופות 01/02 - תיקו 2:2 מול לברקוזן בבית ו-0:0 בחוץ. * רבע גמר האלופות 97/98 - תיקו 0:0 מול מונאקו בחוץ ו-1:1 בבית. * רבע גמר האלופות 09/10 - הפסד 2:1 לבאיירן בחוץ וניצחון 3:2 בבית. ברצלונה: * שמינית גמר האלופות 06/07 - הפסד 2:1 לליברפול בבית וניצחון 1:0 בחוץ. ארסנל: * רבע גמר האלופות 00/01 - ניצחון 2:1 על ולנסיה בבית והפסד 1:0 בחוץ. לגבי אינטר כבר ציינו כאן. לדעתי השיטה נורמלית, הוגנת, עדיפה בטח על שער זהב וכן-הלאה. צריך לקחת בחשבון משתנים לא רק של בית\חוץ אלא של משחק ראשון או גומלין. אני יכול להגיד שאולי הסיבה שריאל לא תקפה מספיק מול באיירן בעונה שעברה(גם מבחינת בעיטות לשער וגם מבחינת שלחית שחקנים נוספים קדימה מעבר לרונאלדו ועוד חלוץ) היא אולי החשש לספוג שער חוץ שיהרוג אותה לגמריי. לגבי השאלה 'למה אין חילוף בהארכות?' - אין טעם לסטות אפילו במטר מחוקי המשחק. לא להכל אפשר להיערך או להתכונן מראש וזה מה שיפה במשחק. וכן, שחקנים במעמד הזה צריכים להחזיק מעמד 120 דקות, ואחר-כך לבעוט פנדל כמו שצריך אם נדרשים לכך. אגב, השער שאני אישית הכי זוכר מבחינת שער חוץ הוא של פיליפו אינזאגי רבע גמר האלופות 02/03. אינזאגי לא הבקיע בחוץ מן הסתם אבל לולא השער שלו עמוק בתוספת הזמן בסאן-סירו לעיני אייקס ההמומה של קומאן(ואן דר-וארט, קיבו, איברהימוביץ, סניידר הצעיר) - אלופת אירופה לא הייתה זוכה בכתר.
אני דווקא תומך ברעיון לאשר עוד חילוף בהארכה, אבל לא רואה קשר לעניין של שערי חוץ. הרבה הארכות משעממות בגלל שהשחקנים עייפים, וכוחות רעננים יכולים לשפר את הרמה בלא מעט הארכות וגם המאמנים לא ישמרו את החילוף להארכה ואולי זה יכול אף למנוע כמה מהם. האינטרס פה הוא של הצופים במשחק. האטרקטיביות של המשחק. עדיין רוב השחקנים יצטרכו להחזיק מעמד 120 דקות. ויונייטד עפה בשערי חוץ גם מול באיירן ברבע גמר 2009/10
שחקנים גם אמורים לשרוד 90 דקות ברמות האלה. אז למה לא לבטל בכלל חילופים? נראה לי הגיוני שאם מוסיפים עוד 30 דקות, יוסיפו כמות ביחס זהה של חילופים.
