שחקן גדול, בטח ברמות האלה ובקבוצה כמו ליברפול, הוא שחקן שהופך את כל מי שמסביבו לטוב יותר, שחקן שלוקח את הקבוצה שלו לגבהים אחרים, שעוזר לקבוצה שלו למצות את הפוטנציאל שלה כקבוצה. להיות מלך השערים של הליגה או לבלוט בקבוצה שלך זה לא מספיק, גם בארבטוב היה מלך השערים של הליגה כששיחק ביוניטד בזמנו ולרגע לא חשבתי עליו כשחקן העונה. כל שחקן שבולט בקבוצה מאכזבת פתאום הופך לשחקן העונה רק כי האוהדים המאוכזבים מחפשים בכוח למצוא קרן אור אצלם אז האפרוריות ביתר הקבוצה גורמת לכך שהם מאדירים את אותו שחקן בצורה חסר פורפורציה. באותם חודשים שבייל היה טוב, זה היה מסוג הדברים שדיברתי עליהם למעלה, שפתאום כל טוטנהאם הייתה אחרת, שהוא הרים את כל הקבוצה, שטוטנהאם הייתה קבוצה שמסוגלת לנצח כל יריב ושכל החולשות שלה (החוסר בחלוץ חוד, החוסר בעומק) פתאום נעלמו. זה שחקן גדול, ואם זה היה קורה על פני עונה שלמה הוא היה שחקן העונה (וטוטנהאם הייתה גם מבטיחה את המקום בליגת האלופות מוקדם כמו סיטי). אבל זה לא היה על פני עונה שלמה, ולכן זה לא מספיק טוב לקחת את התואר מואו פרסי שהיה השחקן הכי דומיננטי של האלופה הבאה של אנגליה.
אבל זו לא האדרה חסרת פרופורציה וסוארז זה לא "כל שחקן", אנחנו לא מדברים פה על ברבאטוב או מיצ'ו. אני מתחיל לחשוב שאתה לא ראית יותר משלושה משחקים של סוארז העונה אם אתה מדבר על דברים כמו "מחפשים בכוח למצוא קרן אור". תכף גם תגיד שהתואר הזה מגיע לקאריק ולא לסוארז כי הוא שחקן שעוזר לקבוצה יותר... אין לי מושג מה ראית בבייל ואיך הוא "הפך את טוטנהאם לקבוצה אחרת" והפכה לקבוצה שמסוגלת לנצח כל יריב. ברוב המשחקים היא דווקא הייתה בינונית ולקחה נקודות בזכות הברקות אישיות של בייל. שחקנים שהיו בכושר טוב כמו דמבלה וורטונגן המשיכו להיות בכושר טוב, שחקנים שהיו בכושר רע המשיכו להיות בכושר רע ולעשות טעויות. אפשר לתלות בהרבה סיבות את הכישלון של ליברפול להתמודד עם טוטנהאם, בטח לא בכך שסוארז הוא לא שחקן מספיק קבוצתי לעומת בייל.
1. זה שזה היה רשום במוניטור של הפרימייר ליג לא אומר שככה הקבוצה שיחקה, לא זוכר שראיתי את סוארז מחכה לכדורים באזור ה-20~25 מטרים מהשער של היריב כמו שחלוץ חוד עושה אלא נמצא בכל חלק במגרש ומשם מנווט עד השער, כמו שסקנד סטרייקר עושה. גם כשסטארידג' הגיע ובהרכב סוארז לכאורה הוסט הצידה וסטארידג' במרכז התפקיד של סוארז ואופן המשחק שלו לא השתנה, פשוט כי הוא אף פעם לא היה ולא יהיה חלוץ מטרה. וגם אם סוארז הוא חלוץ חוד (ואני מתעקש על כך שלא), זה עדיין לא משנה את העובדה שהוא הראה יציבות יותר מואן פרסי, שהוא כבש יותר מואן פרסי, ושהוא פשוט יותר טוב מואן פרסי. 2. ווקר לא רק יותר צעיר מג'ונסון, ווקר יודע מה זה שמירה אישית, ווקר יותר מהיר מג'ונסון, ווקר פשוט מגן יותר טוב מג'ונסון. הולטבי עדיין יותר טוב מרוב קשרי המרכז שדה שלנו, ואדבאיור אמנם בתקופה רעה אבל לא הייתי אומר שהוא אפס. בכל מקרה, גם בהשוואה לקוטיניו אנריקה אגר וסטארידג' הסגל שלהם לצערי עולה על של ליברפול. אתה בעצמך אומר שההגנה הייתה זוועתית מה שאי אפשר להגיד על זאת של טוטנהאם, וזה היה בניצוחם של ג'ונסון וסקרטל, ולמרות שאפשר היה להוציא יותר ממקום שביעי עדיין ליברפול לא בעלת סגל טוב מספיק בשביל להאבק על כרטיס לצ'מפיונס, ומעבר לכך המחלוקת על "למי יש סגל יותר טוב" גורמת לכולם לפספס את הנקודה, שסוארז שחקן יותר טוב מואן פרסי והוא חייב לזכות בתואר שחקן העונה.
כשבייל היה טוב הוא העלים את החסרונות של טוטנהאם ובאותה תקופה היא נראתה כמו הקבוצה השלישית בטיבה בליגה גם בלי שחקני חוד וגם עם שחקנים כמו ליברמור וגאלאס שמשחקים בהרכב בגלל החוסר בעומק בקבוצה. כשסוארס שיחק טוב ובכן סוארס נראה טוב אבל בשום שלב הוא לא גרם לי להגיד שליברפול היא קבוצה של טופ 4, האפקט שלו על ליברפול לא מתקרב לאפקט של בייל. סוארס שחקן איכותי שנתן עונה מצוינת, אבל לטעון שעד לאחרונה הוא ?היה שחקן העונה בהליכה? כפי שאמרו כאן זאת האדרה חסר פורפורציות. למרות שהסגל של ליברפול שווה לפחות מאבק על טופ 4 או לפחות הישארות באיזור עד סוף העונה, ליברפול לא הייתה קרובה לזה בכלל למרות העונה הטובה של סוארס וזה אומר בעיני הכל על ההשפעה של סוארס על ליברפול. היה הטוב שבשחקניה אבל לא הצליח להרים אותה אפילו למצב שהיא נאבקת כדי לעמוד בציפיות ממנה לא לדבר על להרים אותה מעבר לכך. אני מסתכל על העבר, על השפעה של שחקנים כמו קאנאונה והנרי על הקבוצות שלהם ואיך הם הרימו אותם למעלה ואני לא חושב שסוארס מתקרב לזה. ואן פרסי לעומת זאת, בחלקים גדולים של העונה, היה בדיוק זה, בדיוק השחקן שמרים את יוניטד לגבהים אחרים ולוקח קבוצה שהרבה ביקרו השנה ל15 פער בפיסגה כבר במרץ.
הבחירה של שחקן העונה חייבת להיות ואן פרסי. מבחינת מספרים, שלושת המועמדים הבולטים (ואן פרסי, סוארז ובייל) נתנו תפוקה כמעט זהה (ואן פרסי 19 שערי שדה ו-13 בישולים, סוארז 22 שערים ו-10 בישולים, בייל 17 שערים ו-7 בישולים אבל מעמדת הקשר). ההבדל הוא שואן פרסי סחב עם המספרים האלה את יונייטד לאליפות קלילה ומרשימה, בניגוד לסוארז שהצעיד את ליברפול למקום השביעי המפואר או לבייל שבמקרה הטוב יעלה את טוטנהאם לליגת האלופות, וגם זה נמצא כרגע בסימן שאלה גדול. המקרה הזה שונה מהבחירה בעונה שעברה, שבה אמנם ואן פרסי נבחר למרות שלא הוביל את קבוצתו להישג משמעותי, בניגוד למשל לאגוארו וסילבה שהובילו את סיטי לאליפות היסטורית, אבל מבחינת יכולת אישית נטו הוא עלה בצורה משמעותית על שאר השחקנים בליגה.
אני פשוט לא מבין מאיפה המסקנה שואן פרסי מוביל את יונייטד לאליפות קלילה? מה עם נאני שבלעדיו יונייטד נראית עוד יותר אפורה מאיך שהיא נראית ובישל לואן פרסי כל כך הרבה שערים קלילים שעליהם הוא חתום אפילו יותר מואן פרסי עצמו? מה עם רוני? צ'יצ'ה שהביא נקודות יקרות מול הוילה ומול צ'לסי? אותו דבר סוארז, למה הוא "הוביל" את ליברפול למקום השביעי? מתי שמעתם על שחקן אחד שהוביל קבוצה שלמה להצלחות? הוא צריך מסביבו פרטנרים כדי להצעיד את ליברפול להצלחות, אי אפשר לצפות משחקן אחד להוביל את ליברפול לצמרת. חוצפן, אפילו אתה אומר שלהבדיל מסוארז ואן פרסי עם מספרים נחותים משל סוארז "הוביל" את יונייטד לאליפות, ומה מתפרש מכך? שלואן פרסי יש פרטנרים יותר טובים! כי סוארז גם עם מספרים יותר טובים הגיע עם ליברפול למקום השביעי, כי הפרטנרים שלו לקבוצה פשוט בינוניים ולא מעמידים מספרים שמתקרבים לשלו! בסופו של דבר הפרס הוא פרס אינדיבידואלי ואין להתייחס לשום פרמטר קבוצתי אלא רק ליכולת האישית של השניים, לשחקן הכי מצליח בליגה נותנים את פרס שחקן השנה ולקבוצה הכי מצליחה בליגה נותנים את האליפות, פשוט מאוד.
נאני השנה שיחק 10 פעמים בפרמיירליג ובישל שלושה שערים... אבל אני כמובן מסכים עם הפואנטה של ההודעה שלך. זה מגוחך לדבר על "ואן פרסי הוביל את מנ' יונייטד לאליפות קלילה" כאילו לא היו שם רוני, קגאווה והרננדז עם תפוקה סולידית, וקאריק ורפאל בעונות הטובות בקריירה שלהם (או לפחות קרוב לכך). ואן פרסי רשם עונה אישית טובה מאוד, אבל צריך לומר שהוא נכנס למכונת אופי ויעילות מס' 1 באירופה (תודות לפרגוסון). הקבוצה הזו מייצרת שערים ונקודות מהופעות מחורבנות בעוד שקבוצות אחרות לא מצליחות להוציא יותר מ-0:0, זה אופי שיש למועדון הזה תחת פרגוסון וזה הקל מאוד על ואן פרסי. כשמסתכלים על ליברפול, היה שם את סוארז שהיה רמה מעל הליגה, את ג'רארד בעונה אישית טובה, ואם אני ממש משתדל לחשוב על עוד נקודות אור בעונה הזו אני מוצא את אגר שהצליח לשמור על כשירות. זה בהחלט שקול לזכייה של ואן פרסי בשנה שעברה, עם המון שערים מכריעים ומשחק התקפה שלם של קבוצה שבנוי לו על הגב. משה, עד לפני שלושה שבועות ליברפול כן הייתה קרובה למאבק על טופ 4. זה לא מרשים כי בכל זאת זו תחילת חודש אפריל, אבל זה כבר שלושה חודשים יותר מהעונה החולפת. אתה אומר שטוטנהאם נראתה לפרקים כמו קבוצה ששווה טופ 3, אני אומר שליברפול נראתה ככה בהרבה יותר מקרים... אתה יכול לקרוא בפורומים או במה שכתוב בתקשורת, היו משחקי כדורגל מצויינים שגרמו לאנשים לגרד בפדחת איך הקבוצה הזו לא בטופ 4. למשל צמד המשחקים נגד מנ' סיטי כשהפסדנו בגלל טעויות אישיות והיינו הקבוצה הטובה יותר על כר הדשא, שני משחקים מול טוטנהאם ולא מעט הופעות התקפיות מרשימות מול קבוצות קטנות יותר שהקשו על הקבוצות בטופ 4. אתה אולי לא רוצה לזכור את זה, או לא אוהב לחשוב על זה, אבל אם לספור את מספר המשחקים שבהם ליברפול "הרשימה" (סובייקטיבי לגמרי, כמובן) לעומת מנ' יונייטד, אני משער שנראה משהו דומה. ברוב המשחקים, בהם הקבוצות הללו לא הרשימו, מנ' יונייטד לקחה 3 נק' וליברפול לקחה 0 ו-1, והנה לך הבדל של 30 נק' בטבלה. משפט כמו "האפקט שלו על ליברפול לא מתקרב לאפקט של בייל על ספרס" אומר הכל. או שלא ראית אותו מספיק ואתה סתם מסתכל על קליפ של שערים שלו כדי לגבש דעה, או שאתה נותן לדברים לא רלוונטים להשפיע על שיקול דעתך (ליברפול/צוללן). במצב כזה באמת אין לנו על מה לדון.
אני לא הולך לדבר על מי ש"חייב לזכות" כי אין דבר כזה, בטח כשמדובר בבחירה של הכדורגלנים שנעשה לפני חודש או משהו כזה. מה שכן, אני לא חושב שאתה צריך לבוא מהקבוצה האלופה בהכרח. איזו מן בחירה זו אם אתה מצמצם את הרשימה לשחקנים של קבוצה אחת? זו בחירה אינדיבידואלית ולכן צריך להשאיר בצד את זהות הקבוצה ולהתרכז במעשים של השחקן. הצבעה לשחקן העונה לא צריכה להתבסס על איכות הצוות המסייע לידו. כשזה נוגע ליכולת המקצועית, זה יכול להיות ואן פרסי ויכול להיות בייל ויכול להיות סוארס וגם יכול בשקט להיות מאטה בעונה פנטסטית. והאמת? אני הכי רוצה לראות את קאריק זוכה בזה, לטעמי הוא ראוי לא פחות, אבל לשחקן כזה אין סיכוי כנראה כשאי אפשר לנפנף במספרים של שערים ובישולים, אלא לשלוח אנשים לראות קלטות. באופן אירוני, אגב, העונה היפה של ואן פרסי נרשמה דווקא בשנה בה לא היתה לנו כמעט שום תרומה מהאגפים (נאני, ולנסיה, יאנג, אתם יודעים) וכשסקולס גמר את הסוס סופית, מה שהשאיר אותנו עם מעט מאוד יצירתיות במרכז השדה.
איך אפשר להגיד שהיכולת של ואן פרסי סוחבת את יונייטד לאליפות קלילה לעומת יכולת של סוארז שמספיקה רק למקום 7 כששניהם מספקים בערך אותם מספרים? סוארז יכול למנוע מהבלמים שלו לעשות טעויות של ילדים בגנון שעולים לקבוצה בנקודות? אני לא אגיד שמגיע לו תואר שחקן השנה בלי שום ספק כי גם לואן פרסי יש עונה מצויינת ומה לעשות הקבוצה שלו גם לקחה את התואר (אני כן חושב שמגיע לסוארז אבל לא "בהליכה"), אבל בייל? בייל לא היה קיים כמעט בחודשים הראשונים של העונה. מעבר לזה שכמו שכבר נאמר פה, זה לא רק המספרים של סוארז. צריך לראות את המשחקים, איך נראים השערים האלה. הוא במשך כמעט כל העונה היה בערך השחקן היחיד בליברפול שקבוצות אחרות היו צריכות לטרוח ולשמור. הוא עושה דברים מדהימים על המגרש ולא מקבל מצבים על מגש של כסף. זה נכון שהוא משחק בעיקר חלוץ, אבל אני מבין מה SOUTH BOY מנסה להגיד. הוא לא חלוץ קלאסי. הוא כל הזמן בא אחורה (גם כי אין ממש מי שיזין אותו בכדורים). הוא משחק יותר כ-FALSE 9 (אני שונא את המונח הזה). הוא לא יותר חלוץ ממסי בתיפקוד שלו. לא שזה אמור לשנות משהו כשבאים להחליט אם הוא שחקן השנה או לא. מי שבכלל טוען אחרת לא רואה משחקים של ליברפול, חד משמעית. כמו שיש לי חברים שרואים רק ליגת אלופות, ונדהמים שאני בכלל מעז להגיד שסוארז יותר טוב מריברי.. הוא עושה דברים פשוט מדהימים כמעט כל משחק, הוא עובד על המגרש כמו קאוט ופארק (לא מפסיק לרדוף אחרי שום כדור). אבל הוא בקבוצה נכה, שלא מככבת לא בליגה ולא באירופה. את ההכרה שלו הוא יקבל רק כשיעבור לקבוצה שכן מתחרה ברמות הגבוהות. ואז אין לי שום ספק שההכרה בו תהיה כאחד השחקנים הטובים בעולם, ממש בטופ אחרי מסי ורונאלדו. אין לי ספק.
סוארז עשה קפיצת מדרגה. בייל עשה קפיצת מדרגה. שניהם הפכו לוורלד קלאס. אי אפשר ממש לבחור מי המצטיין של העונה. בסופו של דבר מבחינת תוצאות, בייל ו-ואן פרסי, לדעתי, השפיעו יותר על המיקום של הקבוצה שלהם מאשר סוארז, וזה עיניין משמעותי בבחירה. הסגל של ליברפול לא נופל בשום צורה מהסגל של טוטנהאם. בסה"כ ליברפול הראתה הרבה משחקים טובים מאוד כשראיתי אותם. בטח מול מי שמעליה בטבלה. חוסר היכולת של סוארז להוביל את הקבוצה שלו לאנשהו (כמו בשנה שעברה) הוא קצת מוזר. אי אפשר באמת להאשים אותו, אבל הוא לא פחות טוב מ-ואן פרסי או מבייל ועדיין הקבוצות של השניים האחרונים מצליחות יותר. במקרה של טוטנהאם אי אפשר לומר שלבייל יש שחקנים טובים יותר לידו. ליברפול לא פחות טובה מטוטנהאם. לואן פרסי כן יש שחקנים יותר טובים לידו, אבל בכל זאת בחצי הראשון של העונה לכולם היה ברור מי השחקן הכי חשוב ביונייטד (כנראה שלצד קאריק). אם ואן פרסי היה ממשיך באותו כושר, לא היה לי ספק שהוא צריך להיבחר. בשבועות האחרונים הוא פחות יעיל, אז אנשים קצת שוכחים את ההשפעה האדירה שלו בחצי הראשון של העונה. בסופו של דבר הייתי בוחר בבייל או בואן פרסי. לסוארז מגיע להיבחר מבחינת יכולת נטו, אבל בסופו של דבר הקבוצה שלו לא הגיעה לשום מקום. שוב. אפשר לחשוב איזו קבוצה הייתה לואן פרסי שנה שעברה בארסנל והוא עדיין השפיע עליה רבות בדרך למקום השלישי. סוארז אפילו לא קרוב לליגת האלופות, וכאמור לא בפעם הראשונה. לאו דווקא באשמתו, אבל במבחן התוצאה, שהוא בד"כ הכי משמעותי, הוא לא באמת מוביל את ליברפול לשום דבר. מקסימום לסיים במקום 6 (נניח) במקום מקום 10 (נניח). לא עד כדי כך קריטי. סוארז שחקן מעולה, מתאים בקלות (על הנייר) לכל מועדון בעולם, אבל בליברפול הוא לא משפיע כמו שנהוג לחשוב לפעמים. הוא לא היה פחות טוב מבייל או מההולנדי, אבל אי אפשר להתעלם מההשפעה על מיקום הקבוצה.
oranfu כתב את כל מה שאתה צריך לקרוא. איך אפשר לומר שואן פרסי מוביל ובייל מוביל וסוארז לא מוביל, אם סוארז מספק מספרים לא פחות טובים מהם? אם RVP כובש 20 שערים זה שווה מקום ראשון ו-15 הפרש מסיטי, וסוארז כובש 20 וזה שווה מקום שביעי ו-30 הפרש מיונייטד, מה זה אומר? שסוארז צריך לכבוש 35 שערים בעונה כדי שהוא יוכל להוביל את ליברפול לאנשהו? ליברפול לא מצליחה בשנתיים וחצי שסוארז נמצא פה, וזה נובע מכמה גורמים. ברמת המנג'ר, הרכש, הטקטיקה, לפעמים גם חוסר מזל (לפי טבלת ה-debatle decisions ליברפול צריכה לעקוף את ספרס ב-9 נק' אם מקזזים את החלטות השיפוט השגויות). למה סוארז צריך להיפגע מזה כשבוחנים את המועמדות שלו לתואר אישי?
ואיך תסביר את זה שמאז שסוארס עזב איאקס בדרך לאליפות שלישית רצוף? ג'רארד ניצח לליברפול לבד משחקים עם צוות מסייע חרא והוביל את המועדון לזכיה בצ'מפיונס וגם לכמה תארים אחרים. יש לי הרגשה שסוארס שחקן מזן אחר. כן מציג סטטיסטיקה אישית מצוינת, אבל לא מנהיג ולא יכול להוביל את הקבוצה ברגעים קשים. הוא גם גורם כל הזמן לסקנדלים קטנים או גדולים ובסופו של דבר זה גורם לאווירה לא נוחה סביב הקבוצה.
לדעתכם לא צריך. לדעתי כן. לדעתי זה חשוב מאוד. זה גם מה שקובע במקרים רבים. אז סוארז רושם עונה יפה, אבל הלו, זה לא משחק של יחידים. אם זה היה טניס, סוארז היה אולי במקום הראשון בליגה האנגלית. זה משחק קבוצתי, ומבחן התוצאה של הקבוצה הוא חשוב, גם בתואר שהוא כן תואר של יחיד. לא מדובר כאן בזכייה באליפות מול חוסר זכייה באליפות. מדובר כאן על להוביל את הקבוצה שלך...למשהו. לליברפול אין שום תואר להתחרות עליו, שום הישג, אפילו לא הונגר קאפ. בייל לפחות עוזר לטוטנהאם להתחרות על הונגר קאפ. אז סוארז דופק עונה יפה מבחינה אינדיוידואלית, אחת היפות שהיו בליגה האנגלית בשנים האחרונות, אבל הקבוצה שלו לא התקדמה במאום מהשנה שעברה. לדעתי זה חשוב כשבוחרים את שחקן השנה. לואן פרסי שבדרך לאליפות אין יתרון בעיניי על בייל שאולי יסיים במקום הרביעי, כי יש כאן עיניין של מכלול וטוטנהאם לא יכולה לזכות כרגע באליפות, אלא אם בייל היה מבקיע במספרים של רונאלדו ומסי. אבל כן יש לתת לשניים האלה יתרון כשהם מתחרים מול שחקן שלא הוביל את הקבוצה שלו לכלום, נפלא ככל שיהיה. שחקן גדול עושה גם את הקבוצה שלו לטובה יותר. גם לארסנל לא הייתה עונה גדולה בשנה שעברה, בלשון המעטה, ועם סגל שמלבד ואן פרסי באמת היה סגל בינוני מינוס ביום טוב. ועם כל הבעיות והסגל הבינוני מינוס, ואן פרסי הוביל אותם למקום שלישי. לא הכל נקבע לפי סטטיסטיקה אישית וכמות השחקנים שהעברת בדריבל במהלך העונה.
