אלה כנראה תהיינה חמש האופציות בפלייאוף ליגת האלופות: פאקוס דה פריירה (קבוצה קטנה מפורטוגל שכולם ירצו לקבל), מטאליסט, איינדהובן, פנרבחצ'ה, והחמישית תהיה ריאל סוסיאדד (אם תעלה לאלופות) או זניט (אם סוסיאדד לא תעלה). זה יכול להשתנות כי לפני הפלייאוף יש סיבוב נוסף שבו קבוצות לא מדורגות יכולות להפתיע ולעלות, אבל אלה הקבוצות שהכי סביר שנראה בהגרלה.
ווילשר לפי דעתי, אחד השחקנים הצעירים המוכשרים בעולם. טכניקה אישית בלי אח ורע, יכולת לצאת ממצב מסובך באמצעות סחיטת עבירה - יוצא מן הכלל. הוא מהולל, הוא השחקן הפופלארי ביותר בארסנל ואחד הפופלארים באנגליה. לעומתו, ראמזי הוא אחד השחקנים השנואים בארסנל, כשהוא בהרכב ומפסידים - זה בגללו, כשהוא בהרכב ומנצחים - למרות ראמזי, כשהוא על הספסל ומפסידים - רק אחרי ששחקנים כמוהו לא יהיו בסגל אפשר יהיה לנצח. אך כשצופים בנותנים היבשים, לא מתאימים למאבק הווילשרי ככל שיהיו - את הריצות הגדולות של ארסנל העונה, עשינו כשראמזי בהרכב וכשווילשר פצוע/עדיין לא 100% כשיר ולכן בספסל. בעוד שבתקופות החלשות שלנו, ווילשר היה בהרכב כשיר לחלוטין. אני חושב שכבר כתבתי זאת פה בעבר, אבל אני רוצה להדגיש מסקנה זו, כי הלך המחשבה של חלק מאוהדי ארסנל, לא צודק ולא הוגן לדעתי.
"כל-הדברים יגעים, לא-יוכל איש לדבר; לא-תשבע עין לראות, ולא-תימלא אוזן משמוע. מה-שהיה, הוא שיהיה, ומה-שנעשה, הוא שייעשה; ואין כל-חדש, תחת השמש. יש דבר שיאמר ראה-זה, חדש הוא: כבר היה לעולמים, אשר היה מלפנינו. אין זכרון, לראשונים; וגם לאחרונים שיהיו, לא-יהיה להם זיכרון--עם שיהיו, לאחרונה". דברי החכם באדם, בתחושה שלי גם הוא היה אוהד ארסנל.
בהקשר הזה כוונתי היא שמצד אחד - אמרת דבר נכון, בעוד שמצד שני - אמרת דבר שנכון כבר המון זמן ואמרו אותו הרבה לפניך. בקיצור, טחינת המים הארסנלית הזאת זה עסק די מייגע http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/dunno.Xxx
בוא לא נשכח שעם ראמזי בסוף העונה שיחקנו נגד קבוצות חלשות ו/או קבוצות שכבר בים ואין להן על מה להלחם.. בנוסף ההגנה התייצבה עם הוצאתם של ורמאלן ושצ'סני מההרכב. חוץ מזה שוילשייר היה פצוע תקופה לא קצרה גם בתחילת העונה, ומה אז? גם נתנו רצף מרשים? לא. וילשייר היה מצויין העונה (פרט ל-3 משחקים אחרונים בערך שהוא לא היה כשיר ב-100 אחוז), ראמזי בחצי הראשון של העונה היה על הפנים, ובחצי השני חל שיפור הדרגתי. אנשים סתם תופסים טרמפ על העובדה הזאת שעם וילשייר פישלנו ועם ראמזי נתנו רצף, אבל זאת ממש לא הסיבה לדעתי אלא סתם צירוף מקרים, ואם כבר הסיבות שציינתי למעלה הן יותר משמעותיות ומסבירות את זה. ועדיין ראמזי לא מספיק טוב לדעתי, אפילו אחרי השיפור שחל אצלו.
לא רק אלו, אלא שווילשר לא העמיד סטטיסטיקה יציבה - 5 אס' בסך הכל בכל המפעלים (אותו מס' כמו לראמזי) בתחילת העונה היה לנו רצף יפה של כמה יותר מ-10 משחקים ללא הפסד כולל ליגת האלופות.
לא הבנתי מה אתה רוצה להגיד בסטטיסטיקה הזאת. וילשייר ידוע בתור אחד שאין לו סטטיסטיקה מרשימה. ואתה מחזק אותי בכך שראמזי עם מספר הופעות יותר גדול ועם סטטיסטיקה זהה. בתחילת העונה היה לנו רצף של 7 משחקים ללא ניצחון ליתר דיוק (ו-3 תוצאות תיקו). בקיצור אתה סתם נסחף ומגזים עם העובדות. ואפילו אין לי כח לבדוק את כל הנתונים והעובדות האלה לעומק כי אני בטוח שזה סתם צירוף מקרים ושעם וילשייר נהיה הרבה יותר טובים.
מה רלוונטי נתון של בישולים לקשר אחורי? מי שמתעסק בסטטיסטיקות לא רלוונטיות (אתם מוזמנים ללמוד על ההבדל בין קשר סטטיסטי לקשר סיבתי) במקום להתרכז בכדורגל ולראות שוילשייר שחקן מצוין וראמזי שחקן שחוץ מאיבודים בכמויות מסחריות אין לו שום השפעה על המשחק וגם לא מקום בפריימרליג, יש לו בעיה.
ההשוואות האלה שמקטינות את ווילשייר ומאדירות את ראמזי על חשבונו הן בעיקר פובוקטיביות ונשמעות כמו איזה כותרת של one ככה שאין מה להתייחס יותר מדי.
ווילשר לא כזה גדול וראמזי לא כזה קטן. אבל מה שבאמת לא שווה התיחסות זאת הדוגמטיות של כמה אנשים פה. בפעם האחרונה שבדקתי, השמש היתה בשמים, והיא זרחה הרחק הרחק במזרח.
ראמזי היה כישרון נהדר, התחושה שלי היא שמאז הפציעה הקשה שעבר הוא לא ברמה דומה לקודם. ווילשייר צריך רצף משחקים, הוא צריך עונה של כדורגל, קשה להתקדם ככה כשאתה חצי שנה בחוץ ואז חוזר ועד שאתה נכנס לסוג של כושר מסתיימת העונה.
להזכירך ווילשייר היה שחקן השנה של ארסנל ב2010 אז בוא נתן לו קצת קרדיט. ראמזי בתקופה שלו בארסנל בעיקר מתרוצץ כמו תרנגולת בלי ראש מחריב התקפות פעם אחר פעם (כן כן גם בתקופה האחרונה שבה הוא משחק טוב).
אני לא מסכים שזו עובדה שראמזי שלפני הפציעה היה טוב יותר מראמזי הנוכחי. זו הרבה יותר תחושה והערכה, שייתכן שיש לה אחיזה במציאות, אבל אי אפשר לומר זאת בביטחון מלא. בהקשר זה אני רוצה להזכיר שראמזי שלפני הפציעה לא שיחק באופן רציף בליגה ובליגת האלופות, וממש לפני המשחק ההוא בבריטניה סטדיום הוא חיבר כמה משחקי ליגה רצופים. ראמזי שלפני הפציעה שיחק בעיקר במשחקי גביע הליגה נגד קבוצות נחותות והראה אמנם ניצוצות, אבל ברור שניצוצות במשחקים בודדים בגביע הליגה הם לא אינדיקציה ממשית ליציבות ויכולת. גם קל יותר להתלהב ולייחס איכויות מרחיקות לכת לשחקן צעיר ונמרץ שנחטף מיונייטד וכולם משוכנעים שהוא הולך להיות כוכב גדול. אחד הליקויים של ראמזי במשחק הוא שהוא לא מספיק נוח עם הכדור, ולא מסוגל לעבור עמוד, וזה היה המצב גם לפני הפציעה... גם חוסר הדיוק זכור לי היטב לפני הפציעה. מן הצד השני, לפני הפציעה הוא שיחק עם המון ביטחון עצמי, ומטבע הדברים לאחר הפציעה הביטחון העצמי שלו נפגע מאוד (אם כי הוא עדיין ממשיך עם העקבים המרגיזים..). לגבי הדיון על ווילשר וראמזי - אני באמת מאמין שווילשר הוא אחד הכשרונות הגדולים ביותר בכדורגל האנגלי מזה שנים, עם ראש יחסית על הכתפיים שמקבל הכוונה נכונה מהמאמן הנכון, ולכן אני מאמין ומקווה שהוא יעשה קריירה נפלאה בארסנל ובנבחרת אנגליה. סימן השאלה לגבי ראמזי הרבה יותר גדול מאשר לגבי ווילשר (ולי כאמור אין ספק שהקריירה של ווילשר הולכת בכיוון הנכון), גם אם כרגע נראה שאין ביניהם פערים או שהפערים לא משמעותיים.