מנצ'סטר יונייטד 2013/14 - עידן מויס

מנצ'סטר יונייטד-הדיון הרשמי לעונת המשחקים 2013/2014
http://1.bp.blogspot.com/__NLqU_AlKzw/SbEzSGyVDwI/AAAAAAAAAEg/sJnc7GAxGbA/S1600-R/Manchester_United_logo.Xxx

ה-8 במאי 2013 ייזכר לנצח כאחד הימים המשמעותיים בתולדות מועדון הכדורגל הפופולרי בעולם. ממש לא "עוד יום בהסטוריה של מנצ'סטר יונייטד", כדברי האיש המרכזי של אותו יום. אמנם לא היה מדובר בהפתעה גדולה-ידענו שהוא לא יכהן לנצח, ואפילו ידענו שזה יקרה במפתיע, זכר לפארסה מ-2002, ועדיין פרישתו של סר אלכס פרגוסון, האיש שאין סופרלטיב חזק מספיק כדי לתאר את תרומתו מועדון, הכניסה את יונייטד להלם. חגיגות האליפות ה-20 כעבור מספר ימים הפכו לאחר צהריים שמיזג שמחה, עצב, פחד של אוהדים רבים שלא ידעו מנג'ר אחר מן הבלתי נודע, ובעיקר הוקרת תודה לאיש שהפך את חיינו למאושרים יותר.
http://resources3.news.com.au/images/2013/05/20/1226646/382959-alex-ferguson-039-s-last-match-in-charge.Xxx

היורש

כבר באותו יום דרמטי ניתן היה להבין לאן נושבת הרוח, ולמחרת זה הפך רשמי-דיוויד מויס הא האיש שזכה בתפקיד המאתגר והמאיים כאחד. מויס הוא מעין דגם מוקטן של פרגוסון-גם הוא יליד גלזגו מרקע דומה, גם הוא כיהן מספר דו ספרתי של שנים באותה קבוצה והצליח בגדול בהתאם לציפיות, ובנוסף מדובר בחבר של פרגוסון שבין המשפחות שלהם יש קשר ארוך ויפה. יחד עם זאת שפרגוסון נשאר במועדון כדיירקטור, בדומה למאט באזבי המנוח, נראה שיונייטד העדיפה ליצור תחושה של "ללכת בלי ולהרגיש עם" מאשר לחדש ולרענן. יחד עם חילופי המאמנים, כל הצוות המקצועי התחלף. מייק "מכנסיים קצרים" פילאן, אריק סטיל ורנה מולסטיין עזבו, ובמקומם מויס הביא מאברטון את סטיב ראונד, ג'ימי לאמסדן, כריס וודס ובנוסף גם את פיל נוויל שחוזר ליונייטד. החבר האחרון בצוות המקצועי יהיה ראיין גיגס, שממשיך במקביל לשחק ולהיות החבר הפעיל היחיד מדור 92.
http://static.guim.co.uk/sys-images/Sport/Pix/pictures/2013/7/5/1373059390345/David-Moyes-Manchester-Un-008.Xxx

שוק ההעברות

בכיוון היציאה מאולד טראפורד ישנו שם אחד בולט. שנתיים וחצי אחרי הפעם הקודמת שביקש לעזוב, בשלהי העונה שעברה הגיש ויין רוני בקשת העברה נוספת, עקב יחסיו הרעועים עם פרגוסון ומעמדו שהדרדר עם הגעתו של רובין ואן פרסי. הבעיה הראשונה אמנם נפתרה, אבל גם עם מויס יש לרוני הסטוריה של משקעים וריבים. הבעיה השניה, אפעס, לא נפתרה מבחינתו וגם לא צפויה להיפתר, הגאון ההולנדי ימשיך להיות האיש המרכזי של הקבוצה ורוני, אם ישאר, ימשיך לעבוד עבורו בעמדות אחוריות יותר למורת רוחו. המניות של רוני בעולם הכדורגל אינן מה שהיו פעם, אבל עדיין יש לו ביקוש בקרב צ'לסי, ארסנל, פריז סן ז'רמן ואחרות. גם אם ישאר, הוא כבר רחוק מלהיות אהוב הקהל כמו שהיה בעבר.

בכיוון הכניסה יש לנו שני שחקנים חדשים. האחד, ההחתמה האחרונה של פרגוסון-ווילפרד זאהה, הקיצוני האנגלי המוכשר של קריסטל פאלאס שהוחתם בינואר האחרון אך הגיע רק בקיץ. השני-ההחתמה הראשונה של מויס, המגן האורוגוואי הצעיר גיז'רמו וארלה שהגיע מפניארול, ולא צפוי לשחק הרבה בעונה הקרובה. החור הבולט בסגל הוא כמובן במרכז המגרש. אחרי שפרגוסון בשנותיו האחרונות סירב בעקשנות לחזק אותו, נראה שמויס מבין את חשיבות הרכש, אבל מתקשה למשוך שחקנים. יונייטד רדפה אחרי תיאגו אלקנטרה, שהבריז לטובת באיירן מינכן. כעת היא רודפת אחרי קטלוני מדוכא אחר, ססק פברגאס, אלא שהלז לא מעוניין לעזוב וברצלונה לא מעוניינת למכור. נראה שצפוי לנו (עוד) קיץ ארוך ומתסכל בנושא.

הקיץ הזה

כמדי שנה, גם בקיץ הזה יונייטד יוצאת למסע משחקים ברחבי העולם במדינות עם משטרים מפוקפקים יותר ופחות. משחק אחד כבר נערך, הפסד 1-0 לכוכבי הליגה התאילנדית בבנגקוק. שאר המשחקים הם:

20 ביולי-נגד כוכבי הליגה האוסטרלית
23 ביולי-נגד יוקוהמה
26 ביולי-נגד אוסקה
29 ביולי-נגד קיצ'י
6 באוגוסט-נגד AIK
9 באוגווסט-נגד סביליה באולד טראפורד, משחק הוקרה לריו פרדיננד

העונה תיפתח רשמית ב-11 באוגוסט בוומבלי, עם משחק מגן הקהילה נגד וויגאן.

ולסיכום

קשה להפריז בחשיבות הרגע עבור מנצ'סטר יונייטד. עידן חדש מתחיל, לאחר שהעידן המוצלח בתולדות המועדון נגמר. אמנם הכל נעשה כדי למזער נזקים, אבל עדיין מדובר בזעזוע שאיננו יודעים כיצד ישפיע. יונייטד הפכה בין רגע ממפעל חיים של איש אחד לסתם עוד מועדון כדורגל עם מאמנים שבאים ומתחלפים. אמנם מויס זכה לאמון וקיבל חוזה לשש עונות, אבל אם הוא לא יעמוד במשימה הוא יפוטר, בניגוד לפרגוסון שהיה יכול להעביר עונות כושלות מבלי שאפילו ירגיש תזוזה בכסאו. נתוני הפתיחה של מויס לא אידאלים-צ'לסי החזירה את מוריניו, מנצ'סטר סיטי מתחדשת, ובחמשת המחזורים הראשונים הוא פוגש את שתיהן וגם את ליברפול. עם הנטייה של יונייטד לפתוח עונות בנמנום קל, ניתן לשער שבאמצע ספטמבר כבר נראה קריאות בעיתונות לפיטוריו. מויס לא יפוטר אחרי חמישה מחזורים אמנם, אבל הוא יצטרך להתמודד עם לחץ שאינו מוכר לו.

נסיים בשיר שהאוהדים הקדישו למנג'ר החדש, שיר של להקת "סלייד" שהתפרסם דווקא בביצוע של הלהקה המזוהה עם היריבה העירונית:

 

Lindegaard

Rafael Ferdinand Jones Evra

Zaha Carrick Cleverley Lingard

Giggs

Welbeck

 

מעניין אם הם יהיו מספיק פראיירים ונוכל לדחוף להם את אנדרסון, נאני או שניהם גם יחד. בכל אופן, לברצלונה יש דברים יותר חשובים כרגע על הפרק ואני לא בטוח אם יש להם ראש עכשיו לעסקאות כשאין מאמן.

 

כמו שאחרי המשחק לפני שבוע לא היה טעם להיכנס למרה שחורה כמו כמה כותבים פה, אחרי המשחק היום אין טעם להסיק מסקנות אופטימיות. דבר אחד אני לא מבין וזה למה גיגס פתח בשני המשחקים-הבן אדם מבוגר, צריך לבחור לו את הדקות בפינצטה, ולא מדובר בשחקן אלמוני שמויס צריך לבחון ולהכיר...אולי זה נובע מרצון להכניס שם מוכר ואהוב בין הצעירים ולא לאכזב את הקהל המקומי.

 

תמיד מעניין במנצ'סטר יונייטד, אבל אחרי עזיבתו של פרגוסון מן הסתם שהסקרנות לגבי העתיד היא כפולה ומכופלת. כבר כתבתי את זה בעבר - יונייטד תמשיך להיות 'יונייטד של פרגי', דברים הולכים על אוטומט, סגנון משחק שמשוחק כבר המון שנים, קבוצה מחוברת. זה יקח זמן עד שמויס יקח את יונייטד לכיוון שהוא רואה לנכון וישנה את מה שלא צריך לשמר. מה שכן - כוח ההרתעה אולי קצת אבד, בעיקר בגלל חלון ההעברות הדלוח, סיפור וויין רוני וגם כי במשחק יש שחקן חדש - צ'לסי של ז'וזה מוריניו. צפוי מאבק אליפות משולש.

יונייטד צריכה חיזוק במרכז השדה, אסור לה לסמוך על מה שיש. תיאגו הוחמץ, כנראה בגלל התערבות של פפה, ואני בספק אם בארסה תמכור את ססק פברגאס שיכול להוסיף ליונייטד את המימד של שחקן שמגיע ממרכז השדה וכובש שערים, משהו שסקולס היה עושה בעבר. ליונייטד יש בעייה בקישור - נאני ואשלי יאנג נוצצים על הנייר אבל בפועל לא מספקים את הסחורה וכנראה שהגיע הזמן לדם חדש בעמדה הזו. יונייטד צריכה להיפטר מאחד מהם או מאנטוניו ולנסיה לו יש מוסר עבודה גבוה יותר אבל שחקן פחות טוב מהשניים האחרונים לדעתי. עוד ברמה המקצועית - אני לא חושב שקגוואה יכול להיות המחליף של רוני בעמדה 10, ממש לא. רוני הוא חלוץ אחורי קצת כמו ראול בזמנו, קגוואה הוא משהו אחר לגמריי.

כמה דברים שצריך לזכור:

* ביונייטד, השלם תמיד גדול מסך חלקיו, לא חסרות דוגמאות. יונייטד מודל 06/07 ואפילו 02/03.
* ואן-פרסי - בעונה שעברה הוא הצליח להעלים את נאחס הפציעות, מעניין מה יהיה הפעם. יונייטד תלויה בו בצורה כמעט מוחלטת.
* שיניתי את דעתי על פרדיננד - חייב להמשיך ולשחק כל עוד הוא כשיר. מנהיג גם בלי סרט הקפטן באופן קבוע, שיחק טוב בחצי השני של העונה.
* בעונה האחרונה יונייטד הודחה בשמינית הגמר. נכון, לשופט יש חלק עצום בכך. אבל בכישלון בעונת 11/12 בה יונייטד הודחה בשלב הבתים המביך - אף-אחד לא אשם מלבד יונייטד עצמה. חשוב לראות את יונייטד מגיעה רחוק יותר באירופה בעונה הבאה.