הדיון של המלך ראול:: סופה של אגדה. ראוליטו פרש מכדורגל ומכהן כשגריר של הליגה הספרדית

ראול היה קפטן גרוע? למה? כי הוא לא היה סחבק עם בארסה כמו קסיאס או צרח על שופטים כמו היירו? ראול היה קפטן מצויין. מהבודדים שהבינו את המשמעות של ללבוש את החולצה הלבנה של המועדון הטוב בעולם. אם אתה מכוון לצד המקצועי - בפעם הראשונה שבאמת ירד ביכולת והיו חלוצים טובים ממנו - הוא ירד לספסל. הנוכחות שלו אף פעם לא הפריעה. ובעונת 07-08 הוא היה השחקן מס'1 בדרך לאליפות.

בנוגע לתקופה בשאלקה: אני דווקא מכיר סטט' של 40 שערים ב-98 הופעות. ממש מעליב, אה? היו ואסילינות(הקפצות) וגם גולים מחוץ לרחבה. נגד בילבאו בליגה האירופית הוא כבש צמד ענק בגרמניה ושער במשחק השני והיה היחיד שלא וויתר. ומה עם שער הניצחון בגביע מול באיירן והעונה הראשונה כשכבש מול ולנסיה ואינטר בנוק-אאוט? נו באמת. אגב, הוא שיחק קשר כחלק מהזמן וזה בטח לא היה מרצונו וזו לא העמדה שלו. הוא כבר לא מספיק מהיר ותכסיסן כדי לשחק בעמדה הזו או בכנף כמו בתחילת הקריירה. מזל שהאוהדים בגלזרקינכן מבינים יותר ממכם. והחבר'ה הציבו לאלה עם התחת הגדול בברנבאו רף גבוה מאוד. חסר להם שלא יעמדו בו...

 

"התרומה האפסית" של ראול בעונת 06-07 כוללת שער בדרבי(שיוויון), שער בקלאסיקו אחרי שתי דקות, ושער ניצחון במאסטייה. מסכים שהסטט' הייתה נוראית אבל חוץ מואן ניסטלרוי אף אחד לא הבקיע בקבוצה הזו. שוכחים כאן אגב שאת עונת 05-06 הוא פתח טוב אבל נפצע בקלאסיקו לשלושה חודשים.

לא רואה שום סיבה שראול צריך לפרוש אם הוא יכול להמשיך להרוויח מליונים בקטאר ולשחק עוד קצת. שם הוא נראה בסדר. היום הוא איבד את זה לגמריי אבל אין מה לבטל את עונות 07-09 ושנתיים מוצלחות בשאלקה.

לא ידעתי אגב שהכדורגל הפך לטניס. ראול אשם בכל החרא שעבר על ריאל מדריד. זה מעניין. הוא גם החליט לא להאריך את החוזה של דל בוסקה ולזרוק את היירו ומוריינטס ולוותר על מקאללה. ברור שלא. הוא התנגד לכל המהלכים האלו. אני אגיד לך עוד משהו: ראול היה מנהיג על המגרש גם בגיל 20. הוא לא היה צריך את הסרט קפטן בשביל זה, עם כל הכבוד להיירו.ההשפעה שלו הייתה עצומה עוד לפני 2003-04.

נושא הנבחרת הוא משהו אחר לגמריי. לא נותר לי אלא להסכים. הוא לא הביא את האקסטרה מעולם וזהו. עד 2003 אגב, ופחות או יותר ככה אפשר לחלק את הקריירה שלו לשני חלקים - הוא כבש יותר משער לשני משחקים.

בנוגע למשאלת הלב שנאמרה פה: אמן. תנו לנו עוד שנה של ראול בלבן כאקורד סיום לקריירה אמיתית.

 

עוד 9 ימים המלך חוזר לברנבאו ולא יכולתי להתאפק.
אז הנה: אוסף ראול - וזה עוד לא הכל...

http://img706.imageshack.us/img706/1153/kfn7.Xxx

ואלה שמות:
- תמונה שהייתה בשם המשחק, צעיף קבוצה סגול, שתי בובות, פוסטר שקיבלתי מאדידס וגם לוח שנה ישן.
- בובה שבן מיזל הכין - כדאי.
- חולצת המאה מעונת 2002-03 - סט מלא שנקנה בספרד, כלל גם מכנס וגרביים.
- חולצה מזוייפת מעונת 2000-01
- חולצה מזויפת מתורכיה מעונת 05-06
- חולצת חוץ מעונת קאפלו - טרי מאיביי!
- חולצת חוץ קלאסית של RealMadrid.com מעונת 2001-02(זידאן כבש את שער הבכורה שלו בריאל מול בטיס עם חולצה כזו).
- חולצה מזוייפת של ספרד מיורו 2000.

המטרה הבאה היא להשיג חולצת צ'מפיונס ביתית מעונת 02-03 של ראול. האמת שהייתה אחת למכירה, אבל המוכר בילף והכיתוב מאחורה היה של עונה אחרת בכלל - חבל.

נותרו בחוץ מפאת מקום:

* פוסטר ענק של שם המשחק שתלוי על הקיר
* פוסטר תלוי בחדר של נבחרת ספרד
* פוסטר של אדידס ישן
* פוסטר קבוצתי של עונת 09-10
* דגם בובה של ראול מעונת 06-07
* מחזיק מפתחות
* שלט לחדר
וכמובן שיש בארכיון גם כתבות מעיתונים, מגזינים ואפילו קלפים של סופרגול ועוד.
מי שרוצה לעשות 'תחרות' - מוזמן http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx

מה עוד אפשר להגיד? להגיד שהוא השחקן שבגללו אני כל-כך אוהב את המשחק הזה? - כבר אמרתי. להגיד שהוא השחקן שבגללו אני אוהד ריאל מדריד? - כבר אמרתי. להגיד שמבחינתי הוא גדול מכולם? - כבר אמרתי. להגיד שהוא מסמל את הילדות שלי בצורה מסוימת? - כבר אמרתי.

לגבי כל הפריטים של ריאל מדריד - וואה, בהזדמנות.

 

http://as01.epimg.net/futbol/imagenes/2013/08/20/primera/1377034031_445109_1377034209_noticia_normal.Xxx

ראול כבר במדריד - "שמח לחזור". אתמול בלילה בשעה 22:45 שעון ספרד הגיע הרגע הגדול - ראול גונזאלס נחת על אדמת ספרד לקראת משחק גביע הברנבאו המשוחק לכבודו. הוא נחת בטרמניל 2 בנמל תעופה בארחאס, בדיוק אותו מקום שם התקבלו השחקנים בתשואות אחרי שלוש הזכיות בצ'מפיונס-ליג - אמסטרדם(1998), פריז(2000) וגלאזגו(2002). אתמול לא הגיעו הרבה אוהדים אבל המעטים שהטריחו את עצמם צעקו - "אני אוהב אותך ראול!". ראול לא רצה להכביר במילים ואמר - "אני מדבר מחר(היום), תשמעו הכל. שמח ומתרגש לחזור". לא פחות מ-43 אנשי תקשורת יגיעו למסיבת העיתונאים ראול כבר חזר לספרד ב-15 בפברואר 2011, למשחק שמינית גמר ליגת האלופות מול ולנסיה, והיו אוהדים ריאל מדריד שבאו למשחק. אחד המאבטחים אמר אתמול - "קיצרתי את החופשה שלי כדי לראות אותו בברנבאו".

במארקה התייחסו לאיחוד המחודש בין שני מספרי ה-7 הגדולים בהיסטוריה של ריאל מדריד - ראול וכריסטיאנו רונאלדו כמובן.

Los 7 magníficos

כריסטיאנו לקח את חולצה מס' 7 שהשאיר ראול. הם שיחקו לראשונה ביחד במשחק פתיחת העונה מול דפורטיבו לה-קורוניה(3:2) וכבשו. 4 שנים לאחר-מכן, כריסטיאנו כבר מאיים על שיאו של ראול שכבש 323 שערים בריאל מדריד, ואילו הפורטוגלי עם 201 שערים ב-200 הופעות. הם שיחקו יחד 21 משחקי ליגה, כשברובם ראול עלה מהספסל - ו-5 בליגת האלופות. כריסטיאנו רונאלדו בישל את השער האחרון של ראול בריאל מדריד - מול סראגוסה בלה-רומאדה, בסגירת המעגל..

http://estaticos01.marca.com/imagenes/2013/08/21/futbol/equipos/real_madrid/1377044120_extras_noticia_foton_7_0.Xxx

את מסיבת העיתונאים של ראול אני אביא לכאן בשעות הערב. הלב שלי דופק...

 

http://estaticos04.marca.com/imagenes/2013/08/21/futbol/equipos/real_madrid/1377103805_extras_portada_2.Xxx

מסיבת העיתונאים של ראול ואמיליו בוטארגיניו לקראת המשחק מחר הסתיימה לפני דקות אחדות.
דרך האתר הרישמי שמעו חלש מידי ודרך השידור של המארקה חזק מידי. והספרדית שלי גם ככה עלובה.
חובה היה שילבש חולצה של ריאל מדריד בראיון הזה רק בשביל הסימליות. באל-סעד היו מבינים, אני בטוח.
הכותרת - "זה הולך להיות מרגש, ממש חגיגה. ריאל מדריד נתנה לי הכל".

אמיליו בוטארגיניו דיבר קודם והוא וראול חייכו אחד לשני. בשלב מסוים ראול זיהה את אחד העיתונים וסימן לו 'שלום'. "זה תענוג להיות כאן ליד אגדת כדורגל, איש שזכה להערצה גדולה בגלל היותו שחקן גדול אבל קודם כל מקצוען ואדם גדול. הוא דוגמא לצעירים ולכולם. כל ילד צעיר חולם להיות ראול". אחר-כך הוא פנה לשחקן בחיוך ואמר - "וראול, אני רוצה להודות לך ולהגיד לך תודה על זה שעשית את מיטב המאמצים בכל אימון, בכל משחק אימון ובכל משחק במדי ריאל מדריד, הקבוצה שלך. אני יודע שמחר זה יום מיוחד בשבילך, אבל גם בשבילינו, בשביל ריאל מדריד וכל האוהדים. זה יהיה ערב קסום".

לאחר-מכן זה היה זמן של ראול "זה שונה ומשונה להגיע לכאן לשחק נגד ריאל מדריד. ברור שיהיה משחק מרגש. לריאל מדריד יש קבוצה מצויינת. תמיד שיחקתי בגאווה עם החולצה של ריאל מדריד ויהיה כיף לחזור. זו גם הזדמנות טובה להגיד שלום להרבה אנשים שרציתי להיפרד מהם ולא הצלחתי לפני שלוש שנים. אני אראה הרבה חברים שלי שהיו חלק חשוב בקריירה שלי ובחדר ההלבשה. התחלתי להתרגש כבר בשדה התעופה ובמלון ואני מאמין שבמשחק זה יהיה אפילו יותר. ריאל מדריד נתנה לי הכל, הסנטיאגו ברנבאו נתן לי הכל. ריאל מדריד היא הבית שלי".

איקר קסיאס. "הוא שחקן מצויין ואדם נפלא. הוא ממשיך לעבוד קשה כדי לזכות באמון ולהוביל את ריאל מדריד ונבחרת ספרד לתארים. כולם יודעים מה הוא נתן. יש מאמן שמקבל החלטות. ההזדמנות שלו תגיע". ראול נשאל האם קסיאס ייאלץ לעזוב ולא יוכל לפרוש בריאל מדריד, כמו שקרה לו. - "את השאלה הזו צריך להפנות אליו. יש לו עוד 4-5 שנים בטופ של הכדורגל, אם לא יותר. קסיאס הוא הקפטן ופותר בעיות לשחקנים".

ראול ציין לטובה את מתחם האימונים ולדדבאס שתמיד היה מפואר לדעתו אבל עבר אפילו שידרוג בשנים האחרונות. "במקום כזה, אתה חיי ונושם כדורגל. יש שם את התנאים האולטימטיביים", אמר.

כריסטיאנו רונאלדו. "הילדים שלי אומרים שלי שיכולתי לשחק עם כריסטיאנו רונאלדו ולהבקיע גם כן שערים נוספים. זו לא שאלה שאני אשאל את הקהל. אני מאחל לו שימשיך עם הרעב, המוטיבצייה והתשוקה הפנטסטית שלו לצד היכולת. כשהוא בצד שלנו, הלבנים רגועים. ריאל צריכה לעשות את הכל כדי שיפרוש בשורותיה".

ומה עם לחזור לריאל מדריד? "אלה מחשבות שתמיד עוברות בראש שלי. ברור שאשמח לחזור בעתיד ולתרום בצורה כלשהי".

מה גרם לך לעזוב? "קיבלתי החלטה שבאותו רגע ראיתי אותה כטובה ביותר. כנראה שהייית זקוק לריענון. במדינה חדשה ובקבוצה חדשה היו לי עוד כוחות. התקופה בשאלקה הייתה טובה. שם התרכזתי אך ורק בכדורגל למרות שהייתי שחקן מוביל, וזה היה משחרר".

אל-סעעד. "בשנה שעברה זכינו באליפות והעונה אנחנו רוצים לזכות באליפות אסיה. מס' שחקנים פצועים לא יהיו מחר בברנבאו אבל יש לנו קבוצה טובה. נשמח ליצור שושלת של אליפויות גם בליגה המקומית שלנו".

השנים מחוץ לריאל מדריד. "הכרתי תרבויות שונות ונחשפתי לדברים חדשים. בגרמניה הצלחתי עם שאלקה וגם בקטאר הצלחתי. למדתי הרבה דברים, אפילו על עצמי. מה השתנה? השיער שלי אולי קצת מתחיל להאפיר(צוחק). הילדים שלי גדלו וגם אני, הזמן לא נעצר. אבל התשוקה שלי לכדורגל נשארה בדיוק אותו הדבר. אי-אפשר לדעת מה יהיה בעוד עשרה חודשים, אבל נכון לעכשיו אני יכול מבחינה גופנית ורוצה להמשיך לשחק".

גארת בייל. "הוא שחקן מצויין, כנראה הכי טוב בעמדה שלו חוץ מרונאלדו ומסי. יש שחקנים שמשלמים עליהם הרבה מאוד כסף, הכל תלוי בשוק - אבל הם לא מצליחים. האם ריאל מדריד צריכה אותו? המאמן יודע הכי טוב. יש לריאל קבוצה נפלאה גם בלעדיו".
ראול נשאל האם הוא מרגיש שהמשחק הזה הוא סוג של נטל עבור ריאל מדריד, לאור העיכוב, וכרגיל, התעלם מהחרא והתעסק בעיקר - "היה לי ברור שזה יקרה, גם אם זה קצת התעכב. היו בעיות מבחינת לוח הזמנים גם של ריאל מדריד וגם של שאלקה. אני שמח לחזור לאנשים שנתנו לי כל-כך הרבה, גם חום ואהבה.זה הדבר המרגש ביותר בעולם. לצערי ריאל מדריד...הפסידה בגמר הגביע. לא היה אכפת לי לחכות עם המשחק הזה עוד עונה"(הרי הסופר-קופה היה פוגע מבחינת התאריכים).

מסיבת העיתונאים ארכה 25 דק'. בסיומה ראול קם, אמר תודה והחזיר את הכיסא שני סנטימטר - למקום. הוא חייך, נופף לשלום לכולם והעיתונאים פחות או יותר רצו אחריו ליציאה. הוא מעולם לא היה איש של מילים, אבל בטוח שמחר נראה ממנו דמעות. ואוי-ואבוי לברנבאו אם לא תהיה הצגה שלא הייתה כמותה, למרות שראוליטו שלנו עדיין משחק ברוך-השם. שאלקה העמידה רף גבוה, וריאל מדריד חייבת לעמוד בו. כבר קראתי בכתבה ב-AS על כך שריאל מדריד קצת התמהמה עם זה וחלקה לראות קצת פחות מהכבוד שהגיע לו. מחר קורה התיקון. ואם אני כל-כך מתרגש עכשיו, כמה שזה נשמע ילדותי, מעניין מה יהיה מחר. ועוד יותר גרוע - מעניין מה יהיה כשזה ייגמר.

 

לא יודע לתמצת, לא ידעתי בחיים לתמצת וכשזה נוגע לראול - אני גם לא רוצה לדעת לתמצת.
ברשותכם - מעתיק לכאן את הסיקור על משחק גביע הברנבאו וראול שכתבתי באתר

http://www.realmadrid.co.il/se1314/raul-match1.Xxx

שלוש שנים חיכינו לרגע הזה ועדיף מאוחר מאשר אף-פעם: ראול חזר לסנטיאגו ברנבאו, שיחק מחצית אחת עם הלבן שלנו ושוב כבש ורץ ליציעים בסנטיאגו ברנבאו כמו שעשה 323 פעמים במהלך הקריירה. במחצית השנייה חסה כיכב וכבש צמד בדרך ל-5:0 על אל-סעד הקטארית. על משחק שהכדורגל היה הדבר המשני בו ובעיקר עוד פוסט של דור על ראול.

כמה תאריכים אתם מסמנים ביומן? סופר-קלאסיקו, דרבי, חצי גמר ליגת האלופות. הפעם, תסלחו לי, היה תאריך אחד הרבה יותר חשוב: ראול חוזר לברנבאו. באיחור של שלוש שנים. החלום להיות במשחק הזה נבצר ממני, אבל הפרפרים בבטן כמעט אותו דבר, גם מת"א הרחוקה. ראול לא לוקח שום דבר כמובן מאליו. לא את קבלת הפנים בשדה התעופה, לא את היחס מהעיתונאים ולא מהשחקנים וזיזו ואנצ'לוטי, כחלק מהאופי המיוחד שלו. "אני מאוד שמח ומתרגש לחזור לריאל מדריד שהיא הבית שלי. הסנטיאגו ברנבאו וריאל מדריד נתנו לי הכל", אמר ראול, והוסיף - "זו תהיה הזדמנות טובה להגיד שלום לאוהדים ולעוד אנשים מאוד יקרים לי, שלא הספקתי להיפרד מהם".

http://www.realmadrid.co.il/se1314/raul1.Xxx

ומה יגידו כל האוהדים בסנטיאגו ברנבאו, שבאמת יודעים להעריך אגדת כדורגל ואת השחקן הטוב ביותר שלבש את המדים הלבנים(מלך השערים, שיאן ההופעות - צריך להזכיר?) ומסמל את הערכים של ריאל מדריד בצורה הכי טובה שיש?(איך אמר אמיליו בוטארגיניו..). ראול אומר שריאל מדריד נתנה לו הכל, וזה נכון. גם ראול נתן לה הכל. וראול נתן גם לי הכל. הוא הסיבה שהתחלתי לאהוב את ריאל מדריד(הסיפור בקצרה - חבר בכיתה ב' הגיע עם חולצה אדומה-צהובה של נבחרת ספרד, עם הכיתוב Raul והסיפרה מס' 10 בכלל - מי זה? שאלתי, מה מיוחד בו. והשאר היסטוריה). הוא הסיבה שהתחלתי כל-כך לאהוב את המשחק הזה. תנו לי להמשיך קצת עם הפן האישי - הוא מסמל גם את הילדות שלי. גדלתי עליו. אין אף שחקן שאוכל להעריץ בצורה כזו, גם בלי קשר ליכולת, ולצרוח בבית GOL DE RAUL כמו שהייתי עושה. להוריד תמונות למחשב, לשמור את הקלף שלו בסופרגול, להבקיע תשיעייה בפיפה 2002 ולהתלהב.. הפצע מלפני שלוש שנים עדיין לא הגליד, החלום שהוא יפרוש בלבן לא יתממש לעולם. אבל אוסף החולצות לא מפסיק לגדול, והנה זה עתה אפילו קיבלתי עוד חולצה של ראול בנבחרת ספרד. וגם ש-90 הדק' האלה היום לא ייגמרו לעולם...

לפני חודש היה משחק ההוקרה של שאלקה. הגרמנים העמידו רף גבוה. אוהדים שלהם אפילו באו למשחק הזה לחלוק עוד כבוד. מגרש מלא, שלטים, טירוף כשהקהל מכריז 'סניור ראול'. אמרתי לעצמי - אוי-ואבוי אם ריאל מדריד לא תיתן קונטרה, ויותר מזה. הצעד הראשון היה לתת לראוליטו שלנו לשחק עם הסיפרה 7, אך ורק הוא. כריסטיאנו בטח יבין. רק למה שלא ישחק הוא עם 9 כמו בעונה הראשונה, ובנזמה - שיילך לשחק דוקים...גם המלך של ספרד הגיע לאירוע המיוחד, הלא-הוא חואן קרלוס, כדי לחלוק כבוד לשחקן שהיה הרבה יותר מחלוץ מעולה. דגל ענק 'Gracias Raul' עם התמונה ההיא מ-2002 אחרי הגולאסו נגד בארסה, קונפטי על שמו. המסדרון המפורסם, הפאסיו, אותו הוליך ראול מול בארסה שעשתה כבוד לאלופים במאי 2008 - היה מוכן שוב. ראול עלה לכר הדשא, ניפנף לכולם וממול הוצבו כל הגביעים שבארון התארים המטורף שלו. 3 גביעי הצ'מפיונס, בהם כבש בשניים מהגמרים, האליפויות. כל הקריירה המדהימה שלו רצה מול עיני. אחר-כך סיבוב קצר ביציע הכבוד לתמונה עם המלך חואן קרלוס. מה סרט הקפטן עושה אצל איקר, ואז ברגע הנכון, לפני התמונה הקבוצתית - ראול ענד את מה שכל-כך מתאים לו. קפטן ראול, נקודה.

למי שלא שם לב, המספרים של השחקנים הוכנו מתמונות קטנות של ראוליטו עם שלל רגעיו הגדולים בריאל מדריד, והיו הרבה כאלה. במארקה אגב פירסמו היום סקר לגבי הגולאסו הגדול ביותר בקריירה של ראול. אתם כבר יודעים מיהם המועמדים - הפצצה לחיבור של בארסה בחצי הגמר ב-2002; הגולאסו באולד-טראפורד; שער הבכורה בדרבי; השער בגביע הבן-יבשתי נגד ואסקו דה-גמא, וכן-הלאה...

http://www.realmadrid.co.il/se1314/raul2.Xxx

בדקה השנייה הוא נגע בכדור בפעם הראשונה, ופחות מ-60 שניות אחר-כך כמעט והבקיע, אבל ראוליטו שלנו התרגש, ראו עליו, והוא לא הצליח לשחרר בעיטה מול חברו לקבוצה. די-מאריה, הפעיל בשורותינו, העביר כדור רוחב עם הפאלש וראול פיספס. הריבאונד של קאקא נבלם. ראול אפילו חלץ כדור מעמדת המגן הימני בדקה ה-14, וגם ניסה לכבוש במספרת. זה הצליח לו ב-2001 מול ולנסיה במחזור הפתיחה, אם שכחתם..ראו שהוא נהנה מהמשחק והחבר'ה ניסו לשתף אותו.

בדקה ה-15 די-מאריה שיגר כדור חזק מחוץ לרחבה, השוער של הקטארים הדף וראול, שהריח את הסכנה - זרק את עצמו אבל הבלם הוציא לקרן. בדקה ה-23 הגיע הרגע לו כולנו התכנסנו: די-מאריה שלח מסירה חצי-קשתית לראול, שעצר על הכדור בנגיעה אחת ובנגיעה השנייה שלח לרשת. 1:0 לריאל מדריד,Golllllll De Raul. הברנבאו לא עף ככה באוויר מאז ימי קאפלו, באמת. 323 פעמים ראינו את הריצה הזאת של ראול לעבר הקהל והנשיקה של הטבעת. גם בפעם ה-324 זה ריגש, אחושרמוטה ריגש. כל השכנים ברחוב - אני באמת מצטער אם התעוררתם. בעצם, בושה שלא ראיתם את המשחק...

חייב להגיד שהייתי מתוח היום לקראת המשחק. חתכתי מוקדם מהכדורגל בהרצליה. אני משחק בהגנה בדרך-כלל, אבל היום החלטתי לשחק יותר מקדימה. בטח עם החולצה מס' 7 על הגב, שהחלטתי ללבוש אותה למרות חום האימים. הגעתי מול השער ו...החמצתי. ראול בטח סולח. הוא עושה את זה טוב יותר...

ראוליטו המשיך להפגין את התשוקה שלפעמים כל-כך חסרה לקבוצה שלנו. בדקה ה-26 הוא קיבל מסירה אחורה מקאקא, וממש בתנועה נגדית כמו בשער הבכורה שלו לדרבי מול אתלטיקו - חיפש את הפינה השנייה של השוער בכדור גבוה. הפעם, הכדור פגע רק בקורה והחוצה לצערינו. בדקה ה-31 הקטארים בעטו לראשונה לשער והקהל מצא זמן לנכון לעודד קצת את איקר. בדקה ה-36 הקטארים היו קרובים לשיוויון(!) אחרי פריצה מצויינת של דרצ'לו שניצל את השטח המת, התקדם ושלח כדור שטוח ליד הפינה של איקר. ראמוס עוד נגח החוצה(41') אחרי כדור קרן של מודריץ' וזהו. המחצית המעניינת הסתיימה. השתי דקות האלה מאז שהראו את הפרוזדור בברנבאו ועד שהוא עלה לדשא - הרגישו כמו נצח, והמחצית הזו 'עפה', כמו שאומרים בצה"ל. אבל הזמן עובר מהר שנהנים. ככה הסתיימו להם 16 שנים...

http://www.realmadrid.co.il/se1314/raul3.Xxx

זה לא חלום. ראול שוב כובש במדי ריאל מדריד. צ-מ-ר-מ-ו-ר-ת.

ריאל הפכה את הניצחון מ-1:0 קטן ל-5:0 הרבה יותר מרשים ב-45 הדק' שנותרו, אבל מבחינתי זה היה גארבץ'-טיים טהור, ואיזכורים לקאסמירו ונאצ'ו על מחצית ראשונה טובה. מודה, את הגול של איסקו אפילו פיספסתי, כי המשכתי לכתוב ונזכרתי לחזור לטלוויזיה ברבע שעה איחור. אבל הבחור נמצא בכושר הבקעה, ועוד שער עם הראש לפי הדיווחים. יפה, יפה.

שריקת הסיום הגיעה, למרות שלא רצינו, גם אם זה אומר לראות את ראול מוקף בחבורה של מוגבלים שלא יודעים לשחק כדורגל. הוא נפרד מכולם, בתנועת המטאדור עם הדגל של ריאל. כמו בגלאזגו 2002(רק עם דגל ספרד אז), כמו באליפות של קאפלו ב-2007. כמו באליפות של שוסטר ב-2008.

http://www.realmadrid.co.il/se1314/raul4.Xxx

זמן טוב 'לסיים' עם כמה ציטוטים מהדקות האחרונות. במארקה כתבו - "יחי ראול". ב-AS הלכו על - "ועכשיו - לא רוצים שתלך!". באתר הרישמי כתבו - "ראול חזר לברנבאו וגרם לאוהדים עוד לילה קסום ובלתי-נשכח". רפאל נאדאל צייץ בטוויטר - "ראול - אחד הספורטאים הספרדיים הגדולים בהיסטוריה". גונזלו היגואין שלח לראול 'חיבוק ושער' וכתב - "תודה רבה לך חבר יקר על כך שלימדת אותי המון. היה תענוג לשתף איתך פעולה". כבר אמרתי את זה פעם נראה לי, בטח בפוסט הפרידה של ראול - נראה שלא משנה כמה שאכתוב - זה עדיין לא מספיק.

אז הייתי חייב להישאר ער ולחכות לתגובה של ראול לכל 24 השעות המטורפות האלה - "לא יכולתי לקוות למשחק מחווה טוב יותר עבורי. מצאתי את עצמי מסתכל הרבה על לוח התוצאות ועל השעון ומקווה שהזמן יעצור. אני מודה לכל האוהדים שכיבדו אותי, למועדון וגם לשחקנים היום. היו לי הזדמנויות לכבוש ולשמחתי גול אחד כבשתי. היו לי המון רגעים יפים במשחק. המחווה של רונאלדו והחולצה, סרט הקפטן מאיקר. הרגשתי ממש כמו בהופעת הבכורה שלי בברנבאו נגד אתלטיקו מדריד לפני כמעט 19 שנים. מדהים שאפילו מלך ספרד הגיע היום למגרש. אני אהיה אסיר תודה לנצח על היום הזה". ראול לא איבד את חוש-ההומור ואמר בחיוך על בייל - "אני לא יודע אם הוא יגיע. מה שכן - אני עולה הרבה פחות. ובדקתי עם כריסטיאנו - הוא דווקא יקר". ומה עם העתיד? - "אני מדבר הרבה עם הנשיא פרז. ברור שאני רוצה לחזור ולתרום לקבוצה. כשחקן? קשה לי מאוד להאמין. אני תמיד אשאר אוהד. מקווה לעודד את ריאל מדריד בגמר ליגת האלופות בעונה הזו".

יאללה, כבר מאוחר. תלכו לישון מחוייכים. אתם בטח עייפים. שיהיו לכם חלומות פז. מחר עוד נגלה שזה היה רק חלום, ונראה איך בנזמה נכנס לאופסייד 9 פעמים במשחק החוץ בגראנדה. בטיס, אל-סעד, אפילו הפועל עכו - בנזמה משחק אותו דבר, שאפו. כמו ראול במידה מסויימת, אבל כל-כך שונה. Siempre Raul.

הרכבים:

http://www.realmadrid.co.il/se1314/raul5.Xxx

ריאל מדריד: קסיאס; ארבלואה, ראמוס, נאצ'ו, מרסלו; די-מאריה, קאסמירו, מודריץ', קאקא, כריסטיאנו רונאלדו; ראול


מחפשים כמוני להוריד כל תמונה מהמשחק? - אל חשש, הנה הגלריות: המארקה, ה-AS, וגם האתר הרישמי;

 

http://realmadrid.co.il/Images/topicRaul.Xxx

לא עוד יום בהיסטוריה:: 20 שנה מאז הופעת הבכורה של המלך ראול. התאריך היום הוא ה-29 באוקטובר, וברור שזה אומר לכם משהו - ראול, ילד צעיר בן 17 - ערך את הופעת הבכורה שלו במשחק חוץ בסראגוסה לפני 20 שנה. ומאז? השאר היסטוריה.

מכירים את המשפט 'קצרה היריעה מלהכיל?' זו ההרגשה שלי כשאני 'נדרש'(מי דורש? אני דרשתי מעצמי) לכתוב עוד פוסט על המלך ראול. התחושה הזו שלא משנה כמה אכתוב - ואצטרף ציטוטים, גולים, תמונות ומה לא - זה פשוט לא יספיק. אז עם התחושה המרגיזה הזו אך גם בחיוך על הפנים בגלל התאריך המיוחד הזה ה-29 באוקטובר - נצא לדרך.

20 שנה עברו מאז. ה-29 באוקטובר 1994 - ממש לא 'עוד יום בהיסטוריה' של ריאל מדריד. הוא תאריך שכל אוהד ריאל מדריד חייב לשנן בעל-פה. אולי חוץ מהתאריך של הקמת המועדון(6 במרץ 1902) והזכייה בלה-דסימה(24 במאי 2014). לפני 20 שנה ילד צעיר בשם ראול גונזאלס(17) ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הקבוצה הבוגרת של ריאל מדריד, במשחק חוץ קשה בלה-רומארדה נגד סראגוסה. ריאל מדריד הפסידה 3:2 וראול הספיק לבשל שער מאגף שמאל, לעבור את השוער ולבעוט החוצה, כנראה מהתרגשות - אבל שער הבכורה שלו בקבוצה יגיע כבר במשחק שאחריי. ומאז אותו ערב בסראגוסה(ואלדאנו - 'ציפיתי שיהיה בלחץ או משהו, אבל באוטובוס הוא ישן כמו כלב וכבר ראו מאיזה חומר הוא עשוי'). - השאר היסטוריה, אבל נספר לכם על עוד משחק אחד:

http://realmadrid.co.il/images/raul1.Xxx

'ככה הכל התחיל'

כמה ימים אחר-כך, ריאל מדריד אירחה את אתלטיקו מדריד בדרבי הגדול, כמה אירוני. ריאל הגיעה מהמקום השלישי ואתלטיקו הייתה בתקופה איומה, ממש קרובה לקו האדום. חורחה ואלדאנו החליט ללכת שוב עם הילד שהראה כל-כך הרבה תשוקה וגם כדורגל. ראול עלה בהרכב לצד זאמורנו(ה-כוכב של ריאל מדריד באותם הימים) בחוד ההתקפה ומשם החל המיתוס. משפט שיאמר בעתיד אמיליו בוטארגיניו וייחרט חזק-חזק בתודעה. זו הייתה פארטידזו שאף-אחד לא היה יכול לחלום עליה. בדקה ה-20 ראול הוכשל ברחבה אחרי שעקף את הבלם והשוער וגרם לפנדל אותו מיצ'ל תירגם נהדר לשער יתרון עם פצצה לרשת. חמש דקות אחר-כך ראול המשיך ללהטט כששלח הרמה מדודה מאגף שמאל היישר לראשו של זאמורנו שעשה 2:0. הברנבאו היה בטירוף, השחקנים היו באופוריה. ברשותכם אנחנו נקפוץ רגע לדקה ה-36, רגע אותו ראול וגם אנחנו, וגם אותם מאה אלף אוהדים שפיצצו את הברנבאו באותו ערב - לא ישכחו. אתלטיקו צימקה ל-2:1 משער של רומאן קוסקי הפולני שהיה בודד ברחבה מייד אחר-כך. אתלטיקו אפילו חלמה על קאמבק, ואז הגיע ראול. בדקה ה-36 הוא קיבל מסירה חכמה ב'עין-עקומה מלאודרופ' ופשוט תקע את הכדור בחיבורים. הברנבאו רעד, אין דברים כאלה. האוהדים שכבר חוו 5 אליפויות תוצרת הקינטה דל-בויטרה - הבינו שצמח גאון כדורגל חדש, והוא משלהם. קצת יותר מחצי שעה של כדורגל הספיקה להם. ראול רץ כל-כך מהר שהוא כמעט נפל, והוא רץ להודות למאמן שלו.

"הגשמתי את החלום שלי - לשחק לעיני הסנטיאגו ברנבאו מלא עד אפס מקום. עליתי למשחק קצת לחוץ, בכל-זאת, לשחק לעיני כל-כך הרבה אנשים, אך הבכורה הייתה טובה והחברים לקבוצה עזרו לי. חשוב שניצחנו. אני אמשיך לעבוד קשה כדי שואלדאנו ימשיך להאמין בי", אמר הילד לאחר המשחק. המאמן לא חסך בסופרלטיבים - "ראול חד ודינמי מול השער. במצב הראשון אליו הגיע, הוא תקע את הכדור בצורה שבה עושים זאת שחקנים גדולים. צריך לקחת בחשבון שזהו המשחק הראשון שלו בברנבאו מול 100 אלף צופים, בדרבי. אין ספק שזכינו בשחקן גדול". הכותרות בתקשורת 'חנקו' אותו מאהבה. ראול מתראיין לאחר המשחק - וידאו. באל-מונדו דפורטיבו הברסאי הביטו בקנאה ואמרו - 'ראול היה בעל הבית של ריאל מדריד. הוא פשוט מסמן לבוטארגיניו - תלך, זה בסדר, אני כאן'. ראול קיבל את הציון הכי גבוה שאפשר בעיתונים - ארבעה כוכבים. את העונה הראשונה בריאל הוא סיים עם תואר אליפות ביחד, אחרי ארבע זכיות רצופות של ברצלונה קודם לכן, ו-9 שערים ב-28 משחקים. היינו אומרים שראול הפך לסיוט של אתלטיקו. אבל הוא הפך לסיוט של כל הגנה.

ראול הוא שיאן ההופעות(741), שיאן השערים(323) והשחקן שמסמל בצורה הטובה ביותר את המועדון מספר 1 בתבל. המדרידיסטה הכי גדול שיש. ועדיין, חשוב לזכור - מלך השערים של ליגת האלופות, גם אם זה זמני בלבד. 3 גביעי אירופה חתומים על שמו ועוד אינסוף תארים. כל-כך הרבה דברים נאמרו עליו - בין אם זה פרננדו היירו שכינה אותו 'פרארי' שעוקף את כולם, די-סטפאנו שאמר שהוא תוקע את הכדור ברשת מול מאה אלף אוהדים כאילו הוא משחק בשכונה, או חורחה ואלדאנו שאמר שהיריבה היחידה של ראול היא ההיסטוריה - אבל מי שסיכם זאת בצורה הטובה ביותר הוא אמיליו בוטארגיניו שאמר בזמנו - "ראול הוא ריאל מדריד - וריאל מדריד היא ראול".

ככה זה היה בשבילי מאז ומעולם. הייתי רק בן שנתיים כשראול ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה. אבל אני 'התאהבתי' בגיל 7, כמה סמלי, וגם אצלי השאר היסטוריה. אז היו רונאלדו, וזידאן, ובקהאם והנרי, וטוטי ולא יודע מי עוד - אבל לי לא היה ספק מי מס' 1. החל מהויכוחים עם הילדים בבית-ספר ועד להוריד כל תמונה שראיתי באינטרנט, לעשות קליפים במחשב, לצרוח כמו מטורף אחרי דחיקה פשוטנה של ראול ממטר 'Gol De Raul', להתלהב מגולים בפלייסטיישן וללכת לשחק כדורגל עם החולצה שמסמלת עבורי כל-כך הרבה. ביום בו ראול כינס מסיבת עיתונאים והודיע שהוא עוזב - זה היה היום הקשה ביותר שלי בכדורגל, הרבה יותר מעוד הדחה בשמינית הגמר או השפלה מול ההם. אבל זו הייתה סגירת מעגל גם ברמה האישית - זו הייתה הפעם הראשונה שהחולצה של ראול מעונת 2002/03 - כבר הייתה קטנה עליי. מאז התחדשתי באחת נוספת, בדיוק אותו דבר - ובעוד כל-כך הרבה חולצות מאיביי - והיא נשארה הפריט הכי סנטימנטלי וחשוב בבית הזה.

השנה טסתי לגמר ליגת האלופות והגשמתי חלום. ברור לכולם עם איזה חולצה הגעתי למשחק כדי להביא את הלה-דסימה - של האיש עם המס' 7 מאחורה, ויסלח לי כריסטיאנו רונאלדו - זה לא הוא הפעם. גם ראול היה שם, במגרש, דרך אגב, כמו כל המדרידיסטות הגדולות. ראול תמיד היה המלך של ליגת האלופות ובראיונות לתקשורת תמיד סיפר עד כמה אהב את ימי שלישי ורביעי, עד כמה זה הרגיש אחרת, בסנטיאגו ברנבאו.

ראול לא היה צריך להחזיק בכדור לאורך זמן. כמו השחקנים הגדולים באמת הוא היה יכול להבקיע בכל רגע נתון וגם אם לא הציג משחק גדול. בראש, ברגל(ימין החלשה או שמאל החזקה), בדריבל על שחקן אחד וגם בבעיטות מרחוק כשהיה צריך. וגם בהקפצה, 'הואסילינה' שהייתה הסמל המסחרי שלו. או אפילו אחרי כדור חוץ כמו שעשה בגמר ליגת האלופות ב-2002. אני די מתקשה לבחור את השער המועדף עליי - קשה עד בלתי-אפשרי, והיו כמה מאוד וירטואוזים עליהם נרחיב בהמשך. ההתלבטות שלי הייתה בין הגול נגד בארסה בקאמפ-נואו - צ'יפ חכם ממש עם הבאזר כשהוא מסמן לקהל לסתום את הפה בתגובה אמוציונאלית ולא שכיחה מצידו; ובין עוד גול של ראול בקלאסיקו, הפעם בגזרה אחרת. 'הפור' נפל על הגול הזה. סופר-קלאסיקו בברנבאו, עונת 2006/07. ריאל מארחת את ברצלונה כשהיא בפיגור של 5 נקודות מהמוליכה. ראול כבר בן 29, לא השחקן המבריק מהעבר ולא פעם היה על תקן המשוטט. ציפיות תמיד היו לי ממנו, אבל הפעם המציאות האפילה על כל דמיון. בדקה השנייה ראמוס הרים כדור טוב וראול שם את הראש ונגח עם כל הלב לחיבורים של ואלדז. השדר הספרדי עשה צמרמורת, הברנבאו עף באוויר. השחקן שאני הכי אוהב מבקיע נגד הקבוצה שאני הכי שונא וכבר בדקה השנייה.

לא ניכנס לויכוחי סרק על מקומו של ראול בין הגדולים ביותר. את הסיבות לירידה החדה בכושרו מאז 2003 די קשה להסביר(למרות רונאלדו, למרות ריאל). אבל אנחנו יודעים שראול תמיד היה שחקן של הרבה יותר ממספרים, גם אם שיחק בעמדת החלוץ(וזה לא שהוא לא הבקיע). רק אצטט בנושא הזה את אלכס פרגוסון, המאמן האגדי של מנצ'סטר יונייטד שכבר נכווה מראול פעמיים בעבר. "ריאל מדריד קונה את פיגו ומביאה את זידאן ורונאלדו - אבל השחקן הכי טוב בעולם גדל אצלה בקאנטרה: ראול", אמר עליו פעם אלכס פרגוסון הגדול, אחרי שראול פשוט חיסל את הקבוצה שלו ברבע גמר ליגת האלופות ב-2002-03. "אני מקווה שהמשטרה במנצ'סטר לא תיתן לו לשחק במשחק הגומלין". עם פרגוסון כמובן לא מתווכחים.

http://realmadrid.co.il/images/raul2.Xxx

ראול מפרק את יונייטד(2003). אולי משחקו הטוב בקריירה.

המשכתי לעקוב אחרי המלך גם כששיחק בשאלקה והביא אותה עד לחצי גמר ליגת האלופות. אני אוהד הפועל ת"א בארץ אבל באמת שחייכתי כשהמלך כבש צמד נגד הפועל בליגת האלופות. גם בקטאר השתדלתי לעקוב ולראות את הסרטונים הבודדים שפורסמו באתר ה-AS והמשכתי לעדכן שוב ושוב את הת'רד של המלך - הדיון שאני הכי פעיל בו בפורום, תבינו למה. בקיץ היו סימני שאלה לגביו. קריירת המשחק על סף סיום וחשבנו שראוליטו יחזור הביתה. בינתיים הוא הספיק לחתום בניו-יורק קוסמוס מארה"ב - אבל הוא יחזור הביתה, זה רק עניין של זמן. עוד שנה, עוד שנתיים. ומבחינתי האישית - טוב שהוא ממשיך לכדרר, ולא חשוב איפה. כי היום בו הוא יודיע על פרישה - יהיה כואב אפילו יותר מהיום בו עזב את ריאל מדריד. אני אבין שבאמת תמה תקופה והשחקן שגדלתי עליו כבר תלה את הנעליים. משהו בהתלהבות של הכדורגל תתפוגג אצלי, אני מניח.

***

ביום שבת ראול נכח בסופר-קלאסיקו הגדול. כמה אירוני שרק ימים ספורים אחרי אותו משחק גדול בו תמיד היה חלק משמעותי - הוא סוגר את ציון הדרך המשמעותי בקריירה. ראול נפגש עם הנשיא פלורנטינו פרז וקיבל ממנו בהוקרה חולצה על הכיתוב 'ראול-20' וגם שעון יפה. הנה דבריו(הלאקוניים) לאחר-מכן:

http://realmadrid.co.il/images/raul3.Xxx

ספר לנו איך היה הרגע בו קיבלת את המתנה.
- "זה מאוד מיוחד עבורי, לא ציפיתי לדבר כזה. ברור שאני מכיר את התאריך, עברו 20 שנה מאז הופעת הבכורה שלי וקיבלתי מתנה מרגשת - חולצה חתומה ע"י שחקני הסגל וגם שעון. זו הייתה הפתעה גדולה עבורי, הגעתי בסה"כ כדי לראות את המשחק. אני רוצה להודות לנשיא פלורנטינו פרז ולכל עובדי המועדון שתמיד היו חביבים כלפיי. היחס הזה עוד יותר נותן לי להרגיש שזה הבית שלי".

20 שנה חלפו אבל את הרגע הזה אף-אחד לא שכח. ראול נער בן 17 עורך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת.
- "אני זוכר הכל, את הרגעים שלפני המשחק, את הרגע בו הודיעו לי שאשחק, איך התנהגתי, מה היו התחושות שלי, למרות שעבר כל-כך הרבה זמן. זה זיכרון מתוק. אני זוכר שהגעתי למצבים אבל לא הצלחתי לכבוש. חלפו 20 שנה אבל זה רגע מיוחד. מאז לא היו לי חיים למען האמת(צוחק), אלא רק חיים ספורטיביים".

זכית בכל-כך הרבה תארים עם הקבוצה כשגולת הכותרת - שלושה גביעי אירופה.
- "חוויתי כל-כך הרבה הצלחות ורגעים גדולים במועדון הזה, שיחקתי עם כל-כך הרבה שחקנים. זה פשוט תענוג להיות חלק מריאל מדריד לתקופה כל-כך ארוכה. יש לי זכרונות נהדרים ואני בטוח שהייתה לי הזכות".

***

כשראול עזב, באותו יום שחור ביולי 2010 - העיניים ממש לא נשארו יבשות וגם הלב נחנק מדמעות. אבל התעקשתי 'לאסוף את השברים'(דרמטי משהו) ולכתוב פינה צנועה למלך. הנה, שלפנו אותה מהארכיון בדיוק בזמן::

השיאים והתארים::

http://realmadrid.co.il/images/raul4.Xxx

* 6 אליפיות ספרד (1995, 1997, 2001, 2003, 2007, 2008)

* 3 גביעי אירופה (1998, 2000, 2002)

* 4 סופר-קופה ספרדי (1997, 2001, 2003, 2008)

* 2 גביעים בין יבשתיים (1998, 2002)

* סופר-קאפ אירופי אחד - 2002

* בשאלקה:: הגביע הגרמני(2011) והסופר-קאפ הגרמני(2011)

* באל-סעד הקטארית:: אליפות(2013)

* שיאן ההופעות בריאל מדריד בכל המסגרות עם 740 משחקים – 550 משחקי ליגה, 135 באירופה ו-45 בגביע המלך.

* מלך השערים של ריאל מדריד בכל הזמנים עם 331 שערים בכל המסגרות – 228 שערי ליגה, 66 שערים בליגת האלופות ו-25 שערים בגביע.

* השחקן הפעיל בעל מספר השערים הגבוה ביותר בליגה הספרדית ובמקום השלישי בסה"כ עם 228 שערים.

* מלך השערים של ליגת האלופות עם 71 כיבושים.

* סגן מלך השערים של נבחרת ספרד עם 44 שערים ב-102 הופעות(החזיק בשיא עד מרץ 2011).

* סגן מלך הבישולים של הליגה הספרדית מאז ומעולם עם 83 בישולים.

* סגן שיאן ההופעות של הליגה הספרדית מאז ומעולם - שני לזוביזארטה הקטלוני.

* שחקן השנה של פיפ"א - מקום 3 ב-2001; שחקן השנה של אירופה - מקום שני ב-2001.

* חמש פעמים השחקן הספרדי הטוב ביותר בליגה הספרדית.

* פעמיים הפ'יצ'יצ'י של הליגה הספרדית - 25 שערים בעונת 1998/99 ו-24 שערים בעונת 2000/01 - פעמיים גבר על ריבאלדו.

* מעולם לא ספג כרטיס אדום בקריירה.

ציוני הדרך בקריירה:

http://realmadrid.co.il/images/raul5_1.Xxx

* 29/10/1994 – ראול בן ה-17 עורך את הופעת הבכורה שלו בליגה הספרדית נגד סראגוסה בחוץ. ריאל מפסידה 3-2 אך ראול מותיר רושם מצויין.

* שבוע לאחר-מכן – ראול שוב פותח בהרכב, הפעם במשחק הבכורה לעיני הסנטיאגו ברנבאו, בדרבי הגדול של מדריד. האוהדים בברנבאו היו בהלם כשראו איך שחקן צעיר ונועז מפרק את היריבה. ראול כבש שער מרהיב לחיבורים, השיג פנדל ובישל לזאמורנו. ריאל ניצחה 4-2.

* 1/10/1995 - ראול כובש את השער הראשון שלו בסופר-קלאסיקו, כאשר ריאל מארחת את ברצלונה בברנבאו והמשחק מסתיים בתיקו.

* 18/10/1995 – ראול רושם שערים ראשונים בליגת האלופות – ריאל מביסה 6:1 את הקבוצה ההונגרית פרנקוארוס וראול כובש שלושער.

* 9/10/1996 – הופעת בכורה לראול במדי הנבחרת, במשחק חוץ נגד צ'כיה במוקדמות מונדיאל 1998.

* 14/12/1996 – ראול כובש שער בכורה במדי נבחרת ספרד, נגד יוגוסלביה במוקדמות מונדיאל 1998.

* עונת 1998/99 – ראול כובש 25 שערי ליגה וזוכה לראשונה בקריירה שלו בתואר הפ'יצ'יצ'י – מלך השערים של הליגה הספרדית.

* 27/3/1999 – ראול כובש רביעייה במשחק אחד, הכי הרבה בקריירה שלו – במשחקה של נבחרת ספרד נגד אוסטריה במוקדמות יורו 2000.

* 14/10/1999 – סופר-קלאסיקו נגד ברצלונה בקאמפ-נואו וראול כובש את צמד – שעריו היחידים במפגש הזה, כאשר האחרון מרהיב בהקפצה קלה מעל השוער.

* 24/5/2000 – ריאל מדריד מנצחת 3-0 את וולנסיה בגמר ליגת האלופות וראול כובש את השער האחרון בגמר.

* 4/2/2001 – ריאל מנצחת 4:3 את מאלגה בברנבאו וראול כובש והופך להיות השחקן הפעיל בעל מספר השערים הרב ביותר בליגה הספרדית כשהוא משאיר מאחור את זיגנדה

* 8/4/2003 – ראול כובש צמד נגד מנצ'סטר יונייטד בברנבאו ברבע גמר ליגת האלופות, במה שלדעת רבים היה משחקו הטוב ביותר בקריירה.

* 12/2/2003 – ראול הופך למלך השערים של נבחרת ספרד בכל הזמנים ומשאיר מאחור את פרננדו היירו, אחרי צמד נהדר נגד גרמניה במשחק ידידות.

* 28/9/2005 – ראול כובש נגד אולימפיאקוס והופך לשחקן הראשון שכובש 50 שערים בליגת האלופות.

* 19/6/2006 – ראול כובש את שערו האחרון במדי נבחרת ספרד, במשחק נגד טוניסיה בשלב הבתים של מונדיאל 2006. ראול עלה מהספסל והשווה את התוצאה עבור הנבחרת.

* 14/2/2008 – ראול, יחד עם חברו איקר קסיאס, חתם בריאל מדריד על חוזה 'לכל החיים', לפיו בכל עונה בה ראול ישחק 30 משחקים, חוזהו יוארך אוטומטית בעונה נוספת.

* 11/11/2008 – ראול מבקיע שלושער נגד ריאל אוניון בגביע המלך ומגיע ל-300 שערים במדי ריאל מדריד.

* 15/2/2009 – ראול כובש צמד נגד ספורטינג גיחון והופך למלך השערים של ריאל מדריד כשהוא משאיר מאחוריו את אלפרדו די-סטפאנו.

* 4/3/2009 – ראול מקבל את פרס 'אגדת המארקה', בו זכו רק עוד שבעה שחקנים.

* 12/4/2009 – ריאל מנצחת את ויאדוליד בברנבאו וראול רושם ניצחון מספר 300 בליגה.

* 23/9/2009 – ראול שובר גם את שיא ההופעות של מנואל סאנ'ציז במשחק נגד ויאדוליד בברנבאו והופך לשיאן ההופעות של ריאל מדריד בכל הזמנים.

* 25/4/2010 – ראול כובש את שערו האחרון במדי ריאל מדריד במשחק חוץ נגד סראגוסה.

אמרו עליו::

http://realmadrid.co.il/images/raul6.Xxx

* "ראול הוא ריאל מדריד, וריאל מדריד היא ראול"(אמיליו בוטארגיניו)

* "היריבה היחידה של ראול היא ההיסטוריה"(חורחה ואלדאנו)

* "ציפיתי שיהיה מתוח ועצבני באוטובוס לקראת המשחק הראשון שלו, אך ראיתי את ראול מנמנם בשקט לקראת המשחק. כבר אז הבנתי מאיזה חומר הוא קורץ"(חורחה ואלדאנו, שהיה המאמן הראשון של ראול, מספר על התנהגותו של הילד לפני הופעת הבכורה).

* "ראול דינמי מאוד וקר רוח מול השער. אנחנו מכירים אותו היטב ממחלקות הנוער, אבל היו כאלה שהטילו ספק ביכולתו בסראגוסה. במצב הראשון אליו הגיע, הוא תקע את הכדור בצורה שבה עושים זאת שחקנים גדולים. צריך לקחת בחשבון שזהו המשחק הראשון שלו בברנבאו מול 100 אלף צופים, בדרבי. אין ספק שזכינו בשחקן גדול"(חורחה ואלדאנו מתמוגג מהיכולת של ראול אחרי הדרבי נגד אתלטיקו)

* "ראול הוא שחקן כל כך טוב גדול כך שאני חושב שהוא למד משהו מכל המאמנים שאימנו אותו בקריירה. אני חושב שהדבר החשוב ביותר שהשארתי לו היא המנטליות והנכונות לעבוד קשה"(פאביו קאפלו).

* "הוא בעל כריזמה, ווינר אמיתי, סקורר נהדר ושחקן קבוצתי. עשהב מה שמעט מאוד מסוגלים לעשות - לכת לאצטדיון עם מאה אלף אנשים ולשחק כמו שאתה משחק בשכונהי"(אלפרדו די-סטפאנו)

* "ראול הוא השחקן שכל מאמן רוצה בקבוצה שלו"(חוס הידינק, שאימן את ראול בעונת 1998/99)

* "ראול הוא כמו מלאך. הוא רץ אחרי כל דבר שזז, רץ עד שיצליח לחמוק משומריו, ונח רק כאשר הוא משלים את המשימה שלו: לנצח את המשחק. אני בטוח שראול יעבור את כולם בטבלאות המבקיעים, הוא אחד החלוצים הגדולים בהיסטוריה של מדריד, גאון של ממש. אני ממש לא גיליתי אותו, הוא המציא וגילה את הכל בעצמו"(חורחה ואלדאנו)

* "ראול הוא כמו פרארי, הוא עוקף את כולם"(פרננדו היירו, חברו לריאל מדריד, אחרי עוד שיא שראול שבר)

* "אני לא מבין איך אואן יכול לסיים במקום השמיני במשאל של פיפ"א, ולזכות מנגד בכדור הזהב. ראול הוא הטוב ביותר, והוא הוכיח את זה השנה. ראול הוא הפייבוריט שלי לשני הפרסים, אבל יש הרבה פוליטיקה מסביב לכדורגל"(חריסטו סטויצ'קוב מברצלונה על כדור הזהב, 2001)

* "מייקל אואן סיים את העונה היטב, בעוד ראול ראוי לזכות בכדור הזהב כבר תקופה ארוכה. למה לא מעריכים אותו? זוהי תעלומה. אני לא מבין את זה, אבל הפרסים הללו לא מוענקים על ידי המאמנים, אלא על ידי העיתונאים. הוא כמו פראנקו בארזי, שתמיד היה בין הפייבוריטים לזכות אך מעולם לא זכה"(פאביו קאפלו, על כדור הזהב, 2001)

* "מדריד קונה שחקנים גדולים, אבל השחקן הטוב ביותר בעולם הוא ראול שגדל אצלה בקאנטרה. הלוואי שלא ייתנו לו לשחק בגומלין באולד טראפורד, אולי אדבר עם אנשי שדה התעופה. לא היו לנו תשובות ליכולת שלו"(אלכס פרגוסון על הופעתו של ראול שכבש צמד נגד יונייטד ברבע גמר ליגת האלופות, אפריל 2003)

* "ראול הוא אייקון של הכדורגל. הוא אלוף ומעורר השראה. ראול הוא דוגמא עבור בני-נוער שרוצים להיות כדורגלנים. הוא זכה כבר בהכל עם ריאל מדריד, אבל בכל משחק הוא שורף את הדשא כאילו זה המשחק הראשון שלו, וזה סוד ההצלחה שלו. ראול הוא אחד מבין זן נדיר של שחקנים שהשפיעו כל-כך על המשחק. כל קבוצה הייתה רוצה שחקן כמו ראול"(פאולו מאלדיני, הקפטן של מילאן, משבח את ראול אחרי ששבר את שיאו של אלפרדו די-סטפאנו)

*"הייתי לוקח אותו איתי לכל קבוצה בה הייתי מאמן כי ראול הוא השחקן האידיאלי למשחקים גדולים ותחרויות גדולות בגלל האופי שלו"(אוטמאר היצפלד, רגע לפני משחקי שמינית גמר ליגת האלופות, 2006/07).

*"תמיד הערצתי את ראול ויש לי הרושם שאנשים לא העריכו אותו מספיק, אין להם פרספקטיבה נכונה. לפעמים אני תוהה - אולי צריך להופיע כל יום בעיתון או בטלוויזיה כדי לזכות להכרה אמיתית"(תיירי הנרי).

השערים הגדולים::

http://realmadrid.co.il/images/raul7.Xxx

1. עונת 1997/1996 – הדרבי של מדריד - ראול מקבל את הכדור באגף השמאלי, עובר שלושה שחקני הגנה בקלילות ומזווית לא פשוטה מצליח להכניע את השוער. לא בפעם הראשונה והאחרונה – ראול מעניש את אתלטיקו.

לינק לצפייה

2. עונת 1997-1998, ריאל מדריד נגד ריאל סוסיאדד. ראול מנסה למסור אך הכדור פוגע בשחקן סוסיאדד. ראול, במהלך וירטואוזי טיפוסי, מקפיץ את הכדור בעזרת העקב מעל שחקן ההגנה, ובנגיעה אחת מדהימה שולח מעל ידיו של שוער סוסיאדד.

לינק להורדה

3. עדיין באותה עונה – ריאל מדריד נגד ספורטינג גיחון. ראול נמצא באגף השמאלי כשהוא מקבל את הכדור. הוא מבחין בשוער גיחון שנמצא מעט מחוץ לשער ובבעיטת פאלש אדירה הוא מקפיץ מעליו כאשר הכדור פוגע בדרך לרשת.

לינק להורדה

4. ריאל מדריד נגד ואסקו דה גאמה, גמר הגביע היבשתי. לוח התוצאות מראה 1:1 והשעון נמצא על הדקה ה-88. ראול מקבל כדור ארוך מסיידרוף, מטעה באומנות את שני הבלמים זה אחר זה, וברגל ימין מכניע את השוער.

לינק להורדה

5. גמר ליגת האלופות, שנת 2000 – ריאל מנצחת 3:0 את וולנסיה אחרי משחק מעולה. את השער האחרון כובש ראול בדקה ה-72, כשהוא מקבל מסירה מסאביו, רץ יותר מחצי מגרש, עובר את קניזארס ומגלגל לרשת ברגל ימין החלשה. שחקן ההגנה של וולנסיה שהספיק לרוץ ולהגיע לקו השער – לא מצליח לבלום את הבעיטה.

לינק להורדה

6. ריאל מדריד מארחת את ראיו וייקאנו במחזור ה-16 של עונת 2000-2001. ראול מקבל כדור ארוך, משתלט עליו היטב וטאץ' קל מקפיץ מעל השוער שיצא אליו. כשהכדור באוויר ראול מבצע בעיטת יעף אדירה שחודרת לרשת.

לינק להורדה

7. שלב הבתים הראשון בליגת האלופות, עונת 2001-2002, אנדרלכט מגיעה לברנבאו. אחרי התקפה יפה ראול, ששבר את הנבדל, מקבל מסירת עומק טובה ומהפינה השמאלית שולח ואסילינה אדירה מעל השוער, לו נותר רק להסתכל כיצד הכדור פוגע במשקוף וחודר לרשת.

לינק להורדה

8. גומלין חצי גמר ליגת האלופות בברנבאו(עונת 2001-2002), ריאל מארחת את ברצלונה אחרי ניצחון במשחק הראשון. ראול וזידאן מפעילים לחץ על שחקן הגנה שמאבד את הכדור. ראול מתקדם מעט ושולח עם כל הלב פצצה אדירה מחוץ לרחבה לתוך החיבורים של רוברטו בונאנו. "מעולם לא בעטתי כל-כך חזק לשער", סיפק ראול לאחר המשחק.

לינק להורדה

9. מחזור שלישי בעונת 2003-2004, ריאל מדריד, אלופת ספרד, מארחת את ויאדוליד. לואיס פיגו מתנהל באגף ימין ומרים למרכז. ראול מתמקם מצויין ובלי להסתכל בכלל על המסגרת הוא שולח את העקב ומהאוויר כובש שער נפלא. זה לא היה השער הגדול האחרון שלו במשחק הזה... הלינק:

לינק להורדה

10. שוב ויאדוליד, אותו משחק בברנבאו בעונת 2003-2004. ראול מקבל כדור ארוך מרוברטו קרלוס ועל-אף לחץ של שחקן הגנה מצליח להשתלט על הכדור ובנגיעה אחת לשלוח מעל שוער היריבה, שעמד כמעט על קו השער. חשיבה מהירה, ביצוע מהיר ודיוק מקסימאלי.

לינק להורדה

לינקים לסיום::

http://realmadrid.co.il/images/raul8.Xxx

הביוגרפיה המלאה:: לחצו כאן!

גלריית תמונות מה-AS:: לחצו כאן!

הסרטון לכבוד ראול(צד שמאל) - לחצו כאן!