מנצ'סטר יונייטד 2013/14 - עידן מויס

אגב בסט, ממליץ לעקוב איך מנצ'סטר יונייטד באינסטגרם. פתחתי חשבון ממש בשביל זה ואני לא מצטער - הם מעלים כמעט בכל יום תמונה ותמונות נהדרות ונדירות (ובשבוע האחרון המון תמונות של בסט).

 

אמרתי לפני הפגרה' שאני הייתי פותח מול פאלאס עם לפחות אחד מיאנוזיי/זאהה. קצת דם צעיר, קצת משהו שונה, וכן גם לתת לבאנקרים הרגילים, שלא מספקים את הסחורה כבר תקופה ארוכה, סימן שיש להם תחרות, שיש כאן מישהו חדש שיכול לקחת להם את המקום.
אז זה לקח אומנם 67 דקות, מתוכם 67 דקות של תסכול גדול מולנסיה ו45 דקות של תסכול גדול מיאנג (שהשתפר במחצית השנייה אחרי הפנדל שסחט) אבל בסוף זה הגיע, ומהרגע שיאנוזיי נכנס, כולנו נזכרנו איך אמור להראות קיצוני ביונייטד. קיצוני שלא מחפש תמיד את הבטוח, שלא מוסר אחורה ולרוחב כל מסירה שנייה, שלא מעכב את המשחק, שמחפש תמיד לפרוץ קדימה, שחושב לעומק, שלוקח סיכונים בהתקפה. משהו מרענן וחדש.

אני מאמין שבכדורגל אסור לעמוד במקום, אי אפשר לחיות בעבר, וזה בדיוק מה שעשינו בשנים האחרונות. עם ההמתנה לאנדרסון (שישחזר את העונה הראשונה אצלנו), עם ההמתנה לנאני (שישחזר את היכולת לפני שלוש וארבע שנים), עם ההמתנה לפלטשר (שישחזר את היכולת לפני המחלה), עם ההמתנה לולנסיה (שישחזר את היכולת לפני שנתיים) וכיוצא בזה.
לתת אמון בשחקן זה מבורך, לתת לשחקן עוד הזדמנויות להוכיח את עצמו אחרי תקופה לא טובה זה גם מבורך, אבל בשלב מסוים אנחנו צריכים להציב קו אדום, קו שכשמגיעים אליו אנחנו צריכים להסיק את המסקנות, להבין שיתכן שהשחקן לא יחזור לאותה יכולת ולכן כל זמן שאנחנו ממשיכים לתת לו את הדקות אצלנו/מחכים שיחזור ליכולת מהעבר, אנחנו מחלישים את עצמנו ומונעים מעצמנו למצוא תחליף ראוי.

קיצונים ביונייטד, לא משנה מי הם יהיו, יקבלו אין ספור כדורים במשחק. ולכן להיות מרוצים מהרמה טובה של ולנסיה כאן, מכניסה טובה לאמצע של יאנג כאן, כשעל כל מהלך טוב הם עושים עשרה מהלכים רעים, עשרה מהלכים שבהם הם או תוקעים את ההתקפה, או מוסרים אחורה ולרוחב, או מרימים לא טוב את הכדור, או מאבדים כדור, זה להסתפק במועט, ואנחנו ביונייטד לא מסתפקים במועט.

אם פאלאס כובשת את המצב שהיה לה דקה לפני הפנדל, אנחנו מסיימים מחצית בפיגור ויותר חשוב מחצית שבה אנחנו לא מגיעים למצבים. הגיע הזמן לשנות גישה, הגיע הזמן להחליף תקליט, הגיע הזמן לתת ליאנוזיי וזאהה דקות קבועות בשילוב עם קיצוני ותיק בצד השני.

 

דבר מעודד שמויס אמר שהוא לא רואה את רוני בקישור, בעצם לשם כך הביאו את פלאיני

 

אתה מדבר על זה, נכון?

לי נראה שהבשורות הטובות בסיפור הזה הן לקאגאווה שהיה חסר ייעוד כל עוד רוני תופקד כ-10.

לפלאיני הייתי פשוט נותן את המקום של קלברלי (או קאריק אם יפצע).

נראה לי סידור טריוויאלי.

 

קבוצת הנוער בהדרכתו של ניקי באט תתחיל מחר את דרכה בליגת האלופות לנוער, כשהבית וסדר המשחקים זהה לזה של הבוגרים.
בשלבי הנוק אאוט יש משחק בודד. חצי גמר וגמר יתקיימו בניון שבשוויץ.
מותר לשתף שחקנים שנולדו אחרי 1.1.1995.
נאחל בהצלחה לניקי וקבוצתו.

 

ינוזאי לא בסגל לנוער, ככה שאני מניח שנראה אותו בסגל של הבוגרים

 

איך 2-1 ולא 4-0 במשחק הכי טוב שלנו העונה? וגם הגרמנים הרבה פחות טובים משאפשר לצפות.
לא אכפת לי שרוני החמיץ, שלומיאליות כזאת יכולה לקרות לו ברגל שמאל, אבל אני מאוד מאוד מקווה שהוא לא מסר לואן פרסי לא מהסיבות שאני חושב. מותר שתהיה ביניהם תחרות, אבל לא יריבות ילדותית, זה לא מכבי פתח תקווה.

 

אדיר אדיר אדיר! וואי איך התגעגעתי למתפרצות האלו! :aaa021:

 

שמח מאוד על הניצחון אבל לא לוקח ממנו יותר מידי מסקנות, למעט רוני שממשיך לחזור להיות הרוני שאנחנו רוצים לראות, אין יותר מידי מה ללמוד מול יריבה בתצוגה הגנתית כל כך חלשה (הגול השני נכנס בין הידיים של השוער, בגול השלישי שני בלמים עולים לכדור של דה חאה ומוסרים אותו לרוני, לאחר מכן הבלם של הגרמנים מאבד לרוני כדור ברחבה). עם טיפה יותר ריכוז של רוני וואן פרסי זה גם נגמר ב6 ו 7 חתיכות.

המבחן האמיתי יהיה מול סיטי, גם לקישור שלנו עם פלאיני (שאכן נראה איטי יותר עם הבלגי, אך גם יותר טוב באוויר ומבחינה פיזית), גם להגנה (כששוב דה חאה טועה בכדורי גובה ושוב ריו עם חריקות) וגם באגפים למי שיפתח שם.

אמרתי אחרי ההגרלה שמבחינתי ההגרלה שקיבלנו השנה היא מצוינת. מצד אחד אין קבוצות מהדרג הנמוך ביותר, כלומר נצטרך לבוא ולעשות עבודה מקצוענית ורצינית בכל משחק, אבל מצד שני אין קבוצה שיכולה באמת לאיים עלינו כמו יובנטוס או פריס או דורטמנוט שהוגרלו מהדרג השני.

 

אני עדיין חושב שאנחנו חסרים רעיונות בהתקפה ושאנחנו מתקשים ליצור מצבים. ולנסיה כן משתפר ואין לי ספק שהוא יפתח מול סיטי. הייתי מהמר שגם יאנג יפתח בכושר הנוכחי של קגאווה והעובדה שנאני בקושי שיחק עד עכשיו. בהנחה שלא נראה הפתעה בדמות גיגס (בבקשה לא מול סיטי), לדעתי נפתח עם קאריק, פלאייני, ולנסיה, יאנג, רוני וואן פרסי. לדעתי יאנג נראה בכושר טוב וזה לא רעיון רע לפתוח איתו. הוא יותר מתאים למשחק של התקפות מתפרצות (וגם ולנסיה למעשה), אבל בצד שלו אני לא רואה אופציה טובה יותר כרגע.

רוני - רק לחשוב איזו קבוצה הייתה לצ'לסי אם היינו מוכרים אותו לשם. אני עדיין לא מאמין שהיו אוהדים שרצו שנעשה את זה. מילא לקבוצה שהיא לא יריבה, אבל לצ'לסי? הבחור נראה שוב מלא מוטיבציה ומרוכז ביונייטד. שחקן אדיר כשהוא בכושר. יודע לעשות הכל.

 

ויין רוני הפך לשחקן הרביעי בתולדות המועדון שכובש 200 שערים רשמיים בקבוצה(ב - 407 משחקים), אחרי צ'רלטון 249, לואו 237 וג'ק רואולי עם 211.

וזה מתקשר ישירות לדיון אם מדובר באגדה של המועדון או לא. בשבילי אין ספק כזה. אגדה.

 

בטווח הארוך, רוני צריך ממש להתפרע עם משהו שיגמד את אירועי 2010 והקיץ האחרון כדי שלא להיחשב לאגדה. אולי לאוהדים יהיה קצת קשה לקבל את ההגדרה הזו אחרי פרישתו/עזיבתו, אבל לטווח ארוך, אין ספק שזה יקרה. הבחור עוד עשוי להיות מלך השערים שלנו בכל הזמנים.

 

למרות שלפעמים נראה שהוא רוצה לעבור.
אם הוא באמת יעבור לצ'לסי או ארסנל או ריאל זה יהיה ''Game changer''/להתפרע?
למשל לא חסר אוהדי ארסנל ואפילו תיירי הנרי שחשבו שרובין אחד כזה בארסנל בשבילם.