קבוצה שנואה: מנצ'סטר יונייטד שחקן אהוב: פול סקולס מבחינה מקצועית, ריאן גיגס כשחקן שהייתי רואה את עצמי אוהדת אישית אם היה בקבוצה שלי. קבוצה שנואה:צ'לסי. שחקן אהוב: ג'ו קול מבחינה מקצועית מרשים אותי. גם פרנק לאמפרד וג'ון טרי.
למה הדגשת מבחינה מקצועית? אף שחקן לא מרשים אותך מבחינה אישית? ברצינות ג'ו קול שחקן אדיררר ובטח שלמפרד וטרי הם גם תותחים. קבוצה שנואה היא בטח שלא אבל אני לא אוהד שלהם: נוריץ' שחקן אהוב: האקרבי פשוט תותח!! מה הוא עושה בנוריץ' אני לא יודע! הוא שחקן שאין לבערך 14 מהקבוצות בפריימיר ליג (גם אם יש, לא יותר טוב)
כי אני לא סובלת את פול סקולס מכל יתר הבחינות. הפנים שלו מזכירות לי את מנצ'סטר יונייטד והאינסטינקט הראשוני שלי הוא לתת לו סטירה מצלצלת לפרצופו המנומש . אבל מבחינה מקצועית אני לא יכולה להתכחש לכך שהוא שחקן פשוט ענק. ריאן גיגס לעומת זאת שחקן שיש לי סימפטיה אליו גם לא מהבחינה המקצועית. אין לי איך להסביר את זה. זה סובייקטיבי,אתה יודע. ומה, רק ג'ו קול,לאמפרד וטרי?- בניתם לכם שם פאקינג קבוצה.
נכון,הם עוד אנגלים מה שמנחם אותי עוד לא יעבור זמן רב לפני שהם יתחילו להיות בכותרות של סאן בגין אורגיה עם ארנבות ,בגידות, סכסוכים, מכות בפאבים וכ'ו. לאמפרד כבר קושר בתור אחד ה"אנסים" בבית מלון בלונדון שנה שעברה,לא? השחקנים האנגלים חושבים שמגיע להם הכל ושהם מינימום אולמייטי. אתם כבר תפרקו את עצמכם. בהצלחה. http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/icon_thumright.Xxx
אני לא יודעת מתי כדאי לנפץ לך את הבועה ולהזכיר לך מה קרה תחת שילטונו של sir faggy במנצ'סטר יונייטד עם קדחת הבקהאם (והלכלוכים של אשתו על המנג'ר עצמו הרבה לפני שהוא העיף את הבלונז'), המריבות של אלן סמית' וכריסטיאנו רונאלדו על אותה הבחורה וכהנה וכהנה. למאמן יש השפעה עצומה על השחקן במגרש ובאימונים,אבל כבנאדם הוא לא יכול לשנות אותו. גם ארסן ונגר יכול להעביר את השחקנים שלו לתזונה סופר נכונה, אבל זה לא אומר שאשלי קול לא יצא עד מאוחר עם חברים שלו כל לילה ויחטוף קנס כמו שקרה. ולכן,ידידי, יש את השחקנים הצרפתים בארסנל. הם עוד למדו בלה פונטיין שדין שחקן אנגלי הוא תליית נעליים בגיל בו פרש ג'ורג' בסט.
למה? הנה כמה חולי נפש לא קטנים שסיימו את הקריירה בגיל מופלג מאוד, כולם בארסנל: קיאון (לא סיים, אבל מיזאת לסטר?!), אדאמס, סימן...למה שבאותה נימה לאמפרד לא יוכל לסיים באותו הגיל? כי וונגר הוא פסיכולוג נפשי מס' 1 באירופה? תעשי טובה. צ'לסי היא לא מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי לא מגדלת חתיכים (ואל תתווכחי, טרי, הארלי, מוריס ופידג'דלי הם חבורה של מכוערים) אלא מגדלת שחקני כדורגל. מדי פעם יש פאשלות (מוריס והארלי האנסים, ביחד עם הבחורים החביבים ממצ'סטר וריאל, שמם כמובן הוא וודגייט וסמית'). בקיצור, המסקנה היא: לדלג על הנבחרת הצעירה, כולם שם יוצאים עם תיקים במשטרה.
תראה בתור אוהדת של קבוצה שאסטרטגית עדיין נמצאת על האי הבריטי במפה, אני שואפת כמוך, שהשחקן האנגלי ילמד מוסריות ומקצועיות מחוץ למגרש. ההתנהגות של השחקן האנגלי לא נובעת ע"פ המראה החיצוני שלו (אלא אם כן הקינקי שלך הוא לי בוייר,ואז... טוב, אני פשוט אמשוך בכתפיים),אלא בגלל שמגיל מאוד קטן לימדו אותם שלהיות שחקן כדורגל = להיות אלוהים,וככה הם מרגישים, ואת זה הם מתרגמים בחיים האישיים, מה שלרוב (אבל לא תמיד, וזה התשובה שלך לגבי השחקנים שתלו נעליים מהר בארסנל), גורם להם לפרוש בגיל צעיר. ואנחנו רואים איך דניס ברגקאמפ שומר על הקריירה שלו לעומת איך שכל השחקן אנגלי שיחצה את ה-32 יסתכל על עצמו. השחקן האנגלי כבר מפורר קבוצות (תסתכל מה קרה בניוקאסל של בובי רובסון,דאייר הוריד לו לפחות 4 שנים מהחיים,ועוד לא נשאר לו הרבה),ופה אני רואה יתרון עצום של ארסנל על צ'לסי בצמרת. אבל שוב, זאת רק דעתי.
תשמעי ליהי, עונה שעברה זאת הייתה העונה הראשונה של צ'לסי מזה עשור ששיחקו יותר מ3 שחקנים בריטיים ב11 הפותחים, זה לא ממש עזר. עונה שעברה היו 7 בריטים ששיחקו ב11 ועשינו הישג שלפי מה שאת אומרת, לא יחזור על עצמו עד שננקה את הקבוצה מבריטים שיכורים ונביא צרפתים אריסטוקרטים (עאלק). אני לא מסכים עם זה, אבל שוב, כל אחד ודעתו, ורק הזמן ייעשה את שלו. בינתיים אפשר רק להתענג על מה שלאמפרד עושה על המגרש ולא מחוץ לו.
