וואו, ואם זה לא ברור כל הנגיעות הם של שחקני ארסנל. ג'ירו אחד היותר טובים כרגע באירופה עם הגב לשער, איזה טאצ'. לואיז חולה נפש, אטו חכם אבל חסר ביטחון מול השער. שני שערים מפגרים עד כה.
שער מדהים, טריפל פאס באויר? בשטח כזה זה נדיר בין וולשייר לג'ירו. ביוטיוב אפשר להבין את זה יותר מאשר ה Xxx שקופץ קצת.
נראה שהרבה אנשים במועדון לא מבינים כמה קריטית העונה הזאת. שאם נסתמן כמועדון שיכול להצליח רק עם מנג'ר אחד זה יכול להיגרר לתקופת יובש ארוכה מאוד. כרגע העפלה לצ'מפיונס ליג תהיה נס, ועל המילה שמתחילה ב-א' בכלל אין מה לדבר.
עם מויס כן. בגלל זה צריך לחתוך מוקדם כשיש הרבה נקודות בקופה וגם ינואר. לתת לליצן הזה לבזבז כסף זה איום ונורא. שוב שיונייטד נפלה במלכודת של מועדונים אחרים שניסו לחפש יורש למאמן אגדי. מחפשים בדיוק אותו טיפוס של מאמן במקום ללכת עם השכל הישר. פרגוסון יש רק אחד וזו היחודיות. לכן אין טעם לחפש פרגוסון נוסף.
אורי, אני לא בטוח שאני מסכים עם האבחנה שלך. אם ניכשל באופן מאסיבי העונה, אנשים קודם כל יגידו שמויס לא מספיק טוב, לא שאף אחד לא יכול להחליף את פרגוסון.
זה לא רק מויס. השחקנים (בהכללה) מרתיחים אותי העונה, נראה כאילו הם מרשים לעצמם להיות אדישים כי במקרה של כישלון יאשימו את מויס והם יוכלו להסתתר מאחוריו.
כן.. ומצד אחד אפשר להבין אותם, כי אחרי פרגוסון בא להם איזה "פישר" שלא זכה בשום דבר ואומר להם מה לעשות, ומצד שני אי אפשר להבין אותם, כי הם אמורים להיות מקצוענים שיעשו הכל בשביל החולצה שלנו (או שאני רומנטי מידי בתפישתי...)
אין לי טענה לשחקנים. חלקם חלשים מדי בשביל יונייטד, חלקם מעבר לשיא. אבל הבעיה העיקרית היא במאמן. אין סגנון, אין שיטה ויש כישלון אדיר בהכנה לעונה. אי אפשר להחליף 10 שחקנים. אפשר להחליף מאמן אחד. לא מן הנמנע שהשחקנים עצמם יפטרו אותו. השחקנים ברמות האלה מבינים כדורגל מספיק טוב כדי לעלות על הבלוף של המאמן.
ענית לעצמך. השחקנים צריכים להיות כפופים למנג'ר תמיד, לא משנה מי הוא. בשנתיים האחרונות אימנו בברצלונה שמות לא בדיוק נוצצים, לא ראיתי שמסי הפך לפחות מחויב בגלל זה. אתה ממש לא רומנטי מדי, להפך, זו דרישה בסיסית ממקצוען. אני מאוד מקווה שלא נהפוך למועדון שבו השחקנים מפטרים את המאמן, לא משנה כמה הוא טועה. לא בא לי שנתנהל כמו קבוצות עבר מפוארות דוגמת מכבי ת"א של אבי נמני והפועל ת"א של אבוקסיס (כשחקנים).
דברים כאלה קרו לא רק בביצה הישראלית. צ'לסי, ריאל... זה ככה דוגמאות בולטות. איזה אוטוריטה יש למויס? כל השחקנים פרט לאחד, טוב שניים, אלה שחקנים שרגילים לפרגוסון, לסטנדרטים שלו ולרוח שהנחיל. הם רגילים להצליח. מויס רגיל לנגרות. הכוכב הכי גדול שאימן היה מיקל ארטטה.
בצ'לסי זה יותר בעלים קריזיונר, אבל בכל מקרה, גם אלה לא דוגמאות למופת ניהולי. האוטוריטה של מויס היא בעצם היותו המנג'ר. גם אם אלברט איש התלבושות או הפקיסטנים מהיציע יהיו מנג'רים, אז בעיני השחקנים הם צריכים להיות אלוהים. את הדין וחשבון לגבי התוצאות הם צריכים להגיש להנהלה.
