מנצ'סטר יונייטד 2013/14 - עידן מויס

למה הוא אפילו קיבל פרס על זה בטקס פרסי הספרים הבריטי.

http://news.bbc.co.uk/2/hi/entertainment/3608583.stm

 

חח האוטוביוגרפיה של בקהאם זה ספר טיסה. ראיתי פעם חנות בארץ שמכרה אותו ב 20 ¤. בטח רצו להיפטר מכל הסחורה המחורבנת.

 

האוטוביוגרפיה של בקהאם תורגמה? לא ידעתי. טוב, נו. אם זה היה מסתכם בכדורגל, לתרגם ספר של פרגוסון היה הגיוני לא פחות מספרים של מסי ובקהאם. לצערנו זה לא... למזלנו אנחנו יודעים אנגלית. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx

משום מה ואני באמת לא יודע למה, יש לי ספר ספורט אחר שתורגם לעברית - סיפורים של יוהאן ברונל (רוכב אופניים לשעבר שהפך למנהל מקצועי מאוד מצליח... וכנראה לא הכי נקי, עבד הרבה עם ארמסטרונג). לא יודע למה תרגמו את זה. חוץ מטעות בולטת אחת (הפכו את ג'ון וודן ליוהאן וודן) דווקא היה תרגום ראוי.

 

(מחצית עכשיו). סוסיאדד חלביים, אין בהם שום דבר נשכני.
אנחנו בסדר, יש דברים חיוביים לקחת מהמחצית הזאת. מצד שני יש גם איזו מין 'רכות' כזאת שיריבה אחרת אולי הייתה מתרגמת לשער.

איך שינג'י היה במחצית הזאת? ראיתי מדקה 25 בערך.

 

אל תגזים, "שליטה מוחלטת"... שתי הקבוצות לא להיט,
לא יודע מה כל המגיבים ברד-קאפה חוטפים אורגזמה מהמחצית הזאת. אולי הסטנדרטים עד כדי כך ירדו?

גדול התרגום הזה לספר של טומי דוקרטי... "מנהל קבוצת..." טחחח


... אני (כבר) לא מאוהדיו הגדולים ביותר של קאגווה. ובכל זאת, אני מניח שיהיו לא מעט אנשים שיקטלו אותו על כך שלא הבקיע אחרי מסירת הרוחב של ולנסיה. בהילוך חוזר רואים שהכדור הגיע טיפה חזק מידי ביחס לריצה של קאגווה, ולכן הוא היה חייב לעצור את הכדור. אחרי שהוא עצר את הכדור המגן כבר היה קרוב אליו, והיה יותר קשה להבקיע (ועם זאת, RVP היה שם את זה בפנים http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx)

 

יונייטד לא קבוצה. MOYES GO HOME. אין לך מושג. הכל שוב מקרי ואני לא קונה את הניצחון הדחוק הזה על חבורת ילדים.

 

היו רביעיות בסוואנסי ונגד לברקוזן, אבל זו היתה לטעמי ההופעה הכי טובה שלנו העונה. לא היה על המגרש אף שחקן ששיחק רע. עוד משחק טוב במרכז יחד לאוואנס ולג'ונס, גיגס מחליט פתאום (איך לעזאזל אפשר לדעת מתי זה יקרה לו?) להחזיר את השעון לאחור, רוני עם משחק טוב וקגאווה נכנס למשחק יותר ויותר ככל שהוא התקדם והראה סימנים חיוביים עם הנגיעות החכמות שלו. הבעיה היחידה של ממש היתה היעדר הקילר אינסטינקט. אבל זו הופעה שאפשר לבנות עליה וזה מכניס לעסק עוד שחקנים שאפשר לבנות עליהם. אפילו יאנג (שלא הבנתי למה לעזאזל הוא נכנס במקום ינזאי או נאני) היה בסדר גמור.

יופי. הלאה.

 

בהמשך להודעתי הקודמת, קאגווה נראה הרבה יותר טוב במחצית השנייה (גם בראשונה הוא היה בסדר גמור), מגיעות לו מחמאות.

הוא מוסיף אלמנט לא צפוי למשחק שלנו. הבעיה איתו, ואיתנו כקבוצה,
היא שהמשחק הזה לא מאפיין את איך שהיריבות שלנו עומדות על המגרש בדרך כלל.

סוסיאדד באו היום כדי לשחק כדורגל. קאגווה קיבל שטחים שבהם הוא יכול לעבוד (למרות המוניטין שלו לגבי המשחק בשטח צפוף, והקליפים המרשימים ביוטיוב מהימים שלו בדורטמונד, עד כה הוא מתגלה כלא אפקטיבי מול קבוצות שבאות להחנות את האוטובוס), ובכלל הם נתנו לנו שטחים שבהם יכולנו לצאת למתפרצות, שאם לא הנאיביות שלנו הם גם היו נענשים עליהן ביתר חומרה.

זה היה משחק מהנה, טוב בהרבה במחצית השנייה, אבל אני לא מרגיש שאפשר לבנות עליו משהו- מעבר לזריקת עידוד- מכיוון שהוא לא טיפוסי בשבילנו.

אגב, גיגס היה טוב היום, ולמרות איזה ארבעה איבודי כדור מאוד מסוכנים שלו באזור הרחבה שלנו, הוא עדיף על אנדי קארול.. אה סליחה, מרואן פלאייני.

אם השימוש באשלי יאנג הוא לרבע שעה כשהיריבה עייפה, אין לי ממש בעיה איתו.

 

כל השחקנים ללא יוצא מן הכלל עבדו כל כך קשה היום(והקרדיט למויס) ולא קיבלו את התגמול שהגיע להם "מלבד" 3 הנקודות. זה עניין של ביטחון, בתקופה אחרת אותה הופעה בדיוק הייתה נגמרת ב4-0, במקום זה כמעט עשיתי במכנסיים עד השנייה האחרונה.

יציע השירה זה רעיון נהדר שהיה צריך לקרות לפני הרבה שנים, אין טעם להיות קטנוניים ולהגיד שזה פאתטי שבכלל צריך להיות כזה דבר במקום שפשוט כל האוהדים יהיו, ובכן, אוהדים! אני מעדיף להתרכז בפתרונות במקום בלהפנות אצבע מאשימה וזה פיתרון כי זה כמו קהל חוץ. שמעו אותם טוב טוב כל המשחק, עוד לפני המשחק בעצם ועד הסוף, גם בדקות המתות האלה בסוף כשכולם בורחים מוקדם כדי לא לפספס את אני לא יודע מה או כדי לא להיתקע באנערף(אף פעם לא הבנתי את זה, בחיי) שבדרך כלל מעצבנות אותי.
צריך להגדיל את זה ולהפוך את זה לקבוע, אני גם אנסה להשיג לשם כרטיס מתישהו, מעניין כמה קשה זה יהיה.

ואחד ריאן גיגס אלוהינו אלוהינו...

 

שיחקנו טוב מאוד אפילו לדעתי. ולנסיה נתן משחק מעולה, יצר המון מצבים וגם חטף לא מעט כדורים. בעט גם לעמוד פעם אחת. קאגווה במשחק המלא הכי עיקבי שלו אצלנו. נקווה להמשכיות.

 

סקטור השירה הוא כמובן יוזמה מבורכת, אם כי היה משעשע לשמוע שני שירים שונים מידי פעם, אחד שהם התחילו והשני ששרו בסטרטפורד אנד (זה לא כזה משנה כי גם בסטרטפורד לבדו יש מצבים ששני חלקים של היציע מתחילים צ'אנטים שונים ואז הכל מתערבב במין מאמץ פתטי).