ארסנל 2013/14

מסכים. אם נבוא בגישה קבוצה גדולה, וננצל את הקישור שלנו שעולה על שלהם בכמה וכמה דרגות, אפשר לנצח. אם ניתן להם לשלוט אז אנחנו נכניס אותם לעניינים. והדבר האחרון שצריך לתת להם זה להתקרב עם הכדור לאיזור של שני החלוצים שלהם.

 

ונגר לא נוטה לבנות מערכים לפי היריבה ואין שום סיבה שזה ישתנה, הוא ישחק על כדורים ארוכים לג'ירו, ומשם הצרפתי הרבה פעמים ממשיך בהנעת כדור מחלק המגרש ההתקפי שלהם.

הקישור שלנו, למרות הפציעות, עדיין טוב יותר מהקישור שלהם. העניין הוא שלא משנה כמה תשלוט, אתה יכול לסמוך על ואן פרסי ורוני שיגיעו לפחות למצב אחד של שער והרבה תלוי במזל וביכולת של הפולני הסורר בשער שלנו. אני חושב שהדבר הכי גדול שיהיה נגדנו הוא שהשחקנים שלנו תשושים ושחוקים, משחקים כל שלושה ימים כדורגל אינטנסיבי מאוד. בוא נקווה שנצליח לעבור את המחצית הראשונה בייתרון כדי שבמחצית השניה נוכל "להרשות לעצמנו" לקבל שער נוסף.

 

יונייטד מתאוששים אבל מי שרואה את המשחקים שלהם, רואה כמה אפרוריות, מוגבלות וחוסר יכולת יש במשחק שלהם.
אני לא יודע מה מויס יעשה בעתיד. אבל כרגע זה צל חיוור של הקבוצה של פרגוסון.
כן, ואן-פרסי ורוני שניהם מפחידים, אבל לארסנל כרגע יש יתרון איכותי די גדול בכמעט כל מקום אחר במגרש, במומנטום ובאיך שהכל יחד מתחבר.

אני מאמין שיונייטד יבואו בגישה שהם תמיד באים מולנו בה - סופר אגרסיביות, התגוננות יחד עם יציאה מהירה למתפרצות כדי לעקוץ ואז לנעול את השער. זה עבד להם מעולה בשנים האחרונות. אבל הפעם הביטחון שלהם הרבה יותר נמוך וגם היכולת לא מה שהיתה.

אני מאד מחכה למשחק הזה, וחושב שסוף סוף אפשר לסיים את הנאחס באולד טראפורד.

לגבי המשחק בגרמניה - עם כל הכבוד לליברפול ונאפולי, ניצחון מול דורטמונד ברביעי באמת ישלח מסר ובעל פוטנציאל להתחיל מומנטום אדיר שאיתו יהיה קשה ביותר לעצור אותנו. דורטמונד זו ליגה אחרת משתיהן. כמו כן ניצחון במשחק הזה ולאחר מכן בבית מול מארסיי, יתן לנו אולי את האפשרות לשלוח הרכב מוחלש לאיטליה (מצדי לחטוף שם שישייה).

 

זה יכול להיות כל כך מתוק. אבל יונייטד כמו יונייטד תבוא מאורגנת ואגרסיבית מולנו. 1-0 יהיה תוצאה מצויינת. הם בחיים לא יתנו לזה לגלוש מעבר לזה.

כל תוצאה אפשרית.

 

אני לא רואה הבדל כזה גדול בין יונייטד של פרגוסון ליונייטד של מויס חוץ מהתוצאות בסיום המשחק.

בכל מקרה, יש לנו משחק הרבה יותר קשה ביום רביעי מול אחת הקבוצות הלוהטות באירופה.

 

פורסם אתמול ראיון מאוד מעניין עם קלופ, בו הוא החמיא מאוד לונגר וניסה לעמוד על ההבדלים בין הסגנון שלו ולסגנון של ונגר. הוא אמר שמה שעושה לו את זה, למשל, הוא לגלות אחרי המשחק שהקבוצה שלו רצה יותר מהיריבה, וזה אגב בדיוק מה שהיה במשחק הבית - דורטמונד רצו כ- 10 קילומטר יותר מאיתנו.

ממשחק הבית אפשר היה ללמוד שדורטמונד לוחצים מדהים בכל מקום מגרש. הטעות של ראמזי נבעה מלחץ של דורטמונד בחלק המגרש שלנו. בבית הם ילחצו עוד יותר חזק, וזה משהו שצריך להתכונן אליו.

צריך לזכור שעדיין לא שיחקנו העונה נגד קבוצה בסדר גודל כזה בחוץ, ולדעתי המשחק הזה ייתן לנו אינדיקציה טובה למה הקבוצה הזו מסוגלת.

 

אני לא בטוח. כשאנחנו באים כאנדרדוג מוחלט אנחנו נוטים להפתיע. לעומת זאת כשאנחנו פייבוריטים אנחנו די בועטים בדלי.

 

מולם ארסנל לא נוטה להפתיע, עם 2 ניצחונות מ 2003.
ובעצם אף אחת מהקבוצות בפריימיר ליג לא פייבוריטית באולד טראפורד, עד להודעה חדשה.
אז בקטע הזה, זה לא קשור באיזה גישה ארסנל תשחק.

 

הכוונה היא, שאפשר לבוא כ-"קבוצה גדולה", לתקוף עם הרבה מאוד שחקנים וללחוץ חזק על היריבה. זה עשוי להביא תועלת אבל מול מנצ'סטר המנוסה זה יעלה לנו ביוקר.. צריך לבוא לאולד טראפורד בזהירות ולנצל את המצבים שנגיע אליהם. הקישור שלנו הרבה יותר חזק משלהם, אבל זה לא מה שיכריע את המשחק אלא ניצול המצבים שלנו והיכולת להתמודד עם שני החלוצים שלהם.

 

הקישור ההרבה יותר חזק שלנו נתן את המושוכות לחצי מהקבוצות עד כה במשחקי הליגה, בייחוד אחרי שעלינו ליתרון. הקבוצה הזו לא בוחלת בעמידה יציבה על המגרש מול החזקת כדור של היריבה, וזה חלק מהיתרון שלה ביחס לקבוצות אחרות של ארסנל. אל תצפו פתאום לשלוט בכדור ב-OT, וגם אין צורך. שהם ישברו את הראש איך לפרוץ את ההגנה שלנו, בעוד אנחנו עוקצים אם אפשר. תיקו טוב לנו פי אלף מלהם.

ואני חייב לציין שהשינוי ההגנתי הזה, שפתאום אנחנו יודעים להגן גם בלי הכדור ברגליים בעצם התחיל כשבולד הגיע לקבוצה. זה היה מגמגם בהתחלה, האיזון בין התקפה להגנה לא עבד, אבל אחרי אמצע העונה הקבוצה מאד התייציבה בשיטה החדשה של ההגנה מול פוזשן של היריב ולא סתם ניצחנו על האפס כמה וכמה משחקים.

http://www.footballrants.com/wp-content/uploads/2012/11/Arsenal-training-Steve-Bould_28053681.Xxx

השנה יש לנו יותר יכולות התקפיות, אבל ההגנה נשמרה וזה מה שמציב אותנו במצב יחסית טוב. בולד לא מקבל על זה את הקרדיט אבל אני חושב שלא יכול להיות שהיה כזה שינוי בשנה אחת וזה במקרה בלי קשר לזה שהוא הצטרף.