מנצ'סטר יונייטד 2014/15

אייסוקר חוזר מהפגרה הכפויה, והנה הודעת הפתיחה של הדיון המקורי של יונייטד לעונת זו, שאמנם רלוונטית היום כמו שביתת כורי הפחם של 1985, ועדיין:

עונה חדשה נפתחת באולד טראפורד, מנג'ר חדש, שחקנים חדשים ויקרים, ספונסר חדש, והרבה רוחות של שינוי.

העונה ש(לא) היתה
עונת 2013/2014 היא חור שחור בהיסטוריה של מנצ'סטר יונייטד. הפתרון הטוב ביותר הוא להדחיק אותה ולהתעלם מקיומה-היא לא קרתה מעולם, אף ג'ינג'י עם עבר באברטון לא אימן את הקבוצה, לא שברנו כמעט כל שיא שלילי שניתן להעלות על הדעת. זה לא קרה ושאף אחד לא יספר לכם סיפורים.

המנג'ר-לואי ואן חאל
מכיוון שכאמור, אף מוקיון סקוטי שהשם שלו מתחרז עם Toys לא אימן את הקבוצה, לואי ואן חאל אמור להיות יורשו של סר אלכס. אין צורך להציג אותו אבל נעשה את זה בכל זאת-מדובר באחד המאמנים הותיקים והמצליחים ביבשת. הדגש הוא על המילה מאמן-מדובר במאמן, לא במנג'ר כמו פרגוסון, הוא לא הולך להיות מעורב בכל פרט במועדון כמו פרגי, תפקידו הוא רק להכין את השחקנים הקיימים למשחקים ולנהל אותם ואין הרבה מאמנים שעושים זאת טוב ממנו בעולם.

ואן חאל היה שחקן אפרורי שגדל באייאקס אך לא פרץ לקבוצה הבוגרת ובילה בקבוצות בינוניות בהולנד. כמאמן הוא חזר למועדון ילדותו והוביל אותו לתור הזהב המשמעותי השני בתולדותיו-זה של 1991-1996 עם שלוש אליפויות בהולנד, גביע אופ"א, זכייה בליגת האלופות והופעה נוספת בגמר והפסד בפנדלים. יותר מהתארים, היה זה דור השחקנים הנפלא שגדל תחתיו-דניס ברגקאמפ, אדגר דווידס, קלרנס סיידורף, פטריק קלייברט, דני בלינד, מארק אוברמארס האחים דה בור, וכמובן מיודענו אדווין ואן דר סאר-שחקנים שהתפזרו בכל אירופה והובילו את המועדונים הגדולים בעולם בשנות התשעים והאלפיים המוקדמות. משם ואן חאל המשיך לברצלונה-עם קדנציה מעורבת שכללה שתי אליפויות ספרד אך כשלונות בליגת האלופות. גם שם המשיך לקדם צעירים מבטיחים-צ'אבי הרננדז וקרלס פויול. בתחילת המילניום הגיעה תקופה פחות טובה של ואן חאל-הוא אימן את נבחרת הולנד ונכשל איתה בניסיון לעלות למונדיאל 2002. הוא חזר לסיבוב שני בברצלונה, נכשל ופוטר באמצע העונה (אבל גם בסיבוב הזה הוא נתן הזדמנות ראשונה לבחור צעיר בשם אנדרס אינייסטה). הוא הגיע לאלקמאר הקטנה בהולנד, ובשנים הראשונות לא הצליח. לבסוף ב-2009 הוביל את אלקמאר לאליפות מפתיעה, מה שהתחיל את הקאמבק הגדול שלו. מיד באותו קיץ חזר לבמה הגדולה וחתם בבאיירן מינכן. העונה הראשונה הייתה פנטסטית-דאבל גרמני והגעה לגמר ליגת האלופות (כשבדרך הוא עובר את יונייטד). העונה השנייה הייתה כושלת ושוב, הוא פוטר לפני סיומה. בקיץ 2012 מונה למאמן נבחרת הולנד בפעם השנייה, והפעם לא רק שהצליח לעלות למונדיאל, הוא גם הוביל את הנבחרת למקום השלישי והמפתיע בטורניר שהסתיים זה עתה בברזיל.

ללא ספק, ואן חאל הוא איש מקצוע מהשורה הראשונה עם הרבה קבלות, אבל לא הכל מושלם. הוא איש קשה לעיכול, זועף ומריר, עם נטייה להסתכסך עם שחקנים בקבוצתו (הבולט בהם היה ריבאלדו בברצלונה). לאורך הקריירה הדביקו לו שחקניו שלל כינויים על שם מיטב הדיקטטורים של המאה שעברה. כתוצאה מכך, הוא נוטה למצות את עצמו בקבוצות די מהר והקריירה שלו עשירה בפיטורים, גם בקבוצות איתן הצליח בשנים הראשונות. לא כדאי לבנות עליו לקריירה ארוכה וממושכת במועדון. הוא חתם לשלוש עונות וסביר מאוד להניח שבקיץ 2017 הוא לא יהיה מאמן, מאיזו סיבה שלא תהיה.
https://fbcdn-sphotos-h-a.akamaihd.net/hphotos-ak-xpa1/t1.0-9/10532776_10152308332232746_8494915325816049241_n.Xxx

ואן חאל הביא איתו צוות של עוזרים מהולנד-אלברט סטווינברג (עוזר מאמן), פרנס הוק (מאמן שוערים), מרסל בוט (סקאוט שתפקידו לעקוב אחרי היריבות). את הצוות ישלים ראיין ואן-גיגס.

הקיץ הזה
הקיץ הזה הוא קודם כל בסימן פרידות. ראשית, מי שהוא כנראה גדול שחקני המועדון בכל הזמנים תלה את הנעליים סופית-ראיין גיגס. גיגס כאמור ישמש כעוזרו של ואן חאל, והוא מיועד להחליף אותו בבוא העת, הוא לא הולך להיעלם אבל כבר לא נראה אותו על הדשא. נפרדנו הקיץ גם משני הבלמים הענקיים שהובילו את הקבוצה לגביע האירופי השלישי-ריו פרדיננד עבר לק.פ.ר ונמניה וידיץ' לאינטר, שניהם בהעברות חופשיות. מדווח כי גם פטריס אברה עשוי להצטרף אליהם ולעזוב, אך כרגע הוא עדיין כאן. עצוב להיפרד בבת אחת משחקנים שהיו שותפים חשובים לאחת התקופות היפות בתולדות יונייטד וכנראה לקבוצה החזקה ביותר בעידן פרגוסון, אבל מדובר ברענון שהיה צריך להגיע כבר לפני כמה שנים.

שני שחקני רכש חדשים כבר חתמו-אנדר הררה נרכש מאתלטיק בילבאו ואמור סוף כל סוף להיות הקשר המרכזי עליו אנחנו מפנטזים כבר שנים. כבר בקיץ שעבר היה ניסיון להחתים אותו אך זה לא צלח (היה את סיפור עורכי הדין המתחזים שעד היום לא ברורה אמינותו), הפעם זה הלך חלק. יום אחריו חתם לוק שואו-המגן השמאלי בן ה-19 מסאות'המפטון, אחת ההבטחות הגדולות בכדורגל האנגלי שאמור להיות יורש לטווח ארוך לאברה. הרבה אנשים, ביניהם פול סקולס, אמרו שהמחיר-30 מיליון פאונד, הוא מופרז, אבל אם הוא ימלא את הציפיות ויסגור את העמדה ל10-15 שנים הקרובות, מדובר בסכום לא גבוה במיוחד. מחלקת הנוער המשובחת של הקדושים הוציאה בשנים האחרונות שחקנים מצוינים כולל השחקן היקר בהיסטוריה, נקווה ששואו ימשיך את המסורת.

מה הלאה? הקבוצה מקושרת כרגע כמעט לכל שחקן שמשחק כדורגל איפשהו. השם הבולט השבוע היה ארתורו וידאל, אך יובנטוס הודיעה שהוא לא למכירה. העמדות שזקוקות לעיבוי הן מרכז ההגנה, הקישור והאגפים. גם בטור העוזבים צפויות התפתחויות, עתידם של פלייני, קגאווה, נאני, צ'יצ'ריטו ואחרים אינו ברור. הרבה בינוניות הצטברה בסגל של הקבוצה בשנים האחרונות. פרגוסון הצליח להסוות את זה בקסמיו אבל בעונה הראשונה בלעדיו (שלא הייתה) העסק התרסק. הקיץ הזה הגיע הזמן לרענן את השורות.

העונה הקרובה
אחרי כמה שנים של התנהלות זוועתית, נראה שהקיץ הזה הכל נעשה כמו שצריך-המאמן מונה כי הוא מאמן מצוין, ולא כי הוא סקוטי שפרגוסון אוהב. ההנהלה מראה נכונות להשקיע כסף בחיזוק מתאים, ולא משפילה את עצמה במרדפים חסרי סיכוי כמו בקיץ שעבר. גם חוזה העתק החדש עם אדידס אמור לעזור. הקבוצה לא תשתתף העונה במפעלים אירופיים, מה שיביא נזק כלכלי אבל אולי יתרום מבחינה מקצועית ויפחית את העומס. לא הכל מושלם, לא כל הבעיות נפתרו, אבל הכיוון הוא נכון.

הולנדים במנצ'סטר יונייטד תמיד היו סיפור הצלחה-ארנולד מיורן בשנות השמונים, יאפ סתאם בשנות התשעים, ואן ניסטלרוי, ואן דר סאר, ובשנים האחרונות ואן פרסי-כולם שחקנים ענקיים שגם היו מחביבי הקהל. אפילו אלכסנדר בוטנר לא הצליח להרוס את העניין הזה. ההצלחה של ואן חאל עם הנבחרת ההולנדית במונדיאל עוררה לכולם את התיאבון, וכעת נראה מה יקרה בפועל על הדשא.

 

אחרי חודשיים של הסתפקות בקריאת החבר'ה החוכמולוגים בבלוג של דורפן והמאני-דיפרסיביים ברד קאפה, שוב יש מקום לדבר בו על הקבוצה, ולכן אני פשוט אשטח את דעותיי על מה שקרה בחודשיים האחרונים:
*מאורעות הימים האחרונים של חלון ההעברות שימחו אותי מאוד. כן, הסגל לא מאוזן בשיט והיה צריך עוד בלם מלבד רוחו ואולי גם עוד קשר, אבל המסר שיצא היה ברור: נגמרו ימי ההסתפקות בבינוניות. הייתי סקפטי, אבל וודוורד הצליח להיפטר כמעט מכל השחקנים המיותרים (את אנדרסון אף אחד לא רצה, אבל כמה אפשר לבקש). קראתי באותם ימים הרבה הספדים על "רוח המועדון, הפכנו להיות סיטי" וכו'. מצטער, "הרוח של יונייטד" הביאה אותנו למינוי של מויס ולקטסטרופה של שנה שעברה. אין יותר פרגוסון, אין יותר לקנות את וידיץ' ואברה ב-10 מיליון פאונד ביחד ולקחת אליפות, צריך להתאים את עצמנו למציאות. חוץ מזה, לא מדובר היה במסע רכש ללא הבחנה, לכל אחד מהשישה שהגיעו יש מקום. חוץ מדי מאריה, מי שהכי מרשים אותי בינתיים זה הררה (כשהוא כשיר), נראה קלאסה של שחקן.
*במיוחד שימחה אותי מכירתו של וולבק. לא שיש לי משהו נגדו, אני מאחל לו בהצלחה בארסנל ובינתיים הולך לו שם לא רע, אבל הוא סמל של כל מה שהיה משובש במועדון. עם כל ההילה של הכישרון שממש כל רגע הולך להתממש, הוא כבר בן 24, הוא היה איתנו און אנד אוף מעונת 2008/09, ואם לא יצא ממנו עד עכשיו יותר משחקן סביר עם סיומת איומה, כנראה שזה כבר לא יקרה בעתיד. מדהימה אותי הקלות שבה אוהדים שלנו היו מוכנים לוותר על וורלד-קלאס כמו ואן פרסי (שהפך לשק חבטות לאחרונה) בשבילו.
*די מאריה משחק אצלנו. זה כיף להגיד את זה כמה פעמים ביום, ישר עושה טוב על הלב.
*המשחקים עד כה-באופן די צפוי, ההגנה היא בית זונות, כשלא מספיק שגם ככה החומר שם די בינוני, הם גם מעזים להיפצע כל הזמן. אפילו פאדי מקנייר הצליח להיפצע אחרי שני משחקים נחמדים שלו. ההתקפה משובבת נפש לעיתים. עדיין לא באופן קבוע, אבל היו דקות נגד ווסטהאם (עד שאדון קפטן החליט להרוס) ולסטר (עד ש..עזבו) שהמשחק זרם ונראינו הכי טוב מאז אותם ימים קסומים בפתיחת עונת 2011/12.
*צ'לסי וסיטי הן רמה מעל הליגה, ארסנל תסיים בטופ 4 כי ככה זה תמיד, מה שאומר שהולכת ומסתמנת עונה של אנחנו נגד ליברפול על המקום הרביעי. הם קבוצה יותר בריאה ומאוזנת, אנחנו נצטרך להסתמך על זה שמעמד "הקבוצה עם השחקן הטוב בליגה" עבר מהם אלינו.
*הספר של רוי קין-האיש ממשיך לעשות נזק קודם כל לעצמו, הוא משמיד את המורשת שלו במו פיו ומקלדתו.
*ואיך אפשר בלי הליצן הג'ינג'י. ראיתי את הראיון שלו בשבת (מצחיק שה-BBC קידמו את זה בתור "מויס שובר שתיקה", שבפועל כל התקופה הזאת הוא מקשקש לכל מי שרק פונה אליו), הוא עדיין לא מבין למה פוטר ועדיין בטוח ש"עשינו חיים קשים לבאיירן מינכן" זה הישג שצריך לשמור עליו בתפקיד. ובכל זאת, עושה רושם שהוא עומד לחזור בקרוב, כנראה לניוקאסל. ויום יבוא ונגיע לסנט ג'יימס'ס פארק. וסיכוי לא רע בכלל שנפסיד שם, כי אין ספק שאת זה הוא יודע טוב, לגרום לקבוצה נחותה להתמודד היטב נגד יריבה בכירה. ואז יתחיל פסטיבל ה"עשו לו עוול", "פיטרו אותו מוקדם מדי", "הוא עדיף על ואן חאל" וכו'. אז כבר מראש אני אומר-מזל שהאיש חסר המודעות העצמית הזה כבר לא אצלנו.

 

הררה חשוד במעורבות במשחק המכור של סראגוסה (כמו גאבי מאתלטיקו מדריד), יכול מאוד להיות שהוא יושעה לתקופה ארוכה.

 

הבנתי שהוא קיבל כסף ומיד החזיר אותו, אבל הוא לא דיווח על העניין. בעייתי, קצת מזכיר את העניין באיטליה...

 

ואלדס מתאמן עם מנ' יונייטד, אחרי שואן חאל הציע לו להמשיך את השיקום במועדון.
Van Gaal offers recovery chance to Victor Valdes - Official Manchester United Website

צעד גדול במאבק נגד ליברפול על הטופ 4.

 

כתוב שואן חאל הציע, עוד לא כתוב שואלדס הסכים.

 

אף אחד לא דיבר על להחתים אותו. סה"כ ג'סטה של ואן חאל כלפי שחקן שהחל את הקריירה אצלו וצריך עזרה.

 

גם אם לא תחתימו אותו, זה כנראה נותן חותמת סופית על כך שהוא לא יגיע אלינו. לא יודע אם אנחנו ויתרנו עליו מסיבות מקצועיות/רפואיות או שהתנאים שהוא רצה לא התאימו לנו, אבל כמו שמניולה נראה הוא יכל לעזור לנו.