ג'אמפיירו בוניפרטי - Giampiero Boniperti שם מלא: ג'אמפיירו בוניפרטי תאריך לידה: 4 ביולי, 1928 מקום לידה: בארנגו, פיימונטה, איטליה. מועדונים מקצועניים: 1946-1961: יובנטוס 444 הופעות, 182 שערים 1949/50 אליפות 1951/52 אליפות 1957/58 אליפות 1958/59 גביע איטלקי 1959/60 אליפות 1959/60 גביע איטלקי 1960/61 אליפות 1947-1960: נבחרת איטליה 38 הופעות, 7 שערים http://img236.imageshack.us/img236/8048/c27photogallery305groupvf0.Xxx vincere non e importante e l'unica cosa che conta, הוא הביטוי הביאנקונרי המובהק ביותר, שכל ניסיון לתרגמו לעברית רק יוריד מערכו המילולי. הביטוי הזה נמצא על כל חולצת יובנטוס ומלווה את הקבוצה לאורך שנים רבות, לא רק בגלל המשמעות הנרחבת שלו, אלא בגלל החשיבות העצומה למועדון של האדם שטבע אותו; ג'אמפיירו בוניפרטי. הנשיא והקפטן לשעבר של יובנטוס הוא ללא צל של ספק הדמות החשובה ביותר בהיסטוריה בת 116 השנים של המועדון, וכנראה אחת הדמויות הדומיננטיות בכדורגל האיטלקי בכלל. בוניפרטי נולד בברנגו, לא רחוק מנובארה שבפיימונטה, ב-1928. את קריירת הכדורגל שלו החל בוניפרטי בקבוצת החובבים המקומית מומו, עד שתפס את עיניהם של הסקאוטים של הגברת הזקנה ב-1946. העילוי הצעיר קיבל הזדמנות להרשים ביחד עם סגל הפרימברה בפיאצה ד'ארמי (כיכר הצבא, מקום שנועד לתהלוכות צבאיות בימי בניטו מוסוליני ובהמשך הוסב לאיצטדיון כדורגל), אבל לא הצליח לשכנע את המאמנים של יובה ביכולותיו. אף על פי כן, רופא המועדון, ד"ר אג'ידיו פרונה, ראה את הכישרון הענק שטמון בבוניפרטי הצעיר ונתן לו צ'אנס נוסף להראות את כישרונות ב-22 במאי 1946. במשחק אימון נגד פוסאנו כישרונו של בוניפרטי נחשף לעיני כל. בוניפרטי כבש שבעה שערים בניצחון 7-0 ונתן לאוהדים ביציעים טעימה לעתיד הממשמש ובא של יובנטוס, של הכדורגל ושל ארץ המגף כולה. היה ברור לכולם שהילד מברנגו הוא לא עוד כישרון טוב, אלא כישרון כזה שמשנה את הלך ההיסטוריה; כישרון שעתיד להיות הזרז לעידן של הצלחה יוצאת דופן לביאנקונרי. וולפאטו, ראש מחלקת הנוער של המועדון, אפוף באופוריה, החתים את בוניפרטי עוד במנהרה מיד בתום המשחק. הציפיות שנתלוו לשחקן הצעיר הזה היו עצומות. מאז 1935 לא זכתה יובנטוס באליפות, ויותר מכך אף נאלצה לראות את יריבותיה מניפות את הסקודטו, ובעיקר את היריבה העירונית טורינו זוכה לקבוצה אדירה בכל קנה מידה. http://forzaitalianfootball.com/wp-content/uploads/2013/02/Giampiero-Boniperti-juventus-in-action.Xxx בוניפרטי הצעיר הושם בקבוצה הראשונה מיומו הראשון בשחור לבן. הוא הרשים מאוד את רנאטו צ'זאריני, המאמן באותה תקופה, עם הטכניקה המדהימה שלו והאינסטינקטים החייתים להבקעת שערים. ב-22 במרץ, 1947, בגיל 19 בסה"כ, שיחק בוניפרטי את הופעת הבכורה שלו ביובנטוס מול מילאן. אף על פי שהוא לא הצליח להבקיע שער, הציג בוניפרטי קמצוץ מהכישרון שהוא עתיד להראות בהמשך. שלושה חודשים לאחר הופעת הבכורה של מאריסה (כינוי שניתן לו ע"י בניטו לורנצי, שחקנה של אינטר, בשל תלתליו הזהובים) הגיעו גם הגולים. סיומת יפה מול סמפדוריה הייתה הפתיחה של רצף משחקים, כשישה במספר, בהם הבקיע חמישה שערים. היכולת הזו הביאה את יובה לסיים במקום השני בליגה, וההתרגשות מבוניפרטי הייתה בשיאה. מרבית אוהדי יובנטוס האמינו שג'אמפיירו בוניפרטי הוא הדבר הבא, הולנטינו מאצולה של יובנטוס. אך עדיין היה מיעוט מסוים שפחד שסיום העונה של בוניפרטי היה בסה"כ לא יותר ממזל וניצול של האנונימיות שלו, מה שעזר לו להבקיע שערים. בעונה הבאה, 1947/48, הוכיח בוניפרטי לספקנים את טעותם. הוא הוכיח שהוא שווה את גודל ההייפ שסבב סביבו, וגם הוכיח לארץ המגף שהוא האיש שנועד להוביל את הסריה A לתור הזהב הראשון שלה, ה- Ruggenti Anni Cinquanta, או בעברית שנות החמישים השואגות. בוניפרטי הבקיע 27 שערים, הומלך למלך השערים לפני סאנדרו מאצולה (הישג נכבד עבור נער), והציב איזשהו רף איכות עבור שחקנים באיטליה בזמן שאחרי המלחמה. אך יותר משהיה מבקיע מהולל ב-1947/48, הנער מברנגו הוכיח שהוא גם מנהיג. ב-12 חודשים בלבד, רומן החניכה של בוניפרטי עם הכדורגל האיטלקי הושלם. גם בעונת 1948/49 בוני היה ה-איש למען יובה. זו הייתה השעה ליובנטוס החדשה; יובנטוס של ג'אני אניילי. הנשיא החדש של המועדון הבין שג'אמפיירו בוניפרטי נועד להיות נושא הדגל של יובה, ויצר את יצירת המופת שלו "הביאנקונרים המושלמים", Il Perfetto Bianconneri. בתקופה שלאחר אסון הסופרגה, במהלכו נספתה קבוצת טורינו (היריבה העירונית), כשהקאלצ'ו האיטלקי נמצא בנקודת השפל שלו, הביאנקונרים המושלמים הציתו מחדש את התשוקה של העם לספורט הלאומי, והראו לעולם כולו את היכולת האיטלקית לעלות אל מעל המים בעיתות משבר. http://img138.imageshack.us/img138/5481/c3media824727immaginel.Xxx למרות רכש מרשים בעונה שלאחר מכן, במהלכו יובה זכתה באליפות השמינית בתולדותיה, ג'אמפיירו בוניפרטי היה הכוכב שנצץ מעל כולם. הוא כבש 21 שערים, וביחד עם עשרים ושמונה השערים ג'ון האנסן הדני, הגברת הזקנה נסקה אל עונת אליפות של 100 שערי זכות, בהם רביעייה על אינטר בניצחון המפורסם 4-2. בוניפרטי וה"ביאנקונרים המושלמים" הוסיפו לארון את הסקודטו התשיעי במספר שנתיים לאחר מכן, וזאת על אף 22 שערים של בוניפרטי בעונת 1950/51. דרך הגאונות של בוני יובנטוס הפכה למועדון העלית של איטליה. ככל הנראה, היכולת המרשימה ביותר של יובנטוס בעונת האליפות הייתה בניצחון משכנע על מילאן, כשבוניפרטי הוביל את יובנטוס לניצחון 3-1 על מילאן האגדית של גונאר נורדהאל. הסקודטו התשיעי סימל את תחילתו של תקופת מעבר, הן עבור ג'אמפיירו בוניפרטי והן עבור יובנטוס. כשאיכות הסגל הלכה ופחתה, והנשיאים של הקבוצה באים והולכים (שישה נשיאים בשבע שנים) בצורה מגוחכת למדי, התרגל בוני לתפקיד הקשר הימני בסגל. באמצע שנות החמישים, חוסר היציבות של הביאנקונרי הייתה כה חמורה עד שירדה למקום התשיעי והנמוך פעמיים, יותר בשל עניינים של החלונות הגבוהים מאשר מנהיגות על המגרש. ואמנם, הגעתו של אומברטו אניילי (האח של) להנהלה, וליטוש היכולת של בוניפרטי באגף ימין לכדי שלמות, יובילו את יובנטוס לעידן נוסף של הצלחה מסחררת. http://farm1.static.flickr.com/3/3862772_545d584994.Xxx ההצלחות הגדולות ביותר של אומברטו אניילי במהלך נשיאותו במועדון היו ללא צל של ספק החתמתם של ג'ון צ'ארלס ושל עומאר סיבורי במהלך המרקאטו של קיץ 1957, שניהם שחקני התקפה לציוות עם בוניפרטי. "הטריו הקסום", Il Magico Trio, הפך לחלק החשוב ביותר במכונה הביאנקונרית. בוניפרטי לימד את צ'ארלס וסיבורי מה המשמעות של לשחק במדים השחורים-לבנים של הגברת הזקנה, שעדיין היה הדמות המובילה בהתקפה. והעיר טורינו צהלה ושמחה. הטריו הקסום סיפק ליובנטוס סקודטו עשירי ואת כוכב הזהב הראשון שלה במהלך עונת 1957/58. ג'ון צ'ארלס ועומאר סיבורי היו המבקיעים העיקריים, כשבוניפרטי תומך בהתקפה מצד ימין. בעונה הבאה יובנטוס לא שמרה על הסקודטו, אך בוניפרטי זכה להניף לראשונה את הקופה איטליה, לאחר ניצחון 4-1 בשתי מערכות על אינטר. עונת 1959/60 הייתה המוצלחת ביותר של בוניפרטי בטורינו. יכולתו של בוני לבנות את המשחק מהאגף הימני, ההשקעה הבלתי פוסקת שלו, ויותר חשוב מהכל, האפקט שהוא יצר אצל חבריו לקבוצה רק באמצעות המוניטין שלו, הפכו את בוניפרטי לכוכב במהלך העונה המוצלחת ביותר של יובנטוס, במהלכה זכתה בדאבל בסקודטו ובגביע האיטלקי. בוניפרטי זכה לכינוי "אדון מנצח" - signore vittorioso"". העונה האחרונה של בוניפרטי עם הביאנקונרי סימלה גם את תום עידן הזהב של יובנטוס. אינטר של הלניו הררה צצה לה ואיימה לראשונה על הסקודטו, אך בוני וחבריו זכו בסופו של דבר בתואר. ההופעה האחרונה של בוניפרטי במדי יובנטוס הייתה בהתאם בניצחון ההיסטורי, 9-1 על אינטר, שלאחריו הניף מס' 9 של יובנטוס את הסקודטו בפעם האחרונה בהחלט. http://upload.wikimedia.org/wikipedia/it/9/9b/Serie_A_1959-1960_-_Giampiero_Boniperti_%2B_Omar_S%C3%ADvori.Xxx ג'אמפיירו בוניפרטי סיים את הקריירה היובנטינית שלו עם שיאים רבים שיישברו רק עשרות שנים לאחר מכן בידי הנסיך. הוא הופיע במדים השחורים-לבנים כ-444 פעמים, וכבש 182 פעמים (השני בהיסטוריה של יובנטוס, הראשון בזמנו). אבל לא כאן תם הרומן של בוניפרטי עם יובנטוס ב-1971 מונה לנשיא של יובנטוס וכהונתו כנשיא הייתה הארוכה ביותר בהיסטוריה של יובנטוס, כ-19 שנים. יש רק שלושה שחקנים בהיסטוריה שלבשו את מדי הביאנקונרי והיו יותר מעוד שחקן שהאוהדים ייזכרו לטובה; שלושה שחקנים ששמם הולך יחדיו עם שמה של יובנטוס ועם המסורת של המועדון כולו; שלושה אגדות גדולות שייזכרו לעד בדפי ההיסטוריה ומחוצה להם: אלסנדרו דל פיירו, גאטנו שיראה והגדול מכולם ג'אמפיירו בוניפרטי, מיסטר יובה. ולמה? כי הוא הראשון שהפנים שהניצחון הוא לא חשוב, הוא הדבר היחיד שנחשב (אמרתי לכם, נשמע הרבה פחות טוב).
נהניתי לקרוא http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/icon_thumright.Xxx. חבל שבניגוד לקריירה המפוארת של בוניפרטי ביובה, הוא נאלץ לשחק בתקופה החלשה ביותר של הנבחרת האיטלקית.
כתוב נהדר. הרבה מידע ולא מרגיש כמו הקאה של סטטיסטיקות. יופי של כתבה http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/icon_thumright.Xxx
בריא לבריאות שלכם. מה יש שם? זולה, אספרייה ובראנקה (כן, ההוא מאינטר) מזיינים את פיורנטינהדייוויד פלאט של סאמפ' עושה מעשה סוארז, את הפנדל לאינטר מחמיץ דניס ברחחחקאמפטבארז, כיום בנבחרת אורוגוואי, מדריך את קליאריחדשות, שמועות והעברות: אינטר מחתימה איזה זאנטי מארגנטינהאומברטו אניילי בראיון קצר, קצת לפני שיובנטוס עושה את מה שהיא תמיד עשתה טוב וזה לשחרר כוכב ואיכשהו לגמור עם קבוצה טובה יותר. באג'ו בחוץ, חצי סמפדוריה בפנים ופריחה של דל-פיירומילאן שנראית בדיוק כמו שהיא נראית היום - חראפאביו קנאברו צעיר ולואיס אוליביירה (למי שזוכר מנבחרת בלגיה) רבים ומורחקים שניהם במשחק בין קליארי ונאפוליג'יימס ריצ'רדסון וג'אנלוקה ויאלי בדרבי מקריחים
התאריך היום הוא ה-9.11, ואלסנדרו דל-פיירו בן 40. מתוך וואלה ספורט: http://msc.wcdn.co.il/w/w-635/1803400-18.Xxx לכבוד ציון הדרך פירסם דל פיירו הודעה בת 40 מילים בעמוד הפייסבוק שלו, בה נכתב: "מספר? גבול? חיים שלמים חלפו, וחיים נוספים מחכים: אני מוכן. להיות. לגדול, להפוך. בן לאב, כדורגל לאדם. הכי טוב שאני יכול להיות. תודה לכולם על כך שלעולם לא נתתם לי להרגיש בודד". דל פיירו אף פירסם את הסרטון הזה, שמציג את רגעי הציון שלו לאורך השנים, מהופעת הבכורה שלו בפאדובה ועד לליגה ההודית. הסרטון - חובה לצפות לא אשלוף לכם שוב מהארכיון את הסיפור שלי ושל חבר טוב מהיסודי והקשר בין ראול ודל-פיירו. בכל-מקרה אני יכול לומר שתמיד אהבתי את הקלאסה שלו, שהזמן טס ושהשחקנים של היום לא מרגשים כמו אלה של פעם. וגם כאשר דל-פיירו נפרד מיובה עם אליפות והראו את האוהדים בוכים וגם את אלכס הגדול מזיל דמעה - גם העיניים שלי לא נשארו יבשות במאה אחוז. ככה אני, מטומטם אחד, מתרגש מכדורגל. אני בטוח שכולם רוצים לראות אותו שוב חלק מהמערכת הזו שנקראת יובנטוס, זה כל-כך מתאים לו. אבל גם יש את החלק הזה בכם שלא רוצה שיפרוש, ולא משנה באיזה ליגה הזויה הוא או ראול משחקים. כי כשקריירת המשחק תיגמר ותראו אותו אמנם ביובה - אבל רק עם חליפה - משהו בכם יכבה. ככה זה אצלי לפחות..
הסיפור המרתק של ניצול השואה ההונגרי שעשה חיל בכדורגל האיטלקי, מומלץ מאוד. Ernő Egri Erbstein: Tragic tale of Jewish soccer hero who defied Nazis - CNN.com
נביו סקאלה: האיש שהוביל את פארמה להצלחות - וואלה! ספורט יוכין מתרפק על פארמה המיתולוגית של תחילת שנות ה-90.
ללא כאב, רק עצב. כי הייתי שם, איתו. והוא היה שם, בשבילי. 3> https://scontent-cdg2-1.xx.fbcdn.net/hphotos-xpt1/v/t1.0-9/11698677_950976648308334_5646631165846142323_n.Xxx?oh=88733b4ad6cce5a7d46dfb040d6dda7b&oe=56124F19
אז לכבוד פתיחת העונה החדשה יש כאן את התוכנית המופתית של הגאזטה על הענות הגדולות של העבר ( יותר נכון חלקן ) 1991-2003 ( יש גם את 2004-2006 , אבל הן לא נחשבות בעיניי )... https://www.youtube.com/user/Storiadelcalcio2012/videos ת'בלו......
בקלות ובוודאות הדבר הכי טוב שמסתובב ביוטיוב. מציע לכל מי שלא מכיר ויש לו קצת זמן פנוי לא להיבהל מהאיטלקית (השפה זאת אומרת), להכין פופקורן ופיצוחים ולזרום על איזו עונה אקראית. הנאה מובטחת.
תזכורת לדרבי נהדר מן העבר. איזה הבדל, מדהים בשחקנים, באווירה, בשדר(!), ושחקן ענק בחוד של לאציו בשם רוברטו מאנצ'יני, שהיום קבוצתו נמצאת במקום הראשון בליגה (יחד עם הויולה), אך בניגוד לשחקן הענק שהוא היה, בחוד, קבוצתו הנוכחית מתבנקרת מול טורינו מכיוון שזה היה הדבר "היחיד שניתן היה לעשות מול קבוצה שכזו".
כשהייתי בן 6 היה איזה שחקן כדורגל ברזילאי שנהג לקחת את הכדור, להתחיל לרוץ, ולעבור את כל השחקנים שמגיעים מולו. לשחקן הזה קראו רונאלדו. כשהיינו ילדים, ושיחקנו בשכונה נהגנו להגיד אחד לשני "תמסור, מה אתה חושב שאתה, רונאלדו?". אחרי זה זה הפך לרונאלדיניו/מסי וכו' וכו'. בשנת 1997 מאסימו מוראטי החליט להשקיע 27 מיליון דולר (סכום שיא באותם הזמנים) ברונאלדו, והנה נהייתי אוהד אינטר, מאז ועד היום. אבל בבכורה של רונאלדו (בסרטון היוטיוב המצורף), הוא בכלל לא בלט. מי שבלט היה שחקן אחר, ששתי בעיטות אדירות שלו ברגל שמאל העניקו לאינטר את הניצחון. https://scontent.xx.fbcdn.net/hphotos-xaf1/v/t1.0-9/10375102_10153522675182683_1566002104512700355_n.Xxx?oh=260c18910a1f8157e6273bf893005558&oe=57598ED1 אל צ'ינו בן 40. אחד השחקנים המוכשרים ביותר ללבוש את החולצה של אינטר ובנוסף אחד השחקנים המבוזבזים בהיסטוריה. פציעות מרובות מנעו ממנו להיות אחד הגדולים. תודה לעמוד הפייסבוק של מיכאל יוכין שהזכיר לנו את יום ההולדת של אל צ'ינו רקובה.
