אתה צודק, אבל הליכוד, שסו קולד הימין, הוא גם בעד פיתרון 2 מדינות לשני העמים וגם מנהל מדיניות רופסת מול מחבלים. מדיניות של התבצרות. לכן אמשיך לטעון שאין מה לנתח את המצב הפוליטי במונחי שמאל ימין. הוא גם מעשית מקפיא את הבנייה מעבר לקו הירוק. לא מצהיר על זה, אבל יש אלף ואחד כלים לעשות זאת בפועל. תסביר לי איפה פה "מדיניות הימין"? DENNIS BERGKAMP, הביביתון גרוע מכל עיתון אחר מסיבה אחד פשוטה - הוא מציג אג'נדה(אם אפשר לקרוא לדבר הזה אג'נדה) של איש אחד בלבד. ידיעות או הארץ מציגים אג'נדה פוליטית של מחנה מסוים, לא משנה מה גודלו. ברגע שביבי יפרוש מהפוליטיקה, הביביתון יעלם. כמובן שכל התופעה הזו בתקשורת של תמיכה באג'נדות תחת מעטה של ידיעות חדשותיות היא מגעילה והרסנית.
יש לך עוד עם פה באזור כדי שיהיה ניתן להמציא איתו עוד מדינה כדי להלחם בנו? אני לא מכיר עם כזה. עובדתית יש כאן רק 2 עמים מזה שנים ובכל זאת אשמח לדעת מה האלטרנטיבה שלך או מה אתה מציע. רק בגלל שירצו להמשיך לחסל אותנו תמיד אז אין מדינה פלסטינית? אבל יש כבר, מה אתה רוצה בעצם? מדינה אחת עם הפלסטינים? אשמח לשמוע פיתרון ריאלי למציאות בשטח.
פתרון ריאלי? להכיר בעובדה שכרגע אין פתרון קסום. לא ללכת על מהלך בלתי הפיך שתוצאותיו יכולות להיות הרסניות למדינת ישראל. אולי בעתיד, כשההסתה ברשות הפלסטינית תיפסק, כשיהיו בעולם מנהיגים שמבינים שלפלסטינים יש אחריות אמיתית על גורלם (ולא יפטרו אותם מאחריות באופן גזעני), כשיפסקו השקרים של התקשורת והאקדמיה על ג'נוסייד ואפרטהייד, כשיבינו שהסכנה האמיתית לשלום העולם היא איסלאם קיצוני ולא הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כשיבינו שליהודים יש זכות למדינת לאום בדיוק באותה מידה כמו שלעם הפלסטיני יש, אולי יהיה מקום לדבר על פתרון. Primum non nocere.
אולי הנס, הפיתרון האמיתי למצב, שכרגע יראה לא ריאלי, זה בדיוק מה שקרה ב - 48. טרנספר. אותם אנשים שרוצים לראות אותם בים, יוגלו מכאן כמובן במסגרת מלחמה כוללת. לדעתי זה משהו בלתי נמנע, וטרנספר הוא דבר שקרה במהלך ההסטוריה גם במקומות אחרים בו נוצר מצב דומה בין העמים. למשל בהודו. אין פיתרון של שלום לסכסוך כל כך עמוק, כשבעצם נלחמים על אותה פיסת אדמה ויותר מכך הצד שלהם רואה בזה גם סכסוך דתי. אני לא אומר שזה משהו שיקרה מחר, אבל בטווח הארוך אין לי ספק בכך. מי שישאר אלו יהיה מגזרים לויאלים למדינה. עד אז יתחזקו את הסכסוך ועל ישראל להראות עוצמה וכוח.
הרבה אידאות של השמאל הן בעייתיות פרקטית. לפתור בעיה של מעל מאה שנה (כי בעיית הערבים בא"י לא התחילה לא ב-47 ולא ב-67) תוך שישה חודשים זה ילדותי ולא רציני בעליל. להסתכל על הבעיה איתם כאן כעל איזה סכסוך נדל"ן זה מעליב את האינטילגנציה. איינשטיין אמר פעם: "Insanity: doing the same thing over and over again and expecting different results." אז עוד פעם "להתניע תהליך מדיני" כמו שרינה מצליח ויונית רוצות, זה מה שיביא לשקט כאן? זה כבר מעבר לתמימות.
לדעתי זה לא נורא שלעיתון יש אג'נדה, אבל בשני תנאים: א. שזה על השולחן, לא מוסתר, וב. כמו שאמרת, שזה אידאולוגי ולא לטובת פוליטיקאי זה או אחר. באנגליה נהוג שלפני בחירות כל עיתון מודיע בעד מי הוא. אחד הרגעים הזכורים בהקשר הזה זה שהסאן השמרני החליט שהוא תומך בבלייר ב-97: http://static.guim.co.uk/Guardian/media/gallery/2009/sep/30/the-sun-politics/SunBlair390-9186-8297.Xxx
אני אצביע בבחירות הקרובות שוב לבית היהודי שהם מבחינתי הרע במיעוטו, נכון זה בעצם עוד קול לביבי אבל אין שום אלטרנטיבה. העבודה הייתה אופציה טובה מבחינה חברתית(בבחירות הקודמות עם שלי יחימוביץ' שקלתי בפעם הראשונה ברצינות להצביע להם) אם בראש המפלגה לא היה עומד עסקן ילדותי מביך וחסר אישיות לצד זונה פוליטית שמרכיבים ביחד מפלגת אנטי ציונית שאני מפחד לדמיין כמה יהודים יטבחו במהלך הכהונה שלהם תוך כדי "שיחות השלום" וכמה מחבלים הולכים להשתחרר כדי שאבו-מאזן יסכים לדבר איתם. בגדול כולם שקרנים, רמאים ונוכלים אבל שהכותרת העיקרית של הבחירות היא "רק לא ביבי" אתה מבין כמה השמאל חלש ולמה ביבי בדרך לכהונה נוספת.
לא חושב שהם ישחררו יותר מחבלים ממה שביבי שיחרר בשתי הקדנציות האחרונות. כמות ההרוגים בפיגועים זה פונקציה של יכולות הצד השני וכמובן גם של עבודת השב"כ. זה גם פונקציה של החלטת הממשלה איך לפעול מול הטרור והממשלה הזו מאוד רופסת בתחום הזה. גדר הביטחון תעמוד במקומה גם אם בוז'י יזכה בבחירות. מייקל קאריק, אני חסיד של עיתונות אובייקטיבית ככל הניתן וזה אומר שצריך להפריד ידיעות חדשותיות מדעות. אין שום בעיה להציג דעות אבל הכי טוב אם יהיו ממספר זויות שונות ויתנו ביטוי לדעות בכל המדינה. אחרת מה הערך של העיתונות? היא צריכה לסקר, להביא מידע, לא לעסוק בפרופגנדה.
דה יונג, במה הסוציאליזם הואיל לך(אלא אם אתה חבר ועד או קומבינטור אחר)? ובפרט, במה בתור איש ימין פוליטי הסוציאליזם הואיל לך כאשר כל ראש הסתדרות תוקע לך מקלות בגלגלים? תהרוג אותי אבל אני לא מבין את ההגיון בזה.
לגבי טענות 'הימין בשלטון' - 1. קודם כל, התקשורת בארץ בהחלט שמאלנית בצורה קיצונית. אני כמעט ולא רואה טלוויזיה אבל מספיק אינטרנט ועיתונים בשביל לראות שהרוב המוחלט של התקשורת שמאלני. ידיעות אחרונות וישראל היום בתחרות אחד עם השני מי מביך את עצמו יותר ביחס לביבי - זה נגדו (עם כתבות על הטעם המזעזע של אשתו של ביבי בשמלות, כאילו זה רלוונטי) וזה בעדו (עם ראיונות שכל-כולם הרמה להנחתה ושאלות נוחות). מעבר לזה יש עיתונים קטנים בעיקר (מקור ראשון נפלא לדעתי, הארץ איכותי אבל קיצוני ומדי-מקורי ואחרים) שלא מוכרים בעיקר הציבור. 2. בג"ץ בשלטון. האקטיביזם השיפוטי יצר מצב אנטי-דמוקרטי לגמרי, כאשר ההגדרה של דמוקרטיה עברה מ'שלטון הרוב' ל'ערכים ליברליים'. אם הרוב בעד חוק נגד מסתננים - זה לא משנה, כי בג"ץ יפסול אותם. 3. הבעיה הכי גדולה - ראשי הממשלה האחרונים (ביבי, אולמרט, שרון) - לא ימנים. ביבי, בסופו של דבר - בעד 2 מדינות ל2 עמים. זה במקרה הטוב מרכז (כי הוא דורש הכרה במדינה יהודית), ובמקרה הרע שמאל (כשהוא ממנה את ליבני לאחראית מו"מ ומשחרר מחבלים בסיטונאות). אולמרט היה בעד תוכנית ההתכנסות. שרון החזיר את גוש קטיף (והבטיח שעל כל קסאם עזה תופצץ, כשבפועל - עוד לפני שהוא חלה - ישראל למדה 'להכיל' קסאמים). ברק? רבין? לא צריך לדבר אפילו. בשנים האחרונות המרכז בשלטון. אמנם רוב מוחלט של הליכוד נמצא ימינה מביבי, אבל בסופו של דבר מי שקובע את המדיניות זה ראש המפלגה. הימין בארץ זה בנט (ואולי תצוץ מפלגה - אורי אריאל או בן ארי - מימינו). השמאל זה העבודה ומרצ. רוב המפלגות נמצאות במרכז - מוכנות למדינה פלסטינית בתנאים מסוימים (כחלון, ליברמן, לפיד) או חוסר אכפתיות (החרדים). התקווה היא שבבחירות הבאות ביבי יהיה מספיק חלש ביחס לבנט שהמצב המדיני יהיה לפחות 'מוקפא'. תוסיפו את החרדים וכנראה שגם החקיקה הדתית תוקפא (למרות שהיתה גם חקיקה דתית חיובית בכנסת האחרונה). אולי יציבות שלטונית עם שיתוקים בנושאים המדיניים והדתיים יתנו לממשלה זמן לעבוד על כלכלה וחינוך. הלוואי.
יש לך ספק שאם בוג'י וליבני היו מנהלים את המשא ומתן עם הפלסטינאים אז גם השחרור של הפעימה הרביעית היה קורה? כי לי לא
מה שאתה אומר כאן, צריך לקבור את הראש בחול ולקוות לטוב - צודק. שלא נדע מצרות, אתה נמצא במזרח התיכון ולא בשוויץ. נהיה רק יותר רע כאן מיום ליום. אתה מחכה שהצד השני יהיה מלאך עם קשת לבנה על הראש, אז אתה חי בסרט רע. דמוגרפית זה פצצה מתקתקת לקבור כך את הראש בחול ולחכות, אלא אם כן אתה מעוניין כאן במידנה אחת ערבית-יהודית. הם יודעים שהזמן משחק לטובתם והם יכולים להרשות לעצמם לחכות, כי הם היו 300 אלף בקושי בארץ הזאת והיום הפלסטינים וערביי ישראל יחד הם חמש וחצי מליון איש. אתה לא ראית אותי מדבר על שלום, אז איך הגעת לזה? כל שנותרו כרגע כדי לשמור על מה שיש לנו כאן ועל ביטחוננו, הם מהלכים חד צדדיים. זהו זה, חד וחלק. נכון שהיה אידיאלי יותר שהם יחתמו על שלום איתנו ועל ויתור השיבה והכל, אבל זה לא ריאלי אז צריך לרדת מזה כרגע. היחיד שרואה נכון את המצב כאן הוא ליברמן שהציע חילופי שטחים. ערביי ישראל הם כבר 20% מהאוכלוסיה הישראלית (לא מדברים בכלל על הפלסטינים) וגם זה הרבה. צריך לקצץ בחצי, עם כמה פאשיסטי שזה ישמע כאן לחלק, אין מה לעשות. לקבוע גבול ולהחליט שזו המדינה היהודית וזהו זה. מי שמחכה ולא יוזם מהלכים כדי להגן לעצמו על התחת, יתעורר למדינה ערבית אחת בארץ הזאת.
מה זה יתן לך לקבוע, הצד השני לא יקבל את זה וימשיך בפעולות טרור ובהסתה. המצב לא ישתנה. הרי קבענו שזה הגבול שלנו עם רצועת עזה, ומה קרה?
החדירות מעזה ירדו למספרים מצחיקים וגם חיילים לא נופלים יותר בעזה בשמירה על ישובים. גם אין באמת עתיד ליהודים במקומות כמו עזה או מקומות אחרים עם רוב ערבי מובהק, זה מיותר לחלוטין. ליברמן מציע ובצדק הפרדות וזה הדבר הכי הגיוני שניתן לעשות. לדו קיום אין סיכוי יותר, אז חילופי שטחים וגבול הוא הכרחי אם אנחנו עדיין רוצים מדינה יהודית. מה הטעם עדיין להמשיך לנסות לחיות יחד אם זה לא עובד ועשוי להיות יום אחד עובדה שכבר לא תהיה ברת שינוי?
אבל קיבלת ישות טרור עם נשק מתקדם יחסית, וסבב מדי שנתיים-שלוש, ועכשיו אולי זה אף יתקצר. בסבב האחרון נהרגו יותר מ - 70 ישראלים, שלא לדבר על הוצאות עתק. במקרה הטוב אין הבדל באבדות, פשוט הן קורות בזמן מרוכז.