אין שום דבר בעולם שיכול לגמד את ההרגשה של 0-3 נגד ליברפול, בטח אחרי הזוועות של העונה שעברה, אבל בתכל'ס, היה פה משחק בין 2 קבוצות בינוניות לחלוטין- האחת מאמינה בעצמה והשנייה לא. התוצאה בהתאם, אם כי,זה מאוד מוזר, לנצח בהפרש של שלושה שערים כשאתה בכלל לא בטוח שהקבוצה שלך הייתה טובה יותר. בהחלט היה נבדל בשער השני שלנו, אבל אני עם אמיר. הטענות להתאחדות האנגלית. אני לא סובל את המערך הזה, וגם לא את פלאייני (בסך הכל הוא הרבה יותר טוב מאשר בעונה שעברה, ובכל זאת). ולנסיה לכמה שניות הזכיר לנו נשכחות...
אישית אני לא יודע איך לאכול את ששת הניצחונות הרצופים הללו שהושגו ביכולת זוועתית שכזו. השאלה המתבקשת שלי היא האם אנחנו אוגרים נקודות בדרך חזרה לליגת האלופות או שבכלל מדובר באגירת נקודות כדי להבטיח מקום בליגה האירופית? אני לא יודע עד מתי הבלוף הזה של ניצחונות באין יכולת יוכל להימשך אם בכלל ואם בינואר לא ייעשה חיזוק דחוף להגנה אני לרגע לא יעז לטעון שהכרטיס לצ'מפיונס בהישג יד עד לרגע שהוא באמת יהיה ביד. ובכל זאת ניצחון 0-3 על ליברפול ולא משנה באיזו יכולת הוא תמיד מתוק ומעורר חיוכים ושמחה והיכולת המאכזבת נשכחת...עד למשחק הבא....
נכון לעכשיו יונייטד לא רק שצריכה לשאוף להבטיח את הטופ 4, אלא דווקא את המקום השלישי, כדי להמנע מהמוקדמות. יונייטד רחוקה ממה שעדיין מצפים לראות אך יחד עם זאת מי שאמור להיאבק איתה ארסנל וליברפול עמוסות בעיות בפני עצמם. ליברפול למעשה כבר לא בעניינים, אז זה רק ארסנל. לאחרות אין את האיכויות להגיע לטופ 4. יונייטד צריכה לעבוד על שיפור במשחק שלה. בהחלט צורם לעין לראות בדקות רבות איך הקבוצה לא מסוגלת להניע כדור ולשחק מהר.
אני מסכים שארסנל וליברפול הן היריבות העיקריות על מקומות 4-3 ועכשיו כשליברפול מרוחקת מאיתנו בעשר נקודות אפשר לחוש ביטחון גבוה יותר במאבק ובכל זאת אני ממש לא ממהר להספיד את ווסטהאם שמציגה כדורגל איכותי ולדעתי מסוגלת להפתיע,וארסנל זו כמובן ארסנל ולא משנה מה יהיה הפער בינינו לבינם אני לעולם לא יעז לטעון שהם לא יסיימו במקום השלישי או הרביעי לפחות עד שזה באמת יקרה.
עם כל הכבוד לשערים שכבשנו ולמה שואן-חאל מוציא מולנסיה, פאליני ואפילו יאנג. הסיבה העיקרית שניצחנו היום היא דה חאה. ספרתי 5 הצלות מדהימות שלו, 3 מתוכן היו שערים בטוחים והובילו מהר מאוד לשערים בצד השני של המגרש. פשוט שוער מדהים. כבר ניצחון שישי ברצף, ד''ש למוייס! נ.ב - אין כמו לנצח את ליברפול
זה, כמעט, לא יאומן שהובסנו על האפס במשחק הזה. אולי אני לא אובייקטיבי, אבל היינו צריכים להבקיע לפחות איזה 5 היום. מצד שני סופגים בפעם הראשונה שיונייטד עוברים את החצי, מנבדל ברור ומהפדיחה הקבועה של לוברן. אנחנו לא קבוצה פחות טובה זה בטוח מבחינתי, אבל פשוט אין לנו מי שיבקיע ואין לנו שוער. סטרלינג הכובש המצטיין שלנו עם 3 שערים. היום כולם הבינו עד כמה המשפט הזה בעייתי. ביונייטד מתלוננים הרבה על ההגנה (בצדק, עד היום בקושיי ייצרנו מצבים במשחקים והיום היינו מול דה-חאה איזה 6 פעמים) אבל אין להם אף בלם, כולל בקבוצות הילדים, שיותר גרוע מלוברן. את הניתוח על הקבוצה שלי אני אעשה בת'רד שלנו. בקשר ליונייטד - יסלחו לי האוהדים שלהם, אבל זאת תעודת עניות רצינית לליגה שהקבוצה הזאת מטיילת במקום שלישי.
בשנים האחרונות הגנתי על הפרמייר ליג, בעיקר בזכות העומק שלה, אבל האמת היא שהעונה גם לי אין איך להגן על העסק. הליגה חלשה. צ'לסי חזקה, סיטי חזקה (כשהיא רוצה), השאר זה לא זה. אני אפילו לא יכול לומר שיונייטד היא the best of a bad bunch כי אני בספק אם אנחנו משחקים את הכדורגל הכי טוב מבין השאר. לעזאזל, אפילו סאות'המפטון משחקת יותר מוגדר, ברור וקבוצתי מאתנו. מהבחינה הזו, בעיקר בגלל ההשוואה הזו, אי אפשר שלא להביע אכזבה מכך שיונייטד לא מצליחה להגדיר את הכדורגל שלה. גם סאות'המפטון החליפה מאמן, היא גם איבדה שישה שחקנים בכירים לערך, ובכל זאת העסק שם הרבה יותר ברור (כן, יונייטד עקפה אותה, בסופו של דבר איכות השחקנים והיכולות התקציביות מדברות). אבל, צריך לזכות שהחלפת המאמן ביונייטד גררה שינוי הרבה יותר גדול ומעמיק בסגנון הכדורגל, כי לסאות'המפטון כבר היה יותר מרק יסודות של החזקת כדור וכו'. וגם, תסתכלו על ההרכב היום - הבאנו שישה שחקנים חדשים, אפס מהם פתחו, ארבעה בכלל לא עמדו לרשות המאמן. ושוב הרכבנו שני בלמים חדשים, כששניהם חוזרים אחרי פציעות. יש גבול לכמה ניסים אפשר לצפות ויונייטד רצה כבר חודשים בין פשרה לפשרה כדי "להסתדר". פלאיני, למשל, עושה עבודה טובה במשימות הנקודתיות שלו וכל הכבוד לו שהצליח להשאיר מאחור את העונה שעברה. אבל אני עדיין לא רואה בו שחקן שיכול להשתלב בהרכב קלאסי של ואן חאל שישחק כדורגל כמו שוואן חאל רוצה. לגבי ליברפול, לכאורה דווקא יש לה סיבה להתעודד ממה שעשתה היום, כי היא יצרה מצבים וביום אחר המשחק יכול היה להיראות אחרת לגמרי. אבל סאות'המפטון שיחקה טוב מאוד נגדנו ביום שני האחרון, ומה זה הביא לה אחר כך חוץ מהפסד לברנלי? למרות רצף הניצחונות, יונייטד היא כרגע לא הקבוצה שהכי קשה לשחק נגדה (חוץ מהעניין ההוא של להכניע את דה חאה).
אמיר, פלאיני גם לא אמור להשתלב בהרכב הזה. זה מנוגד בכלל לרצון או לדרישה מואן חאל להנחיל צורת משחק יותר מודרנית ממה שהיה בשנים האחרונות. אין לי מושג איך פלאיני מסתדר עם פילוסופיה של ואן חאל, ומכת פציעות זה לא תירוץ במקרה הזה. מה רע לשחק עם הררה? פלאיני בלתי נסבל, הוא בפירוש גורם למשחק להראות פרימיטיבי. לגבי רמת הליגה, אז עדיין היא הפופולרית המושכת ביותר. אני מזהה בעיה ברמת האימון הכללית. ופה לפרמייר ליג יש חיסרון לעומת ליגות אחרות - היעדר של בסיס מאמנים מקומי ראוי לשמו.
פלאיני פיזי יותר ואפשר לשלב אותו בתפקיד הגנתי יותר. כולנו רוצים לראות מיונייטד כדורגל אחר, אבל צריך גם לדעת לאזן את זה עם תוצאות - נדמה לי שאתה בעצמך אמרת שאם ואן חאל לא משיג העונה מקום בליגת האלופות, הוא יפוטר. אין פה קארט בלאנש. יכול להיות שאפשר להשיג את אותן תוצאות בדיוק וגם כדורגל טוב יותר אם נשחק בלי פלאיני, אבל כמו כל דבר בכדורגל שאומרים ולא עושים, זה נשאר בגדר טענה. בינתיים אנחנו משיגים את התוצאות אתו, וממשיכים להחליף כל הזמן את ההגנה. עכשיו לך תחליף את אחד ה-constants היחידים שהיו לך בשבועות האחרונים...
כן תוצאות זה חשוב ולדה חאה חלק גדול בהרבה מפלאיני בהשגתן. אם כבר מי שכניסתו להרכב מבורכת וסימנה שינוי זה קאריק. כל ההילה שפלאיני בנה מהפיזיות שלו באברטון זה בגלל שהוצב יותר מקדימה שם נאבק בכדורים ארוכים וההגבהות בצורת המשחק שמויס הנחיל באברטון. הוא לא קשר אחורי ונכשל טוטאלית בתפקיד בעונה שעברה. אין לזה שום קשר לפילוסופיה של ואן חאל. אני לא חושב שפלאיני תורם משהו מיוחד לריצה הזו. קח את המשחק היום - 3 טעויות ב - 4 דקות ראשונות + צהוב. הוא גרם לכך שיונייטד התקשתה מאוד לצאת מהלחץ של ליברפול במחצית הראשונה. יריב עם יותר שיניים גם מוציא ממנו צהוב שני. אז איפה פה נקודת זכות לואן חאל? אם יש שחקן שצריך להתפלל חזק להחלמתו פרט לדי מריה, אז זה בלינד, כי כנראה הוא באמת ידחק את פלאיני החוצה מההרכב.
המיקום שלו עדיין מזעזע ואיבודי הכדור שלו מרתיחים (ושני הדברים האלה מספיקים כדי להגיד בביטחון מלא שהוא לא יכול להיות שחקן משמעותי בקבוצה עם שאיפות גדולות), אבל פלאייני שיפר את היכולת ההגנתית שלו- הוא חוטף יותר כדורים- ועד כמה ששמתי לב הוא גם עושה פחות פאולים מטופשים. יש כמה נקודות אור במשחק שלו, אבל אבוי לנו אם ואן חאל רואה בו שחקן הרכב לגיטימי.
אי אפשר להתעלם ממה שפלאיני מביא כמו שאסור לשכוח את מה שהוא לוקח. השאלה היא כמה הפשרה הזו סבירה במצב הנוכחי. לטווח ארוך, באמת אוי ויי אם ואן חאל חושב שהוא מתאים לו ל-11. אבל זה נראה מאוד בלתי סביר.