לא רק עניין חמישי-ראשון המתיש, אלא בכלל כמות יותר גדולה של משחקים. בשביל לזכות בליגת האלופות צריך 13 משחקים, אם הקבוצה העפילה אוטומטית לשלב הבתים ורוב הזוכות אכן מתחילות בשלב הזה. לקבוצה שמתחילה בשלב הבתים בליגה אירופית צריך 15 משחקים, אלא שבמפעל הזה רק 7 קבוצות מקבלות כרטיס אוטומטי לשלב הבתים והיתר מתחילות במוקדמות. במקרה אברטון הייתה ברת מזל וקיבלה את אחד הכרטיסים האוטומטיים. אנדריי קנצ'לסקיס הבעיות של המפעל: 1) פורמט לא מעניין - כל היופי בגביע אופ"א היה בשיטת נוק אאוט בכל השלבים שיצר את הדרמה. אין מספיק קבוצות אטרקטביות בשביל למלא את שלב הבתים. קבוצות כמו שחטיור קרגנדי או סלובן ברטיסלבה נמצאות באירופה עד חודש דצמבר. את מי זה מעניין? במחזורים האחרונים זה לא מעניין אפילו את האוהדים של הקבוצות האלה 2) המשחקים משוחקים יום אחרי ליגת האלופות שגונבת מן הסתם את כל הפוקוס 3) ימי חמישי בערב - סמיכות גדולה מדי למשחקי הליגה. 4) כסף - סכומים לא ממש אטרקטיביים לקבוצות מליגות גדולות. בטח לקבוצות מפרמייר ליג. פלטיני טוב רק בפופוליזם. כל צעדיו רק פוגעים בעניין סביב המשחק והפערים ביבשת רק הולכים ומתרחבים.
