אני מסכים, והפרשנים בסקיי (וצ'אנל 4) לא פעם עולים לי על העצבים, אבל לפחות יש להם את הנכונות להשקיע ולגרום לצופה להתעניין במה שהם עושים.
אני מקבל את מה שכולכם אומרים אבל כנראה שהנקודה של גולדינג היא החשובה ביותר: יכול להיות שאנחנו לא שמים על זה דגש מספיק, אבל יכול להיות שבאמת רוב הציבור הישראלי שאוהב ספורט גם הוא בעצמו לא שואף לקבל איכות גבוהה יותר מהתקשורת שאולי אין לה סיבה להשקיע זמן וכסף כי היעד שהיא תכוון אליו לא מספיק גדול במילא.
גם באנגליה לא חסר ליצנים. מייקל אואן הוא הגרסה האנגלית של איציק זהר. גם הסטנדרטים שאתם מציבים גבוהים מדי. אין מדינה בעולם שמתייחסת לכדורגל כמו שבאנגליה מתייחסים. שם זה דת. חוץ מהתקשורת האיטלקית שנוטה לרדת לרמת הטקטיקה גם היא, זה לא שהספרדית, למשל, כ"כ שונה מזאת הישראלית באופן הסיקור שלה.
או שהאוהדים בארץ לא יכולים לשאוף למשהו שהם כמעט לא מכירים. אם תיתן להם משהו באיכות גבוהה, הם לא יאהבו את זה? אני זוכר שאולפן ליגת האלופות היה פופולרי מאוד בימים שהיה ברמה גבוהה ונחשב לתוכנית שמעניקה משהו שאין במקומות אחרים. הבעיה היא שקהל הספורט הוא קהל שבוי, הוא לא יוותר על שידורי ספורט (לא מדבר בהכרח על תוכניות קשקושים) רק בגלל שהוא לא אוהב את השדר או את הפרשנות. אז בערוצים הולכים על מה שקל ופשוט. אי פעם באמת הושקעה מחשבה מאחורי הבאת, נגיד, שחקן עבר מוכר שלא יודע להתבטא ולא מסוגל לומר משפט חכם/מעמיק?
אני חושב שהסיבה להבדלים היא דיי פשוטה, ההבנה במשחק הכדורגל של פרשנים כמו קראגר ונוויל שהתחנכו תחת גדולי המאמנים בעולם היא הרבה יותר גדולה משחקנים כמו איציק זוהר שהתחנכו תחת... אלי כהן. אם ערוצי הספורט היו יכולים להעלות את הרמה (והפינה של בוני היא ההוכחה שהם מנסים), הם היו עושים את זה. הקהל הוא לא הבעיה. זה עונה אולי גם על מדוע הכדורגל הישראלי כל כך מפגר מאחורי מדינות כמו אנגליה, הכדורגל בארץ הוא ההגדרה הקרובה ביותר למשפט המאוד מופשט "22 שחקנים שרצים אחרי כדור".
לא יודע אם זאת בהכרח הסיבה, הרבה מאוד מהשחקנים שעברו אצל פרגוסון הם אידיוטים שלא הייתי נותן להם לדבר בטלוויזיה אפילו בערוץ הקניות. ואני מכיר אחד, שחקן מצוין, שהיה גם אצל פרגי וגם אצל בריאן קלאף, והפך להיות איש ממורמר, פרשן שכל תכליתו באמירת פרובוקציות, ובעל זקן נורא מכוער. ככה שזה לא הכל. נוויל לאורך כל הקריירה נחשב לכדורגלן יחסית אינטליגנט ולאיש שמדבר הכי הרבה בחדר ההלבשה של יונייטד.
אני לא אומר שכל שחקן באנגליה יכול להיות פרשן, גם זה מקצוע שמצריך כישורים בסיסיים ולא משנה כמה טוב היית במשחק.
הבעיה היא שמי שסביר שיקבל תפקיד כפרשן אחרי קריירה ככדורגלן הוא שחקן שהופיע ברמות הגבוהות. אז יש כישורים שאפשר לרכוש, אבל יש דברים שצריך באופן טבעי בין אם ביכולת ההתבטאות ובין אם בחשיבה מעמיקה על המשחק. ומה הסיכוי שהאוכלוסיה הלא קטנטנה אך גם לא גדולה הזו של שחקנים מהרמות הגבוהות יהיו גם בעלי איכות עיתונאית מסוג כזה או אחר?
