נתחיל בזה שמחירי נכסים (נדל''ן, עסקים) לא מחושבים בתוצר ולכן גם לא בצמיחה. יש חישובים שלוקחים בחשבון התייקרויות במשק, לדוגמא כל חישוב שיש בו את האותיות ppp. נגיד וצמיחה היא לא בהכרח דבר טוב, היעדר צמיחה זה בהכרח רע. שוב פעם, היכולת להדפיס כסף היא לא צמיחה. ללא יכולת להדפיס כסף אין צמיחה. להגיד שיותר הגיוני להכריח את הבנקים לשמור על יחס רזרבה של 100% זה להגיד שכל העקרון של הכלכלה המודרנית לא שווה כלום. אפשר באותה מידה לחזור להשתמש במטבעות כסף בלבד. בסופו של דבר השיטה המוניטרית המודרנית מבוססת על אמון וסדר. כל אדם יכול לחלק הלוואות ובעצם "להדפיס" כסף, בנקים עושים את זה כחלק מההגדרה שלהם. יש מישהו למעלה שמנטר את הכל. וכמו כל שיטה שמבוססת על אמון, אם האמון לא שם, היא לא מתפקדת. לכן הממשלה אחראית בצורה מסויימת לפיקדונות והפנסיו. בסוף אם הן יעלמו, הציבור גם ככה יצטרך לשלם. אל תעשה מזה איזה מערב פרוע. הבנקים כפופים לפיקוח של המדינה. לכן יש לה גם אחריות עליהם.
ממליץ לכולם לקרוא: דרור אידר וח"כ ג'מאל זחאלקה בעימות יוצא דופן | ישראל היום שופך הרבה אור על הצד הפלסטיני.
איפה קראת את זה? וזה נכון שכולם יכולים לתת הלוואות אבל רק מכסף שיש להם. אם יש לי 500 שקל אני לא יכול להלוות 600, בניגוד לבנק שיכול להלוות עוד למעלה מ-7800 שקל(על פי יחס הרזרבה בישראל- 6%).
סטודנט לכלכלה. אתה מוזמן להסתכל בערך של תמ''ג בויקיפדיה. גם הבנק לא יכול להלוות. סך ההלוואות שיש לו אמור לתאום את יחס הרזרבה, לא כל הלוואה בנפרד. המשבר הגדול דווקא לא היה תוצאה של הלוואות אלא של השקעות גרועות בכל מני מוצרי אג''ח כושלים, ושחיתות. זה לא קשור ליחס רזרבה או פיקוח.
מעניין אותי דעתם של מומחי הכלכלה כאן -היות ומדובר ב2 מתוך ה3 מפלגות שאני מאוד מתלבט לגביהן - מה דעתכם על התכניות הכלכליות של טכטנברג לעומת כחלון שנחשפו השבוע? מה ישים יותר? מה טוב יותר ? .
נראה לי שהסיכוי שלו להיות שר האוצר גדול יותר אם ביבי יהיה ראש הממשלה מאשר בוז'י. הבחירות כבר הוכרעו מזמן, נותרה שאלה מרכזית אחת והיא האם ביבי יעמוד במילתו וירכיב ממשלת ימין-חרדים. עד עכשיו יש תסריט קבוע-לפני הבחירות ביבי מאשים את השמאל או את מה שהוא מגדיר כשמאל בכל מחדלי מדינת ישראל לאורך ההיסטוריה ומבטיח ש"זה או אני או השמאל", ואחרי הבחירות הוא מבין שאובמה יעשה לו את המוות עם ממשלת ימין צרה ומחזר אחרי מפלגת העבודה או במקרה האחרון לבני ולפיד. מעניין אם הפעם הוא יעשה את זה, מתוך ידיעה שזו הקדנציה האחרונה של אובמה וכנראה גם שלו. אם הוא יחליט שוב לנסות ממשלת אחדות, תהיו בטוחים שהמחנה הסמרטוטי יקפצו על זה בשמחה, הפעם זו לא שלי יחימוביץ' ההגונה והערכית.
עזוב עכשיו מה פוליטיקאים אומרים ופי כמה וכמה מה ביבי אומר. מה שהוא טוען נועד רק כדי שלא יברחו לו מצביעים לבנט. הוא לא יוכל להתקיף את העבודה אם יכריז כבר עכשיו שיקים ממשלה איתם וכל קולות הימין ילכו לבנט שמזהיר את הבוחרים שלו, שאם המפלגה שלו תהיה קטנה אז "השמאל האיום" יהיה בממשלה. בסופו של דבר ביבי רוצה ממשלה גדולה ויציבה ותמיד מנסה להכניס מפלגה גדולה מהמרכז-שמאל כדי להמנע ממצב כמו שקרה לפני שנתיים שהעבודה סירבו והוא היה תלוי בהזויים כמו ליברמן ובנט שרק יורים שטויות לתקשורת כל היום. הוא ינסה בכל כוחו להקים אחדות וכבר מדברים על כך שנסגרים כל מיני עיסקאות מאחורי הקלעים, אז אל תאמין לאף אחד עכשיו, כולם רק עוד מנסים להראות מאוד איתנים בעמדתם כדי להרוויח מנדטים. יחימוביץ' עמדה במבחן ונשארה בחוץ כדי שביבי יקבור עצמו בממשלה די ימנית. עכשיו נראה כמה בוז'י יהיה חזק לפיתוי התיק הבכיר מאוד שיקבל בתמורה לכניסה לממשלת אחדות גדולה. אם לא יכנס, ביבי שלא מרצון יצטרך שוב להקים ממשלת ימין צרה (תרתי משמע צרה עבורו).
לבוז'י יש עבר לא נקי בתחום, ב-2009 הוא היה מהיוזמים העיקריים בכניסה של העבודה לממשלה כעלה תאנה, בניגוד להבטחת ברק בערב הבחירות, כשבממשלה ישבו הליכוד, ליברמן, הבית היהודי טרום-בנט והחרדים, כיהן כשר, ואם ברק לא עורק ומקים מפלגה משלו הוא היה נשאר שם עד עצם היום הזה.
ברור, אי אפשר לסמוך על פוליטיקאים. היום של לפני הבחירת כל אחד מושך לצד שלו ומספר סיפורים. בוז'י עשוי להכנס לממשלה כמו שגם הפוך יכול להיות ובמקרה של הפסד בבחירות הליכוד יכנסו לממשלת אחדות (ביבי יברח לאמריקה, לא בכבוד שלו להיות באופוזיציה או שר בממשלה עם מנהיג משמאל, כמו אחרי כל בחירות שהפסיד ויחזור לפני הבחירות הבאות אם עדיין ירצה בכך בכלל). אידיאולוגיה יש רק לפני הבחירות, אם בכלל.
נו, אז החישוב שלי היה נכון. אם מישהו הפקיד בבנק 500 שקל וזה הכסף היחיד שמופקד באותו בנק, הבנק יכול להלוות עוד למעלה מ-7,800 ש''ח לפי יחס הרזרבה בישראל. אבל אם כל אדם אחר יכול להלוות רק את ה500 שקל הללו ולא אגורה יותר. האם זה נראה לך צודק? אכן צדקת לגבי זה שמכירת וקניית נכסים(נדל''ן) לא מחושבים בתמ''ג. אבל היה שם משהו שיותר עניין אותי: ביקורות בשימוש בתמ"ג כמדד לפיתוח כלכלי העלייה בתמ"ג, המכונה על פי רוב צמיחה כלכלית, נחשבת על ידי מרבית הכלכלנים כמדד טוב לעושר וכוח הקנייה של אזרחי המדינה . אולם נתון התמ"ג לבדו אינו יכול להוות מדד לרמת הפיתוח הכלכלי מהסיבות הבאות: ראשית, עליה בתוצר אינה מעידה בהכרח על רמת חיים גבוהה יותר. לדוגמה: במדינה שנפגעה מאסון טבע גדול או מלחמה ומוציאה כסף רב על שיקום - התמ"ג יגדל, אף שסביר שאושרם ורמת חייהם של התושבים דווקא יקטן בתקופה זו. שנית, ישנם דברים, החשובים לאושרו של האדם, שניתנים חינם או שלא ניתן לקנות ולכמת אותם ועל כן אינם משוקללים בתמ"ג. לדוגמה: פעילות פנאי וייצור עצמי גם הם לא יכללו בתמ"ג. גם חוף ים הפתוח לקהל הרחב ללא תשלום לא יכנס כמרכיב בתמ"ג, ולעומת זאת, אם תבנה גדר סביב החוף ויגבו דמי כניסה, ישוקללו התשלום עבור הבניה ודמי הכניסה בחישוב התמ"ג. באופן דומה, הורים שמטפלים בילדיהם בעצמם במקום לשלוח אותם לגן בתשלום, מקווה מי שתייה נקי במקום מים מינרלים, שלום במקום מלחמה, פעילות התנדבותית במקום שירותים בתשלום, חיסכון במקום צריכה בלתי מבוקרת - כל אלה מורידים את התמ"ג, ומתורגמים בראייה הכלכלית המקובלת כירידה באיכות החיים והאטה בצמיחה. שלוש, התמ"ג אינו משקלל פערים. כלכלה בה אזרחים בודדים מנהלים את מרבית הפעילות הכלכלית בעוד שהשאר רעבים ללחם, תהיה זהה מבחינת התמ"ג לכלכלה בה הפעילות הכלכלית מתחלקת בצורה שווה בין האזרחים, כל עוד סך הפעילות בשתי הכלכלות זהה. עליה בתמ"ג אם כן, משקפת במקרים רבים עליה ברמת החיים בצורה לא שיוויונית . ארבע, התמ"ג מתייחס להווה. השלכות של הפעילות הכלכלית העכשווית לדורות הבאים לא נלקחת בחשבון. לדוגמה, חסכונות אינם תורמים רבות לתמ"ג. בנוסף, התמ"ג אינו משקלל התדלדלות משאבי טבע ונזקים סביבתיים. לדוגמה: שאיבת נפט עשויה לתרום לעלייה בתמ"ג אך העובדה שעתודות הנפט סופיות ועשויות להגמר, אינה משוקללת. יש הטוענים כי נזקים כגון נזקים סביבתיים תורמים למעשה לתמג על ידי כך שיוצרים ביקוש כגון מפעל מזהם שגורם לתחלואה שמחייבת טיפולים בריאותיים יקרים, תורם לתמ"ג יותר ממפעל שאינו מזהם,[5], אך טיעון זה מתעלם מהעלות האלטרנטיבית של הכסף שבמקום תרופות יכל להיות מושקע באפיקים אחרים . כך שכפי שאתה רואה ידידי, עלייה בתמ''ג אינה בהכרח טובה וירידה לא בהכרח רעה.
שוב פעם, עלייה בתמ"ג אינה בהכרח דבר טוב, אי-עלייה בתמ"ג היא בהכרח דבר רע. אי אפשר להגיד על מדינה בצמיחה שלילית שהכלכלה שלה השתפרה. אני מניח שאם אתה מוצא את עצמך באתרים של "כלכלה אמיתית" למיניהם אתה מכיר את המשל של בית המלון שמתפקד על 50 ש"ח או משהו כזה. העניין הוא שללא כסף כלכלה לא מסוגלת לתפקד. כמות הכסף הרצוייה מחושבת בקפידה ומתבטאת ביחס הרזרבה הנדרש מהבנקים. הנס הכלי הוא שבעזרת משאבים מצומצמים ואמון, אפשר להניע פעילות כלכלית בסדר גודל עצום. ושוב, אף אחד לא מונע ממך להלוות כסף שאין לך,לאנשים פרטיים אפילו אין יחס רזרבה. לבנק יש מנגנון שלם שעוזר לו להתמודד עם גביה חוב ותשלום חוב.העובדה שהבנק מחזיק אצלו 10 מיליון דולר ויכול להלוות ביחס רזרבה של 10% אומרת שהוא יכול להלוות בכל פעם 9 מיליון שקלים עד שיגיע להלוואות בסך 100 מיליון דולר. אם יש לך 500 ש"ח ואתה מלווה לי אותם, מה מונע ממך ללוות מעוד אדם 500 ש"ח ולהלוות גם אותם וכן הלאה? שום דבר.
קודם כל, כלכלות קדומות תפקדו גם ללא כסף אלא עפ''י שיטת הברטר או ה-Gift economy. אני עדיין לא מסכים איתך שצמיחה שלילית היא בהכרח רע. נגיד שהשנה פחות אנשים קנו תרופות או שאותה כמות קנתה אבל במחירים נמוכים יותר, זה יוריד את התמ''ג אבל למה זה רע? זה רע אולי רק לחברת התרופות שהפסידה אבל זה טוב לאותם אנשים שלא זקוקים יותר לתרופות הללו/צריכים לעבוד פחות בשביל להשיג אותם. אם נגיד אני מתקן לשכן שלי את המחשב ולא לוקח כסף, התמ''ג לא יעלה אבל אם אני לוקח אז הוא כן יעלה אבל מי אמר שזה בהכרח יותר טוב לכלכלה? אם אני אקח ממנו כסף אז לי יהיה יותר ולו יהיה פחות, אז לו זה בטוח פחות טוב וגם לי,כי הרווח הנפשי שלי (של עזרה לאדם קרוב) עולה מבחינתי על הרווח הכספי. לגבי הלוואת כסף שאין לי: אז הדרך היחידה שלי לעשות את זה היא:להדפיס עוד כסף, שזה עד כמה שידוע לי עבירה על החוק. זה נכון ששום דבר לא מונע ממני להלוות בלי סוף ולא לשמור שום רזרבה אבל אצלי אין פקדונות של אנשים ואין את האיום שפתאום יבואו כולם וירצו למשוך את הכסף בבת אחת ולא יהיה לי לתת, כי עם כל אדם יש לי הסכם:מתי אני מחזיר את ההלוואה שלי.
אם אתה רוצה לחזור לכלכלה קדומה, אז אין ספק שהדרך הכי טובה היא לבטל את השיטה המוניטרית ולחזור לסחר חליפין או למטבעות כסף עם חתימה של המלך. אתה צודק שתיאורטית יכול לקרות מצב שבו צמיחה שלילית קרתה כתוצאה מחיידק ויראלי שגורם לאנשים להיות אלטרואיסטים ומתפשט באוכלוסיה במהירות אדירה. כמובן שיש את האופציה שבאורח פלא מספר התרופות שנקנו במדינה הצטמצמה משמעותית בבת אחת. במציאות, כאשר אנשים לא משנים את התנהגותם או מצבם הבריאותי לטובה באופן קיצוני תוך שנה, צמיחה שלילית משמעותה האטה בפעילות הכלכלית במדינה מסויימת. הבנק לא מדפיס כסף, הוא אולי "מדפיס" כסף. הוא לא יכול להלוות יותר מהמזומן שיש לו. אם מישהו מחליט להלוות לך כסף (שקול להפקדה בבנק), אתה יכול להלוות אותו מחדש, בדיוק כמו שהבנק עושה. אין פה קסמים או קונספירציות. הבנק לא יכול לתת לכל אחד הלוואה של פי 10 מהכסף שיש לו רק בגלל יחס הרזרבה. אני לא אומר את זה בקטע רע, אבל אני מרגיש שיש פער מסויים בהבנה שלך לגבי הנושא הזה. ממליץ לך בחום להקשיב ל'מבוא למקרו כלכלה' שיש ביוטיוב של אוניברסיטאות בארץ או בחו"ל. גם לבנק יש הסכמים מתי הוא מחזיר הלוואות, זאת הסיבה שעל כסף בעו"ש אתה לא מקבל ריבית ועל תוכניות חיסכון למיניהן אתה כן מקבל ריבית. הבנק מוכן לשלם לך כדי שהוא יוכל להשתמש בכסף כדי להלוות. זאת אותה שיטה שעבדה במערב הפרוע או באירופה של המהפכה התעשייתית. ההבדל היחיד הוא שאז זה נעשה במסגרת השוק החופשי והיום יש בנק מרכזי שמפקח על הבנקים ובתמורה גם ערב לו ברמה מסויימת.
