*קרדיט לשם הנושא מגיע למייקל קאריק https://c1.staticflickr.com/6/5826/31011660410_9738e07560_b.Xxx נרכז בנושא הזה לא רק משחקי עבר אלא בכלל כל הידיעות הקשורות לעברו של הכדורגל האנגלי. כשהכוונה היא גם להביא משחקי עבר של הקבוצות שהולכות להפגש במחזור הקרוב נתחיל ממחזור הפתיחה של עונת 1998/99 בין יונייטד ולסטר שכמובן כלל את אחת הבעיטות המפורסמות של דיוויד בקהאם בתוספת הזמן. יונייטד כהרגלה פתחה עונה בהססנות שזה כלל גם 2 תבוסות של 3:0 לארסנל - קודם במגן הצדקה ואחר כך בהייבורי. ספק אם מישהו חלם באותו יום קיצי איך תגמר העונה הזו תאריך: 15.8.1998 איצטדיון: אולד טראפורד מעמד: הפרמייר ליג, מח' 1 הרכבים: מנצ'סטר יונייטד: פיטר שמייכל, דניס ארווין, רוני יונסן, יאפ סתאם(46' הנינג ברג), גארי נוויל(77' טדי שרינגהאם), דיוויד בקהאם, ניקי באט, רוי קין, פול סקולס, ראיין גיגס, אנדי קול. מאמן: אלכס פרגוסון לסטר סיטי: קייסי קלר(61' פגאי ארפקסה), מאט אליוט(89' ג'רי טגארט), פרנק סינקלייר, סטיבן וולש, סטיב גאפי, מאזי איזט, ניל לנון, רובי סבאג', תאו זגורקיס, טוני קוטי(83' סטיוארט וילסון), אמיל הסקי. מאמן: מרטין אוניל למי שתוהה איפה דוויט יורק, הרי שהוא נרכש רק לקראת המחזור השלישי
בלי קשר לכלום, אם יש לכם שעתיים פנויות ונתקפתם רגשי נוסטלגיה או סתם דחף עז לראות את סטן קולימור וקית' גילספי-אני ממליץ בחום על סדרת המופת של סקיי, "שנות הפרמיירליג", שחלק מפרקיה נמצאים ביוטיוב. יש פרקים על כל העונות, אבל כמובן שהכיף הגדול זה העונות מתחילת-אמצע שנות התשעים, כמו זה:
http://upload.wikimedia.org/wikipedia/en/6/62/Stanley_Matthews(1953_FA_Cup_Final).Xxx הממלכה תציין היום(למעשה סטוק ציינה זאת כבר לפני משחקה נגד ק.פ.ר) יום הולדת 100 לאחד הסמלים הגדולים של הכדורגל האנגלי סר סטנלי מתיוז. מתיוז נולד בהנלי, אחת העיירות ממנה נוצרה העיר סטוק, ובגיל 15 הגיע לסטוק סיטי ב -1932 ערך הופעת בכורה וכבר בעונה הזו עלה עם הקבוצה לליגה הבכירה. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא ערך הופעות אורח במספר מועדונים וביניהם יונייטד וריינג'רס. כמו כן הוא חיזק את ארסנל במשחקה המפורסם נגד דינמו מוסקבה ב -1945. ב- 1947 הוא עבר לבלקפול שם זכה בתוארו היחיד בקריירה - הגביע האנגלי באחד הגמרים המפורסמים ביותר נגד בולטון 1953. באנגליה מאוד ציפו לזכיה הזו של השחקן הנערץ הזה אחרי שנחל שתי אכזבות קודמות בגמרים של 1948 ו - 1951. כמו כן עם בלקפול הוא זכה להישג שיא שלו בליגה - סגנות בעונת 1955/56 אחרי תינוקות באזבי. באותה שנה הוא היה הראשון להבחר לכדורגלן העונה באירופה של פרנס פוטבול. ב - 1961 הוא חזר לקבוצת האם סטוק וכעבור עונה עזר לה שוב לחזור לליגה הבכירה באנגליה. הוא פרש בגיל 50 אחרי 697 משחקי ליגה ו - 71 שערים(צריך לזכור שמלחמת העולם השנייה מחקה לו למעשה 7 שנים מהקריירה) והוא מחזיק בשיא כשחקן המבוגר אי פעם ששיחק בליגה האנגלית הבכירה. בשיא זהה הוא מחזיק עד היום גם בנבחרת האנגלית בה שיחק מ - 1934 עד 1957 ורשם 54 משחקים ו- 11 שערים. הוא שיחק בשני המונדיאלים הראשונים של נבחרת אנגליה - 1950 ו- 1954. מתיוז שחקן כנף ימין ניחן בטכניקה אדירה והגבהות מצוינות והיה גם ג'נטלמן אנגלי אמיתי. אל תופתעו שהוא שיחק בקבוצות קטנות יחסית - זה לא רק כדורגל טרום בוסמן אלא גם העובדה שמרבית הקריירה הוא העביר כשבאנגליה הייתה נהוגה תקרת שכר בליגה. מה שאומר ששחקנים ממש בכירים היו מפוזרים בקבוצות צנועות מאוד. אחרי הפרישה מתיוז אימן בחוסר הצלחה את פורט וייל ופנה לאימון ילדים עניים בשלל ארצות אפריקה. הוא זכור מהתקופה הזו בעיקר כמי שיצא למסע משחקים בברזיל עם קבוצת ילדים שחורה מדרום אפריקה של שלטון האפרטהייד. בשנות התשעים כיהן כנשיא סטוק סיטי וגם כסגן נשיא כבוד של בלקפול. נפטר ב - 23.2.2000 בסטוק.
בתפריט שני דרבים קלאסים מהעשור הקודם: הראשון שבהם היה משחקו הראשון של מרטין יול בתפקיד המנג'ר של טוטנהאם אחרי שהחליף את סנטיני שהתפטר. אף אחד לא תיאר איזה דרבי זה יהיה מול אלופה מכהנת ארסנל שלא מכבר סיימה רצף מטורף של 49 משחקים ללא הפסד. שני שחקני יונייטד בהווה לקחו חלק במשחק תאריך: 13.11.2004 איצטדיון: וייט הארט ליין מעמד: הפרמייר ליג, מח' 13 הרכבים: טוטנהאם הוטספור: פול רובינסון, נורדין נייבט, אריק אדמן, נואה פמרו, לדלי קינג, פדרו מנדש(68' סיימון דיוויס), מייקל בראון(76' פרדי קנוטה), רטו ציגלר, מייקל קאריק, רובי קין(90' אנתוני גרדנר), ג'רמיין דפו. מאמן: מרטין יול ארסנל: יינס להמן, לורן, אשלי קול, פסקל סיגן, קולו טורה, פטריק ויירה, פרדי ליונברג, ססק פברגאס, חוסה אנטוניו רייס(68' רובר פירס), דניס ברגקאמפ(81' רובין ואן פרסי), תיירי הנרי. מאמן: ארסן ונגר אומנם זה שוב נגמר ללא אליפות, אבל את עונת 2000/01 אוהדי ליברפול יזכרו לעד עם ריצה מטורפת ב - 3 גביעים במקביל, ניצחון כפול על יונייטד וגם ניצחון דרמטי בדרבי. מהצד השני אברטון של טרום עידן מויס התחילה כבר להתרגל למאבקי השרדות מרגשים בליגה. תאריך: 16.4.2001 איצטדיון: גודיסון פארק מעמד: הפרמייר ליג, מח' 34 הרכבים: אברטון: פול ג'רארד, ריצ'רד גאף(73' ניקלס אלכסנדרסון), סטיב ווטסון(62' אלסנדרו פיסטונה), דיוויד וייר, דיוויד אנסוורת, אבל שבייר, אלכס ניארקו, מייקל בול, סקוט גמיל, קווין קמפבל, דנקן פרגוסון. מאמן: וולטר סמית ליברפול: זנדר ווסטרוולד, סטפן אנשו, מרקוס באבל, סמי הופיה, ג'יימי קראגר, ולדימיר שמיצר, דיטמר המאן, גארי מקאליסטר, איגור בישקן(77' הורחק), אמיל הסקי, רובי פאולר(84' גרגורי ויניאל). מאמן: ז'ראר הויה http://d.ibtimes.co.uk/en/full/419716/gary-mcallister.Xxx גיבור היום גארי מקאליסטר הסקוטי, היה אחת ההחתמות המפתיעות בתולדות ליברפול ובעצם פרמייר ליג כולה. מקאליסטר שהגיע לאנגליה עוד ב - 1985 תחילה ללסטר, עבר ב - 1990 ללידס שם כעבור שנתיים לקח אליפות וגם הפך לקפטן. כמו כן שימש כקפטן נבחרתו. ב - 1996 הוא עבר לקובנטרי ולמרות שנחשב שם לאחד הכוכבים והמנהיג של הקבוצה רבים חשבו שהקריירה שלו הולכת לקראת סיום ואז ביולי 2000 כשהוא בן 36 ליברפול החתימה אותו במפתיע אחרי סיום חוזהו בקובנטרי. להפתעת כולם הוא הרבה לשחק בהרכב ותרם לא מעט לעונת הטרבל הקטן כשהביא מנהיגות וניסיון. בעונה שאחר כך הוא שותף מלא לקמפיין בכורה של המועדון בליגת האלופות וסגנות מה שהיה המיקום הכי גבוה של המועדון מזה עשור. סה"כ בשנתיים שותף ב - 87 משחקים בליברפול וכבש 9 שערים. ב - 2002 הוא חזר לקובנטרי כדי לשמש מאמן-שחקן ופרש מהמשחק ב - 2004. מקאליסטר השחקן המבוגר ביותר שהופיע במדי ליברפול בפרמייר ליג
איזה משחק ענק. מבחינת טכניקה אני חושב שהיום בליג וואן משחקות קבוצות טובות יותר, אבל זו עדיין נוסטלגיה מרגשת. זו הייתה העונה שבה ליברפול נכנסה ללב שלי... לא הבנתי יותר מדי בגיל 8-9 אז אולי זה מסביר איך בקבוצה של אואן, פאולר וג'רארד השחקן האהוב עלי היה גארי מקאליסטר. גיבור ילדות. He's got no hair but we don't care, Garry Garry Macca
סאותהמפטון מודל 1989/90 הייתה אחת הקבוצות היותר טובות בתולדות המועדון, שסיימה במקום השביעי עם שמות מפורסמים מעידן הפרמייר ליג העתיד לבוא וגם שתי אגדות עבר - אחת מליברפול של עידן פייסלי והשנייה מאיפסויץ' של בובי רובסון ליברפול בעונת האליפות האחרונה שלה עד כה הגיעה לדל וספגה את התבוסה הכי קשה שלה באותה עונה תאריך: 21.10.1989 איצטדיון: הדל מעמד: דיוויז'ן ואן הישן, מח' 10 הרכבים: סאותהמפטון: טים פלאוארס, ג'ייסון דוד, פרניס בנאלי, ניל ראדוק, ראסל אוסמן, מאתיו לה טיסיה, רוד וולאס, ג'ימי קייס, גלן קוקריל, אלן שירר(70' גראהם בייקר), פול רידאוט. מאמן: כריס ניקול ליברפול: ברוס גרובלאר, גלן הייסן, דיוויד ברואוז, סטיב ניקול, רוני ולאן, אלן הנסן, פיטר בירדסלי, בארי וניסון(46' ריי היוטון), איאן ראש, ג'ון בארנס סטיב מקמהון. מאמן: קני דלגליש
אם כבר סוטון-ליברפול שאני לא יכול לשכוח ממנו אז יש שניים כאלה, אחד שהובלנו 3-0 ב2000 ונגמר 3-3 עם 3 שערים שלהם ב15 דקות אחרונות והשני שניצחנו שם 1-0 משער של ג'ון בארנס כמעט מחצי מגרש אחרי טעות של דייב בסנט כדי לעלות לראשות הטבלה, זה איפשהוא ב97.
http://1.bp.blogspot.com/-3UOrMNOVVRE/TolKfUBg8UI/AAAAAAAAAKg/8VHgfCUnLqY/s1600/matt+busby+and+ferguson.Xxx ביום חמישי יונייטד ציינה 70 שנה למינויו של מאט באזבי למנג'ר. יונייטד שעד אז לא נחשבה לאיזה אימפריה באי הבריטי עד אז ואת רוב שנות השלושים העבירה בליגת המשנה כשהיא גם עמדה על סף פשיטת רגל. איש העסקים ג'יימס גיבסון, שהציל את הקבוצה מהתרסקות, היה גם זה שמינה את באזבי בן ה - 36, שחקן עבר של ליברפול וסיטי ויכל לנחות במרסיסייד. יונייטד של שנת 1945 היא קבוצה חסרת איצטדיון אחרי שמטוסי הלופטוופה החריבו אותו 4 שנים קודם לכן. באזבי החל בתהליך בנייה של הקבוצה וביחד עם עוזרו הנאמן ג'ימי מרפי שם דגש על פיתוח הנוער. הקבוצה כבר בשלהיי שנות הארבעים הייתה בצמרת והתואר הראשון הגיע בעונת 1947/48 כשהקבוצה זכתה בגביע אחרי שהיא מוגרלת לאורך כל הדרך מול קבוצות הליגה הבכירה, הישג שלא שוחזר ע"י אף אחד עד היום. האליפות הראשונה של באזבי הגיע ב - 1951/52 ומכאן גם התחילה להוולד קבוצת תינוקות באזבי - קבוצת שחקנים צעירים בהנהגת דנקן אדוורדס המופלא שדרסה את הליגה בדרך ל - 2 אליפויות רצופות ב - 1955/56 ו - 1956/57. באזבי גם עמד על כך שהקבוצה תשחק בגביע האירופה והיא הפכה לנציגה הראשונה של אנגליה בגביע האלופות. בעונת 1957/58 התינוקות המשיכו בדרכם והיו נחושים גם לזכות בגביע האלופות אך אסון מינכן שבו נהרגו 8 משחקני הקבוצה ועוד שתיים נאלצו לפרוש הרס את כל החלומות. באזבי שנפצע בהתרסקות חזר לקווים כעבור מספר חודשים והחל במלאכת הרכבה מחדש ביחד עם הכוכב החדש בובי צ'רלטון גם הוא מניצולי ההתרסקות. הקבוצה חזרה וזכרתה בכתר בעונת 1964/65 אחרי מאבק עיקש מול לידס יונייטד ובזכות הפרש שערים עדיף, כעבור שנתיים באזבי זכה באליפות האחרונה שלו וב - 1967/68 סוף סוף הגשים את חלומו וזכה בגביע האלופות - הישג ראשון מסוגו למועדון אנגלי. כעבור שנה באזבי פרש מאימון הקבוצה והתמנה לדירקטור, יורשו בתפקיד וילף מגינס נכשל כליל ובדצמבר 1970 באזבי חזר לקווים עד תום העונה. הוא המשיך לכהן כדירקטור וב - 1982 התמנה לנשיא המועדון. באזבי ללא ספק האיש שהפך את יונייטד לאימפריה, לשם דבר באנגליה ובאירופה. הוא בנה את יסודות ההישגיות של המועדון. באזבי נפטר ב - 20.1.1994 אחרי שזכה לראות את תואר האליפות חוזר לאולד טראפורד אחרי 26 שנים. http://www.islingtongazette.co.uk/polopoly_fs/1.3423062.1394538024!/image/3759715491.jpg_gen/derivatives/landscape_630/3759715491.Xxx מסקוטי אחד לסקוטי אחר. אין ספק שחורף 1995 היה סוער במיוחד באנגליה ולאו דווקא בגלל מזג האוויר. עוד לא הספיקה להרגע סערת קנטונה, כשסקנדל חדש צץ בכדורגל האנגלי והפעם בארסנל. מאמנה ג'ורג' גראהם הודה בקבלת "דמי ייעוץ"(בשפת העם בגזירת קופון) בסכום של 425 אלף פאונד מסוכן השחקנים הנורווגים רונה האוגה עבור העברת שני שחקנים ג'ון פקסה ינסן ופול לידרסן לקבוצה בשנצ 1991 ו - 1992. הסקנדל שם קץ לעידן ג'ורג' גראהם בארסנל בדיוק לפני שני עשורים כשהוא קיבל את מכתב הפיטורים וגם הושעה ע"י ההתאחדות למשך שנה שלמה. גראהם, אחד מכוכבי המועדון בדאבל של ההסטורי של עונת 1970/71, מונה למנג'ר הקבוצה בקיץ 1986. ארסנל אחרי שנים של בינוניות ומחסור בתארים חיפשה לרענן את השורות בעמדת המנג'ר ופנתה תחילה לאלכס פרגוסון, אך הוא ביקש להמתין עד אחרי המונדיאל. הפור בסופו של דבר נפל על מנג'ר מילוול ג'ורג' גראהם. גראהם התפרסם בבניית קו ההגנה המיתולוגי של המועדון כשרכש את בולד ודיקסון מסטוק ואת וינטרברן מוימבלדון, שהצטרפו לבוגרי האקדמיה טוני אדמס, שמונה אצלו לקפטן ודיוויד אולירי הותיק, כשב - 1993 במקומו הוחזר הבן האובד מרטין קיאון שנרכש מאברטון. מלבד. חוד הקבוצה חוזר באלן מרטין סמית מלסטר. ב- עונת 1988/89 גראהם החזיר את האליפות לארסנל אחרי 18 שנים באותו מפגש דרמטי באנפילד. אליפות שהוציאה את הכתר ממרסיסייד אחרי 8 שנים רצופות. עונה אחר כך ליברפול מחזירה את הכתר לעצמה, ואף אחד לא ציפה שארסנל שוב מסוגלת לזכות בה בעונת 1990/91. גראהם רכש את שוער נבחרת אנגליה דיוויד סימן מק.פ.ר וגם את הקשר השוודי לימפר והקבוצה החזירה לעצמה את הכתר עם הפסד בודד אחד. למרות שבקיץ 1991 צורף מי שעתיד לשבור את שיאי הכיבושים במועדון, איאן רייט, חלה ירידה ביכולת הקבוצה בליגה, אבל במפעלי גביע נחלה הצלחה - עם זכיה בגביע האנגלי בעונת 1992/93 ובגביע המחזיקות עונה אחר כך(תואר אירופי ראשון למועדון אחרי 24 שנים). עונת 1994/95 הייתה איומה עבור ארסנל בפרמייר ליג, והיא למעשה הדרדרה לתחתית, אך בגביע המחזיקות הצליחה להגיע לרבע הגמר ואז כאמור פרץ הסקנדל... סטיוארט היוסטון סיים את העונה כמאמן זמני וארסנל סיימה במקום ה - 12, מיקומה הנמוך אי פעם בעידן הפרמייר ליג. אחרי תקופת ההשעייה ג'ורג' גראהם חזר לקווים ומונה למנג'ר לידס יונייטד ב - 1996 והוביל אותה לגביע אופ"א. ב - 1998 עבר במפתיע לאמן את טוטנהאם ואיתה זכה בגביע הליגה כבר בעונתו הראשונה - התואר הראשון של התרנגולים בעידן הפרמייר ליג. בליגה הסיפור היה שונה ואפשר להגדיר את הקדנציה שלו ככישלון גמור כשהקבוצה לא מצליחה להתרומם מעל המקום העשירי באף אחד מהעונות והוא פוטר משם בקיץ 2001 ומאז לא חזר לאמן. :
http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/59/Tony_Adams_Statue_-_front.Xxx/800px-Tony_Adams_Statue_-_front.Xxx אף אחד לא ציפה שהמאמן הצרפתי שהיה אלמוני באנגליה והגיע עם כותרות ARSENE WHO יצעיד את ארסנל כבר בעונה השנייה לדאבל. ארסנל הגיע להייבורי עם ידיעה ש - 3 נקודות שוות אליפות מס' 11, וראשונה בעידן פרמייר ליג. בצד השני אברטון בעונה רעה מאוד נאבקה קשות בתחתית ושני משחקים לסוף הגיע עם 3 נקודות יותר מהקו האדום, חששה לרדת ליגה לראשונה מזה 44 שנים. תאריך: 3.5.1998 איצטדיון: הייבורי מעמד: הפרמייר ליג, מח' 37 הרכבים: ארסנל: דיוויד סימן, לי דיקסון, נייג'ל וינטרברן, טוני אדמס, מרטין קיאון, פטריק ויירה, ריי פרלור, עמנואל פטי(44' דיוויד פלאט), ניקולה אנלקה(72' איאן רייט), מרק אוברמרס, כריסטופר רה(80' סטיב בולד). מאמן: ארסן ונגר אברטון: תומס מיורה, קרייג שורט, סלאבן ביליץ'(46' גארת פארלי), ג'ון אוקיין(46' ג'ון אוסטר), קרל טיילר, דייב ווטסון, מייקל בול, ניק ברמבי, דון הצ'סיון, פיטר ביגרי(46' מיקאל מדר), דנקן פרגוסון. מאמן: הוורד קנדאל אברטון ניצלה במחזור האחרון אחרי תיקו ביתי נגד קובנטרי כאשר רק הפרש שערים עדיף מפריד אותה מירידה. זו גם הייתה האליפות היחידה בקריירה של איאן רייט. מאותו סגל השחקן היחיד הפעיל שנותר הוא אלכס מנינגר, היום שוער משנה של אאוגסבורג בבונדסליגה. אנלקה אומנם לא פרש, אך הוא ללא קבוצה היום. אדמס עתיד להפוך לשחקן השני בלבד אחרי סטיב ברוס שזוכה ב - 2 דאבלים בתור קפטן.
נחשב, הוא היה הקפטן הרשמי של המועדון בין 1992 ל - 1996, כאשר שנתיים הראשונות חלק את זה עם רובסון. אכן בגמר עצמו הוא לא שיחק וקנטונה היה קפטן. למה משחק אחד צריך להרוס לו?
http://www.thesoccerstore.co.uk/blog/wp-content/uploads/10.Xxx הבחור משמאל, דייב מקאי, אחד מכוכבי הדאבל של טוטנהאם(ובכלל מגדולי שחקני המועדון בכל הזמנים) בעונת 1960/61 הלך אתמול לעולמו בגיל 80. פרט לדאבל הוא גם זכה בשני גביעים וגביע המחזיקות עם התרנגולים. את הקריירה הוא התחיל עם הארטס ואיתה זכה באליפות בעונת 57/58 כקפטן, בגביע ושני גביעי ליגה. אחרי טוטנהאם הוא שיחק גם בדרבי קאונטי וסווינדון. כמו כן שיחק במונדיאל 58 במדי נבחרת סקוטלנד. אחרי הפרישה אימן במשך רבע מאה והוליך את דרבי קאונטי לאליפות בעונת 1974/75.
עונת 1995/96 כנראה העונה המתוקה ביותר עבור רבים מאוהדי יונייטד. בינואר היונייטדכבר פיגרה 12 נקודות אחרי ניוקאסל שכבר ראתה באופק אליפות ראשונה מאז 1927. אבל אז התחילו המלחמות הפסיכולוגיות של פרגוסון והקורבן היה קווין קיגאן: הפערים התחילו להצטמצם ולמשחק עצמו יונייטד היגעה בפיגור של 4 נקודות ומשחק עודף. זה גם היה ביקורו הראשון של אנדי קול באיצטדיון הזה מאז שעזב את ניוקאסל ליונייטד תאריך: 4.3.1996 איצטדיון: סנט ג'יימסיס פארק מעמד: הפרמייר ליג, מח' 29 הרכבים: ניוקאסל: פאבל סרניצ'ק, וורן ברטון, ג'ון ברספורד, סטיב האווי, פיליפ אלבר, דיוויד באטי, רוברט לי, פיטר בירדסלי, דוד ז'ינולה, לס פרדיננד, פאוסטינו אספריה. מאמן: קווין קיגן יונייטד: פיטר שמייכל, דניס ארווין, סטיב ברוס, גארי נוויל, פיל נוויל, לי שארפ, רוי קין, ניקי באט, ראיין גיגס, אריק קנטונה, אנדי קול. מאמן: אלכס פרגוסון המשחק סימל את הקאמבק הגדול של השדים וסימל את הרוח הוינרית של יונייטד. ללא ספק אחד הנצחונות החשובים של המועדון באותו עשור מופלא. אז מחר כעבור בדיוק 19 שנים ובאותו מקום ממש הקבוצות יפגשו שוב והפעם למאבק צנוע בהרבה.