ליברפול 2014/15

אני לא משוכנע שאנחנו בהכרח נאבד אותם. בטח לא את כולם.
אומנם בעשור האחרון התחושה היא שאנחנו לחלוטין מועדון דרג ב', שבשלב כזה או אחר נאלץ למכור את הכוכבים הגדולים ביותר שלו:
צ'אבי אלונסו, מסצ'ארנו, טורס וסוארז. היחיד שהיה וורלד קלאס וגם נשאר במועדון הוא סטיבי כמובן.
אבל, אני באמת חושב שהמועדון שלנו כיום הוא שונה, שונה משמעותית מכל הבחינות מהמועדון שהיה לנו כשיחקו אצלנו שחקנים כמו: טורס, צ'אבי אלונסו ומסצ'ארנו. נכון שהמשותף לכל הוורלד קלאס האחרונים שעזבו אותנו (צ'אבי אלונסו, מסצ'ארנו, טורס וסוארז) זה העובדה שכולם ממוצא ספרדי. אבל לפחות בכל מה שקשור לשלושת הראשונים, יש מכנה משותף גדול יותר: היקס וג'ילט.
הנזק שהם גרמו למועדון שלנו, שבסופו של דבר השפיע גם על ההתנהלות של בניטז הוא באמת בלתי ניתן לתיאור. הם דאגו להרוס את המועדון הזה עד ליסוד. מבחינת מקצועית, איכותית וכמובן כלכלית.

כיום המועדון שלנו השתנה משמעותית. אני באמת לא צופה אקסודוס המוני של דור השחקנים שיש לנו כאן. חוזה השידור החדש שנחתם ע"י הפריימרליג יאפשר להמשיך להרחיב את הפער בין הפריימרליג לשאר הליגות.
נכון לעונת 13/14 המשכורת הממוצעת בפריימרליג עומדת על 43 אלף פאונד בשבוע.
לעומת 23 אלף פאונד בשבוע באיטליה ו-20 אלף פאונד בשבוע בספרד.
אז נכון, ממוצע הוא נתון בעייתי (לא הצלחתי למצוא נתונים לגבי חציון השכר, אם למישהו יש נתון כזה אשמח לראות אותו). אבל הוא כן מלמד על הפער בין הליגות. חוזה השידור החדש, יכול לאפשר לנו להציע יותר לשחקנים שאנחנו רוצים להשאיר אצלנו.

נכון, אם בארסה תרצה בעוד שנתיים את קוטיניו כמחליף לאינייסטה, לא בטוח שנוכל לעמוד בדרכו. אבל אין לי ספק שאם נצליח בעזרת השחקנים הקיימים לייצר הצלחות ספורטיביות: השתתפות קבועה בליגת האלופות, התמודדות על האליפות ובנוסף נשלם להם משכורות מכובדות - לא נאבד את השחקנים האלה. בטח לא בכזאת קלות.

בנוגע ל-200 אלף פאונד בשבוע: אם אני לא טועה, יש בערך 7 או 8 שמרוויחים את המשכורת הזו, וכולם משחקים בעיר מנצ'סטר. אולי האזרד בחוזה החדש שחתם בצ'לסי גם יגיע לסכומים האלה, אבל הוא נכון להיום היחיד שמרוויח ככה ומשחק מחוץ לסיטי או יונייטד. גם שם, היחידים שמגיעים למשכורות האלו הם הכוכבים הגדולים ביותר:
פלקאו, די מאריה, רוני וואן פרסי, אגוארו ויאיא טורה. אפילו שחקנים כמו אוזיל, אלכסיס סאנצ'ז ופאברגאס, מרוויחים פחות מכך (באזור ה-140/150 אלף פאונד).
אז נכון זה עדיין כמעט כפול ממה שהנדרסון מרוויח כיום, אבל אני באמת מאמין שהפערים איתו ולמען האמת גם עם סטרלינג, כן ניתנים לסגירה. לא רואה את סיטי או ארסנל מציעות לו 150 אלף פאונד בשבוע.
מקווה שלא אתבדה.

 

פייר? אני חושב שכל מה שאמרת לא רלוונטי (זכויות שידור, משכורות וכו') ברגע שריאל או ברצלונה באמת דופקות בדלת ומוכנות לשים עליך את הכסף. כולם רוצים לשחק שם, כולם שואפים להיות שם, זה החלום שלהם ושום הון שבעולם לא ישנה את זה. אכפת להם מרמת הליגה או מהתחרותיות? הם מעדיפים לתת שישייה בכל משחק בחצי כוח.

אז אולי שחקן כמו הנדרסון כקפטן נצליח להשאיר לאורך שנים אבל עם קוטיניו ברור שהרומן ייגמר בעתיד הקרוב ולדעתי כך גם עם סטרלינג במידה וימשיך להתפתח ולא יצנח פתאום להיות ארון לנון.

גם סוארז מקבל עכשיו משכורת נמוכה יותר מזו שקיבל אצלנו, כך שברור שזה לא האישיו. יאיא טורה לא היה עוזב את ברצלונה אם לא היו זורקים אותו משם וגם האזארד ואגוארו היו משחקים/ישחקו אצל אחת מהשתיים כשהם באמת ירצו אותם. אז אולי צ'לסי תהיה חזקה יותר כמו שארסנל הצליחה להחזיק את פברגאס ויונייטד הצליחה לגרד עוד מרונאלדו (בניגוד למקרים אצלנו) אבל בסופו של דבר אין מה לעשות והאנגליות יצטרכו לקחת את השחקנים שכבר היו בקבוצות האלו והועזבו (פברגאס, סאנצ'ס וטורה) ועל שחקנים כאלה הייתי מצפה שגם אנחנו ניתן פייט בעתיד. זה מבחינתי מה שצריך להשתנות.

 

אורי,

כל שחקן כמעט רוצה לשחק בריאל ובברצלונה כי הן שתיים משלוש הקבוצות הכי טובות ב5-6 שנים האחרונות, אני לא חושב שהמעמד הזה הוא משהו קבוע, והאופן בו אתה מציג את זה לא מדויק. יש מספר קבוצות שהן כרגע באיירן, צ׳לסי (שאיזה שחקן משתי הקבוצות האלו יצא לריאל וברצלונה כשהן לא רצו לוותר עליו?) סיטי (לפחות עד עכשיו) וחלקית גם פסז׳, שיכולות להתמודד עם ריאל וברצלונה מבחינה כלכלית וגם לתת לכל שחקן שהוא את הביטחון שהמועדון נלחם על כל התארים, ויש קבוצות שלא יכולות כמו ליברפול, ארסנל, טוטנהאם, האיטלקיות וכו׳. אתה שם את כל מי שלא ברצלונה וריאל באותו סל וזה עובדתית לא נכון. חשבת על זה שבכל השנים אתה לא רואה ידיעות שריאל וברצלונה רוצות את אגוארו, הזאר, סילבה, טורה, אסיין, קול, דרוגבה, קומפאני, למפארד, טרי, שווינשטייגר, להאם, מולר, בואטנג ועוד ועוד שחקנים מובילים מהסיבה הפשוטה שהן יודעות שלא יצא ממו״מ כזה כלום כי השחקן מרוצה (זאת אומרת לא מחפש להתקדם כי אין לאן) והקבוצה לא צריכה את הכסף? או שזה נגמר כל כך מהר שאין אף מקור שמספיק לדווח על זה? (כמו במקרה של בואטנג וברצלונה הקיץ, הוא עצמו חשף פניה שלהם לא מזמן)

 

על נושא בארסה וריאל אין לי בכלל ויכוח. אני מסכים לגמרי.
ברגע שאחד משני המועדונים האלו יחליט שהוא רוצה ללכת על שחקן בכל מאודו - מאד סביר להניח שהשחקן הזה יחתום שם. אבל, צריך לזכור שמדובר בסך הכל בשני מועדונים. כמה "משרות פנויות" יש כבר לשחק בשניהם? נניח 4 או 5 בכל מועדון? אז מאד ייתכן שפעם במספר שנים יגיע אחד משניהם ויקח את הוורלד קלאס התורן. אנחנו רואים שזה מה שקורה בכל קיץ בשנים האחרונות.

הפואנטה שלי היא שצריכים לעשות הבדלה בין הנסיבות שבגינם עזבו צ'אבי אלונסו, מסצ'ארנו ולבסוף גם טורס, לבין המקרה של סוארז. לא כל שחקן שעולה על הראדר העולמי מיד בעונה הבאה חותם אצל בארסה או ריאל.
אני לא יודע למה כל כך ברור לך שהרומן עם קוטיניו ייגמר בקרוב. אי אפשר לקחת את מקרה סוארז ולהשליך אותו לכל שחקן כדורגל שמתפתח אצלנו. כמו שצ'לסי מצליחה להשאיר את האזרד, סיטי את אגוארו ויונייטד את רוני (לפחות את רוני של 2010-12).
ולא, אני לא מאמין שהאזרד או אגוארו לא משחקים כרגע בבארסה או בריאל כי הם עדיין לא החליטו שהם מספיק רוצים אותם. אני מאמין שבסופו של דבר כששחקן מרוצה מהחיים: משכורות גבוהה, התמודדות על תארים, תחושת הערכה - הוא לא עוזב בכזאת קלות.

ואתה יודע מה? אני יכול לחיות בשלום עם זה שפעם ב3 או 4 עונות תגיע מישהי כמו ברצלונה ותחתים את קוטיניו. אם זה אומר שבמהלך ה-3 עונות האלו נהנו משחקן יוצא מן הכלל שקידם את המועדון מקצועית ובסוף עוד הרווחנו עליו עשרות מיליונים? כמו בחיים, גם בכדורגל יש סוג של "שרשרת מזון". כל עוד אנחנו מועדון שמתחרה בטופ האנגלי, ובקרוב בתקווה בטופ העולמי - והיחידים שיכולים "לאכול" אותנו זה בארסה ריאל אני אהיה בסדר. כל עוד לא נהפוך לארסנל של 2007-11 שמאבדת את השחקנים הכי טובים שלה ליריבות המקומיות שלה, מצבנו טוב וימשיך להשתפר.

 

@Ori8
Work your magic...

 

שפכנו פה ימבה מלל על מורנו ומרקו (לדעתי מחצית לא רעה בכלל שלו), והרכש שצריך באמת לדבר עליו זה לאלאנה. מחצית איומה שלו שמתווספת להופעות חלשות כמעט מדי שבוע. השיא היה שתי המתפרצות שהוא חירב לנו. אני ממש לא מבין איך ברנדן ממשיך לבחור אותו להרכב, וגם אם כן, איך הוא בשלישייה ההתקפית וראזה ווינגבאק? לי אין ספק שזה צריך להיות הפוך.

 

משחק מהיותר מעצבנים שיצא לי לראות שלנו העונה. קודם כל,זה שלאלאנה השלים 90 דקות זה פשע, מההופעות היותר גרועות שראיתי שחקן שלנו בחודשים האחרונים. לא עשה פעולה אחת חיובית, כל פעם שנגע בכדור התמזמז איתו שעתיים, דפק מתפרצות על ימין ועל שמאל... באמת זוועה.
עוד דבר שאני שם לרעתו של ברנדן זה ההצבה של ראזה כווינגבאק. גמר אותו לגמרי, ובאמת שהיה כואב לראות אותו כל כך רחוק מהשער כל המשחק.

אבל הכי גרוע זה המשחק החוזר הזה עכשיו. כי זה מה שהיינו צריכים באמצע שלושת המשחקים הכי חשובים שלנו העונה, משחק חוץ בבלקבורן... כוס אמק. בסוף גם נעוף וגם נגיע עייפים למשחק מול יונייטד/ארסנל ונדפוק את המקום הרביעי.

תיקו שכולו הפסד אחד גדול.

 

שיפוט איום ונורא (מה חדש?). לפחות 2 פנדלים הגיעו לנו.
אני לא בא אל אף אחד בתלונות. בלקבורן הגיעה מוכנה להילחם ולהתבנקר בחלקים ניכרים מהמשחק וקיבלה את עזרתו של מארינר.

משחק חוזר זה הדבר האחרון שהיינו צריכים. למיטב הבנתי מה שראינו היום מבלקבורן זה לא משהו שהכינה במיוחד לביקורה באנפילד אלא זה האופן בו היא משחקת קבוע בצ'מפיונשיפ. בדר"כ משחק חוץ היה מעודד אותי כי זה אומר יותר שטחים פנויים אבל זה הולך להיות קשה מאוד גם באיווד פארק.

סקרטל, כשהוא זקוק לאלונקה אז אתה יודע שזה רציני. מקווה שיהיה בסדר ושזה לא באמת רציני כמו שזה נראה.

 

אני עם ג'רארד כאן, לא יכול לבוא בטענות לאף אחד אצלנו.
מימדי העומס שהקבוצה שלנו נאלצת לעבור השנה הם עצומים.
מאז תחילת דצמבר ועד היום עברו 98 ימים, במסגרת הזמן הזו שיחקנו 26 משחקים!! במשך יותר מ-3 חודשים יש לנו פחות מ-4 ימים בין משחק למשחק.
הפעם האחרונה שלשחקנים שלנו היה שבוע לנוח בין משחק למשחק היה אי שם בינואר, כשהתארחנו בחוץ אצל סנדרלנד ב-10.01 ואז אצל אסטון וילה ב-17.01. מאז, יש לנו 8 שבועות רצופים בהם שיחקנו גם במהלך אמצע השבוע.

אז כמובן שחלק מזה נובע מ"אשמתנו": ההארכה מול צ'לסי בחצי גמר גביע הליגה, משחק חוזר מול בולטון, ההדחה לליגה האירופאית שמוסיפה עוד צמד משחקי טרום שמינית.
קשה לי לבוא בטענות למישהו אצלנו, לא לשחקנים ולא לצוות האימון. יש כמה מחקרים שאומרים ששחקן כדורגל לא צריך לשחק יותר מ-40 משחקים בשנה(!), יש מחמירים שטוענים ש-30 זה הרף העליון לשנה שלמה.

אני אומנם אולי פותח כאן דיון רחב יותר, אבל הפריימרליג, ההתאחדות האנגלית ובעצם כל מי שאחראי על הכדורגל באנגליה צריך לחשוב על שינוי: בפריימרליג משחקים 38 משחקים בעונה, שאפשר לומר שרמת האינטנסיביות הממוצעת בהם גבוהה מזו המקבילה בספרד או באיטליה (שלא לדבר על 34 משחקים בלבד בבונדסליגה). וזאת מבלי לדבר בכלל על לוח המשחקים העמוס להחריד במהלך דצמבר-ינואר אל מול דלילות מפתיעה באפריל ומאי.
באנגליה יש 2 מפעלי גביע, שאין בינהם שום הבדל (וסליחה מראש אם פגעתי בחובבי המסורת של הגביע האנגלי והשוותי אותו לגביע הליגה). גביע הליגה הוסיף לנו עוד 5 משחקים (ועוד 30 דקות אינטנסיביות) והגביע האנגלי יגרום לנו לשחק עוד 6 משחקים וזה עוד לפני חצי הגמר(!). סה"כ 11 משחקים העונה רק על מפעל הקרוי "גביע" וזה מבלי שהגענו אפילו לגמר אחד.

האנגלים תוהים למה הקבוצות האנגליות נכשלות שנה אחר שנה במפעלים האירופאיים?
ייתכן שזה נובע מפערי איכות. אולי רמת הטקטיקה והאימון בשאר היבשת טובה יותר. יכול להיות שזה גם פערי התודעה של הכדורגל האנגלי אל מול המקבילות האירופאיות שלו.
אבל בואו נודה באמת, שיקום האחד שחושב שמונאקו היא קבוצת כדורגל טובה מארסנל או שבשיקטאש טובה מליברפול.
בעוד בשאר הליגות האירופאיות, לקבוצות הבכירות יש נניח 10-14 משחקי מאסט ווין בעונה, באנגליה על ריבוי הגביעים, אינטסיביות של המשחקים ומפעלי אירופה - מגיעים בקלות ל-30 "משחקי עונה".

לעונה הנוכחית זה כבר מאוחר ומיותר, אבל מבחינתי בתור אוהד, אין לי בעיה אם בכל משחק גביע מעתה ועד עולם, ואני מוכן שזה יהיה ככה גם במשחק חצי גמר נגד יונייטד או גמר נגד צ'לסי - רודג'רס יעלה רק עם שחקני ספסל ונוער.
לא רוצה שסקרטל יפצע, לא רוצה שסטרלינג ישרוף לעצמו את הרגליים ולא רוצה ששחקני צ'מפיונשיפ יכנסו כל כך חזק בקוטיניו שבכל תיקול אני קודם מסתכל לראות אם הוא קם על הרגליים ולא איפה הכדור.
אולי זו "פגיעה במסורת", ואולי תארים זו התכלית של קבוצת כדורגל. אבל ליבי לגמרי השחקנים שנאלצו לשחק את המשחק הרשמי ה-46 שלהם העונה (בקבוצות בלבד), ועדיין לא הגענו ל- Money time של העונה.

 

לא צריך לשנות כלום, יש פה הרבה כסף וזה מוצר אטרקטיבי, אז רוצים הרבה משחקים.
הליגות באנגליה ארוכות כבר יותר ממאה שנה(ועד 1995 הליגה הבכירה בכלל הורכבה מ - 22 קבוצות), יותר מזה גם שחקנים בקבוצת פאב שאחרי המשחק רואים 10 פאונד בתוך הנעל שלהם, לפעמים מגיעים גם ל - 60-70 משחקים. זה הכדורגל האנגלי ולא רוצה שזה ישתנה.
כל מי שמגיע לאנגליה יודע למה הוא נכנס ויודע שצריך גם לדעת לעשות רוטציות.

 

בפריימרליג לא הייתי נוגע. בעיניי זו הליגה האולטימטיבית והבידור שהיא מספקת מידי שבוע הוא ללא החלפה.
אין טעם עכשיו לפתוח את כל נושא משחקי הכריסמס, אבל גם שם צריך לחשוב על אולי לתת לשחקנים מעט יותר אוויר בין המשחקים (3 משחקי ליגה ב-6 ימים ואז יומיים או שלושה לאחר מכן משחק גביע).

הבעיה היא לא עם הליגה, הבעיה שלי היא עם משחקי הגביע. 2 גביעים זה הרבה מידי בעיניי, ומשחק כפול בחצי גמר גביע הליגה או משחק חוזר במקרה של תיקו בגביע האנגלי - זו מעמסה נוראית. נכון שלקבוצות הקטנות משחק חוזר באולד טראפורד או באנפילד זו ברכה, גם מקצועית וגם כלכלית. אבל השאלה היא האם זה הדבר הנכון לשחקנים ולקהל בפריימרליג. אני דיי משוכנע שהתשובה היא שלילית.

זה שהכסף מדבר מדובר במוצר אטרקטיבי זה דבר יודע. לכן אני לא באמת מצפה שיהיה איזשהו שינוי מצד מי שמנהל את העניינים. כמו שאמרתי, מבחינתי כאוהד ליברפול, אין לי בעיה אם רודג'רס יעלה בכל משחק גביע, כולל חצאי הגמר והגמר - עם הרכב שמורכב כולו משחקני ספסל ושחקני נוער.

 

המשחק החוזר מול בלקבורן ישוחק ככל הנראה רק ב-7 או ב-8 באפריל.
זאת מכיוון שאופ"א אוסרת על קיום משחקים בשעות בהן יש משחקי ליגת אלופות (ולכן נפסלו השבוע הקרוב והשבוע שאחריו). והשבוע שאחרי המשחק מול יונייטד מוקדש למשחקי הנבחרות.
לנו כמובן זה יוצא עדיף, שכן התאריך המדובר יוצא לאחר צמד המשחקים מול יונייטד (ב-22 במרץ) וארסנל (ב-4 באפריל), ויאפשר גם זמן סביר להתאושש לפני ניוקסאל בבית (ב-13 באפריל).

 

בטוח ש7-8 באפריל זה אפשרי? מישהו יודע מתי חצאי הגמר? נשמע לי כאילו זה ממש צמוד לתאריך חצי הגמר.

 

חצאי הגמר מיועדים ל-18 וה-19 באפריל. מהבחינה הזו אין בעיה.

מהסתכלות על לוח המשחקים, עושה רושם שה-7 או 8 באפריל הם למעשה התאריכים היחידים שניתן לקיים את המשחק.